אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אולם דיונים בבית המשפט העליון
אולם דיונים בבית המשפט העליון צילום: איי פי
 
אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר
אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר צילום גלי תיבון
 
 מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליו לשעבר
מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליו לשעבר צילום: סבסטיאן שיינר
 
 דורית בייניש, נשיאת בית המשפט העליון
דורית בייניש, נשיאת בית המשפט העליון צילום: חיים צח
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של מערכת המשפט בישראל


ערכים קשורים
 דבר המלך במועצה
 חוק יסוד
 הביאס קורפוס
 זכויות האדם
 אהרון ברק
 מגילת העצמאות
 בית המשפט העליון


תחומים קשורים
 חוק ומשפט


 
 
 

בית משפט גבוה לצדק


High court of justice

היסטוריה |  סמכויות בג"ץ |  זכות העמידה |  נוהל השפיטה |  הרחבת סמכויות וביקורת

בית משפט גבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ), מתפקידי בית המשפט העליון שעניינו - לדון בסכסוכים שבין הפרט לבין רשויות הציבור בתפקידן כרשויות ציבור; אחד ממוסדות השלטון החזקים בישראל כיום. מכונה גם בית דין גבוה לצדק.

 


היסטוריה

בג"ץ הוקם בארץ ישראל ב-1922, על פי התקנה הבריטית "דבר המלך במועצה", והיום מעוגנת סמכותו בחוק יסוד: השפיטה בו נכתב: "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר".

 

ההשראה ליסוד בג"צ נבעה ממערכת המשפט האנגלית כפי שהונהגה בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, וליתר דיוק בבית המשפט של המלך (King's Bench) באנגליה.

 

עם הקמת המדינה ניתנה סמכות זמנית לבית המשפט המחוזי בת"א לכהן כבג"ץ. בספטמבר 1948 הוקם בית המשפט העליון והסמכות הועברה אליו.

 


סמכויות בג"ץ

מטרתו המקורית של בג"ץ היא העמדת סעד משפטי בפני האזרח בעימות בינו לבין רשויות השלטון. סמכותו רחבה ביותר. הוא מוסמך להוציא צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולכל גוף או אדם הממלאים תפקיד על פי דין; הצווים מורים להם לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה בעת מילוי תפקידם (צו ה-mandamus). הוא מוסמך לצוות על מי שנבחר או נתמנה שלא כדין להימנע מלפעול על פי המינוי שקיבל (quo warranto); הוא מוסמך להוציא צווים גם נגד טריבונלים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים, כגון בית דין לעבודה ובית דין דתי, ולצוות עליהם לדון בעניין מסוים או להימנע מלדון בו וכן לבטל החלטות של בתי משפט ובתי דין כאמור (certiorari ,prohibition).

 

בג"ץ מוסמך גם להוציא צו הַבֵּיאָס קוֹרְפּוּס המורה על שחרור אדם שנעצר שלא כדין. נוסף על סמכויותיו אלה יש לו גם סמכות כללית לדון בעניינים שהוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק והם אינם בסמכות ערכאה אחרת או שלא ניתן בערכאה אחרת סעד יעיל. הבג"ץ עצמו קובע מפעם לפעם את גבולותיה של סמכות זו.

 


זכות העמידה

סמכויותיו של בג"ץ הוגדרו אמנם ביד רחבה, אבל הפעלתן נתונה לשיקול דעתו. ביסודו עומדת התפיסה - בדומה למקובל באנגליה - שהבג"ץ הוא בית משפט של יושר הנעתר לפונה אליו אם מצא לנכון לעשות כן מטעמי יושר וצדק. שיקול דעת נרחב זה הביא את בג"ץ לגבש כמה כללים בהפעלת שיקול דעתו.

 

כך התפתחה הדרישה כי לעותר תהיה זכות עמידה בפני בג"ץ (locus standi) - עניין אישי וישיר ולא רק עניין ציבורי כללי; וכן הדרישה כי העותר יבוא לבית המשפט כשידיו נקיות - שהתנהגותו שלו נקייה מכל רבב, שהעניין הוא שפיט וכי העתירה הוגשה ללא שיהוי. גבולות זכות העמידה הורחבו במהלך שנות ה-90 ואילך.

 


נוהל השפיטה

העתירה לבג"ץ נעשית בכתב, נתמכת בתצהיר המתאר את העובדות שעליהן מושתתת העתירה. על פי העתירה, בתוספת טיעון בעל פה או בלעדיו ובמעמד צד אחד עשוי בג"ץ להפעיל את סמכותו ולהוציא צו על תנאי נגד הרשות. צו זה מורה לרשות לבוא ולנמק, במהלך זמן מוגדר, מדוע לא יוצא נגדה צו החלטי כבקשת העותר. לאחר שהרשות המינהלית מגישה את תשובתה והצדדים טוענים את טענותיהם בעל פה מחליט בג"ץ אם להפוך את הצו לצו מוחלט או לבטלו ולדחות את העתירה.

 

עד להחלטתו הסופית רשאי בג"ץ להוציא צו ביניים, שנועד לשמור על מצב עובדתי קיים ולמנוע סיכולן של תוצאות החלטתו בתום הדיון. הדיון בהתנגדות למתן צו מתקיים בדרך כלל לפני 3 שופטים, אך בעניינים שיש להם חשיבות ציבורית או משפטית עקרונית דן לעתים הרכב גדול יותר.

 


הרחבת סמכויות וביקורת

במרוצת השנים ובהתבסס על פסיקותיו שלו הרחיב בג"ץ את תחומי סמכותו וביסס שורת תקדימים בנושאי זכויות אדם ושמירת עקרונות הדמוקרטיה בישראל. לשיא מעורבותו בחיים הציבוריים בישראל הגיע בג"ץ עם מהפיכת "האקטיביזם השיפוטי" שהוביל השופט אהרון ברק, עם כניסתו כשופט בית המשפט העליון ובכהונתו כנשיא בית המשפט העליון (1995 - 2006).

 

ביסוד מהפיכה זו עמדה עמדתו של ברק כי "הכל שפיט" ובהתאם לעקרונות הצדק, הדמוקרטיה והליברליזם (עליהם הוצהר במגילת העצמאות) רשאי בג"ץ אף לפסול חוק שחוקקה הכנסת. במהלך כהונתו של ברק כנשיא בית המשפט העליון הגביר בג"ץ בהתערבותו בעבודת המערכת השלטונית הן ברמת הרשות המבצעת (הממשלה) והן ברמת הרשות המחוקקת (הכנסת) ובמיוחד בתחומים מדיניים ופוליטיים שנחשבו זמן רב כמחוץ לסמכותו של בג"ץ. תהליך זה, שרובו אירע במהלך שנות ה-90, העצים את כוחו של בג"ץ ושיקוליו הפכו לחלק בלתי נפרד כמעט מכל תהליך קבלת החלטות ציבורי בישראל.

 

מנגד, עורר תהליך זה ביקורת חסרת תקדים כנגד בית הדין ושופטיו. עיקר הבסיס לביקורת נובע מכך שמהפיכת השיפוט שהוביל השופט ברק אינה בעלת בסיס מוצק בחקיקה ובמידה רבה מתבססת על דעתם של שופטי בית המשפט העליון עצמם ותקדימים שקבעו. כך למעשה, טוענים המבקרים, מעמידים עצמם השופטים מעל רצון העם כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוקי הכנסת. טענה מקובלת נוספת (בעיקר מחוגים דתיים) מופנית נגד הפרופיל הזהה של שופטי בג"ץ (חילונים ליברלים) אשר אינו מכיל ייצוג הולם למגוון הדעות והשקפות העולם בחברה הישראלית.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©