אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


שייח' יאסין, מנהיג החמאס
שייח' יאסין, מנהיג החמאס צילום: איי פי
 
תמונה מתוך קלטת שהכינה מחבלת מתאבדת לפני צאתה לפיגוע
תמונה מתוך קלטת שהכינה מחבלת מתאבדת לפני צאתה לפיגוע צילום: איי אף פי
 
מחבל מהחמאס, על רקע תמונת יאסין
מחבל מהחמאס, על רקע תמונת יאסין צילום: רויטרס
 
הפגנה של תנועת החמאס בעזה
הפגנה של תנועת החמאס בעזה צילום: איי פי
 
מבוקש מהחמאס, רעול פנים
מבוקש מהחמאס, רעול פנים צילום רוייטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אסלאם
 רצועת עזה
 פתח
 אנתיפאדה
 הארגון לשחרור פלסטין
 ג'יהאד
 הסכם אוסלו
 אחמד יאסין
 ועידת מדריד
 הג'יהאד האסלאמי (הפלסטיני)
 צליפה
 חטיפת נחשון וקסמן
 יצחק רבין
 שירות ביטחון כללי
 שמעון פרס
 הרשות הפלסטינית
 יאסר ערפאת
 בנימין נתניהו
 ח'אלד משעל
 המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
 אנתיפאדת אל-אקצא
 קסאם
 חיזבאללה
 תוכנית ההתנתקות
 גלעד שליט
 איסמעיל הנייה
 מחמוד עבאס
 סלאם פיאד
 מבצע עופרת יצוקה
 רקטות
 מרגמה
 מלחמת לבנון השנייה
 לוחמה זעירה
 אמצעי ראיית לילה
 פלסטינאים
 ארץ ישראל
 שריעה


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך
 ישראל והציונות


 
 
 

חמאס


Hamas

שורשי התנועה |  חמאס כארגון טרור |  חמאס כמפלגה פוליטית |  כוח צבאי |  ציטוטים |  מידע נוסף

חמאס (ראשי התיבות של "חרכה אל-מקאומה אל-אסלאמיה", תנועת ההתנגדות האסלאמית; מלבד ראשי התיבות, משמעות שם התנועה בערבית היא "התלהבות"), תנועה פלסטינית המשתייכת לזרם האסלאמי הרדיקלי. 

 

התנועה דוגלת בזכותו של העם הפלסטיני לכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית ובהקמתה של מדינת הלכה אסלאמית לפי חוקי השריעה, ואינה מכירה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים. חמאס מחזיק בזרוע צבאית בשם "גדודי עִז אד-דין אל-קסאם", המבצעת פיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים, ופעולות גרילה נגד חיילי צה"ל.

 

 


שורשי התנועה

 שורשיה של תנועת החמאס בבסיס הרעיוני של חזרה למקורות הדת ולעקרונות האסלאם, שיצרה תנועת האחים המוסלמים (החל מ-1928) והפיצה ברחבי העולם הערבי. בעזה קמה באמצע שנות ה-80 אגודת צדקה אסלאמית בשם "אל-מג'מע אל-אסלאמי" (המערך האסלאמי), שפעלה להקמת מוסדות חינוך דתיים ומוסדות סיוע וצדקה לנזקקים. באותן שנים תמכה ישראל באגודות האסלאמיות, במחשבה כי הללו יחלישו את כוחה הציבורי של תנועת פתח. הארגונים האסלאמיים עברו תהליך של הקצנה אידיאולוגית וטקטית עם פרוץ האנתיפאדה הראשונה ב-1987.

 

ב-11 בפברואר 1988 נוסדה תנועת החמאס ובאוגוסט פורסם מסמך האמנה של התנועה. באמנה נוסח הקשר בין היות החמאס תנועה לאומית פלסטינית (בדומה לאש"ף) לבין היותה תנועה-אחות לארגוני האחים המוסלמים המקבילים במדינות ערב.

 

את השילוב ניתן למצוא בציטוטים מתוך האמנה, דוגמת הקריאה "להניף את דגלו של אללה מעל כל פיסה של אדמת פלסטין". דרך הפעולה המרכזית היא ג'יהאד - מלחמת קודש - אולם לכך מתווספים שני עקרונות נוספים של האחים המוסלמים, ידע וחינוך (ואלה הם מאפייני הפעילות "האזרחית" של התנועה).

 

ההבדל האידיאולוגי המהותי בין חמאס לבין אש"ף מתבטא בעובדה שהאחרון הוא תנועה חילונית במהותה, בעוד שחמאס התבסס מלכתחילה על עיקרי הדת, כמרכיב מהותי בדפוסי פעולתו ובאורח חייהם של אנשיו. כפועל יוצא, בעוד שאש"ף הלך והפך פרגמטי יותר מבחינת החלטותיו לאורך זמן (כפי שהתבטאו למשל בהחלטות המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יר בשנת 1988, ומאוחר יותר בנכונות לנוע לקראת הסכמי אוסלו), הרי שחמאס ראה עצמו כפועל על ציר זמן ארוך יותר, שבו אין לאיש זכות לוותר על גרגיר מאדמת פלסטין – משום שמדובר בציווי דתי ולא בהחלטה מדינית-אקטואלית.

 


חמאס כארגון טרור

החל מסוף שנות ה-80 התחילו אנשי חמאס לבצע פיגועי טרור, תחילה בגדה המערבית וברצועת עזה. בתגובה, החלה ישראל לפעול נגד אנשי הארגון וחלקם ברחו והתפזרו במספר מדינות ערביות, בעיקר בירדן ובסוריה. כתוצאה מכך התהוו בחמאס, כמו בארגונים פלסטיניים רבים אחרים בפרקי זמן שונים, שתי מערכות ארגוניות נפרדות: "פנימית" בשטחים הפלסטיניים ו"חיצונית" בארצות ערב, ובמידת-מה גם במדינות אחרות. שתי המערכות עומדות בקשר זו עם זו; המערכת החיצונית נחשבת קיצונית יותר בעמדותיה.

 

בשנת 1989 הוציאה ישראל את תנועת החמאס מחוץ לחוק בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. ב-16 באוקטובר 1991 נעצר מייסד התנועה והרוח החיה בה לאורך כל שנות פעילותה, שייח' אחמד יאסין, ונשפט למאסר עולם. בעקבות ועידת מדריד, ב-1991, הגביר החמאס את פעילותו נגד ישראל, על מנת לסכל את מאמצי הקהילה הבינלאומית להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. בעקבות רצח של נגד בצה"ל, גירשה מדינת ישראל, ב-17 בדצמבר 1992, 413 עצירי חמאס מבתי כלא ישראלים ללבנון. בעקבות הגירוש הגביר החמאס את פעילותו נגד מטרות ישראליות, ויש הטוענים כי הגירוש תרם להתחזקות התנועה.

 

בעקבות החלטת אש"ף לחתום על הסכמי אוסלו עם ישראל, פתח חמאס (יחד עם ארגון הג'יהאד האסלאמי, הקטן יותר) בסדרה של פיגועי טרור שנועד לסכל את מימוש ההסכמים. משנת 1993 ואילך נשאו מרבית הפיגועים אופי של "פיגועי התאבדות", שבהם מפוצץ מחבל, איש התנועה, מטען חבלה גדול שהוא נושא על גופו במקום הומה אדם. במקביל המשיכו אנשי התנועה גם בפיגועי ירי נגד אזרחים ישראלים ובמארבי ירי לחיילי צה"ל בגדה וברצועה. ב-9 באוקטובר 1994, חטפו אנשי הארגון את החייל הישראלי נחשון וקסמן ודרשו את שיחרורו של השייח' יאסין תמורתו. צה"ל החליט על פעולת חילוץ במהלכה נהרגו החוטפים החייל החטוף ואחד ממפקדי הכוח הפורץ.

 

ב-19 באוקטובר, 10 ימים אחרי חטיפת נחשון וקסמן, לקח החמאס את האחריות על אחד הפיגועים הקטלניים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מחבל מתאבד הפעיל מטען רב עצמה באוטובוס שחלף בכיכר דיזינגוף בתל-אביב. מהפיצוץ נהרגו 22 נוסעים ועוברי אורח ונפצעו למעלה מ-100.  

 

ישראל הגבירה בתגובה את מאבקה בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, ופתחה בפעילות של התנקשויות ממוקדות בפעילי הארגון. פעילות זו החלה בימי כהונתו של ראש הממשלה יצחק רבין. ב-5 בינואר 1996 נרשם אחד השיאים במאבקה של ישראל בחמאס, כאשר אחד מאנשי החבלה הבכירים של הארגון, "המהנדס" יחיא עיאש, נהרג בפיצוץ מטען חבלה זעיר שהוטמן בטלפון הנייד שלו. בקרב גורמי ביטחון מתקיימת עד היום מחלוקת קשה לגבי צידוקה של התנקשות זו, שגרמה להלם רב בשורות חמאס נוכח יכולתו של השב"כ לחדור כה עמוק לשורותיו, אולם בה בעת העלתה לשיא חדש את המוטיבציה לביצוע פיגועים – שכן בחודשים שלאחר ההתנקשות בעיאש התנהל גל אדיר של פיגועים נגד מטרות ישראליות.  

 

בין ה-25 בפברואר ל-4 במרס 1996, יזם החמאס בשיתוף עם תנועת הג'יהאד האיסלאמי, 3 פיגועי התאבדות. ב-2 פיגועים בקו אוטובוס מספר 18 בירושלים ופיגוע אחד במרכז הקניות "דיזינגוף סנטר" בתל-אביב, נהרגו 59 ישראלים ונפצעו קרוב ל-200. רצף הפיגועים עורר תרעומת ציבורית קשה נגד ממשלתו של שמעון פרס, שדרשה מיו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת לפעול נגד חמאס. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ערכו בפעם הראשונה פעילות מעצרים נרחבת נגד פעילי הארגון, עד כדי כך שהתעורר חשש ממלחמת אחים.

 

תקופת פעילות זו הייתה קצרה, והסתיימה לאחר עלייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלטון בישראל. בישראל טענו כי הרשות הפלסטינית אינה נלחמת באמת בחמאס, אלא מדובר במדיניות של "דלת מסתובבת" - מעצרי ראווה ושחרור העצורים בחשאי בתוך זמן קצר, עניין המאפשר למעשה לפעילי חמאס לפעול באין מפריע. כך, לטענת ישראל, "ויסת" ערפאת את הטרור בהתאם לצרכיו. בתקופה זו המשיך החמאס ליזום פיגועים וב-31 ביולי ביצעו אנשיו פיגוע התאבדות כפול בשוק מחנה יהודה בירושלים. בפיגוע זה נהרגו 14 ונפצעו יותר מ-150.

 

בשנת 1997 שיחררה ישראל ממאסר את השייח' יאסין, בעקבות ניסיון התנקשות כושל בראש המחלקה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, ששהה בירדן. ב-25 בספטמבר ניסו שני סוכני המוסד להזריק למשעל חומר רעיל ברחוב בלב עמאן, אולם נלכדו על ידי שומרי ראשו ונמסרו לכוחות הביטחון הירדניים. בעקבות זאת נשלח ראש המוסד דאז דני יתום לירדן, עם חומר לניטרול הרעל, וחייו של משעל ניצלו. לאחר מו"מ בין ישראל וירדן לסיום הפרשה, סוכמה עסקת חליפין שבמסגרתה הוחזרו סוכני המוסד לישראל, ואילו ישראל שחררה את יאסין וכ-70 אסירים פלסטינאים נוספים. בהמשך צמצם חמאס את פעילותו בירדן, והעתיק את מרכז הכובד שלו לסוריה.

 

יאסין שב לעזה, שם המשיך לפעול כבעל "הסמכות הרוחנית" העליונה בארגון. מאוחר יותר, בשלהי שנות ה-90, גירשו השלטונות הירדנים את ראשי התנועה (בין היתר בעקבות לחץ אמריקני), ומוקד פעילותם עבר לדמשק שבסוריה. ההערכה של מערכת הביטחון בישראל היא כי ראשי התנועה, ובהם ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק ואחרים, משגרים משם הוראות להמשך פעילותם של אנשי הארגון בגדה וברצועת עזה.

 

עם התרופפותם של הסכמי אוסלו ופריצתה של האנתיפאדה השנייה (אנתיפאדת אל-אקצא) באוקטובר 2000, התחזקה תנועת החמאס בשטחים על חשבונה של תנועת פתח בראשות ערפאת. חמאס המשיך להוביל קו אקטיביסטי הדוגל בפגיעה באזרחים ישראלים בכל מקום – ולמעשה הפך לתנועה המובילה מבחינת מספר הפיגועים ומספר הנפגעים הישראלים. הארגון שכלל את שיטותיו, קיבל לשורותיו נשים כמחבלות מתאבדות, והגביר את השימוש ברקטות מאולתרות הנקראות "קסאם" ומשוגרות בעיקר לעבר התנחלויות ברצועת עזה וישובים ישראליים סמוכים לרצועה.

 

מלבד ניהול מאבק אלים נגד ישראל, עוסק חמאס בניהול מערכות חינוך, רפואה וצדקה ברצועת עזה ובשטחי יהודה ושומרון. מערכות אלו ממומנות בתמיכת כספי ארגונים ואישים אסלאמיים מרחבי העולם. לנוכח ההרעה במצבם הכלכלי של התושבים הפלסטינאים הולידו פעילויות אלו עלייה במספר הנאמנים לחמאס ובתמיכה הציבורית-פוליטית בו.

 

שתי התפתחויות אידיאולוגיות חשובות התרחשו בארגון בתחילת שנות ה-2000: בעקבות נסיגתה של ישראל מדרום לבנון אימץ חמאס את תיאוריית "קורי העכביש", מבית מדרשו של מנהיג חיזבאללה שייח' חסן נסראללה, שלפיה עוצמתה של ישראל היא אשליה, והיא נכנעת לכוח רב וממושך. בהתאם לתפיסה זו השתכנע חמאס כי הדרך היחידה לפעול נגד הכיבוש היא באמצעים אלימים ולאורך זמן. זאת ועוד,

 

בשנת 2003 דיבר שייח' יאסין לראשונה על "תוכנית שלבים" כלשהי, שלפיה יהיה מוכן לקבל מדינה פלסטינית בחלק מארץ ישראל המנדטורית, כצעד ראשון. רבים ראו בהתבטאות זו ניסיון של חמאס לפנות אל הזרם המרכזי הפלסטיני, כאמצעי לצבירת עוצמה והשפעה נוספת ולדחוק בסופו של דבר את רגלי אש"ף כארגון הפלסטיני המוביל. ההערכה הרווחת בתחילת שנות ה-2000 היתה כי תומכי חמאס מונים בין 30 ל-40 אחוזים במחנה הפלסטיני, אך שיעורם באוכלוסייה הלך וגדל במהירות מאז.

 

לוחמי חמאס משגרים רקטות לעבר ישראל (צילום: AP).

 

בפברואר 2002 ירה החמאס רקטות מסוג "קסאם-2" לעבר ישראל. הטילים נחתו בשדות של קיבוץ סעד. ירי הטילים היווה שלב חדש במאבקו הצבאי של האירגון. למרות אזהרותיה של מדינת ישראל, כי ירי ארטילרי מהווה אקט מלחמתי והתגובה עליו תהיה חריפה מהתגובה לפיגועי התאבדות, המשיך החמאס בירי רקטות לעבר ישראל גם לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה (תוכנית ההתנתקות). 

 

במרס 2004, על רקע הידיעות על "תוכנית ההתנתקות" של ראש ממשלת ישראל, דהיינו פינוי רצועת עזה מכל נוכחות ישראלית, הגביר חמאס את פעילותו. ב-14 במרס הצליחו 2 פעילים של הארגון לחדור לנמל אשדוד ולהפעיל מטעני נפץ גדולים. מטרת הפיגוע הייתה לגרום למאות הרוגים ולפגוע באתר בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. הפיגוע נכשל בגלל שהמטענים פוצצו רחוק ממיכלי האמוניה בהם רצה החמאס לפגוע. בעקבות הפיגוע החליטה ממשלת ישראל לחסל את ראשי הארגון.

 

ב-22 במרס 2004 חוסל ראש הארגון, שייח' אחמד יאסין, וחודש לאחר מכן חוסל מחליפו בהנהגה - ד"ר עבד אל-עזיז אר-רנטיסי. בספטמבר 2004 חוסל בדמשק אחד מבכירי הארגון שם, עז אד-דין אל-חליל. חמאס האשים את ישראל, שהכחישה (כדרכה בכל הנוגע לחיסול מחבלים בארצות זרות) כל קשר לאירוע.

 

לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה, המשיך החמאס בפעילות צבאית נגד ישראל. ב-25 ביוני 2006 חצו 8 מאנשי הארגון את גדר המערכת ותקפו טנק של צה"ל ליד קיבוץ כרם שלום. אנשי החמאס הרגו 2 חיילים מצוות הטנק וחטפו את החייל השלישי, רב"ט גלעד שליט, וגררו אותו עימם לתוך רצועת עזה. כמו כן, החל הארגון להחדיר רקטות מסוג "קסאם" ו"גראד" לרצועת עזה דרך הגבול המצרי. מספר רב של רקטות נורה לעבר ישובים בדרום-מערב ישראל, הטילים גרמו נזק לרכוש וגבו מחיר בחיי אדם. 

 


חמאס כמפלגה פוליטית

בתחילת 2005, עם ראשית ההכנות להוצאת תוכנית ההתנתקות לפועל, החליטו הארגונים הפלסטיניים המרכזיים (פתח, חמאס, הג'יהאד האסלאמי ועוד), בתיווך מצרי, על "תהדיה" - הפסקה זמנית של פעולות הטרור נגד ישראל. במהלך החודשים שלאחר מכן צמצם החמאס באופן משמעותי את פעולותיו האלימות כלפי ישראל, ושמר עקרונית על רוח התהדיה.

 

במאי 2005 השתתפה תנועת חמאס כמפלגה פוליטית בבחירות המקומיות שנערכו ב-84 מועצות ועיריות בשטחי הרשות הפלסטינית. ההשתתפות בבחירות היתה שלב נוסף בגיבוש החמאס כתנועה פוליטית, לצד פעילותו כארגון טרור וכתנועה חברתית-דתית. בבחירות זכתה התנועה להצלחה משמעותית: 60 אחוזים מכלל 400,000 הבוחרים הצביעו עבורה, ו-34 רשויות מקומיות (מתוך 84) עברו לשליטתה. אותן רשויות מקומיות אשר הונהגו מאותה עת על ידי נציגי החמאס המשיכו בפועל (גם אם לא במוצהר) בקיום קשרים עם הרשויות הישראליות, ועל פי כמה הערכות, זוהי עדות לתהליך התמתנות ופרגמטיזציה שניכר בתנועה מאז כניסתה למערכת הפוליטית. על פי הערכות אחרות, סבירות באותה המידה, מדיניות זו היא צעד טקטי בלבד, ואינה מעידה על שינוי במדיניות אי-ההכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל.

 

בינואר 2006 התמודדה מפלגת החמאס (בראשות איסמעיל הנייה) בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (הפרלמנט הפלסטיני) וזכתה בניצחון מפתיע על יריבתה העיקרית - תנועת פתח. מתוך 132 המושבים במועצה, זכתה תנועת החמאס ב-76 מושבים, לעומת 43 בלבד לפתח. ניצחונו של החמאס ציין את הפיכתו לכוח הפוליטי המוביל בקרב הפלסטינאים בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה.

 

ישיבת ממשלת חמאס בראשות איסמעיל הנייה (צילום: רויטרס)

 

בעקבות הניצחון בבחירות הטיל יו"ר הרשות הפלסטינית על הנייה להרכיב ממשלה חדשה. הממשלה החדשה, שהורכבה בעיקרה מאנשי חמאס, זכתה במרס 2006 לאמון המועצה המחוקקת הפלסטינית והחלה בכהונתה.

 

ממשלת החמאס אשר הוקמה זמן קצר לאחר נצחון התנועה בבחירות הוחרמה על ידי מרבית מדינות העולם המערבי (חרם אותו הובילה מדינת ישראל). מהלך זה צמצם במידה ניכרת את הזרמת הכספים מאותן מדינות לרשות הפלסטינית וכתוצאה לפגיעה קשה ברמת החיים של התושבים הפלסטינאים בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. במקביל סבלו התושבים מערעור היציבות השלטונית בעקבות עימות שהלך והתגבר בין החמאס לפתח (שביקש לשמר את מעמדו בהנהגה הפלסטינית) והגיע עד לכדי פעולות אלימות.

 

על מנת להביא לסיום החרם הבינלאומי וליישוב הסכסוך בין שתי התנועות, החל (במהלך 2006) מו"מ ביניהן להקמת ממשלת אחדות. המו"מ נמשך מספר חודשים וכלל משברים ועימותים רבים, אך לבסוף בחסות ערב הסעודית נפגשו מנהיגי שני הצדדים בעיר מכה והגיעו להסכמה (הסכם מכה). במרס 2007 זכתה ממשלת האחדות חמאס-פתח לאמון המועצה המחוקקת הפלסטינית והחלה בכהונתה.

 

למרות הקמת ממשלת האחדות העימות האלים בין החמאס לפתח המשיך להתקיים בעוצמות שונות, בעיקר בשטחי רצועת עזה. ב-14 ביוני 2007 הגיע העימות לשיא כאשר תקפו כוחות החמאס את עמדות הפתח, מעוזיו ומשרדיהם הרשמיים של מנגנוני הביטחון והשלטון (שנמצאו בשליטת הפתח) של הרשות הפלסטינית. התנגדות כוחות הפתח למתקפה הנרחבת היתה חלושה ותוך זמן קצר השיג החמאס שליטה מלאה בכל שטחי הרצועה.

 

בעקבות המהלך הודיע אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית על פירוק ממשלת האחדות חמאס-פתח והקמת ממשלת חירום בראשות סלאם פיאד. מנגד הודיע החמאס כי הממשלה, בראשות איסמעיל הנייה תמשיך לפעול כסדרה. מאותה עת הפכו רצועת עזה והגדה המערבית לשתי ישויות פוליטיות נפרדות כמעט לחלוטין.

 

עם השתלטות החמאס על רצועת עזה, החלה התנועה במאמצים להעצמת כוחה הצבאי, לשם המשך ביצוע פעולות טרור נגד ישראל כפעולות ג'יהאד והתמודדות עם פעולות צה"ל ברצועת עזה, וכן לשם התמודדות עם האיום הפנימי ברצועת עזה, הן מצד תומכי אבו מאזן והן מצד גורמים נוספים הפועלים ברצועה (כגון גורמים אסלאמיים רדיקלים הקשורים לג'יהאד העולמי) ואינם מקבלים את שלטון החמאס.

 

הנהגת החמאס ברצועה ("הלשכה המדינית") מנחה מאז את פעילות ארבע הזרועות העיקריות של התנועה: הזרוע הצבאית, מערך מנגנוני בטחון הפנים, ממשל חמאס, והתשתית האזרחית הענפה של התנועה.

 

תחרות אתלטיקה לנשים אותה ביוזמת שלטון החמאס, רצועת עזה, 2010 (צילום: AFP)

 

ההערכה בקרב גורמי מחקר היא כי כוחה של הנהגת החמאס ברצועה עלה באופן מתמיד מאז הקמת ממשלת חמאס, וביתר שאת מאז השתלטות החמאס על הרצועה, וזאת על חשבון כוחה של ההנהגה שבדמשק. ההנהגה ברצועת עזה היא זו שמקבלת את ההחלטות העיקריות הנוגעות להתנהלות הארגון ברצועה, אולם במקביל, המפקדה בדמשק ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך בניית הכוח הצבאי ובהעברת סיוע, בשל נגישותה לאירן, סוריה וחיזבאללה.

 

בתחילת 2008 חלה הסלמה בתקיפת החמאס יעדים ישראליים, במהלכה נפלו למעלה מ-200 רקטות בשטח ישראל, כמחציתן בעיר שדרות. באותה עת נפלו לראשונה רקטות בתחומי העיר אשקלון. הירי הנרחב היווה עדות להתעצמות המתמשכת בכוחו הצבאי של חמאס, שהצטייד בין היתר בברקטות מסוג גראד, שאיפשרו את הירי על אשקלון.

 

בתגובה להסלמה בירי הרקטות, תקף צה"ל מן האוויר מטרות ברצועה עזה, ונערך מבצע קרקעי בצפונה ("חורף חם"). ישראל פגעה בפעילים רבים ובתשתיות טרור, ובכך פגעה ביכולת התקיפה של החמאס ושל ארגוני טרור נוספים ברצועה. בעקבות תגובתה של ישראל, הודיע אבו-מאזן על השעיית המו"מ המדיני עם ישראל, וכך הצליח החמאס לבסס את מעמדו כמכתיב סדר היום הפנים פלסטיני והפלסטיני ישראלי.

 

לאחר יציאת כוחות צה"ל מן הרצועה נערך מו"מ עקיף בין הצדדים בתיווך מצרים, בסופו סוכם על הפסקת אש זמנית (רגיעה, תהדיה) למשך חצי שנה בין ישראל ובין ארגוני הטרור ברצועה. הפסקת האש נכנסה לתוקפה ביוני 2008 ונסתיימה בדצמבר. במהלך תקופה זו היו מספר מקרי ירי רקטות לעבר ישראל, אולם אלו בוצעו ככל הנראה על ידי ארגוני טרור אחרים ברצועה. במהלך הפסקת האש תקפו כוחות צה"ל מספר מטרות בשטח הרצועה, במטרה לסכל ירי רקטות והוצאה לפועל של פיגועים מתוכננים.

 

עם תום תקופת הפסקת האש, החל החמאס בירי רקטות לעבר ישראל. זמן קצר לאחר מכן, ב-27 בדצמבר 2008, פתח צה"ל במבצע נרחב (מבצע "עופרת יצוקה") שנועד להביא להפסקת הירי לעבר ישראל. 22 יום לאחר מכן הכריזה ישראל על סיום המבצע באופן חד צדדי וכוחות צה"ל נסוגו משטח הרצועה.

 

על פי ההערכה הצליח חמאס לשקם את כוחו הצבאי וכן את תשתיות השלטון שנפגעו במבצע. עיקר המאבק אותו מנהל הארגון מתום המבצע מכוון לביטול הסגר שהטילה ישראל על רצועת עזה.

 

עצרת המונים לציון 22 שנים ליסוד תנועת חמאס, רצועת עזה (צילום: רויטרס)

 


כוח צבאי
לפי הערכות מודיעיניות, בראשית 2009 שורות הזרוע הצבאית של החמאס כוללות כ-20 אלף חיילים ופעילים. בנוסף למספר זה, מעריכים כי ישנם אלפי פעילים נוספים בארגוני הטרור הנוספים הפועלים ברצועת עזה, המקיימים שיתוף פעולה הדוק עם החמאס.

 

גדודי עז אד-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של הארגון, מונים למעלה מעשרת אלפים פעילים. רוב הפעילים מיועדים לתגבור בשעת חירום, בעוד שבשגרה מונה כוח הלחימה כמה מאות לוחמים מיומנים. הזרוע הצבאית של החמאס כוללת חטיבות מרחביות ומסגרות ייעודיות, כאשר בעיר עזה פועלות, ככל הנראה, שתי חטיבות. בעת שגרה, פעילי הגדודים מבצעים פיגועים נגד יעדים אזרחיים בישראל (ירי רקטות ופצצות מרגמה), ומתקיפים יעדים צבאיים במעטפת רצועת עזה (ירי פצצות מרגמה, ירי נשק קל, הטמנת מטענים, וניסיונות לביצוע פיגועי הרג וחטיפה בשטח ישראל).

 

משטרת החמאס מיועדת לתגבר את הזרוע הצבאית בעת מצב חירום. היא מונה כ-6,000 פעילים (לפי הערכות ממרס 2008), אשר חמושים בנשק קל, רימונים, ונשק נ"ט. תחת החמאס פועל גם כוח ביטחון החופים, אשר אמון על שמירת הסדר הציבורי בחופי הרצועה ועל פעילות ביטחון שוטף לאורכם. מעבר לפעילותו זו, מעורב כוח ביטחון החופים בירי נשק קל לעבר ספינות חיל הים הפועלות בשגרה לאורך רצועת עזה.

 

אנשי הכוח המשטרתי של שלטון חמאס ברצועת עזה, 2009 (צילום: AP)

 

אחרי השתלטות החמאס על רצועת עזה (2007) פתחו מנהיגי התנועה במהלך לשדרוג ושכלול יכולותיו הצבאיות של הארגון, מהלך זה נוהל בעיקרו על ידי מפקדת החמאס בסוריה, נתמך על ידי אירן, חיזבאללה וסוריה, ונועד להפוך את הזרוע הצבאית של הארגון מתנועת גרילה למסגרת כמו-צבאית מסודרת.

 

העצמת הכוח הצבאי של חמאס נעשתה בהשראת תהליך דומה שעבר ארגון חיזבאללה ובהתאם ללקחים שהופקו בלחימה מול צה"ל במלחמת לבנון השנייה. עם זאת לצד הנחלת מאפיינים צבאיים שימרו כוחות חמאס כמה ממאפייני לוחמת הגרילה כגון - פעולה מתוך אוכלוסיה אזרחית, פעולות התאבדות וכו'.

 

במסגרת המהלך חולקו כוחות חמאס לשני מערכים – מערך ביטחון הפנים, בעזרתו מבסס החמאס את שליטתו באוכלוסיית הרצועה, והזרוע הצבאית, ובייחוד גדודי עִז אד-דין אל-קסאם, המופקדת על הלחימה מול ישראל. ההפרדה בין שני המערכים אינה מוחלטת, ולמעשה, רבים מפעילי החמאס נושאים בתפקידים הן במנגנון לביטחון פנים, והן בזרוע הצבאית (גם אם בחירום בלבד).

 

מלבד הסדרת המבנה הארגוני כלל תהליך בניית כוחו הצבאי של חמאס גם:

 

אימונים - העלאת רמת החיילות של הכוחות באמצעות הקניית ידע צבאי ואימונים מסודרים. חלק מן האימונים מתבצעים במדינות זרות דוגמת, אירן, וחלקם בשטח הרצועה בהנחית תורות אימון אירניות וסוריות.

 

התחמשות – מאז נסיגת כוחות צה"ל משטח הרצועה ועליית חמאס לשלטון חלה עלייה מתמדת בכמות ובאיכות אמצעי הלחימה ברשות החמאס. בין היתר הוגדל ושודרג מלאי הרקטות. על פי הערכות מודיעין מצויים בידי חמאס גם: טילי נ"ט מסוג קונקורס וסאגר, אמצעי נ"מ שונים (מקלעים כבדים וטילי כתף), מערכות קשר ומודיעין, אמצעי ראיית לילה, מוקשים, חומרי נפץ תקניים ועוד.

 

לצד הברחת אמצעי הלחימה ממצרים לרצועה באמצעות מנהרות נהנה חמאס מאמצעי לחימה מתקדמים, אשר היו בעבר בשימוש כוחות הרשות הפלסטינית ברצועה, כגון: נגמ"שי B.R.D.M, עשרות רקטות מסוג גראד, עשרות טילי נ"ט, אלפי רקטות RPG, טילי נ"מ ועשרות אחדים של מקלעי נ"מ, מקלעים (אשר בעקבות זאת הוטמעו כאמצעי לחימה שגרתי), עשרות אלפי רובים, מיליוני כדורים, עשרות טונות של חומרי נפץ, וציוד האזנה למטרות מודיעין.

 

לוחם חמאס אוחז במקלע, רצועת עזה, 2008 (צילום: רויטרס)

 

גם מעברי הגבול בין ישראל ורצועת עזה משמשים להברחת חומרי גלם להרכבת רקטות וחומרי נפץ, במסווה של ציוד מסחרי, חקלאי או הומניטרי. על אף אלו, עקב הקושי היחסי שהפיקוח הישראלי מערים על הברחות, החמאס נזקק לפיתוח מערך יצור עצמי ושיפור של אמצעי לחימה. אמצעי לחימה אלו, הכוללים גם רקטות ארטילריות משופרות מדגם קסאם ורקטות מסוגים אחרים, מיוצרים במחרטות ובמפעלים קטנים ברחבי הרצועה. לצורך הייצור מוברחים מישראל וממצרים חומרים כימיים, חלקי מתכת וחומרים נוספים המשמשים לייצור אמצעי הלחימה.

 

תשתיות - בנוסף לשיפור יכולת התקיפה, החמאס עוסק בשיפור יכולת המגננה מול מתקפה צה"לית אפשרית, בין היתר באמצעות הקמת תשתיות תת-קרקעיות ברחבי הרצועה למטרות לחימה ומסתור, ובפיתוח מטעני חבלה רבי עוצמה לשם הנחתם סמוך לצירים ובסמוך למוקדים בהם תיתכן לחימה נגד צה"ל.

 

על פי הערכות מודיעין, נכון לראשית 2009 תוצאותיהן של פעולות אלו ניכרות באיכות הלחימה של כוחות החמאס מול ישראל, הן ברמת הדיוק בירי הרקטות ובהגדלת טווח הירי והן ברמת החיילות של אנשי החמאס בפעולות מול צה"ל.

 

נכתב בסיוע מרכז המידע למודיעין ולטרור

 


ציטוטים

 

  • "האנשים חוזרים לדת כי הם מבינים שזו הדרך היחידה, הפיתרון הברור לכל מצוקותיהם, לעוני, לתסכול, לכיבוש המתמשך.הביטחון באללה מעניק להם אמונה חדשה וכבוד. ככל שימשכו הכיבוש וההשפלה,כן יגדל קהל מאמיניו של אללה. הכיבוש הישראלי איחד את כולנו, בני העם הפלסטיני" (השייח' אחמד יאסין, מייסד החמאס, 1988).

 

  • "זכותינו להגן בכל הכוח על האדמות שלנו מפני הכובש. נעשה הכל כדי להחזיר כדי להחזיר לנו את אדמותינו מידי הכובשים הציונים, אבל לא נרים יד על הרשות הפלסטינית ולא נגרום למלחמת אחים" (השייח' אחמד יאסין, מנהיג חמאס, 1997).

 

  • "אתם תשלמו את המחיר על הפשע הזה. עם ישראל ישלם מחיר יקר על הפשע הזה. אנשינו לא ירימו את הדגל הלבן. הישות הציונית תימחק" (השייח' אחמד יאסין, מייסד החמאס, מגיב על נסיון ההתנקשות בחייו על ידי צה"ל, 2003).

 

  • "העם הפלסטיני לא יכיר במדינת ישראל ולא יוותר על דרך הג'יהאד והמאבק המזוין ולא על אף שעל מאדמת פלסטין, משום שאללה עומד לצידו". (ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של החמאס, 2006).

 

  • "הממשלה הפלסטינית נחושה להוביל את העם הפלסטיני לדרך הצדק והשוויון. היד הוא להקים מדינה עצמאית שבירתה ירושלים והשבת הפליטים ושחרור אסירים. אנו ניפתח אל העולם על בסיס העקרונות שלנו, תוך הגנה על האינטרסים של העם הפלסטיני". (איסמעיל הנייה, ראש הממשלה הפלסטיני מטעם החמאס בנאום ההשבעה של ממשלתו, 2006).

 

  • "נכיר בישראל רק אחרי שתקום מדינה פלסטינית, אחרי שהפליטים שגורשו או ברחו ב-1967 יחזרו לבתיהם, ואחרים יחזרו לשטחים שמהם ברחו או גורשו לפני 1967. אבל ישראל היא עובדה קיימת, והכישלון הוא שלנו, שלא הצלחנו להקים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל". (ח'אלד משעל, ממנהיגי חמאס, מתוך ריאיון לעיתונות, ינואר 2007).

 

  • "השתלטות החמאס הרסה ומנסה להרוס את חלומותינו, את עתידנו ואת השאיפות הלאומיות שלנו" (אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, מתייחס להשתלטות החמאס על רצועת עזה, ינואר 2008).

 

  • "התנועה לא תתפרק מנשקה אחרי כניסתה לפרלמנט. האירופים והאמריקנים אומרים לחמאס לבחור בין הנשק לבין הפרלמנט. אנחנו אומרים שאין סתירה בין השניים" (איסמעיל הנייה, ממנהיגי חמאס, במהלך הבחירות ברשות הפלסטינית, 2006).

 

  • "למרות ההרס וההרג, העם לא מפחד, לא מייבב. עמידתכם האיתנה היא פלא אלוהי. אנו חשים כי הקוראן יורד אלינו לעזה, עזה היא עטרת ראשנו. עזה תנצח". (ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה, בנאום מצולם ממקום מחבואו בזמן מבצע עופרת יצוקה, 2009).

 

  • "באופן זמני אנו נקבל את עקרון ההדרגתיות בסוגיית השחרור ולא נהיה מכשול בפני הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67', אבל אין משמעות הדבר שאנו מוותרים על מה שנשאר מן האדמה הפלסטינית ומזכותם של הדורות הבאים לשוב לאדמתם" (איסמעיל הנייה, ראש ממשלת חמאס, 2009).

 


מידע נוסף

 

נצחון החמאס: בעקבות נצחון החמאס בבחירות ברשות הפלסטינית. פרוייקט מיוחד של אתר ynet.

לפרוייקט - לחצו כאן.

 

חברון נצבעה בירוק של חמאס - שלטי הבחירות מכסים כמעט כל קיר בחברון, והבולטים שבהם הם שלטי החמאס הירוקים. "החמאס הוא התשובה והם אלה שיעשו כאן טוב", אמר אחד המצביעים. כך נראה יום הבחירות בעיר שנצבעה בירוק. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה -  לחצו כאן.

 

אימת החיסולים: חמאס מנתק סוללות מהסלולרי - בכירי חמאס בעזה נוקטים אמצעי זהירות מוגברים, אבל מדגישים: לא ירדנו למחתרת. "האויב נבוך שהוא לא מצליח למצוא אותם". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

חמאס: למרות האחדות, לעולם לא נכיר בישראל - ערב כינונה של ממשלת אחדות פלסטינית, מבהירים בתנועה: "לעולם לא נכיר בלגיטימיות של הכיבוש". זאת לאחר שהוסכם בין הפתח לחמאס, כי הממשלה החדשה תאמץ את יוזמת השלום הערבית או כל יוזמה אחרת, שמשתמעת ממנה הכרה עקיפה בישראל. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה -  לחצו כאן.

 

חמאס מתקרב לכיבוש הרצועה: "עזה נצבעת ירוק" - בזה אחר זה נופלים מוצבי הפתח והרשות הפלסטינית, על הנשק והתחמושת הרבים שבהם, בידי חמושי החמאס. "הם שואפים לכונן כאן נסיכות איסלאמית", אמר ל-ynet בכיר באל-אקצה, אחרי שארגונו הציב להנהגת חמאס אולטימטום: להתנער ממעשי האלימות - או לחשוף עצמה לפגיעה. בינתיים, התושבים מסתגרים בבתיהם ומדווחים על אש ברחובות וחרדה רבה. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

מבצע "עופרת יצוקה" - סקירת ארסנל הנשק המצוי בידי ארגון חמאס ברצועת עזה. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©