אני יושב וקורא את הטור שלך, והוא באמת כתוב טוב והוא באמת מרגש ומלא אהבה ( כמו גם הטורים הקודמים). ואני שואל את עצמי ( ולא בציניות) איך את באמת. האם אישיותך כפי שעולה מן הכתוב היא-היא כפי שאת בחיים. אני לא מחכה לתשובה . סתם תהיתי לי.

אני מצטרפת לרשימת המעריצים. כתיבה איכותית כזו כמעט לא ניתן למצוא, יש בה גם כשרון בישול, כתיבה, רגישות אין קץ והחשוב מכל אהבת האדם. מי יתן רבים כמוך.

קראתי בעיון את כל התגובות לכתבה, מצאתי אנשים נפלאים שמוכנים לעשות הכל כדי לעזור גם כאשר להם מתחיל להיות קשה מיום ליום. חיפשתי אזשהוא נושא תפקיד, משהו שמקבל משכורת ממני כדי לפתור את הבעיות המזעזעות האלה אבל לא... דממה דקה. כל השרים, המנכ"לים והסמנכ"לים סומכים עלינו שנרחיק את הרעב מפיתחם ואנחנו על מי נסמוך?

חברה לאט לאט, עוד תחנקו אותה מרוב אהבה. לא שאני לא חושב שלא מגיעה לה כל מילה אבל דיר בלק, לאט... ואנה, את עושה את כולנו קצת יותר טובים. תודה בשם כולם.

אנה, באמת שאינני יודעת מי את ומה את עושה אבל באמת שהעלית בי דמעות שאוטוטו היו היסטריות כאן במקום העבודה. אשמח לתרום.

סיפור שמחזיר קצת לפרופורציות . אני אישית לא חיה בעוני אמיתי אבל בעוני יחסי (שכבת ביניים, משלמת מיסים, ומקבלת חורים בכיסים) ובכיתי. את אלילה. תודה.

איזה כשרון יש לאנה, הלוואי עלי. הכתבה הזכירה לי את מורתי המופלאה לכלכלת בית, שגם שלטה ביד רמה במסעדה בבי"ס קפלן בבית אליעזר, ותמיד, לצד מאכלים מופלאים, סיפרה סיפורים ממסעותיה ברחבי העולם. אשה מופלאה זכרונה לברכה. גם המתכון לקציצות דגים, ממש במקום.

אני בבעיה! מצד אחד כואב לי (באמת!) לשמוע על ילדים רעבים והתגובה הראשונה היא לתרום כל חודש ממשכורתי למפעל הזנה. מצד שני אני "תורם" כל חודש 50% מהמשכורת שלי !!!! לאן לכל הרוחות הולך כל הכסף ? למה המדינאים חדלי האישים המנהיגים את המדינה הזו לא מפסיקים לגנוב ולבזבז? למה אני צריך להרגיש רע עם עצמי כי נראה לי מוגזם לתרום יותר מ 50% מהשכר שלי ?

תודה על תאור המציאות באופן כה מדוייק ומעודן.

מרגש,מדהים אני ממש זוכרת את התקופה, אבל כולם עסוקים שם בלנסוע לחו"ל ,בלגייס עוד יועץ ולאכול ארוחות שחיתות במזנון הכנסת..........

גם אני אחת מהמעריצות, שעוקבות אחר המדור באדיקות. אני מצטרפת לקריאה של מגיב מס' 18 וחוזרת עליה אנה וגנר - לראשות הממשלה. נכון שפוליטיקאים מצטיירים כאנשים שעינינם היחידי הוא עצמם. אני חושבת שצריך שם בראש מישהו שבאמת מבין שהחשוב בישראל הם האזרחים הנפלאים בה. צריך ראש עם רגש ועם מצפון ועם המון אהבה לאחרים וגם לעצמו...בקיצור - צריך להיות אדם נפלא כמוך...

תודה לך, אנה, על העלאת הנושא הכאוב הזה על סדר היום, מחמם את הלב לקרוא את תגובות הקוראים. לדאבוני המצב בארץ אכן הולך ורוקם תמונה עגומה של מה שהיה פה פעם, לפחות מבחינה כלכלית-סוציאלית. כולנו צריכים לקום וליזום למען ילדנו.. אשמח לעזור לכל מאמץ שנרקם ומתהווה בנושא!

מרגשת כתמיד אנה ,את באמת נפלאה ומיוחדת ברגישות ובאהבת האדם.יופיה של פשטות ! המון זמן שאני רוצה לכתוב ולהודות לך אבל לא מוצאת מילים שלא יראו חלולות ..אז תודה על שנכתב שיכתב. שלי

אנה, תודה על הכתבה, תודה על המילים שקלחו. אני לא כותב תגובות בד"כ אבל הפעם הייתי חייב. ושוב, תודה אנה! שלך מולי

יש אצלינו ארוחות חמות לילדים בגני חובה ובבתי ספר שהם אלה שמסיימים אחרי השעה אחת. ובאמת כדי שלא יהיה בעיה של ילדים שיכולים לממן ארוחה חמה וכאלה שלא נכנס לתמונה גוף מאוד יקר ושמם "מאיר פנים" שהם בעצם עוזרים במימון הארוחות וכך יוצא שמנה עולה 4 ש"ח. ואם צריך לעזור יותר אז הם עוזרים. יבורכו כל האנשים הרחמנים אם לא מהפוליטקים תבוא הישדוע אז לפחות מאנשים שבאמת אכפת להם.

את הטור שלה, ובמיוחד מדוע זה הוא ממשיך עם כותרות כמו "פואד ושרון רבים" או "ליברמן למשרד החוץ" (מי היה מאמין... הוא לא הורשע בחבטות עזות בילד של השכנים?!). פשוט פספוס גדול של הנקודה. את פואד, שרון, ליברמן וביבי עדיף לשים במדור אוכל (ממילא בזה הם מתענינים יותר, ובמיוחד במתכוני האויסטרים), ולנו לשים בכותרת הראשית את אנה וגנר (למרות שהפעם לא הוזכר המחשוף)

אנחנו דוחקים לשוליי החדשות והתקציב ובמקומם מבזבזים כל כך הרבה זמן וכסף על דברים שוליים כמו פוליטיקה, תככים מלחמות. תודה אנה שאת מזכירה לנו מהם הדברים החשובים: אהבה, הומניות, חיוך של ילד, ודמעות מתרגשות של הרבה ילדים לשעבר.

אנה, עשית לי עצוב ושמח בעת ובעונה אחת. עצוב על שמסתובבים ילדים רעבים (אני כמורה מביאה בימים אלה עוד שני סנדויצים בתיק) ושמחה על שיש ביננו אנשים כמוך. בריאות ואושר, כי מגיע לך. נעמה.

אנה שלום, אני כותבת אחרי הכרות מעמיקה עם הטור (ובמקום מסויים גם איתך...) אני רוצה להודות לך שיש בך את הכנות, הנכונות ואהבה ענקית כזו ושאת מסכימה לשתף אותה עם כולנו. ולהודות לך,על כך שאת כן עושה את ההבדל ונוגעת כל פעם מחדש במקום הקטן בלב שרק מעטי מעט נחנו ביכולת לגעת. תודה

תפוז, דבש, שמנת. השמות באמהרית.

אבל כשקראתי תכתבה הרגשתי את הרעב של הילדים בתקופה הקשה של מדינת ישראל כל הכבוד לך והלוואי שמישהו במדינה העקומה שלנו היום יסתכל על העבר וילמד ממנו משהו

לכל אלו ששאלו למה לא בעמוד הראשון ! נראה לכם ? אתם באמת מאמינים שכתבה שאין בה השמצה של מישהו כמו חרדים/מתנחלים/שמאלנים/וכו' (בחר או מחק את המיותר) יש לה סיכוי להגיע לכותרת הראשית או אפילו למדור דעות ? כמה נאיבי ! מקומו של המאמר הזה הוא בכותרת הראשית (ולהרבה הרבה זמן שיקראו כמה שיותר) מערכת YNET ראוי לכם להרים את הכפפה - לא תתחרטו !! ולך אנה רציתי לאמר שאת קרן של אור בתוך כל השחור שכותבת בצינעה בתוך ים של שינאה. תודה.

ארגון נפלא שהקים בנק מזון (ולא מהיום...) אצלנו במשרד כל כמה חודשים שמים ארגז גדול בחדר באוכל, תוך כמה ימים הוא מתמלא, והם לוקחים ומחלקים... הכי פשוט שיש, ובלי פוליטיקאים שגוזרים קופון.

למרות שברור שהוא מעורר הזדהות אצל אותו קהל השש לשמוח לאידם של אנשי ההיי-טק שפירנסו אותו במשך שנים ממיסי העתק ששילמו וכיום הם או כאן או עדיין בארץ, אבל מובטלים.

וחשבתי על זה שאני מאוד אוהבת פתיתים כי כל פעם שהיה פתיתים בבית ספר כל כך שמחתי, שעד היום זה טעים לי. (לעומת זאת, כשהיו מכינים קציצות דגים שהסריחו את כל הבית ספר לא נכנסתי בכלל לחדר אוכל).

ממש כותבת לאומית. כמה עצוב לי בנשמה... חבל שהתפילות שלך לא יענו לעולם. כאן אצל כנופיית הפוליטיקאים אם הם לא מקבלים שוחד שום דבר לא יזוז!!!!