אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מטבע מתקופת מרד בר כוכבא, עליו מוטבע איור של בית המקדש
מטבע מתקופת מרד בר כוכבא, עליו מוטבע איור של בית המקדש צילום: איי פי
 
החצר הפנימית של בית המקדש השני (צילום של דגם בית המקדש במוזיאון ישראל בירושלים)
החצר הפנימית של בית המקדש השני (צילום של דגם בית המקדש במוזיאון ישראל בירושלים) צילום: לע"מ
 
קשת רובינסון
קשת רובינסון צילום: רון פלד
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מידע נוסף באתר הגן הארכיאולוגי בירושלים


ערכים קשורים
 משכן
 דוד המלך
 ארון הברית
 עקדת יצחק
 שלמה המלך
 אחז בן יותם
 חזקיהו
 יאשיהו בן אמון
 רחבעם
 נבוכדנאצר ה-2
 גלות בבל
 חז"ל
 כורש ה-2 "הגדול"
 אלכסנדר הגדול
 אנטיוכוס ה-4
 קורבן, קורבנות
 חשמונאים
 הורדוס ה-1
 טיטוס וספסיינוס אוגוסטוס
 תשעה באב
 פלביוס קלודיוס יוליינוס "הכופר"
 סולימאן ה-1 "המפואר"
 כותל מערבי
 יוסף בן מתתיהו
 מנורה
 אבן השתייה
 עלייה לרגל
 פסח
 ביכורים
 יום כיפור
 שמחת בית השואבה
 סנהדרין
 מעשר ראשון
 טומאה וטוהרה
 הר הבית
 ירושלים


תחומים קשורים
 אדריכלות
 היסטוריה של א"י
 יהדות - מושגים וכתבים
 מקומות בישראל


 
 
 

בית המקדש


Temple

תולדות הבית הראשון |  תולדות הבית השני |  מבנה בית המקדש |  הלכות הבית ועבודתו |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

בית המקדש, האתר המרכזי לעבודת ה' בישראל. בנייתו נזכרת בתורה כמצווה, על פי הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). נקרא במקורות גם "בית ה'", "בית האלוהים", "מקדש ה'" ועוד.  על פי מסורת ישראל הוקם בית המקדש בהר הבית ב ירושלים פעמיים.

 

 


תולדות הבית הראשון

עד בניית בית המקדש הראשון התקיימה עבודת ה' במשכן ובמזבח. אלה הוקמו תחילה במדבר, ואח"כ בגלגל, בשילה, בנוב ובגבעון. דוד המלך העלה את ארון הברית לירושלים (שמואל ב, ו), וגם קבע את המקום המיועד למקדש בגורן אֳרַוְנָה שבהר המוריה (שם כד, יח-כה), מקום עקידת יצחק וחלום יעקב, לפי המסורת.


בניית הבית ע"י שלמה בנו, שבה הועסקו יותר מ-180,000 פועלים בסבלות, בחציבה, בחטיבת עצים ועוד, מתוארת בפירוט בספר מלכים א (ה-ז) ובדברי הימים ב (ב-ד).

 

עצי ארז וברוש הובאו מלבנון בעזרת חירם מלך צור. עיטורי המקדש וכליו הרבים (כלי המשכן, ציפויי זהב, כיורים, ים הנחושת [מכל מים שהכיל כ-44 מ"ק], מזבח אבנים גדול, שני עמודי הנחושת - "יכין" ו"בעז" שמותיהם - וכרובי העץ בדביר) עוצבו בידי בן אלמנה משבט נפתלי, חירם שמו.

 

מקדש שלמה (במרכז) - בנייתו נמשכה כשבע שנים. איור משנת 1500 בקרוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

חנוכת הבית, שבנייתו נמשכה כשבע שנים, נערכה בחג הסוכות, שנת 11 למלכות שלמה (960 לפנה"ס לערך). לפי המסורת עבר הבית כמה וכמה תהפוכות. עתליה, אחז ומנשה חיללוהו והפכו אותו לבית עבודת אלילים. נערכו בו "בדקי בית" ושיפוץ בימי יהואש, חזקיהו ויאשיה. אוצרותיו נבזזו בידי מלכי מצרים, ארם ואשור. מרכזיות הבית נפגעה עם פילוג המלוכה בימי רחבעם בן שלמה, וכן עקב התמשכות הפולחן בבמות במשך רוב התקופה.

בימי מלכות יהויקים ויהויכין, עם כיבוש ירושלים כמה פעמים ע"י נבוכדנאצר מלך בבל ובזיזת הכלים והאוצרות שהיו בו, החל התהליך שבסופו נחרב הבית; בשנת 586 לפנה"ס, בסוף מלכות צדקיהו, נשרף הבית ע"י נבוזראדן, שר צבאו של נבוכדנאצר, והכלים שנותרו בו נלקחו לבבל. רוב תושבי ירושלים ויהודה יצאו לגלות בבל.

 


תולדות הבית השני

בניית הבית השני החלה עם ראשית שיבת ציון, כ-48 שנים אחרי חורבן הבית הראשון. חז"ל מציינים שבעה דברים שנעדרו ממנו בהשוואה לבית ראשון: ארון, כפורת, כרובים, אש (משמים), שכינה, רוח הקודש ואורים ותומים (יומא כא, ע"ב). למרות אישורו ותמיכתו של כורש מלך פרס, נפסקה הבנייה מחמת טענות העמים השכנים ועלילותיהם, ורק כעבור 18 שנים התחדשה העבודה. התערבות נוספת של עמי הסביבה עיכבה את סיום הבנייה עד שנת 515 לפנה"ס, כ-70 שנה אחרי חורבן הבית הראשון.

 

תרשים של בית המקדש השני שבנה הורדוס. איור משנת 1500 בקרוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

אלכסנדר הגדול ויורשיו מבית תלמי ומבית סלווקוס התייחסו בכבוד למקדש והעניקו לו מעמד מיוחד. מפנה חל בימי שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס ה-4, ששדד את אוצרות המקדש, מנע את עבודת הקורבנות והפכו למקדש אלילי. רק כעבור שלוש שנים חודשה העבודה בידי החשמונאים. בימי שלטון הרומאים שוב נבזזו אוצרות המקדש. בשנים אלו (19 לפנה"ס) הרחיב הורדוס ה-1 את הר הבית ע"י קירות תמך ענקיים והקים בניין מקדש חדש ומפואר; חז"ל העידו עליו כי "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו" (בבא בתרא ד, ע"א).

במרד הגדול ברומאים התבצר יוחנן מגוש חלב בהר הבית, והמתחם היה למוקד הקרבות. בי"ז בתמוז (שנת 70 לספירה, ולפי מקורות יהודיים - 68 או 69 לספירה) פסקה עבודת הקורבנות, אך הסתערויות הרומים על המקדש נהדפו עד ח' באב. בט' וי' באב נשרף הבית; יש שהעידו כי היה זה בניגוד להוראותיו של טיטוס, המצביא הרומי, שרצה לשמר את המבנה. כלי המקדש נלקחו לרומא, והמעמד הונצח בשער טיטוס. י"ז בתמוז וט' באב נקבעו כימי אבל וצום.

תקופת בית שני נמשכה 586 שנה. בתקופה זו התחלף מספר רב של כוהנים גדולים (לפי המקורות - 85 או 300, לעומת בית ראשון ששימשו בו 18 כוהנים גדולים בלבד), עקב תהפוכות השלטון וקניית המשרה בכסף. שרידי בית המקדש נותרו במקום עד לחרישת השטח ב-135 לספירה בידי הדריינוס קיסר, שהקים באתר עיר מקדש אלילית ושמה איליה קפיטולינה. בשנת 363 יזם הקיסר הביזנטי יוליינוס הכופר את חידוש בניית המקדש, אך עם מותו נפסקו העבודות, והמקום היה למרכז פולחן נוצרי, ואח"כ מוסלמי.

יהודים נהגו לעלות להר הזיתים או להתקרב לחומות הר הבית כדי להתפלל ולהתאבל על החורבן. ב-1550 לערך, ביוזמת הסולטן סולימאן המפואר, הוכשר מקום תפילה עבור יהודים בכותל המערבי.

 


מבנה בית המקדש

המקרא מתאר את הבית הראשון באריכות, ואילו על בית שני בתחילתו ידועים פרטים אחדים מתוך ספרי עזרא ונחמיה וכן מספרי החשמונאים, אגרת אריסטיאס ועוד. המשנה (מסכת מידות) מתארת בפירוט את המקדש שבנה הורדוס, והוא מתואר גם בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמקורות אחרים. מקום מיוחד תופס תיאור המקדש בנבואת יחזקאל (מ-מז). המפרשים נחלקו אם יש לראותו כמושפע ממבנה בית ראשון, כתיאור שעל פיו נבנה בית שני, או כתוכנית מיוחדת שתתגשם רק בעתיד.


ברוב המקומות מצוינות מידות בית המקדש באמות (אמה=60-48 ס"מ). אורך הבית שבנה שלמה היה 60 אמה, רוחבו 20 וגובהו 30. חלקו המערבי היה הדביר שבו עמד ארון הברית, ומידותיו היו 20x20 אמה. בינו לבין שאר המבנה, שנקרא ההיכל, הפרידה מחיצה.

 

אורך ההיכל היה 40 אמה ובו הוצבו המנורה, שולחן לחם הפנים ומזבח הזהב וכליהם. הכניסה להיכל היתה דרך האולם חדר שמידותיו 10x20 אמה. משני צדי פתחו ניצבו העמודים יכין ובעז. את המקדש הקיף היציע, מבנה עב-קירות ובו שלוש קומות של תאים. לפני האולם עמד המזבח, שעליו הוקרבו הקורבנות ושאליו עלו בכבש שמצדו הדרומי. ממערב לכבש עמד ים הנחושת, והכיורים ומכונותיהם היו משני צדי הבניין. מידות העזרות והר הבית באותה תקופה לא נודעו.

נראה כי בתחילה דמתה תוכנית הבית השני בעיקרה לתוכנית הבית הראשון. במקרא מצוין שהוא נפל בפארו מזה של שלמה. בהעדר ארון הברית, עמדה בדביר "אבן השתייה" בלבד. הורדוס הרחיב את מתחם הר הבית לדרום, וחומות התמך העצומות שהקים הקיפו שטח של 300x400 מ' (אע"פ שמידות השטח המקודש נשארו, כנראה, 500x500 אמה).

הכניסה למתחם היתה דרך שערי חולדה בדרום, שער קיפונוס, גרם מדרגות מעמק הטירופיון ("קשת רובינסון") וגשר מהעיר העליונה ("קשת וילסון") ממערב, שער טדי מצפון ושער שושן ממזרח. רוב הבאים נכנסו דרך שערי חולדה, ונהגו להיכנס בשער המזרחי ולצאת בשער המערבי. מי שנבדל מהציבור מחמת אבל או נידוי היה נוהג להפך. בצפון הר הבית עמדו המקדש והעזרות ומסביבם החיל, שהוקף במחיצה ("סורג") נמוכה.

הכניסה העיקרית לעזרות היתה ממזרח, דרך עזרת הנשים. מידותיה היו 135x135 אמה ובפינותיה ארבע לשכות שמידותיהן 40x40 אמה כל אחת. 15 מדרגות עלו מעזרת הנשים לשער ניקנור, ודרכו נכנסו לחצר המקדש, שמידותיה היו 135x187 אמה. החלק המזרחי של החצר (11 אמות) נקרא עזרת ישראל, ושאר השטח, שבו נערכו רוב העבודות, נקרא עזרת כוהנים. הגבול ביניהם סומן ע"י מרצפות בולטות או ע"י מדרגות. לפני פתח המקדש עמד המזבח, שבימי בית שני היה גדול מבימי בית ראשון, ומצפון לו היה בית המטבחיים. סביב העזרה היו מספר שערים ולשכות בעלי ייעודים שונים, ביניהם בית המוקד, לשכת הפרווה ובית הטבילה. בצפון עזרת ישראל עמדה לשכת הגזית. מעזרת הכוהנים עלו 12 מדרגות לפתח בית המקדש.

בית המקדש עצמו היה "דומה לארי, צר מאחריו ורחב מלפניו" (מידות ד, ז); אורכו 100 אמה, גובהו 110 אמה ורוחבו 70 אמה. רוחב האולם שמלפניו היה 100 אמה, ועל כן בלט מעבר לרוחבו של שאר הבניין. ההיכל והדביר היו זהים לאלה שבבית הראשון, אלא שבמקום מחיצה נתלו ביניהם שתי פרוכות. מידות פתח האולם היו 40x20 אמה, והשער המוזהב של ההיכל - 20x10. גם הבית השני הוקף ביציע מחולק לתאים שאליהם עלו ב"מסיבה" (מסדרון משופע).

 


הלכות הבית ועבודתו

עיקר הפעילות במקדש התרכזה בסדרי הקורבנות ובנלווה אליהם. מדי יום הקריבו הכוהנים שתי עולות תמיד. באותה העת נכחו במקום הלוויים, שמילאו תפקידם בשירה, וכן "מעמד" של ישראלים, אחד המשמרות והמעמדות שמילאו תפקידים שונים בעבודת הבית. הכוהנים הקריבו גם את שאר קורבנות הציבור ואת קורבנות החובה והנדבה של יחידים. מלבד זאת שימש המקדש מקום תפילה והודיה מרכזי בעתות צרה ושמחה כאחת, ובהר הבית היו מתכנסים לשמיעת דרשות של חכמים ומטיפים.



הכותל המערבי (צילום: מיכאל חורי)

 

חשיבות מיוחדת נועדה למקדש בחגים. בחגים נערכה מצוות עלייה לרגל וקוימו במקדש טקסים, כגון הקרבת זבח פסח בי"ד בניסן, הבאת ביכורים בחג השבועות, עבודת יום כיפור, שמחת בית השואבה והקפות בחג הסוכות. בראש המִדרג במקדש עמדו הכוהנים והלוויים, והוא כלל גם בעלי תפקידים אחרים, כגון גזברים, אמרכלים, בעלי מלאכה שונים, מוכרי צורכי קורבנות ואחרים (שקלים ה, א-ב). בהיותו גם המרכז התורני של ישראל, ישב בלשכת הגזית הסנהדרין - בית הדין הגדול שממנו "יצאה תורה לישראל". לפי המקורות, פעלו סביב המקדש גם בתי דין משניים.

המערכת הכלכלית של בית המקדש התבססה על גביית "מחצית השקל". מס זה נגבתה מדי שנה מכלל ישראל לצורך קניית קורבנות ציבור, שאר צורכי הקורבנות ואחזקת הבניין ("בדק הבית"). מקורות נוספים היו נדבות מן העם, מבית המלוכה ומבני עמים אחרים, וכן מעשר ראשון, ששליש ממנו נמסר לרשות המקדש ע"פ תקנתו של יוחנן כוהן גדול. מפאת כבוד המקדש נשמר המקום בלילות ע"י הכוהנים והלוויים.

השלכות רבות נבעו מהאיסור על טומאה במקדש, וביניהן הגדרת דרגות קדושה שונות: 1. הר הבית. 2. החיל. 3. עזרת נשים. 4. עזרת ישראל. דרגות אלה נבדלו בחומרת הטומאה שהותרה בהם. לגויים הותרה הכניסה רק עד הסורג. הדרגות הנוספות היו: 5. עזרת כוהנים, שאליה נכנסו ישראלים לצורכי עבודה בלבד. 6. בין האולם והמזבח - על כוהנים פסולים נאסר להיכנס לשם. 7. ההיכל, שאליו נכנסו רק כוהנים בשעת עבודתם ולאחר שרחצו את ידיהם ואת רגליהם. 8. הדביר, שאליו נכנס רק הכוהן הגדול ביום הכיפורים.

הכול היו חייבים בכבוד הר הבית והמקדש, ולכן "לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח... לא יכנס להר הבית במקלו, במנעלו, ובפונדתו [ארנקו] ובאבק שעל רגליו" (ברכות ט, ה). קדושת המקדש לאחר חורבנו נדונה באריכות החל במשנה, ומכיוון שנפסק כי "קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", הרי מרבית ההגבלות הנזכרות עדיין חלות לפי ההלכה גם בזמן הזה. ע"פ זה אסור להיכנס להר הבית כל עוד אין אפשרות להיטהר מטומאה כהלכה, וכל עוד לא הוכרע היכן היה מקומו המדויק של בית המקדש בשטח הר הבית.

 


מידע נוסף

 

ירושלים של מטה - אילו שברי חרס נשתמרו מהתקופה הכלכוליתית? מתי כבש דוד המלך את ירושלים? איזה בניין קדוש נהרס ברעש אדמה? אנציקלופדיה ynet ורשות העתיקות מציגות - שרידי ירושלים על ציר זמן

לציר הזמן - לחצו כאן.

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן

 


בחנו את עצמכם

 

.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©