אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 
 
מבצע יונתן - החטופים יוצאים מהמטוס ומתקבלים בשמחה בישראל
מבצע יונתן - החטופים יוצאים מהמטוס ומתקבלים בשמחה בישראל צילום: לע"מ
 
טבח הספורטאים במינכן - אחד המחבלים במהלך המו"מ
טבח הספורטאים במינכן - אחד המחבלים במהלך המו"מ צילום: איי פי
 
שגרירות אירן בניקוסיה, קפריסין. ישראלים נעצרים בהתקנת מכשירי ציתות בשגרירות האירנית, 1991
שגרירות אירן בניקוסיה, קפריסין. ישראלים נעצרים בהתקנת מכשירי ציתות בשגרירות האירנית, 1991 צילום: שאול גולן
 
ניסיון התנקשות כושל בחייו של ח'אלד משעל
ניסיון התנקשות כושל בחייו של ח'אלד משעל צילום: אי פי איי
 
לכידת סוכני מוסד בניו זילנד
לכידת סוכני מוסד בניו זילנד צילום: איי אף פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - האתר הרשמי


ערכים קשורים
 ש"י
 הגנה
 צה"ל
 ראובן שילוח
 דוד בן-גוריון
 איסר הראל
 אלי כהן
 אדולף אוטו אייכמן
 ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב
 מרדכי ואנונו
 אתיופיה
 תנועות טרור
 טבח הספורטאים במינכן
 גולדה מאיר
 ספטמבר השחור
 הארגון לשחרור פלסטין
 פרשת לילהאמר
 הג'יהאד האסלאמי (הפלסטיני)
 חיזבאללה
 מבצע "אביב נעורים"
 מבצע אופרה
 מבצע יונתן
 פרשת המדענים הגרמנים
 ח'אלד משעל
 מלחמת המפרץ הראשונה
 שירות ביטחון כללי


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים


The Institute for Intelligence and Special Tasks

הקמת הארגון |  הישגים וכשלונות בולטים |  ציטוטים

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, גוף ממלכתי האחראי לפעולות המודיעיניות החשאיות של מדינת ישראל מחוץ לגבולותיה. נחשב לאחד מארגוני המודיעין הטובים בעולם.

 

מאז היווסדו בדצמבר 1949 אחראי המוסד (אז נקרא "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין") לביון ולמבצעים מיוחדים של לוחמה חשאית. בין תחומי האחריות עליהם מופקד הארגון (לעיתים בשיתוף עם אמ"ן והשב"כ): התרעה בפני מלחמה, איסוף מידע צבאי, מדיני, מבצעי ואחר על יעדים שונים מחוץ לגבולות המדינה (מדינות זרות, ארגונים, אישים וכו'), מחקר וניתוח מודיעין, שיתוף פעולה עם ארגוני ביון זרים, מבצעים לסיכול טירור ומטרות מיוחדות, ודיפלומטיה חשאית עם מדינות עימן אין לישראל קשר דיפלומטי רשמי. כן הוא מסייע בהגנה על קהילות יהודיות בארצות מצוקה ובמדינות אויב, ואף סייע בהעלאתם של יהודים רבים שנותרו במדינות אלו.

  

המוסד כפוף ישירות לראש הממשלה, והעומד בראשו מכהן גם כיו"ר ועדת ראשי השירותים, שחברים בה גם ראש אמ"ן במטכ"ל, ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים במשטרת ישראל וראש המרכז למחקר של משרד החוץ.

 

מטבע הדברים, מבנה המוסד, דרכי פעולתו ורבים ממבצעיו אינם ידועים לציבור. מפעם לפעם מתפרסמים נתונים וידיעות, שאין לדעת מה מידת הדיוק בהם והאם הם מגמתיים - לרוב באמצעי התקשורת העולמיים (בישראל מידע על המוסד כפוף לאישור הצנזורה הראשית).

 

ססמתו של המוסד - "באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד).

 


הקמת הארגון

שורשיו ההיסטוריים של המוסד נמצאים בשירות הידיעות (ש"י) של ארגון ה"הגנה". ביוני 1948, זמן קצר לאחר הקמת צה"ל, פורק הש"י. פעילותו פוצלה וחולקה בין שלושה ארגונים נפרדים: ממ"ן - מחלקת המודיעין בצה"ל (לימים אמ"ן), המחלקה המדינית (גוף פנימי במשרד החוץ) והש.ב (לימים השב"כ). בראש המחלקה המדינית הועמד ראובן שילוח, אשר בהכוונת ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ייעד את הארגון לפעול להשגת מודיעין חיצוני (מחוץ לשטחי ישראל).

 

חלוקת התפקידים והסמכויות בין ארגוני המודיעין באותה עת לא היתה ברורה וקבועה, ובהתאם לכך פרצו לא פעם מאבקי כוח ביניהם. על מנת ליצור תאום בין גופי המודיעין השונים הורה בן גוריון בדצמבר 1949 (על פי הצעת שילוח), על הקמת "מוסד מרכזי לריכוז ולתאום שירותי המודיעין והביטחון". הגוף החדש הופקד על המחלקה המדינית במשרד החוץ, ואמור היה לתאם את פעולותיהם של שני הגופים האחרים – שב"כ וממ"ן. תאריך זה, ה-13 בדצמבר 1949, נקבע כמועד הרשמי של הקמת "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". במרס 1951 הועבר המוסד ממשרד החוץ והוכפף ישירות לראש הממשלה.

 

בשנת 1952 פרש שילוח מתפקידו כראש הארגון ובמקומו מונה איסר הראל, אשר כיהן בתפקיד בשנים 1952 - 1963, ובמקביל שימש גם כראש השב"כ. שמו של ראש המוסד היה חסוי עד לשנת 1996, עת הכריזה הממשלה כי דני יתום יחליף את שבתי שביט בתפקיד ראש המוסד. 

 

מבנה המוסד. להגדלה לחצו על התרשים

 

 


הישגים וכשלונות בולטים

כמה מהישגיו הגדולים של המוסד שהתפרסמו ברבים הם פעילותו של אלי כהן (שנפל בשבי והוצא להורג בסוריה), איתורו של אדולף אייכמן לשם הבאתו למשפט בישראל, השגת נוסח נאומו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב בוועידת המפלגה הקומוניסטית (1956), איתור הילד החטוף יוסלה שוכמכר (1962), חטיפתו של מרדכי ואנונו (1986) והכנת מבצעי עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל. 

 

מבצע שלמה להבאת יהודי אתיופיה לארץ (צילום: לע"מ)

 

על פי מקורות זרים היה המוסד מעורב לא פעם בחיסולם של מספר אנשי ארגוני טרור פלסטינים. ב-1972, בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, הורתה ממשלת ישראל (בראשות גולדה מאיר) למוסד להוציא להורג את האחראים לפעולה. החלטה זו נחשבת לאבן דרך בתולדות המלחמה בטרור של מדינת ישראל, שכן בפעם הראשונה החליטה ממשלת ישראל באופן רשמי על "מדיניות חיסולים".

 

אנשי המוסד גיבשו רשימה של 11 יעדים לחיסול, בקרב אנשי ארגון ספטמבר השחור ואש"ף . על פי מקורות זרים, שמונה מן המופיעים ברשימה חוסלו בידי אנשי המוסד. שניים נוספים חוסלו על ידי גורם לא ידוע, והאחרון נפטר בנסיבות טבעיות. במהלך מימוש מדיניות החיסולים התנקשו אנשי המוסד בחייו של אחמד בושיקי, מלצר נורווגי, בשל דמיונו למחבל חסן סלאמה (שחוסל לבסוף בינואר 1979), אירוע שנודע כ"פרשת לילהאמר" (1973).

 

כמו כן ביצע המוסד את חיסולו של מנהיג הג'יהאד האסלאמי פתחי שקאקי (1995), ועל פי פרסומים במקורות זרים היה אחראי לחיסולו של קצין המבצעים של ארגון חיזבאללה, עימאד מורנייה (2008). כמו כן נודע המוסד בזכות מעורבותו בהשגת מידע מודיעיני חיוני למספר מבצעים ופעולות צה"ליות דוגמת מבצע "אביב נעורים", הפצצת הכור בעירק (1981), מבצע יונתן (1976) ועוד.

 

גם אחדים מכישלונותיו של המוסד התפרסמו: חשיפת פרשת המדענים הגרמנים, ניסיון התנקשות כושל בחייו של איש החמאס ח'אלד משעל בירדן (1997), לכידת סוכני המוסד בקפריסין, שוויץ (1998), ניו זילנד (2004) ועוד. כמו כן כשל המוסד במתן התראה למספר אירועים בעלי השלכה על בטחונה של מדינת ישראל כגון: הפלישה העירקית לכווית (1990).

 

 


ציטוטים

 

  • רה"מ דוד בן-גוריון 13 בדצמבר 1949: "לפי הוראותי מוקם מוסד לריכוז ותאום פעולות שרותי המודיעין של המדינה (מחלקת מודיעין של הצבא, המחלקה המדינית של משרד החוץ, שרות הביטחון הכללי ועוד). הטלתי על ראובן שילוח, היועץ לענינים מיוחדים במשרד החוץ, לארגן את המוסד ולעמוד בראשו. ראובן שילוח יהיה כפוף לי, יפעל לפי הוראותי וימסור לי בקביעות דו"חים על עבודתו, אולם מבחינה מנהלתית ישולב משרדו במסגרת משרד החוץ. הורתי לראובן שילוח להגיש להנהלת משרד החוץ הצעת תקן ותקציב לשנת 1950 -1951 בגבולות 20,000 ל"י, על מנת ש-5,000 ל"י מסכום זה יוצאו לפעולות מיוחדות אך ורק על פי אישורי המוקדם".

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©