בימים רגישים אלו, כשישראל מקשה על אזרחיה, רבים מאיתנו, להגיע ולהשפיע, נרקם קמפיין הקורא לאפשר לישראלים החיים בחו"ל לממש את זכות ההצבעה שלהם מחוץ לישראל, באמצעות הנציגויות הישראליות, בדומה לשליחים רשמיים של המדינה.
הקמפיין, "ישראלים מצביעים בחו"ל", מקודם על ידי קבוצה של ישראלים המפוזרים ברחבי אירופה וארה"ב, תחת תנועת DID – Defend Israeli Democracy, תנועה שהתעוררה לחיים במהלך חודשי הקיץ ועל רקע הצורך של ישראלים בחו"ל להפגין הזדהות עם המחאה בישראל.
בשבועות האחרונים מתנהלת פעילות חברתית ומשפטית מוגברת בקרב ישראלים השוהים בחו"ל על רקע ההגבלות שהטילה הממשלה על הכניסה לישראל והקושי שאלו מציבות לכל המעוניינים לממש את זכותם להצביע בבחירות הקרובות. מספר עתירות הוגשו עד כה לבג"צ, לחץ שנראה שפעל היטב והוביל את הממשלה לבטל את ועדת החריגים הידועה לשמצה ולאפשר כניסה לישראל.
הקמפיין אמנם התעורר על רקע המצוקה האחרונה אך הוא אינו פועל לפתיחת השמיים וכניסה של ישראלים למדינה. במקום זאת, מובילי הקמפיין מבקשים להסדיר את ההצבעה בחו"ל ולהוביל באופן קבוע לשינוי חקיקתי לאחר הבחירות. חקיקה שתמנע, בין היתר, היתכנות של מצבים כגון אלו להם אנו עדים כעת.
במהלך השנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק לכנסת, בעיקר על ידי חברי כנסת מהימין ביניהם, משה ארנס, צבי האוזר ודוד ביטן, אך אלו לא צלחו ביקורת מנגד, וזאת למרות שחקיקה בנושא הייתה חלק מההסכמים הקואליציוניים בשתי ממשלות ברשות בנימין נתניהו (ה-32 וה-34).
מריאן מטיאש, ממובילות הקמפיין מסבירה מדוע לדעתם, דווקא הפעם, המאבק יצליח: "כבר עשרות שנים שמפלים בין ישראלים השוהים בחו"ל, גם באופן זמני, לבין ישראלים בארץ, אבל המציאות השתנתה רבות בתקופה הזו. העולם הפך קטן יותר וישראלים מבלים יותר ויותר זמן בחו"ל. טיסה לחופשה, לכנס, או למטרת לימודים איננה דבר מרוחק ונדיר, אלא חלק מהחיים של מרבית הישראלים החיים בישראל. תחשבו על זה שכ-60% מהסטודנטים לרפואה השלימו לימודים בחו"ל. אותם רופאים שמטפלים היום במסירות בתושבי הארץ. האם לא היו זכאים להצביע בזמן לימודיהם?״, היא שואלת. ״קחו את המציאות הזו, ושלבו אותה עם המשבר הקשה שאנחנו עדים לו, ועם המודעות הגוברת של ישראלים לזכויות היסוד שלהם, להפרות של זכויות היסוד שלהם, ואני מאמינה שניכר שאנחנו נמצאים כעת בצומת דרכים״.
מטיאש מאמינה שהפעילויות הקודמות, המחקרים הרבים, והעובדה שנציגי ציבור מכל הקשת הפוליטית כבר הביעו נכונות כזו או אחרת לחקיקה מהסוג הזה, פועלת לטובת המטרה. ״הקרקע בשלה, עכשיו צריך רק למצוא את הנוסחה הנכונה״.
ההצעות הקודמות לא נפלו על גחמה. נראה שהטענה העיקרית היא שישראלים החיים מחוץ לישראל לא ישפיעו על הפוליטיקה והמדיניות המקומית
"כמו הרבה מדינות בעולם, גם ישראל מתחילה להבין שישראלים החיים מחוץ לגבולותיה יכולים להיות נכס עבורה. מדובר כמובן באזרחים בעלי זיקה חזקה למדינה, אשר תרבותה תרבותם ושפתה שפתם. אלה השגרירים החשובים ביותר שיש למדינה בחוץ, ובמקרי חירום הראשונים שנרתמים למענה. מהבחינה הזו, הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ואף מעשירים אותה, וזה בלי להתייחס ליתרונות הברורים של חברות עסקיות ישראליות אשר מתרחבות לחו"ל, אמנים מפורסמים שמשפרים את תדמיתה של המדינה וכד'.
גם ביחס למה שקורה היום, אילו לישראלים בתפוצות הייתה זכות הצבעה, ייתכן שהממשלה הייתה מתייחסת יותר ברצינות לדרישה שלהם לחזור הביתה להצביע. בכל מקרה, מניעה של ישראלים מלהיכנס לגבולות המדינה היא הפרה של זכויותיהם האזרחיות, אבל אילו היה להם גם כוח אלקטורלי, ייתכן שזה היה יותר משמעותי לנבחרי הציבור״.
מדוע לדעתכם יש לתת לישראלי שחי מעבר לים את הכח להשפיע על החלטות גורליות עבור תושבי ישראל?
״אני לא חושבת שאדם שהתנתק מהארץ לגמרי צריך להשפיע. לכן אנחנו דורשים לאפשר לאדם שזיקתו לישראל ברורה להצביע, ולא לכל אזרח ישראלי בחו"ל. בכל אחת מהצעות החוק והמחקרים שנעשו תמיד דובר על מגבלות מסוימות, וגם יש דוגמאות מהעולם שאפשר ללמוד מהם. כל מדינה צריכה להגדיר את הזכויות על בסיס המצב הפוליטי והחברתי הייחודי שלה, אבל לא נראה לי הגיוני לשלול באופן גורף זכויות של אזרחים בגלל איזשהו סטטוס קוו שקיים״.
בכמה ישראלים מדובר?
"לפי נתוני הלמ"ס יש כיום קצת יותר מחצי מיליון ישראלים בחו"ל הזכאים להצביע. אבל זה בלי להתחשב במגבלות שציינתי. בעיקרון, אנחנו מדברים על ישראלים השוהים בחו"ל באופן זמני, או לאורך זמן קצר. זה כולל סטודנטים, מטיילים, אנשים ברילוקיישן. ישנה סטטיסטיקה של הלמ"ס שמראה ש-למעלה מ- 70% מהישראלים שחוזרים לישראל, עושים זאת בחמשת השנים הראשונות לאחר עזיבתם, ולכן, ביחד עם העובדה שגם ביטוח לאומי מגדיר את הרף הזה של חמש שנים כשלב "ניתוק התושבות", הגדרנו את זה בתור הרף לזכות הצבעה מחו"ל. אנחנו טוענים שישראלי שחי בחו"ל עד חמש שנים, צריך לאפשר לו לממש את זכות ההצבעה גם מחו"ל. לפי חישוב של המכון למדיניות העם היהודי, המספר הזה מצמצם משמעותית את מאגר המצביעים אל מתחת לרף של מאה אלף, אולם הם מתעלמים מנוסעים זמניים וסופרים רק ישראלים השוהים בחו"ל מעל שנה. אני חושבת שמדובר בסופו של דבר במספר שקרוב יותר למאתיים אלף ישראלים בשנה רגילה, דהיינו, ללא קורונה״.
הקמפיין מציע סעיפים נוספים שיפתחו את זכות ההצבעה לישראלים נוספים: ״אפשר להוסיף עוד סעיפים שמרחיבים ומצמצמים, כגון מספר השנים שאדם חי בישראל בסה"כ בחייו לפני שעזב, או להתייחס להגדרות תושבות נוספות בהם מתחשבים לעתים במרשם האוכלוסין ובמס הכנסה, כגון תשלומי מיסים, נוכחותם של משפחה קרובה מדרגה ראשונה בישראל, עסקים בישראל וכד'. בסופו של דבר, הדבר הכי חשוב לדעתי זה לפתוח את הנושא לדיון ציבורי פתוח ודמוקרטי״.
מעולם לא נשללה מישראלים בחו"ל את זכות ההצבעה. כולנו מוזמנים להגיע לארץ ולהצביע, לפחות לכאורה. אלעד אדלמן, מפעילי הקמפיין טוען שזהו טיעון תמוה. "זה מבחן נאמנות? כמה מהפטריוטים היושבים בציון היו עוברים את הסינון הזה אם להגיע לקלפי היה עולה אלפיים שקל? אפילו מאתיים שקל? או שסתם לא היה חופש בבחירות והייתה להם עבודה? ניחוש פרוע: פחות. בשורה התחתונה, הצבעה היא זכות דמוקרטית ולא פריבילגיה לעשירים, לא פרס למי שמוכן להקריב למענו וגם לא צ'ופר לאזרחים טובים. הפושעים הכי גדולים מצביעים מהכלא, אז מה הבעיה לתת לסטודנט להצביע בשגרירות, יחד עם העובדים שמצביעים שם בין כה? אפילו קלפי כבר יש״.
גם ברחבי העולם, מדינות שונות עוסקות בשאלת זכות ההצבעה של אזרחיהם הגולים. תרבות ההגירה השתנתה בעשורים האחרונים וכיום מהגרים רבים אינם נדרשים או מצופים להיטמע במדינה המאמצת. להיפך, במרבית המדינות הקולטות מהגרים, ניתן לצפות בקהילות הולכות וגדלות של אזרחים זרים המשמרים ומטפחים את זהותם המקורית. ״המצב הזה מעודד גם את המדינות עצמן לבחון כיצד ניתן לחזק את הקשרים עם הקהילות הללו, ומחקרים שונים מראים שזכות הצבעה הינו כלי יעיל לחיזוק הקשרים, הנאמנות, ההזדהות והגאווה של אזרחים עם מדינת האם, גם לאחר שנים של היעדרות״.
יש לציין כי ישנם הבדלים רבים בין מרבית הדמוקרטיות בעולם לבין ישראל. המצב הביטחוני של ישראל הינו הסוגיה הראשונה שעולה כאשר סוקרים דיונים מן העבר, אולם היא לא היחידה. מרבית הדמוקרטיות מסתמכות על שיטת הצבעה מחוזית, בעוד שבישראל, נכון להיום, אין חלוקה כזו למחוזות. כל קול בישראל מתחלק באופן שווה עם רעהו, כלומר, המשמעות כל קול, גדולה בהרבה מאשר קולו של אמריקאי בודד שנספר במאגר קולות ספציפי במחוז הספציפי שלו״.
חברי הקמפיין טוענים כי גם לשאלות אלו ניתן למצוא תשובות ואף יתרונות בהשתתפות של תושבי חוץ. ״מעורבות הולכת וגוברת של קהילות ישראליות בחו"ל, יכולה כאמור, לתרום לבטחונה ולמעמדה של ישראל בעולם, אך ייתכן שהיתרון הגדול ביותר בפתיחת השיח בנושא, נעוץ דווקא בהזדמנות לבחון מחדש את החוקים כפי שהם כרגע, עד לרמת סוגיית שיטת הבחירות״.
לאחר שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה, עם אחת ממש מעבר לפינה, ייתכן שדווקא שילוב של תושבי חוץ הוא הפתרון שיאפשר למדינה לנוע קדימה. לכל הפחות הקריאה לבחון מחדש את החקיקה הקיימת עשויה לעורר את הדיון הציבורי הראוי, ואת העשייה הפרלמנטרית שתוביל אותנו קדימה מתוך הפלונטר שנוצר.
"נכון לעכשיו יש לנו עצומה עם כמה אלפי חתימות ואנחנו מבקשים מאוד שכל מי שקורא את המשפטים הללו ומזדהה, יכנס לאתר שלנו ולעצומה, יקרא ויחתום עליה. מעבר לזה אנחנו רוצים לנצל את המומנטום לפני הבחירות לפעול ברשת ולעורר את השיח. אנחנו מבקשים מאנשים שרצו להגיע לארץ להצביע ולא הצליחו מסיבות שונות להצטלם עם שלט שעליו כתוב: "גם אני רציתי להצביע", להעלות לפייסבוק או לטוויטר ולהוסיף האשטאג: #voteabroadisrael. זה גם שם האתר שלנו. אנחנו מקווים בכך גם לעודד הצבעה בישראל, נושא חשוב בלי קשר, וגם לקרב אנשים לקמפיין שלנו״.
חברי הקמפיין, שמגיעים מארה״ב ומרחבי העולם, מזכירים שזוהי זאת הזדמנות, לדבר על מהות הישראליות ממקום כוללני. ״לדבר על המכנה המשותף ולא על מה שמפלג ביננו. אני מאמינה״, מסכמת מטיאש, ״שזו יכולה להיות התחלה של ריפוי לחברה הישראלית, במובן הזה, אחרי שנים שבהם הפלגים השונים רק הולכים ומתרחקים״
www.voteabroadisrael.com
