זו אחת הסיבות שבמקום להקים מייד מדינה פלסטינית ולחסוך שנים של כאב, נכנסנו לתהליך איטי שאיפשר לימין הקיצוני להכשיל את השלום.

האם הטיעון שגם בבחירות 92' לא השתתפו שליש מהאנשים בא"י, קרי הפלשתינאים הוא לא נכון ? ואם הטיעונים שלי חלשים, קרי, הרגוע הגרוע צדק? כלומר הבחירות לא באמת היו דמוקרטיות ??? ואם כוונת הגרוע לכך שמרבית ערביי ישראל לא השתתפו, יש לכך שתי טענות: 1. אף אחד לא מנע מהם להצביע בבחירות הללו 2. הם כן הצביעו. אחוז ההצבעה במגזר הערבי בבחירות ינואר 2003 לא היו שונות בצורה מובהקת מאילו של מאי 99' !!!

עד שקראתי את המאמר של סרנה, לא זכור לי איזה שהוא אזכור ביקורתי לעובדה המדהימה שצה"ל התחיל, במסגרת מלחמה (שהיא ברובה לגטימית), למוטט בתי דירות ענקיים של שמונה קומות ויותר בערים ערביות. נכון שאולי, אחרי הקרב, נותר שם מחבל חי, ואני מסכים לחלוטין עם הניסיון להרוג אותו בקרב. אבל.... אלוהים ישמור..... למוטט בית שלם של 8 קומות, עם 32 או 40 יחידות דיור, בשביל להרוג מחבל אחד? איפה הראש? מה אנחנו, נאצים? מה אשמים 31 או 39 בעלי דירות, בגלל שבדירה מסוימת הסתתר מחבל? כמה אויבים חדשים אנחנו מייצרים לעצמנו בפעולה אכזרית אחת שכזו. אומר כאן משהו כואב ואמיתי. לו אני, שמוליק מחיפה, הייתי חוזר אל בית הדירות שלי ומגלה, לתדהמתי ולאסוני, שהצבא או כל גורם ישראלי אחר, מוטט את הבית שלי ובו כל רכושי עלי אדמות, כדי להרוג איזה מחבל שאולי הסתתר באחד הדירות. אני, שמוליק מחיפה, יהודי ישראלי (ואפילו ציוני), לוקח חגורת נפץ ומתפוצץ, איפה שאפשר יותר להכאיב לאלה שגרמו לי עוול כזה נורא. ותחשבו על זה...

בבקשה. תקרא עוד פעם את תגובתך 77 ותראה שרוב רובה השתלחות אישית והתחכמות זולה על הכינוי שהאדם בחר לו. מנסיוני, הן בפורום הזה והן בכלל, מי שבוחר בקו הזה, אין לו הרבה מה להגיד.

כמעט שלושים שנה עם הפסקה של שנים בודדות באמצע שולט בנו הליכוד והימין. ותראו לאיפה הגענו. מלחמת שלום ההתנחלויות נמשכת אין סוף, הכלכלה נהרסת והשלטון משתלט על הכנסותינו ושובר כל הסכם עם העובדים, בנינו משרתים עוד ועוד למען מטרות של משיחים, התלמידים שלפני 38 שנים היו במקום הששי בעולם ירדו למקום השלושים ושמונה. מה עוד נאמר על הליכוד? רק חורבן בית שלישי חסר

כן רק הליכוד יכול להביא את חורבן בית שלישי. מאז 1977 ולמרות השלום עם מצרים וירדן ישראל נמצאת בתהליך התדרדרות בכל תחום - כלכלה, בטחון (למרות השטחים ועם השטחים), בטחון אישי, חינוך ורמת תלמידים, בריאות, איכות חיים ואיכות הסביבה. אבל אין לליכוד מה לדאוג - הם ימשיכו להצביע להם, הויקי כנפו לסוגיהם השונים.

וואלה, גילית את אמריקה - גילית שמלחמה מול טרור אכזרי המסתתר מאחורי נשים וילדים עלולה לפגוע גם בחפים מפשע- כל הכבוד, עלית עלינו... בטח היית מעדיף שיהרגו עוד לוחמי שייטת- דמם הרי זול יותר בעיניך מהרס של בלוקים. באמת, חכם גדול, כל הכבוד לך (ולסרנה).

אם נגייס את כל הצבא, ונתקוף כיום שוב את שטחי יש"ע, לאור יחסי הכוחות, השונים מאשר אז, (אין לערפאת אפילו את שתי חטיבות השיריון המיושנות), התוצאה תיהיה לא רק זהה כמו ב-67, אלא אפילו טובה יותר. אפילו ה-BBC האנטי הישראלי והאנטישמי במקצת, לאחר תחקיר מעמיק, יבוא לאותה מסקנה. אז משא א. מעמק יזרעאל, תחשוב, נצליח שוב כמו ב-67, או נכשל כמו האמריקאים בוויטנאם, והצרפתים באלגיריה. ותגיע להחלטה בלי משאלות הלב הסמולניות, אלא אובייקטיבית לפי ההיגיון והשכל הישר. אני מסכים עמך שהמצב הנוכחי, הוא הרס מתמיד של החוסן הכלכלי והחברתי, בדיוק כך זה היה ב-67, לפני שתקפנו, ומיד לאחר שתקפנו. המצב הכלכלי והחוסן החברתי והמדיני, הרקיעו שחקים, כך זה יהיה גם ב-2003, וזאת המציאות האמיתית, לא הווירטואלית של הוזי הסמול האוויל.

אני לא יודע אם לקנא או לבוז לסוג התגובות של #96 .יש בעיות - הפתרון הליכוד אשם. מזכירים לי תמיד את החולירע שנמצא על הספינה הנטושה, וכשהוא רעב הוא קודח חור בספינה כדי לדוג דגים,סטייל הקוטב הצפוני. כאשר נכנסים המים לספינה והיא עושה קולות של שקיעה ובאים אליו בטענות, מרים הוא את הקול צועק לעבר רב החובל אבל אתה ליד ההגה. מה אתה רוצה ממני. ולקשי התפיסה: אבן שאהבל אחד דחף בכוח בעומק צינור הנשימה שלנו, מאות רופאים יצטרכו לטפל בהרוגים ובפצועים עקב כך. מצד שני תגובתו של #3 ודומיו, כנראה שזאת מחלה מדבקת,שהעבירו את המיקלדת שלהם לאוטומט והתחילו לירות ללא אבחנה לכיוון אחד בלבד. הרי מימצאיו של כותב המאמר נכונות לחלוטין. אכן, השלטון שלנו מושחת בהחלט. חבר פוחזים שמנים ומסואבים אשר ייצרו להם מעמד מועדף בטחוני וכלכלי. בטחוני- כתאורו של סרנה. על שלל ההגנות שמקנה המעמד, רכב השרד( שנלקח לעיתים להגנתו של הבן-פריצקי) כלכלית - הפנסיה מהצבא, מהכנסת, התנאים הנלווים, העיסקאות במיסתרים, הקשרים , והסיפורים לאחר מכן ( ביבי את ברק נתנו להם בהרצאות) והכל תוך ניצול ציני של המעמד, והנהיה שלנו , משמאל ומימין אחר הנהגה ראוייה. באמת שאני לא יודע אם לקנא או לבוז לאנשים שקיים קשר רופף מאוד בין מוחם ל- לשונם,עיטם,מיקלדתם וגו'.

ושאיפתו היא שנגיע ל'ישראל המתאבדת',

את לא מבינה שהפלסטינים לא השלימו מעולם עם הקמת מדינת ישראל. סיום הכיבוש הוא בעיניהם שלב בדרך לחיסול המדינה.

שים לב: הרגוע עשה קפיצה בזמן על פי מאוייו והשקפתו למדינת כל אזרחיה- הישראלים היהודים+הערבים הישראלים+הערבים הפלסטינאים( השליש הנותר). בחור מסוכן מתחת לפסאודו "רוגע" עאלק.

לאחר שנותרת ללא כל טענות של ממש, אתה שוב מפנטז על "התקפות מחץ" על כל השטחים ומוכיח רק את מה שכבר ברור בוודאי לרבים כאן: כלומר, שאין לך מושג ירוק על מה אתה מדבר: מלחמת גרילה וטרור שונה לחלוטין באפייה ממלחמה נגד צבא סדיר. התקפה עליה "עם כל הצבא" אינה עושה דבר מלבד רעש גדול. אנשי הטרור "צוללים" לתוך האוכלוסיה כדי לצוץ אחר כך. זאת הפאזה שהאמריקאים נמצאים בה כרגע בעירק, אחרי שחיסול הצבא הסדיר באמת לא היה בעיה. והשלב הנוכחי ייקח להם הרבה זמן ותוצאותיו לא ברורות (למרות שאני בטוח שאתה מחזיק להם אצבעות וגם אני). בהערת אגב, ראיית כל העולם כאנטישמיים היא עוד חלק מהפרנויה הימנית. הביביסי אינו אנטישמי כלל והוא אנטי ישראלי רק באותה המידה שמעשינו המטופשים בשטחים גורמים לה. על "הגיון ושכל ישר" אין לאף אחד מונופול. אתה חושב על פי אלה שלך, שלדעתי הם עקומים, ואני חושב לפי שלי, שלעניות דעתי הם טובים משלך, ואני מנסה להוכיח לך את זה בתשובותיי. הקשיים ההולכים וגוברים שאתה נתקל בהם לאחרונה, התנהגותה שלהמציאות (בעיראק לדוגמה) מראות לאן נוטה הרוח. ב-1967 לא היה שום "הרס מתמיד של החוסן החברתי והכלכלי" נהפוך הוא, החוסן שנצבר בשנים שקדמו לה, הוא שאיפשר את הנצחון המזהיר באותה מלחמה. ברור שנצחון מוצדק במלחמה מוצדקת משפר את מצב הרוח הלאומי ואין לי ולא היה לי דבר נגד זה. אולם לא כל התקפה חסרת הצדקה מביאה לתוצאה כזו. מלחמת לבנון, שמניעיה ואפייה היו דומים למה שאתה מציע, הביאה בדיוק לתוצאה ההפוכה מסיבה אחת בלבד, שלא ידענו לצאת בזמן. גם הפעם, לא איכפת לי שננסה את ההתקפה הגדולה שאתה מציע (אף כי יש לי ספקות עמוקים לגבי האפקטיביות) ובתנאי שאחריה נצא מהתהליך ההרסני של הניסיון לשלוט באוכלוסיה הפלסטינית על ידי עזיבת השטח תוך זמן קצר אחריה. מלחמת ששת הימים אכן הייתה כולה חיוב למעט תוצאה הרסנית אחת, והיא שחרורה של העווית המשיחית שאחזה בציבור הדתי לאומי, שעוסק מאז במרץ בהרס המדינה וערכיה. למלחמת הכינויים שאתה אתה מסיים כמובן שלא אגרר.

כיום ובמשך 3 השנים האחרונות, הם השנים הגרועות ביותר מאז 48. וכל זה מעשי הסמול להתפאר. בהקשר לשקט היחסי בגבול מצרים, בשנים 56 עד ל67, המצרים לא הצטרפו לחגיגת ההפגזות של הסורים מרמת גולן, בגלל שהם היו עסוקים במלחמה משלהם בתימן. בהקשל לכוונות ברית המועצות, ברית המועצות הניחה ב-67, שהגיע הרגע המתאים להשמיד את מדינת ישראל, לכן היא לא רק דחפה למלחמה, אלא גם ריכזה כוחות צבא, על צי הספינות שלה, מול חופי ישראל, בכדי להתערב בפועל בלחימה, הייתה לה תוכנית לכבוש את חיפה, באמצעות פלישה מהים. כאלה היו גם הכוונות של מצרים, סוריה וירדן, ולמעשה כל מדינות ערב התכוונו להצטרף לחגיגת הדמים. הניצחון במלחמת הכיבוש ב-67, נבע מזה שישראל תקפה את אוייביה, בכל הכח שברשותה, למזלה, לא היה קיים אז סמול שיפריע וישבש, אם רצונך במידע שירענן את זירכונך, יש תקליט כפול עם שידורי הרדיו, של כתבי קול ישראל וגלי צה"ל, מאותה ימים, וכן יש ספר עם אוסף מאמרים וכתבות שהופיעו באותם ימים. שמו 'לא על החרב לבדה', (שם סמולני למהדרין, אבל התוכן הוא אנטי סמול במפורש, למרות שכמה מהכותבים הם אנשי סמול כיום), יש גם את הספר, של איתן הבר וזאב שיף, 'לקסיקון לבטחון ישראל', אז אתה לא צריך לרוץ ל-BBC, שהוא אנטי ישראלי, אנטישמי, ופרו סמולני.

ציטוט: "אינני איש דתי, אך, תודה לאל, אתם מיעוט מבוטל. מרבית העם מאמין כי שלום אפשרי ולא כמו שמיודענו סולו אומר,בעוד 10 דורות, אלא, עדיין בתקופת חיינו זו." כרגיל אתה מצרף מין בשאינו מחנו ואתה מנסה לחרוש בשור וחמור יחדיו. חביבי, זה לא הולך. אכן, רוב העם על פי כל הסקרים כמה לשלום ומוכן לשלם בעדו במטבע קשה( גם אם זה לא המחיר שלי) אבל בשום סקר לא התגלה שהעם מאמין שניתן לעשות זאת עכשו. דבר שני, וזה כבר זיוף התפור בחוטים גסים, עזרא פאונד וחבריו הם לא מיעוט ומאז 77 מהווים רוב יציב ומבוסס(( על פי דבריו של פרס בבואו לתרץ את אי יכולתו להיבחר). זהירות יוסי ילד שלי נחמד " האמת תמיד תהיה שם".

הכותב לא "בנה" דבר, לא "ביסס" את טיעוניו, ולא הוביל לשום מסקנה הגיונית. מדובר בבליל של התייפחויות בנאליות של השמאל המסורתי: "התאחדו כל האנשים הפשוטים, האזרחים הקטנים משני הצדדים - המנהיגים הם אויבינו". זוהי אותה צורת המחשבה הפשטנית, שנובעת מתוך אינדוקטרינציה רגשנית פציפיסטית הקובעת שהמנהיג תמיד מושחת השואף אלי מלחמה. ומלחמה לעולם אינה הפתרון, אין בה מנצחים ורק מפסידים. זוהי אידיאולוגיה פשטנית. אין בה הגיון ואין לה ביסוס הגיוני או עובדתי. הטיעונים אודות האבטחה של המנהיגים, הם מגוחכים לגמרי. זוהי ילדותיות בכיינית, ששואבת את מקורותיה שוב מאותה קנאה רגשנית וניכור מהשלטון, במיוחד כאשר הוא לא מחויב להומניזם הפציפיסטי בצורתו הרדיקלית - כמו שלטון הליכוד.

אני בתגובה 92 הבאתי נימוק לדבריי (הראתי שגם ב-92' היה אפרטדהייד לפי תפיסת ה"גרוע" וגם אז לא הצביעו הפלשתינאים ובכל זאת השמאל עלה לשלטון). אתה לא התייחסת לנימוק, שכן אם אתה סותר את הנימוק הרי בהכרח עולה תמיכה שלך ב"גרוע" וממה ששמתי לב אתה לא תומך בדבריו. תמוה בעייני זה ששוב לא התייחסת לטיעון של תגובה 92 ורק המשכת לקשקש קשקושי ססמאות כלליות ! אני מבקש/דורש התייחסות לטיעון שהעליתי בתגובות 77 ו-92 !!!!!!!!!!!!!!!

כרגיל, שיפוט העובדות שלך לקוי ולא מושתת על שום למידה אמיתית: 3 השנים האחרונות אינן הגרועות או הקשות בתולדות ישראל מאז 48 משום בחינה שהיא. מבחינה כלכלית, השנים 1948 עד 1952 היו גרועות מהן בהרבה. מבחינת מספר הנופלים, ודאי ש-1973 הייתה גרועה בהרבה. ומבחינת השילוב של שני הגורמים, השנים 1982 עד 1985, שבהן הובאה ישראל אל עברי פי פחת כלכלית ואיבדה הרבה דם יקר בהרפתקת לבנון הכושלת היו גרועות מהן בהרבה. אכן ניתן לומר עליך מה שנאמר על זקני צפת, שהעובדה שכל שנה הם אומרים "שחורף כזה עוד לא היה" רק מראה שהם כבר לא זוכרים שום דבר. הייחוס של כל מדחה או מחדל, ומחדל למישהו אחר אפיין תמיד את חוגי הימין. גם כשהיו בשלטון בין 1977 ל-1984 השמאל תמיד היה האשם בבזיונות. הוא הדין בהאשמה המגוכחת עכשיו. מחדל השנים האחרונות הוא רוב רובו של ראש הממשלה אריק שרון. והקשר שאתה עושה בינו לבין הסכם אוסלו שנחתם לפני 10 שנים ותוקפו פג למעשה לפני 4 שנים, הוא השקר המוסכם הגדול ביותר בתולדות ישראל. לא הייתה "חגיגת הפגזות סוריות" בשנים 1956 עד 1967. נכון שהיו הפגזות, ואחת או שתיים מהן היו די קשות (על קיבוץ גדות ועל קיבוץ תל קציר). אבל הן היו די רחוקות בזמן אחת מהשנייה. בכל ההפגזות הסוריות בתקופה הנדונה נהרגו פחות יהודים מבפיגוע התאבדות ממוצע אחד. תיאור "הכוונה כביכול" של ברה"מ להשמיד את ישראל עם "כוחות שהיו על ספינות" ב-1967 הוא מעשייה מצוצה מהאצבע של אינני יודע מי, אבל הוא אפייני לפרנויה המוחלטת שמהווה אצלך את הפרשנות לכל תולדות ישראל. איך, לפי התיאוריה שלך, אתה מסביר את העובדה שהערבים לא פתחו מיידית במלחמה ב-1967 ונתנו לנו להתארגן 3 שבועות? יתרה מזו, איך אתה מסביר את העובדה שכאשר תקפנו את המצרים בסיני (אני הייתי שם אישית, כך שאתה לא יכול למכור לי שום מעשיות מדמיונך הפורה) מצאנו את הצבא המצרי במערך הגנתי? לא שמלחמת ששת הימים לא הייתה מלחמת מגן מוצדקת, שכן די היה בצעד של סגירת המיצרים להצדיק מלחמה. אבל תכנית ערבית מאוחדת להשמדת ישראל זו מעשייה שלא הייתה ולא נבראה. בסה"כ נאצר המוכה מההרפתקה התימנית (שיפה שאתה זוכר אותה) נסחף לתוך הרטוריקה של עצמו בעידוד הרוסים (באותה תכנית שסיפרתי עליה, הסביר איש משרד החוץ הרוסי שהם ציפו לתיקו במלחמה, שיאפשר להם להעמיק את אחיזתם במזרח התיכון). אפילו תיאום תכניות בין מצרים לסוריה לא היה. ונכון שהייתה הסחפות של חוסיין הצעיר לפנטזיה של נאצר. על הפרנויה שלך ביחס לביביסי ולשאר הגויים כבר דיברנו ולא צריך לחזור עליה. הלוואי ששדרנים ישראליים שמארחים את אנשי הרשות הפלסטינית באמצעי התקשורת הישראליים היו עושים את מה שראיתי את טים סבסטיאן מהביביסי עושה בראיון אישי לנביל שעת. בפרפרזה על מי שאמר "שבבכינות לא בונים מנהיגות", אגיד עליך ש"בפרנויה לא בונים מדינה".

נאה דרשת, רק דבר אחד שכחת להוסיף, מה עושים אם הפרדה חד צדדית על פי מתווה דמוגרפי בעיקרו, לא רק שלא תוריד את רמת הלהבות ותתן לשני העמים את פסק הזמן הדרוש להגדרה מחדש של המנהיגות ושל הדרך אלא אף תחמיר את המצב בהרבה. אז מה עושים במקרה כזה? משה.

משום מה אתה מתעקש להיות החכם שלאחר מעשה בדיוק כמו כל ועדות החקירה המגוכחות שקמו בארץ כדי לתפוס אויר ורוח. נכון הוא הבפרספקטיבה היסטורית היום הבטחון האישי בשפל המדרגה לעומת שנות החמישים והששים אבל לא כך תפסנו את זה אז.למרות מלחמת העצמאות וכל מעשי הזוועה הכרוכים שבהם נהרגו למעלה מ 6000 ישראלים, כאחוז מהעם, הרי שארוע כמעלה עקרבים שבו נרצחו כ 15 איש נחשב אז לטראומה לאומית לא פחות מפיגוע פארק שבו נרצחו כמה עשרות. בגלל רצח בישובי ספר בלב הארץ היתה פעולת קיביה, נוראה כשלעצמה, אבל שהביאה שקט לאותם ישובי ספר בלב הארץ. יריות על אזרחים בירושלים היו מעשי יום יום, כך שרק עיוורים מסוממים יכולים לומר שהיה אז בטחון אישי ותחושת בטחון אישי. אם צה"ל היה כל כך אימתני אז מדוע בכלל היה צורך לגייס אותו עם סגירת המיצרים ב1967. אם המצב היה כל כך טוב, הצבא מוכן והנצחון מובטח אז מדוע חטף רבין התמוטטות עצבים (הרעלת ניקוטין בלשונו) ונעלם יומיים לפני פרוץ המלחמה. אז למה בכלל פתחנו במתקפת מנע אם הכל היה כל כך שפיר וורוד? בשביל מה מה מינו מינוח חרום את משה דיין לשר בטחון והקימו ממשלת חירום לאומית" האם הכל היה הצגות? עם כל הכבוד לתחקיר ב BBC לא העם וגם לא מנהיגיו ידעו שהמצב כזה וגם ה BBC לא ידע אז שהמצב כזה ואפילו ארה"ב לא ידעה. אם הערבים "בילפו" וחטפו זו בעיה שלהם. שלא נשקפה סכנת השמדה אפשר רק להגיד בדיעבד לאחר מעשה. אבל עובדה שבמלחמת יום הכיפורים דיין דיבר על חורבן בית שלישי ויש טענה\אגדה חדשה שנכתבה "בהארץ" שדדו הרמטכ'ל הציע כניעה לסאדאת שזה חדש לגמרי בשבילי (האמת, לא מאמין בזה). אז שמנו לב שאתה, כמו כל חבריך הסמולנים שהביאו לפה את הרוצח ורב הטרוריסטים עראפת, חכם לאחר מעשה על ההצלחות ובקשר לכשלונות אינכם לומדים דבר ולא מסיקים את הלקחים. דרך אגב, אם המצב כל כך טוב מבחינה בטחונית אז למה לנו תקציב בטחון שגדול כטענתך מכל תקציבי הבטחון של מדינות ערב? אולי המצב לא כל כך שפיר. אולי אנו לא יכולים להרשות לנו מפלה במלחמה בשעה שהם יכולים לספוג מפלה אחרי מפלה ולבסוף במקום שהם יהיו המנוצחים על כל המשתמע מכך אנו משלמים את המחיר. אז תחשוב קצת על מה שיש לך לומר לפני שאתה שולח תגובה שכולה דמגוגיה שקרית מהפכת יוצרות עם חוכמה שבדיעבד. יש גבול לכמות הניסויים, שאלה כמוך מציעים חדשות לבקרים, שאנו יכולים להרשות לעצמנו. יש גבול לכמות הסכינים בגב שהמדינה היהודית יכולה לספוג.

כל מי שניהל בחיים כל דבר שהוא יודע שלרוב האופציה של "המשך המצב הקיים" היא הגרועה ביותר. במלחמה ובמדיניות על אחת כמה, כי אם בעסקים זה משאיר את היזמה בידי מתחרים, במלחמה ובמדיניות זה משאיר אותה בידי אויבים. זה בדיוק מה שאנחנו עושים כיום, וזה גם היה האסון של "ההחלטה לא להחליט" שקיבלה ממשלת גולדה. בחיים צריך לדעת לקחת יזמות מחושבות וסיכונים מחושבים, שכן השארות במצב קיים גרוע היא האופציה הרעה ביותר. אני מתקשה מאד לראות מצב שבו הפרדה חד צדדית לפי המתכון המוצע על ידינו (אני לא ממש לבד ברעיון הזה, אם אתה תוהה על לשון הרבים) לא תביא להקטנת הלהבות ולו רק מהטעם הפיזיקלי הפשוט של קיצור עצום של מה שנקרא "קו המגע" שהיום עובר בכניסה לכל קניון, בדלת של כל אוטובוס, בכל מחסום של צה"ל בשטחים ובגדר של כל התנחלות. תסריטי האימה שאתם משרטטים הם כמובן משוללי כל יסוד כי הם לא מביאים בכלל בחשבון את הפרש היכולת הצבאי העצום שקיים בין צה"ל לסה"כ הכנופיות הפלסטיניות. עוצמה זו היא גם ערובה שאם מעשי האיבה יחרגו מסף סבל מסויים, תהיה מדינת ישראל חופשית, עם לאין ערוך יותר הסכמה פנימית והרבה יותר חופש פעולה מדיני, לממש את תורת הבטחון של ישראל שעליה אני גדלתי ולהעביר את המלחמה לשטח האויב, תוך קבלת יחס נפגעים משופר בהרבה מזה של היום. כל מה שלטעמי סולו ואתה מצליחים להראות לציבור הקוראים כאן בזמן האחרון, זה אתהבנתכם הדלה מאד בנושא הבטחוני וגם ההיסטורי (ראה התגובה הבאה). אתם רשאים כמובן לחלוק עלי בסגנונכם הרהוט והאישי מאד ולחשוב אחרת. בסופו של דבר המציאות, ורק היא, תשפוט בינינו. אני די בטוח בתוצאות.

הערה קטנה מקדימה (ואל תתרגז בבקשה) "מגוחכות" ולא "מגוכחות". בסדר? אתחיל בקריאה קפדנית של מה שכותב הצד השני. גם אני חוטא בזה לפעמים, אבל כדאי בכל זאת. אני כתבתי על השנים שבין מבצע סיני לבין מלחמת ששת הימים. במפורש כתבתי 56 עד 67. אירוע מעלה עקרבים, שזכור לי היטב, אירע ב-1954 או אולי 1953. הוא הדין ביריות מדי יום על אזרחים בירושלים. אני הרביתי לבקר בירושלים את משפחתי הן לפני מבצע סיני והן אחריו, והיה הבדל ניכר. בזכות תוצאות מבצע סיני והנסיגה שסיימה אותו הושגה הרתעה ארוכת טווח בהסתבכות מינימלית. הפרשנות שלך לאירועי מלחמת ששת הימים מוטעית. ודאי שהיה צורך לגייס את הצבא ולצאת למלחמה, מפני שאותה הרתעה לא עבדה יותר (בעיקר בגלל הערכת מצב שגויה בקרמלין) וישראל לא יכלה להשלים עם מצב בו יושב רוב הצבא המצרי בסיני ושבו מיצרי טיראן סגורים. ודאי שהייתה סיטואציה לא פשוטה, ואני תמיד אשמח אם החלטה לצאת למלחמה (והיכרתי אישית אחד מאלה שקיבלו את ההחלטה ושמעתי את הסיפור מבפנים) לא תתקבל בקלות דעת על ידי איזשהי ממשלה ישראלית, אבל המנהיגות של אז טיפלה בה בצורה שהתבררה לאחר מכן כנכונה מאד. זאת עשתה למרות לחצים כבדים שמקורם היה בסוג דומה של פרנויה לזה שהימין מתאפיין בו, כשמינויו של דיין היה תוצאה חלקית של אותם לחצים, שהיה לה גם צד חיובי, שכן איפשרה את הקמתה של ממשלת חירום לאומית כפי שראוי בעת שיוצאים למלחמה. לגבי מה שכתבת בהמשך, מעולם לא טענתי שהמצב הבטחוני כל כך טוב. להיפך, אני מאלה שמחפשים דרכים יצירתיות לשפר אותו, בעוד אתה תומך במדיניות שתנציח אותו. אין לי טענה מהותית על כך שתקציב הבטחון שלנו גדול כל כך, אף כי מותר לי לתהות על סדרי העדיפויות כפי שמותר לכל אזרח. אתה מתעקש לקרוא לי שמאלן ולשייך אותי לשמאל רק כי אני לא דבק בהשקפת עולם מטורפת ובלתי מאוזנת שמניעיה האמיתיים הם פחדים לא רציונליים מצד אחד וקשר רגשי עמוק לנחלת אבות מצד שני. אינך שם לב כלל למה שאני מציע ולהגיון הצבאי, המדיני והמוסרי שעומד מאחרי הדברים ולאיזון שיש בהם. ועם מה אתה נשאר בסוף? עם ביטויים כמו "דמגוגיה שקרית" ו"סכינים בגב" כלפי יהודי שחלק מסוים מחייו הקדיש להגנת ישראל, שאמונתו הציונית לוהטת לא פחות משלך ושכל חטאו הוא שהוא חושב אחרת. מלים עלולות להיות נשק מסוכן, ידידי לאו. אתה יכול לקרוא לי אידיוט ולא איעלב, אבל כשאתה מדרדר להסתה שמתירה את דמי, כדאי שתדע את הגבול.

כל תגובתי כלפיך נועדה כדי שבתור מי שלא הרבה להתבטא כאן עד כה, לא תצטרף כעוד אחד לקבוצת אלה שהופכים את הדיון לכל כך אלים, שהטעם שבתוך דבריהם נעלם לחלוטין מתחת לערימה של התקפות אישיות (עקיצה קטנה פה ושם מותרת לשם קצת תבלין, אבל שלא יגדל התבלין מהבשר... וזאת הייתה הבעיה של תגובתך). אשר לעצם הטיעון, הוא איננו חשוב במיוחד. ברור שאינני בעד מדינה דו לאומית, אבל מדינה שבתחומה הריבוני יש 3.5 מיליון ערבים נוספים שאין להם זכות בחירה היא מדינה דו לאומית באותה מידה, אלא שבנוסף לכך היא גם מדינת אפרטהייד גזענית. כל המאבק שלנו צריך להיות מכוון לכך שלא נידרדר למעמד זה. אני רחוק מאד מעמדותיו של "רגוע", אבל יש לי הרגשה שבעניין זה, שהוא חיוני מאין כמוהו לעתידה של מדינת ישראל, אנחנו נמצאים מאותו צד של המתרס. הלוואי שהייתי יכול להעביר גם אותך לצד שלנו, כי אולי תמצא בעצמך יום אחד את העוז להודות שהמדיניות הנוכחית אינה מוליכה לשום מקום, מלבד להתבוססות עמוקה יותר בביצת הדם והסבל. סליחה שהארכתי וערב טוב.

יש לי הרושם שאתה מעסיק קבוצת כתבים, שעוסקת במלאכה. בכל אופן אין טעם לנסות ולסתור כל בלוף שלך, כי מיד אתה מייצר 10 חדשים. אז זהו, תיהיה בריא ותמשיך הלאה, עד המציאות תעיר אותך.

תשובתך היא כמובן מופת של ענייניות והשכלה רחבה. לא אגרר גם הפעם להורדת רמת הדיון. אחכה שיהיה לך מה להגיד.

סרנה חושב שאם האויב יצליח להרוג את מנהיגינו המדינה תשתגע ותטביע את האזור בדם ואש. טעות יעשו משהו מינורי, יצעקו, יכתבו, ויש שאפילו יבינו. לעומת זאת, אם יפגעו בשני המנוולים יאסין וערפאט, האזור לא ישקוט ימים רבים. כדי להבין זאת יש רק להשוות בין הרג אצלינו, כולל שר בישראל, להרג של מנהיגים שלהם. אצלם הרג המנהיג, הוא פגיעה בסמל, והם חיים מסמלים, זה כל מה שיש להם. אצלינו מנהיג הוא אדם רגיל למדיי, שהיום הוא בתפקיד ומחר הוא במיל. וטוב שכך. שכך.

לפעמים צריך להמשיך את המצב הקיים כי לא תמיד המעז זוכה. אם להעיז אז יש הרבה אפשרויות להעזה. אין דרך לדעת איזו העזה זה סיכון מחושב ואיזו הימור מטורף או סתם מוטעה וחסר מחשבה קדימה. אוסלו היה לכאורה "העזת" סיכון מחושב שהתגלה כהימור נוראי. לעומת זאת, לטעמי לא רצוי להעיז ולגרש את עראפאת אבל כן צריך להעיז לחסלו במקביל לחיסול כל המנהיגות הרצחנית של מסיגי הגבול הערבים. צריך להעיז להחליט שיותר לא נותנים הזדמנויות נוספות למרצחים הטרוריסטים. צריך להעיז לספח את שולי ארץ ישראל לארץ ישראל כלומר יו"ש ללא סיפוח הערבים. צריך להעיז לדרוש, ולעמוד על הדרישה וגם לבצע, מול העולם הערבי את השלמת תהליך חילופי האוכלוסיה שהחל עם קום המדינה כאשר גורשו יהודי ארצות ערב משם. הפרשי היכולת בין צה"ל לכנופיות עראפאת רלבנטיים רק במידה ואנו יכולים להשתמש במלוא הפוטנציאל של צה"ל מה שיכול לקרות אם הם יחדלו ממלחמת הטרור שעבדה להם כל כך יפה עד עכשיו ויעברו ללוחמה סדירה. לא נראה לי שזה יקרה. אתה די בטוח בתוצאות, על זה אני יכול לענות שגם מר בטחון, יצחק רבין, היה די בטוח בתוצאות. להמשך אזכיר לך, שכמו שאתה בעצמך כתבת, השקט היחסי שהיה בין 56-67 הושג באמצעות מלחמה ולא באמצעות הבלגה על מה שקרה עד 56. אח"כ מצרים היתה עסוקה בסיכסוכים ערביים פנימיים בתימן ובסורי ה התחלף המשטר. כשמצרים סיימה להלחם בתימן היא יסדה את אש"פ באמצעות עראפאת והפיגעים התחדשו והגיעו לרמה כזאת שצה"ל נדרש לפעולת סמוע ב 1966. אני לא מבין למה אתה מיחס לי פרשנות מוטעית בקשר לפרוץ מלחמת ששת הימים. מצרים בצעה 2 פעולות מלחמתיות וישראל נלחצה והבינה שהולכת להיות מלחמה. ישראל התכוננה למלחמה בצורה גלויה ביותר אבל המצרים לא נקטו שום יוזמה למנוע את המלחמה מה שהבהיר למנהיגות הלחוצה שחיבים להקדים תרופה למכה. מה שאכן קרה ובהצלחה. אבל רק בדיעבד התברר שהמשימה היתה קלה משציפו בין היתר בזכות מכת המנע על חילות האויר המצרי והסורי . בקשר למדיניות בה אני תומך, תחזור לתחילת התגובה כדי שתזכר שאיני מעוניין בהקפאת המצב ושאני חולק עליך בנוגע למה שישפר את מצב הבטחון של מדינת ישראל. תודה על כך שאתה חושב שהשקפת עולמי מטורפת אפופת פחדים לא רציונליים, השמאל תמיד הצטיין בלראות עצמו שפוי לעומת הימין המתלהם. הוא רק שוכח ליטול קורה מבין עיניו. מה לעשות, מאז שהימין הגיע לשלטון ואתה בודאי זוכר גם תגובות לא דמוקרטיות בעליל של כמה ממנהיגיו שאיבדו את השלטון, להשקפתי השמאל גם הצטיין התקיעת סכינים מה שהגיע לשיא בוטה בתגובות אחרי סברה ושאתילה. גם שם הסמל ווועדת החקירה שדרש להקים הצטיינו הצטיינות יתרה בלהיות חכמים לאחר מעשה. בדבר אחד אתה צודק, צ"ל מגוחכת ולא מגוכחת.

אני מקפיד לקרוא את תגובותיך , כמעט תמיד אני מזדהה איתם. אני מקנא על בהירות המחשבה , הניתוח החד וכושר הבטוי . אני כשלעצמי הפסקתי להתייחס לסולו ששינה ,כנראה , את שמו אבל לא את המנטרות . תודה שאתה מצליח לבטא את דעתם של רבים שמתוך "מה שטוב ליהודים" נובעות המסקנות ש "היפרדות מוחלטת בין שני העמים" ומלחמת חורמה בטרור תציל את ה"מפעל הציוני".