אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מאה 16 לספירה, בית החולים ,מסדר מלטה" בירושלים. צייר: פיליפה תומסין
מאה 16 לספירה, בית החולים ,מסדר מלטה" בירושלים. צייר: פיליפה תומסין מתוך מאגר Gettyimages Imagebank
 
בית החולים רוטשילד, הראשון שנבנה בירושלים
בית החולים רוטשילד, הראשון שנבנה בירושלים צילום: ארכיון הצילומים קק"ל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 עבודה סוציאלית
 הודו
 שרי לנקה
 סטורנוס
 רומא העתיקה
 טיבריוס קלאודיוס דרוסוס נירון גרמניקוס
 נצרות
 צרעת
 נזירות
 אבירות
 אבירים טבטונים
 ימי הביניים
 מסעי הצלב
 בקטריולוגיה
 המגפה השחורה
 רפורמציה
 הנרי ה-8
 מרטין לותר
 ויליאם הרווי
 מחזור הדם
 אנטומיה
 עיקור
 מלחמת קרים
 פלורנס נייטינגייל
 וילהלם קונרד רנטגן
 תלמוד
 דבר
 סיעוד
 פסיכיאטריה
 אורתופדיה


תחומים קשורים
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

בית חולים


Hospital

ארגון בית החולים |  תולדות בתי-החולים |  בתי חולים בעולם המוסלמי |  בתי חולים יהודים

בית חולים, מוסד לטיפול מאורגן בחולים רבים ואישפוזם, לחקר מחלות ואיבחונם. בתי החולים מספקים טיפול לבעיות פיזיות ונפשיות כאחד, ניתוחים, גמילה, חינוך בריאותי, סיעוד, רפואה ומחקר רפואי. כדי לשרת היטב את צרכי האוכלוסיה המגוונים, בית-החולים המודרני כולל לרוב גם יחידות חוץ שונות כיחידות פסיכיאטריה, יחידות לרפואת חירום ועזרה ראשונה, ומרכזי גמילה.

 

ישנם בתי-חולים כלליים המטפלים במגוון רחב של בעיות, ומורכבים מיחידות ומחלקות שונות (מחלקת אורלוגיה, מחלקת טיפול נמרץ, מחלקת אורתופדיה וכדומה). מנגד ישנם בתי-חולים המתמחים בסוג מסוים של בעיות רפואיות, כמו בתי חולים ליולדות, בתי-חולים פסיכיאטרים ובתי-חולים גריאטריים. ישנם בתי-חולים המנוהלים למטרות רווח, וישנם שאינם למטרות רווח, ישנם בתי-חולים בבעלות פרטית ובבעלות הממשלה. במדינת ישראל רוב בתי-החולים הגדולים הם כלליים וציבוריים, הממומנים על ידי הממשלה, מסובסדים על ידיה או שייכים לקופות החולים.

 

חדר ניתוח מודרני (צילום: ablestock)

 

לבית החולים תפקיד מרכזי ובעל השפעה על אורך החיים ותוחלתם בחברה בה הוא פועל. איכות הציוד הקיים בו, רמת הכשרתם של הרופאים, נגישות הטיפול הרפואי לאזרחים (מבחינת מספר מיטות, עלות הטיפול וכדומה) משפיעים בצורה ניכרת על יכולתו של בית החולים לתת מענה אמיתי ויעיל לאוכלוסיה ועשויים להכריע בין חיים ומוות.

 

 

 


ארגון בית החולים
אף על פי שכל בית החולים מאורגן באופן העונה לתיפקודו היחודי, כמו בית חולים לילדים או לרפואת חירום, ובאופי הגוף האחראי לו (ממשלה, הסתדרות, גופים התנדבותיים, פרטיים וכיו"ב), לרוב בתי-החולים יש מבנה בסיסי דומה.

 

תפקידיו של בית החולים הם בראש ובראשונה טיפול בחולה, ריפויו והקלת סבלו. לשם כך, על הנהלת בית החולים לדאוג ליצירת מסגרת נאותה המאפשרת לטפל בחולה. עליה לדאוג לאספקת מיטות, ציוד רפואי, אנשי-מקצוע, תנאי עבודתם וכדומה. בבתי-חולים כללים, תהיה לרוב יחידה לרפואת חירום, המצריכה טיפול מיידי לייצוב מטופלים במצבי-חירום, והערכות לקליטת נפגעים בכמויות גדולות. יחידה כזו מצריכה צוותי טיפול בכוננות 24 שעות ביממה ויכולת לספק טיפול רפואי מיידי במצבי חירום שונים, כמלחמה, תאונת דרכים המונית, או התקפת טרור.

 

על בית החולים להעסיק
עובדים סוציאליים, ולהיות בקשר עם גורמים צבאיים ומשטרתיים, בתי-אבות, מעונות יום ואירגונים שונים העוסקים ברווחת הקהילה.

 

על בית החולים מוטלת האחריות לדאוג גם לרווחת הציבור על ידי מניעת התפשטות של מחלות ומגפות, על ידי כינונן של יחידות חוץ בדמות מרפאות חוץ, מרכזי בריאות וקופות חולים העוקבות אחר בריאות הציבור. כמו כן, בבתי-חולים רבים ישנם חדרי-הרצאות, ואולמי-כנסים לשם הוראת הרפואה למתמחים במקצועות הרפואה השונים.

 

בתי-חולים רבים מנהלים מעבדות למחקר רפואי של מחלות שונות, ולכן בבית החולים ישנם חדרי מעבדה רבים ומדענים העובדים במחקרים השונים שאותם בית-החולים מממן.

 

לבתי חולים שונים יש מבנה שונה. ישנם בתי-חולים הפרושים על פני שטח רב, שבהן המחלקות השונות שוכנות במבנים נפרדים. אירגון זה הוא אידיאלי שכן הוא מאפשר לחולים לצאת מהמחלקות ולקבל איוורור טבעי. שיטה זו אפשרית כאשר לרשות בית-החולים עומד שטח רב, תקציב ניכר ויכולת לנהל שטח זה.

 

בתי חולים עירוניים בנויים לרוב בשיטה ריכוזית, בבניין אחד או בלוקים. בניה זו מקובלת בארצות רבות, ומצריכה תכנון אדריכלי מיוחד. לרוב הבניין יבנה בצורה מדורגת על מנת שאיוורורו לא יגרע מהקומות התחתונות.

 


תולדות בתי-החולים
בעת העתיקה בתי חולים נוסדו על ידי מושלים, יחידים וגופים בעלי יכולת שדאגו לאירגונם ומימונם. לרוב ייסדו בעלי הממון את המוסדות למען הכפופים להם, בעוד הם עצמם זכו לטיפול רפואי אישי בבתיהם. בתי-חולים בצורות שונות קיימים זה כ-2,500 שנה.

 

בית החולים הראשון נוסד בתת-היבשת
הודו. בתי-חולים ברהמיניים הוקמו בציילון (שרי-לנקה) כבר למין 431 לפני הספירה. המלך אשוקה (Aśoka ) הקים שרשרת של בתי-חולים בהינדוסטן בשנת 230 לפני הספירה. מכתביו עולה כי תפקידם של בתי החולים היה לשמש כבית מחסה ומוסד לטיפול בחולים עניים. בנוסף לבתי חולים אלה, הוקמו בבתת-היבשת הודו גם בתי-חולים לבהמות.

 

ביוון העתיקה טיפול בחולים נעשה בתחילה במקדשי סטורן (שבתאי), ומאוחר יותר בהיכלי אַסקלֵפּיוֹס (Asclepius) על שמו של אל הרפואה. היכלים אלו, ששרידי המפורסם שבהם נמצאו באֶפִּידַאוּרוֹס, נבנו במקומות יפים בטבע, והטיפול בהם כלל התעמלות, מרחצאות, עיסויים וסוגי תרופות וצמחי מרפא שונים. עם הזמן נוספו להם מחלקות ליולדות ולגוססים.

 

מאה 4 לספירה ביוון: רופא הבודק חולה, ולצידו אל הרפואה אסקלפיוס (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

בסביבות שנת 100 לפני-הספירה יוסדו ברומא העתיקה בתי-חולים (valetudinaria) לטיפול בחיילים פצועים וחולים. בשל יכולותיה האירגוניות הטובות, הקימה רומא מערך שלם של בתי חולים בנקודות אסטרטגיות. יתר על כן, גם לעבדים נוסדו בתי- חולים, לאו דווקא מתוך דאגה לרווחתם אלא מתוך מטרה למנוע אובדן רכוש לבעליהם (בתי-חולים אלו טיפלו בעיקר בגלדיאטורים בשל הצורך להחזירם לתפקוד מלא במופעי המלחמה, והחשש להפסדים במקרה של חוסר תפקוד). בתי-חולים אלו היוו דוגמה ראשונית לבתי-חולים ציבוריים, בהם דאגת הטיפול הוטלה על המדינה. משום כך, אזרחים רומאים רבים עשו שימוש בבתי החולים על מנת להיפטר מעבדים חולים. כתוצאה מכך, הקיסר קלאודיוס חוקק חוק המשחרר לחופשי עבדים שננטשו.

 

מוסדות דומים נבנו ברחבי העולם העתיק, במסגרת של בתי-מחסה שהעניקו טיפול רפואי. השם הוספיטאל – בלטינית הוספיס (hospes), משמעו – אורח, כמו בעברית וארמית –אושפיזין. במוסדות אלו, הטיפול בבריאות לא היווה את העיקר, ולא היה מוסד בכל ימה"ב שמטרתו היתה טיפול רפואי בלבד.

 

בית-החולים הנוצרי הראשון , נוסד ב-331 לספירה בקושטא, במצוות הלנה, אמו של קונסטנטין הגדול. עם המרת דתו לנצרות, החריב המלך המומר את כל בתי-המחסה הפגניים, וכתוצאה מכך החלו להתפתח בתי-החולים במתכונתם הנוצרית. בהדגישה את החסד והחמלה, הנצרות מטילה את אחריות הטיפול בחולה על קרוביו ועל הקהילה. לפיכך, המחלה והטיפול בה הפכו לעניינן הכנסייה.

 

בסביבות 370 לספירה, הקדוש הנוצרי בזיליוס הגדול (Basil of Caesarea) ייסד מערך שלם של בתי-חולים בקפקודיה (תורכיה כיום) שכללו יחידות בידוד לסובלים מצרעת, משכן לעניים, לזקנים, ומקלט לנערות. לפי דוגמה זו, נבנו בתי-חולים דומים בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית.

 

ברומא, במאה ה-6 לספירה ייסד הקדוש בנדיקטוס מנורסיה (St. Benedict ) מספר מוסדות במונטה קסינו, שעיקר דאגתם התמקדה בטיפול רפואי, אף לפני כל התחייבות נוצרית אחרת. דוגמה זו הובילה לייסוד מרפאות במנזרים בחלקה המערבי של האימפריה. מנקודה זו ואילך צמח בסלרנו אחד מבתי הספר לרפואה הראשונים באירופה, והיה בעל מוניטין גבוה עד למאה ה-11.

 

עם התפשטות הנצרות, נוסדו בכל רחבי אירופה המערבית בתי-חולים כחלק מהמערך הנזירי, ולכן כונו בתי-האלוהים. בזמן מסעי-הצלב, מסדרי אבירים שונים נטלו עליהם את האחריות לטפל בחולים כמצווה דתית וכשירות עזר צבאי. המסדר המפורסם ביותר הוא מסדר ההוספיטלרים ע"ש יוחנן הקדוש בירושלים, שנוסד ב-1113. בנוסף לטיפול הרפואי שהוענק לצליינים (בעיקר לאבירים הטבטוניים), המוסד היווה גם בית-מחסה.

 

בתי-חולים בצרפת כונו בית-אלוהים (Hôtel-Dieu), והיו חלק מהמערך של המנזרים. הראשון נוסד במאה ה-6. בבתי-האלוהים התמקדו הנזירים בריפוי נשמתו של החולה וסעד נפשי יותר מאשר בריפוי תחלואי גופו. עם זאת כללו מרבית המנזרים בתי-מרקחת ופעמים רבות גם גן עם צמחי-מרפא. בנוסף לטיפול בנזירים החולים, המנזרים פתחו את דלתותיהם לצליינים ולנוסעים אחרים.

 

הדת המשיכה להיות גורם דומיננטי בייסוד בתי-החולים במהלך ימי-הביניים, ובנייתם גדלה במהלך מסעי-הצלב, שהחלו בסוף המאה ה-11. מגפות קטלניות ומחלות אשר קטלו יותר חיילים, מאשר האויבים המוסלמים הביאו לייסוד בתי-חולים צבאיים לאורך נתיבי מסעות הצלבנים לארץ ישראל.

 

ב-1099 ייסדו האבירים ההוספיטלרים בארץ ישראל בית חולים שטיפל בכ-2,000 מטופלים. עדויות שונות מצביעות על כך שבית-החולים טיפל בעיקר במחלות עיניים ובכך היה למעשה בית-החולים הייעודי הראשון.

 

במהלך ימי-הביניים, אך בעיקר במאה ה-12, מספר בתי החולים באירופה גדל במהרה. בית החולים של הרוח הקדושה (Holy Ghost), שנוסד ב-1145 במונטפלייה שבצרפת, זכה למוניטין רב וברבות הזמן הפך לאחד ממרכזי ההכשרה לרופאים החשובים באירופה, והכשיר רופאים רבים במהלך ימי הביניים.

 

מאה 12: המלך לואי ה-7 כורע ברך ברך בתפילה במחלקה בבית-האלוהים, פריס (מתוך מאגר Gettyimages Imagebank)

 

בשל הידיעה כי מחלת הצרעת מדבקת (אף על פי שמנגנון ההדבקות, וקיומם של החיידקים לא היה ידוע בזמנים אלו), קמו בימי הביניים מוסדות מיוחדים לבידוד מצורעים. מוסדות אלו נקראו על שם לזרוס (לאצארוס), דמות מספרי האוונגליונים, ומכאן השם למוסדות טיפול במצורעים: לאצארֶט. עם הזמן, מגפת הצרעת שכחה (מאה 15 ואילך), ובמקומה באה המגפה השחורה, שחוליה טופלו אף הם במוסדות אלו. עם העלמותה, מוסדות אלו הפכו למוסדות טיפול כלליים.

 

בסוף ימי-הביניים החלה ראשית צמיחתם של מוסדות טיפוליים חילוניים. הקמת בתי-החולים לא נתפס כמעשה צדקה וחסד, אלא כחובה אזרחית וציבורית, והמודל הכנסייתי הלך ונדחק, בין היתר בשל השפעת הרפורמציה. לקראת סוף המאה ה-15 ערים רבות ברחבי אירופה תמכו כלכלית בהקמת וניהול מוסדות רפואיים בשטחן.

 

באנגליה, פירק המלך הנרי ה-8 בתחילת המאה ה-16 את המנזרים ועימם את מרכזי הטיפול . כתחליף פעלו הרשויות האזרחיות להקמת מבנים לטיפול בחולים, פצועים ונכים, במקביל החלו לפעול תנועות צדקה התנדבותיות למען אספקת טיפול רפואי לאזרחים. בית החולים הוולונטרי הראשון באנגליה נוסד בתחילת המאה ה-18, ובעקבותיו הוקמו בתי-חולים נוספים בלונדון ומחוצה לה. עם גילוי אמריקה (1492), נוסדו בתי חולים גם בפרו ומכסיקו, כמו בית החולים ע"ש ישו מנצרת שנוסד במקסיקו ב-1524.

 

לרוב, הנקיון וההגיינה של בתי- החולים בצקופות אלו היה גרוע. הטיפול הרפואי הנפוץ היה הקזת דם על-ידי גלבים, והרופא נקרא רק למצבים קשים ביותר. נעדרת היתה ההבנה במהות הזיהום ודרכי הדבקות. בתי החולים באיטליה היו יוצאי דופן מבחינה זו. לפי ספר התקנות, מהמאה ה-13 ברומא, יש הוראות ניקיון, החלפת מצעים וקנסות לעובדים שעוברים על כללי הנקיון. לכל חולה היתה מיטה משלו (לשם השוואה, בפריס שכבו שני חולים במיטה), וחדרים נפרדים לבני האצולה ולאזרחים הפשוטים. אחת לשבוע, היו עוברים הנזירים ברחבי העיר עם עגלה ומחפשים חולים עזובים (אבי-הטיפוס לאמבולנס). לותר, בבקרו באחד מבתי החולים הללו תאר את המבנים המפוארים, האוכל הטוב שניתן לחולים, והרופאים בעלי ההשכלה.

 

מבחינת קידום המחקר הרפואי לא היה ערכם של בתי-חולים אלו רב. חוקרי הרפואה הגדולים כוויליאם הרווי, מגלה מחזור הדם, ואנדריאס וסאליוס (Andreas Vesalius) אבי האנטומיה המודרנית, עבדו מחוץ לבתי-החולים. התצפיות הקליניות בחולים החלו בבבית החולים בפאדובה רק למין המאה ה-17.

 

בית הדבר בהמבורג, אמצע המאה ה-18 (מתוך מאגר Gettyimages Imagebank)

 

עם התקדמות המחקר המדעי, החלו בתי-החולים במאה ה-18 לקבל את אופיים המודרני. טכניקות הריפוי המתקדמות הצריכו הקמת מרפאות לטיפול קליני ואישפוז. ועדיין במהלך המאה ה-19, היה זה מסוכן יותר לקבל טיפול בבית-החולים מאשר מחוץ לו בשל הזיהומים ותנאי הסניטציה הגרועים. כ-25% מכלל החולים מתו לאחר ניתוחים בשל תנאי היגיינה ירודים. הצגת החומרים האנטיספטיים על ידי המנתח הבריטי ג'וסף ליסטר ב-1865 הפכה לנקודת מפנה בתולדות איכות הטיפול הרפואי בבתי-החולים.

 

באמצע המאה ה-19, בעת מלחמת קרים, נוכחה פלורנס ניטינגיל שהנזירות אינן מיומנות דיין בכדי לספק טיפול רפואי ולכן הקימה את בית-הספר לסיעוד בבית-החולים על שם תומאס הקדוש, ובכך למעשה מיסדה את תפקיד את האחות, והצעידה את יכולות הטיפול הרפואי צעד קדימה. בד בבד התקדם הטיפול הרפואי בשל התפתחויות החשובות בתחום הכירורגיה, ופיתוחם של צילומי- רנטגן.

 

פלורנס ניטינגיל מטפלת בחולים (מתוך מאגר ויז'ואל/פוטוס)

 


בתי חולים בעולם המוסלמי
בתי-החולים הראשונים שהוקמו בעולם הערבי חיקו את מודל בית החולים הרומי. ב-707 לספירה נוסד בית-החולים הראשון בקהיר על ידי החליף אל ואליד ה-1, ובו היו מחלקות למצורעים ולעיוורים. במאה ה-9 נוספה גם מרפאה שטיפלה בגברים, נשים וחולי-רוח. הערבים ייסדו בתי-חולים בבגדאד, בדמשק ובקורדובה שבספרד. בתי-חולים ערבים נודעו בזכות העובדה שהם טיפלו בכל חולה ללא יחס לדתו או מעמדו החברתי.

 

בית-החולים המפורסם ביותר ברחבי המזרח התיכון נוסד במאה ה-13 בקהיר על ידי אל-מנצור, וכלל מחלקות לפצועים, חולי-קדחת, חולי-עיניים, ואף בית-ספר ללימוד רפואה. בתי חולים היו פזורים בכל העולם המוסלמי כולל באפריקה וספרד. הנוסע בנימין מטודלה מתאר בספר מסעותיו את בית-החולים הגדול בבגדד על מחלקות הטיפול השונות, ומימונו על ידי המלך. גם בארץ ישראל פעלו בתי-חולים מוסלמיים החל מהמאה ה-14, בעיקר בערים צפת, שכם, עזה ורמלה.

 


בתי חולים יהודים
הוכחה ברורה לקיומם של בתי-חולים בתקופה המקראית אין בנמצא, בעיקר מוזכר בטקסט המקראי הליכי טיפול רפואי ביתים. צורה מסויימת של אישפוז, אכן משערים שנתקיימה בשל הביטוי "בית החפשית" (מלכים ב': ט"ו, ה) כמעין בית בידוד והסגר למצורעים.

 

השערות מחקריות שונות מצביעות על קיומם של בתי-שיש (ביתא דשישא), שבהם ערכו ניתוחים בתקופת ה
תלמוד, אך כלל, מצוות ביקור חולים, הכוללת בתוכה את הטיפול והסעד בחולה, דאגה לנקיונו ולרווחתו מצד כל בני הקהילה ולא רק מצד בני-המשפחה.

 

במקביל להוספיטל של הנוצרים, היו במהלך ימי-הביניים בתי-הקדש לחולים ולעניים, לראשונה יש איזכור לבית-הקדש בקלן מהמאה ה-11. הפעסט-האוז, (בתי דֶבֶר) היו פזורים בגטו של פרנקפורט בעת החדשה. בתי-חולים יהודיים מודרניים החלו להיווסד בלונדון מהמאה ה-18 (ע"י העדה הספרדית), ופשטו בקהילות אירופה השונות. בארה"ב מתקיימים מזה כמאתיים שנה בתי-חולים מפוארים המהווים מרכזי מחקר חשובים ביותר ומכובדים. בארץ-ישראל נוסדו בתי-חולים יהודיים רק מהמאה ה-19.

 

החל מהמאה ה-19 החלו חברות פילנתרופיות, נדבנים ואירגונים שונים כ"הדסה", ו"קופת חולים" לייסד בתי-חולים בארץ. ב-1854 נוסד בית החולים הראשון בירושלים "רוטשילד", ושנה אחריו נבנה "ביקור חולים". ב-1902 נוסד "שערי-צדק" שקנה לו שם כבית החולים הראשון בעיר החדשה ואף כלל מחלקה מיוחדת למחלות מדבקות.

 

בישראל כיום מערך בריאות מתקדם ומפותח ביותר, ובעל השגים רבים ברפואה ומחקר. בישראל מספר רב של בתי חולים ומרפאות חוץ, בעיקר באזור המרכז. בתי החולים הכללים בישראל, הם הגדולים ביותר ושייכים למדינה, והבולטים מבניהם זוכים להכרה בינלאומית כבית החולים שיבא בתל-השומר, בית החולים רמב"ם שבחיפה, והמרכז הרפואי הדסה שבירושלים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©