תגידי ירדת מהפסים? שוב לא לקחת את התרופה שלך היום? או שיש שיויון מלא או שלא? תתבישי לך בעצמך!

אני בתור אישה ומנסיון שראיתי וחויתי עם אנשים שאני מכירה לידיעתכן יש נשים שלא מתפקדות כאמא זה שהן ילדו לא אומר שהן אוטומטית אימא אני מכירה כאלו שהילד לא בראש אצלן והן פשוט גרועות להגדרה אימא והאבא מתפקד יותר טוב יש לי כמה חברות גרושות שבראשם רק בילויים והטיפוח שלהן והילד נזרק אצל סבתא וגם כשהן איתו הם לא מתפקדות טוב צר לי לבסר זאת אך האבות במקרה זה מתפקדים יותר טוב מהאם וזה אומר דרשני , יש מקרים שבהם לילד יוטב טוב אצל האב כמו שאני מכירה, ולאישה מס, 15 זה שאנחנו מביאות ילד זה לא אומר שיש לנו את הזכות המלאה עליו להזכירך מי שהיה עימך במיטה זה בעלך ולא ויברטור הכניס אותך להריון לטנגו נורמלי דרוש שניים אז תירדי מהעץ, כיום לא כל מי שמביאה ילד היא אימא יש נשים שלא הביאו ילד והן אימהות נפלאות לילדים יותר מהיולדת שהביאם לעולם אני מתביישת בנשים כמוך, ולאשה עם המזונות לידיעתך חברותיי מקבלות בחישוב הסופי בנטו בכיס עם כל הזכויות וההנחות שלכן והמשכורת והמזונות יותר מהגרוש שלהן והן מבזבזות הכל על בגדים ציפורניים בילויים ושיער מאשר על הילד אז תפסיקי לבכות- והכותבת זו אישה - לאה וגאה בכך כן ירבו כמוני

טעות מהותית במאמר , העיוות אינו בדין העברי, לכל הזכיות שאתה מדבר עליהם ניתנות בבית המשפט המחוזי והוא לוקח מה שנוח לו מהדין היהודי ולכן הנשים ממהרות לפתוח תיק במחוזי ולעתים רק לבטחון במידה ויחליטו להעיף את בן זוגם !!

כולם יודעים שגברים לא אחראיים... מעניין איזה תגובות הייתי מקבל אם הייתי רושם שכולם יודעים שנשים לא מסוגלות לנהוג ואני לא רוצה שהבן שלי יסע איתן. שנשים הן טיפשות ואני לא רוצה שהבן שלי יתחנך איתן. מה זה הטמטום הזה. לא פלא שאת קוראת לעצמך "תמיד אישה"

חלוקת התפקידים אינה מתחילה עם הגירושין אלא במהלך החיים המשותפים ולכן באופן טבעי גם לאחר הפירוד אב שהיה מעורב פעיל בגידול הילד ימשיך בכך וטיפשה האם שתסרב , ואבות שהיו עסוקים רק בפרנסת המשפחה שיפסיקו לקטר ולהתבכין , והאמין לי הילד לא טיפש הוא יבקש את קירבתך בעצמו וכן הילד צריך לגדול אצל אמא וכן האב חייב במזונותיו

אין ספק שהחוק אותו הזכיר הכותב הוא חוק בלתי-שיוויוני בעליל, ואף נוגד את חוק שיוויון זכויות האישה (שאף הוא חוק לא שיוויוני להחריד אם תשאלו אותי, מעצם ניסוחו המתייחס דווקא לאישה). דבריו של הכותב דמגוגיים, מבצעים הכללות ופונים לא פעם לרגש יותר מאשר להגיון, תוך שימוש בפסאודו-מחקרים על מנת לבסס את טענותיו. יש שיטענו שגם דבריה של בית הלחמי לוקים באותו החוסר, ובצדק מסויים. אולם אין זו הנקודה: החוק המוזכר הינו בלתי-שיוויוני, ואין שום דרך לחלוק על כך. מן הראוי שחוקי הגירושין (המעוותים כל-כך בארצנו, במיוחד עקב העובדה שהגירושין הם דתיים יותר מאשר פדרליים), יתוקנו כך שיהיו יותר שיוויוניים, ולא יעדיפו אף מין על השני.

התגרשתי מאדם משכיל וחכם שמייד עם התחלת התהליך פטר עצמו מגידול הילדים תוך שהוא ממליץ שיגודלו ע"י אמם (אני).בימי הביקורים נהג לעשות להם "פאן" ויקר ,אבל איתי התווכח על כל אגורה שביקשתי עבורם ,כדי לשפר את הרגשתם. היום הילדים גדולים ולפעמים הוא גם נזכר בהם(כשהוא צריך מהם משהו). דרך אגב, מדובר באדם נורמטיבי. פשוט הרבה יותר נוח לו כך.

ומה עם כל הפעמים שאבי ילדי היה מחזיר אותם קודם הזמן שנקבע רק כי היה לו יותר נוח מטעמי לוגיסטיקה לעשות זאת?

ולא קיבל אפילו אגורה שחוקה אחת מאם הילדה כמזונות משום שאין מטילים מזונות על אישה. אני מלא בוז למערכת המשפט , השופטים, והחוק . זהו חוק אנטי שוויני, מקפח שחייב לחלוף מן העולם.

אל תצחיק אותי, מר גיל רונן, כגרושה ואם אני יכולה לומר לך בודאות שהאב שבתמונה לא רק שלא מספק את ה"כסף" כיון שמשלם 2200 שקלים עלובים בחודש לילדיו לאחר שטרח בעצת עורכי דינו להיראות כמסכן (בפועל עובד בדלק מוטורס, מהחברות המובילות במשק, ומרוויח יפה, כך שמי שנושא ברוב העול הכלכלי של גידול הילדים שלנו זו אני ומשפחתי התומכת, שלא ברור לי כלל כיצד קורה במדינה מתוקנת שבחסות בתי המשפט קשישים צריכים להתחיל ל]פרנס את נכדיהם שאביהם מתחמק מכלכלתם ! כאשר מדובר בגרושים יפים, מה שנקרא, לא ולה מן הסתם שאלת " חזקת הגיל הרך" כיון שגבר שהוא גבר במלוא מובן המילה, שלא מנצל את ילדיו הרכים כדי לפגוע באמם, לא נלחם את מלחמותיו על גב ילדיו, לא נכנס לסחרור של טרור כלפי משפחתו, גבר שכזה אין לי כל ספק שרואה את ילדיו כמה שיותר, שאשתו שמחה לשתף עמו פעולה לטובת ילדיהם, ושהוא בא, לוקח את הילדים, שותף מלא בחייהם. הבעיה מתעוררת כשמדובר בסוג אחר לגמרי של גברים, כמו האקס שלי, שפוגעים בילדים גם אם יכולים לספר עד שנה הבאה עד כמה המציאות הפוכה, שפקיד סעד מונע מהם את הקרבה הזו לילדיהם בגלל הנזק שהם גורמים, וכאן בא החוק להגן ולעזור לאותם ילדים.

לפעמים נראה שהגברים המסויימים הללו, ואני ממש לא חושבת שמדובר במדגם מייצג, ממש צריכים טיפול נפשי. אין קל יותר מלעוות את המציאות כל כך.

הצחקת אותי. הגרוש שלי לוקח את הילדים פעמיים בשבוע ומדי שבת שניה לסוף שבוע. אבל מה ??? בקש שלא ישנו אצלו, מה שלא מפריע לכבודו לקטר לילדים שלא רואה אותם מספיק ולהזיל דמעות תנין, כאילו רע ומר גורלו. מה הוא יגיד להם ? ממש לא בראש שלי שתשנו פה, לא נוח לי לקום אליכם בלילה, לא מתאים לי לקום איתכם מוקדם בבוקר, להכין ילקוטים, כריכים....נו באמת !! בשביל זה הבאתי לכם א-מ-א !! אז תחסכו ממני את הבולשיט. רוב הגברים לא רוצים, נקודה. ומי שרוצה להיות אבא, יש לו את זה, אני בטוחה, במאה אחוזים. אבא זו מתנה גדולה, לצערי ומנסיון מר אני יודעת שהגברים הללו הם אלה שמונעים את אבהותם מילדיהם.

מה שאתה מתאר באופן תיאורטי לכאורה, שקרה לי. רק שאצלי הדברים היו חמורים בהרבה. למרות שאשתי סבלה במשך שנים מבעיות נפשיות (עוד לפני הנישואים)ולאחר הלידות החלה להתעלל בעוללים שלנו בגלל מצבה הנפשי הקשה, ניתנה לה משמורת קיצונית ואיש לא טרח לבדוק את הרקע הנפשי שלה או את התיפקוד שלה עם הילדים שהיו מאוד קטנים וחסרי ישע. למעשה אשתי סילקה אותי מביתי בגלל שלא איפשרתי לה להתעלל בעוללים. עם סילוקי מהבית, מסע ההתעללות בעוללים חודש באין מפריע! למפגשים עם ילדי הוקצבו לי 2 שעות כן 2 שעות פעמיים באמצע השבוע. ללא לינות ללא חגים. הילדים צרכו ובכו וסירבו לשוב לבית האימא. מרגע שנפתח תיק הגירושין, כל טענותי נדחו בטענה שהן נובעות מייצר נקמה. פניותי לאירגונים להגנת ילדים, לא נבדקו בטענה שהם לא מתערבים בעינייני בית המשפט שבדק ואישר את המצב. כל פניותי לבית המשפט המחוזי והסברי שהילדים מסרבים לחזור לאימם ועלי להשתמש בכוח כדי להשיבם, לא הועילו. כל בקשותי נדחו ב"גיחוך" ואף הטילו עלי קנס על עצם הגשת בקשה לראותם יותר בחופש הגדול. הגעתי לבית המשפט העליון, אבל גם אותו זעקותיהם של עוללים ובכיים לא הזיזו להם. מלאים מעצמם, מדושני כבוד וממון ואטומים בצורה מפחידה, זרקו אותי מהמדרגות + תשלום של אלפי שקלים להוצאות משפט. ואל תחשבו שהיתה איזה סיבה הגיונית לקביעת סדרי הביקור הללו. אפילו בפסקי הדין לא מצויינת סיבה לכך. איש לא טען שפגעתי או שאני מסוכן לילדים. כן זה סיפור מאוד אמיתי ! זה קרה לי זה לא דמיון. ההליכים גם עלו לי עשרות אלפי דולרים. התוצאה: חיי נהרסו עד היסוד ! הנזק שניגרם לילדי (לילדינו) הוא בל יתואר ואני רק מתפלל לאלוהים שיהיו בריאים נפשית.

אתן יותר טובות בתור אינקובטור. זה לא אומר כלום לגביי חינוך וגידול ילדים.

משכורות נאות לנשים? הצחקתני. רק 150 מסורבות גט? הצחקתני גם. לו היית הוגן, היית מציג נתונים נכונים, לפיהם נשים עדיין מופלות בשכר לעומת גברים ומהוות את רוב העשירונים התחתונים. לו היית הוגן, היית עומד על עצם קיומו של הסטטוס "עגונה", שמעגן בתוכו את חוסר השוויון הבסיסי ביותר בזכות אלמנטרית כגירושין.

נשים אוהבת סליחה על הביטוי, לזיין את המוח. כל הזמן נשים אומרות "לנו יש אנטלגנציה רגשית גבוהה" בלה בלה בלה בלה. אולי אם באמת יחונכו בלי רגישות יתרה לילדים הם יחונכו כמו בני אדם. האמהות לא יודעות להיות נוקשות והורסות את הילדים, אז אל תתפסי מעצמך, הדבר היחיד שאתן רוצות זה לסחוט כסף לא משנה אם לבעל יש או אין כסף, אתם ילדתן אז אתם אוטומטית מקבלים את הילד.

מסויימים. ולכן כשמישהו/י פמיניסט, הוא לא בעד שוויון, אלא בעד עדיפות האשה על הגבר. היום פוליטיקלי קורקט זה שוויוניסט.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כי באין הסכם בין הורים החיים בפירוד לעניין משמורת הילד, יקבע בית-המשפט את הסדר המשמורת: "כפי שייראה לו לטובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" השופטים הנכבדים נוטים לפרש את החוק כך שאם האם אינה נרקומנית את מתעללת או בעל מוגבלויות נפשיות וכו' הילד יהיה אצל האם. אולם "סיבות מיוחדות להורות אחרת" עשויות להיות לאו דוקא ליקויים אצל האם אלא אבהות נפלאה גם של האב. גם אב נפלא שרוצה ויכול להעניק לילדיו חום ואהבה וחינוך הינה סיבה מספיק טובה להורות אחרת. האם אין מספיק לקבוע "כפי שייראה לטובת הקטין" ?!!!!! האם לא יותר נכון לבחון כל מקרה לגופו ? ולא להקל על מערכת המשפט בנושא שחורץ גורלות. חזקת הגיל הרך הינה אחד האסונות הגדולים ביותר במדינת ישראל, אמהות נפלאות ונחמדות הופכות בין לילה למפלצות בשל הכח העצום שמעניק להן החוק. אלפי אבות נהדרים נרמסים עד דק על ידי אמהות המנצלות את האחזקה האוטומטית בילדיהן כדי לפגוע ולהתנקם באב. אלפי אבות נפלאים אט אט מאבדים בעל כרחם את הקשר עם ילדיהם ומתפשטת תופעת הניכור ההורי. אבהות אינה שעתיים בייביסיטר אחר הצהריים, אבהות אינה גן שעשועים או ג'ימבורי, אבהות זו ארוחת ערב, מקלחת, סיפורים לפני השינה, לקום שהילד מתעורר בלילה, להלביש את הילד בבוקר, לקחת אותו לגן ועוד ועוד דברים גדולים וקטנים. אבות שפגעו בנשים או בילדים יש למצות עמם את הדין עד תום על כך אין ויכוח, אולם אב שהיה שותף מלא בגידול הילד לפני הגירושין לא יתכן וביום אחד יהפוך לבייביסיטר באמצע שבוע או לאבא של שבת. החוק מדרבן אמהות רבות להתגרש גם במצבים שניתן עדיין להציל את המשפחה, האם שיודעת מראש כי תקבל חזקה על ילדיה באופן כמעט אוטומטי לא רק שהדבר מקל עליה את ההחלטה אלא לעיתים מדרבן אותה כיוון שיודעת שכך יכולה גם לנקום באב שאולי כלל לא רצה להתגרש. אני בטוח שאלפי תיקי גירושין לא היו נפתחים לולא חזקת הגיל הרך, ואלפי משפחות יכלו להנצל. אולם יחד עם זאת אני מדגיש כי אם סיבת הגירושין הינה התנהגות לא הולמת של האב יש למצות את הדין עם האב. כאשר קובעים השופטים כי הילד יישן רק אצל האם באמצע שבוע זה במובן מסויים גזר דין מוות על האב שמאבד במובן מסויים את הילד, אני לא מכיר ילד שמראש יוותר על לינה אצל אחד ההורים רק כדי לראות כל יום אותה מנורה על התקרה, אבא הוא עולם ומלואו, בייחוד אם יש בו אין סוף חום ואהבה וחינוך ואינטלגציה, ואינטלגנציה רגשית, אסור להפיל את האחריות על העוסיות, לא תמיד יש להן את הכלים, הרבה פעמים הן מקובעות מראש, והחלטה לא נכונה של עוסית או שופט זו החלטה הרת גורל לילד ולאב, זו החלטה שתבדיל בין ילד מאושר לילד עצוב, לאם מתוסכלת שלא יכולה לפתח קריירה לאם שמחה, בין גרושים שונאים לגרושים חברים בין אב מאושר לאב מת-חי. השופטת דורנר קבעה כי "אין להמעיט במשקלה של חזקת הגיל הרך" - אין להמעיט אין פירושו שמדובר באקסיומה וחבל ששופטים רבים רואים זאת כברירית מחדל. "עדיין בדרך כלל הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם" כותבת השופטת דורנר, היא צודקת, אולם מה עם אלפי מקרים שהקשר זהה ? המסקנה של בית המשפט העליון בדבר משקל חזקת הגיל הרך מסתמכת על דעה אחת של מומחה בארה"ב (1982), קיימים מחקרים עדכניים הרבה יותר בפסיכולוגיה של הילד, שמראים, כי הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין האב הוא קשר דומה לקשר אל האם. האקטיביזם השיפוטי נוגע בכל תחומי החיים ובעקרון השויון, פרט לתחום אחד – התחום החשוב ביותר בחברה אנושית – דיני משפחה כאשר עשרות אלפי ילדים חיים עם רבע או חצי אב או ללא אב כלל, החברה חולה, גדלים ילדים בצורה מעוותת, אמהות לא יכולות לפתח קריירה, אבות הופכים לצל מהלך, שכל שנותר להם הוא לנסות ולהמשיך לממן את החגיגה.

200000 בטולות מחכות כאן, לא לשלם לעשות התנתקות (קשה אבל לא נורא). אל דאגה כאשר הילדים יריחו כסף הם יגיעו אפילו להודו ולמקסיקו. אך החוף באקופולקו חלום, והחתיכות במציאות.

הגיע העת שמדינת ישראל תפסיק לראות בגברים כבשר תותחים ומשלמי מזונות .ותתנער מחובתה בכול אשר זכויות הגבר ומעמדו .. נשים ישראליות מפונקות וחוצפניות בגישתם לגבר הגרוש הם מרגישות עליונות ובעלות כוח רומס החוק הישראלי אטום נטול התקדמות נתון ללחצים דתיים וקואליציונים . רבותיי הגיע הזמן לשנות דברים ועשיו אנחנו לא חיים לנצח!!!

את כתבת שהזכות להביא ילדים לעולם היא של הנשים. הזכות להביא ילדים לעולם היא של כולם! גם של הגברים!!!!! אולי את לא ממש מבינה בביולוגיה פשוטה, אבל גם בני האדם, ממש כמו כל שאר היונקים על פני כדור הארץ, צריכים נציג אחד מכל מין לצורך ההתרבות. במלים אחרות, אם ברגע זה ממש היו נעלמים או מסורסים כל הגברים בעולם, המין האנושי היה נכחד. גם אני כמו הרבה גברים אחרים, ואני בטוח שגם כמו הרבה נשים אחרות, חושב שכל הקטע הזה של השוואות בין המינים והתחרותיות הזו מיותר לגמרי. הרי הסיבה שיש גם גברים וגם נשים היא כדי להמשיך את האנושות ולהביא ילדים לעולם. אם לא היו שני מינים בבני האדם, לא היו משפחות, ולא היה קיים דבר חשוב מאוד שכל מי שלא פסיכופת צריך, ולא משנה מה הוא אומר- אהבה. אם לא היו שני מינים, היינו יצורים משונים, שכל רגשותיהם מסתכמים בפחד, רעב, ואינסטינקטים של הישרדות... אז אני מניח שכאן סיכמנו שגם לגברים יש זכות להביא ילדים לעולם... ובקשר למה שכתבת בשלב מוקדם יותר של ההודעה: את כתבת שנשים יותר חכמות. קודם כל, אני רוצה לציין, שכל מי שחושב שלמינו של האדם יש השפעה על חכמתו- כנראה שלא ממש חכם..... רוב ההבדלים שבין אנשים משני מינים שונים נובעים מהיות כל אדם ואדם אינדיבידואל, ולא מהיותו/ה גבר או אישה. ההבדלים הגנטיים בין גברים לנשים מסתכמים בעיקר במבנה הגוף ומערכת הרביה, בעניינים של מסת שריר, ובשאיפות מיניות... אם לגברים לא היה קיים ייצר אבהי חזק טבוע בהם, ממש כמו שלנשים קיים ייצר אימהי, לא היה עולה הצורך במבנה משפחתי הכולל אב. מאחר ועשרות אלפי שנים של התפתחות האנושות והתא המשפחתי מדברות בשל עצמן- אבות הם חלק חשוב ביותר בחייו של הילד. אולי מבחינה סטטיסטית באיזורים מסויימים ובחברות מסויימות יש יותר גברים טיפשים, אבל יש גם יותר חכמים. כי מבחינה סטטיסטית, יש יותר גברים בשני הקצוות. אבל גם מבחינה זו, ההבדלים הם כה זעומים, עד כי ברור שלמין אין השפעה על האינטליגנציה. מבחינה סטטיסטית יש הבדלים בחלק מתחומי האינטליגנציה בין גברים לנשים (שוב, הבדלים זעומים) אבל התחומים השונים מתקזזים אחד עם השני, ושוב, סטטיסטיקה-לא יותר! אז אני יכול להגיד לך שמבחינה סטטיסטית, לגברים יש תפיסה מרחבית יותר טובה מלנשים, אבל אני מבין שמדובר בסטטיסטיקה, ולא קורא, חס וחלילה, לשלול מנשים את הזכות לנהוג. בקיצור אני חושב שההכללות שעשית כאן שגויות באופן בוטה ולכן הרגשתי מחוייבות לתקון אותן כאן ולהדגיש, שוב, שיש לשפוט כל מקרה לגופו, כאשר המקרה נוגע ליחסי אנוש כה עדינים ומורכבים כאלה הקיימים בתא המשפחתי. אז הבהרתי, אם כן שנשים אינן חכמות יותר מגברים (וכמובן שגם לא הפוך). למין אין השפעה על החוכמה. ובנוגע למידת הרגישות, גם כאן יש לי מספר השגות: אני מכיר הרבה גברים רגישים וגם הרבה נשים לא רגישות. לדעתי אנשים שקובעים דברים באופן כה חד משמעי על סמך הכללות עושים זאת בחוסר רגישות משווע. את גם הזכרת דימויים מהתנ"ך. אני חושב שתסכימי איתי שבשל היותו ספר שנערך ברובו לפני כ2500-3000 שנים, הדימויים החברתיים בתנ"ך מתאימים לחברה העתיקה והפחות מפותחת ההיא, והרי החברה האנושית משתנה ללא הרף. אני גם בטוח שאת מתנגדת להרבה מאוד דברים שכתובים בתנ"ך בנוגע למעמד האישה ותפקידיה בעולם, לכן אני חושב שהשימוש בדימויים אלה נעשה שלא במקום. ובנוגע למשפט האחרון בהודעה שלך, אני לא חושב שהגברים מנהלים את העולם, אני גם לא חושב שהנשים מנהלות אותו. כל אחד משני המצבים הנ"ל יכול להתקיים אך ורק בדיקטטורה. אני לא חושב שיש קבוצה מסויימת של אנשים שמנהלת את העולם. העולם האנושי הוא אוסף של חברות שונות ומגוונות, וכל אחת מהן היא אוסף של אנשים שונים ומגוונים. "ניהולו" של העולם האנושי, אינו אלא אוסף של יחסי גומלין בין כל האנשים שבו, כאשר כל אחד מהם משפיע במידת מה על סביבתו. אני גם לא חושב שקיימת קבוצה שמסוגלת לנהל את העולם. הרבה מאוד אנשים ידועים לשימצה בהסטוריה ניסו ונכשלו. בקיצור, מה שאני מנסה להביע כאן, הוא שלא הכל בעולם שחור ולבן. במיוחד כשמדובר באנשים. מסוכן לראות את העולם בקיצונויות. כשרואים רק את הקצוות מתעלמים מהעיקר. במלים אחרות, אני חושב שכדאי לשנות את החוק, לחוק שיהיה שוויוני לחלוטין. אני חושב שכל חוק צריך להיות שוויוני, בסה"כ אנו חיים במדינה דמוקרטית ונאורה, או לפחות שואפים לכך שהיא תהיה כזאת.

את החוק לשידעו כולם שאבא הוא אחד ויחיד וגם הוא צריך את אותם תנאים ללא הפליות כלפי הגברים שזה מאוד אכזרי שגם הרשיות נותנות לזה יד קלה !

אין כבר שוויון זכויות... אין כבר פימיניסטיות ושוביניסטים... עכשיו זה רק פרות שמנסות לעשות לעצמן חיים קלים... השוויון הושג מזמן מבחינת החוקים, עכשיו יש לחץ למשוך את המשוכות לכיוון השני, הכל יתפוצץ למישהו בפנים... עוד כמה שנים יקבעו חוקים בקשר לפגישות, ואם מותר לנו (הגברים) להסתכל על נשים, בטח נקבל תביעה על הטרדה מינית בגלל מבט חטוף... וכל אישה עם טענה שבעלה הסתכל על אישה אחרת תוכל לרושש אותו בגט! שופטים יקרים, שימו לב מה אתם עושים, איפה הצדק?

...the army

נשותיי המגיבות, בתור אישה אני מתביישת שאנו שייכות לאותו העם. במיוחד את מתגובה #15. הזכות להביא ילדים לעולם היא שלנו? בחיים לא שמעתי טיעון יותר מטומם מכך. אם זו "הזכות" של הנשים בשביל מה בכלל להתחתן ולהקים משפחה? אה כמובן! בשביל שהגבר יפרנס. מה קרה? כשאישה מחליטה להביא ילד עם בחיר ליבה אז האב משמש תפקיד חשוב אבל כשהחבילה מתפרקת היא שוכחת שזה אותו הגבר איתו רצתה להביא ילד. בתור אישה שנשואהה לגבר גרוש עם ילד אני חווה על בסיס קבוע התנהגות מפלצתית, סחטנית, נקמנית, מטרידנית, ילדותית ומופרעת של גרושה שחושבת שמצד אחד היא תסיט ותרעיל את הילד, תיקח החלטות חשובות על דעת עצמה ללא שיתוף האב ומצד שני לא תפסיק לבקש ולדרוש כסף. כמו שכבר כמה הגיבו כאן- גברים הם כספומט בלבד בעיני הנשים. #15 לא כל מי שיש לה עטינים היא בפונקציה אמא נהדרת. אני מכירה נשים רבות שלא ראויות להיות אמהות בשל עצלנותן, אטימותן ובנזק שהן עושות לילדהם. לא אומרת שכל גבר הוא אבא נהדר, אבל להכליל בצורה גורפת כמוך לא בדיוק מעיד על אינטילגינציה ורגישות נשית גבוהה מצדך. ילד זקוק לאמו בדיוק כמו שהוא זקוק לאביו והוא בטח לא זקוק לאמא שמבטלת את תפקיד האב בחייו. אישה בונה ואישה הורסת הוא לוא דווקא משפט שאישה צריכה להתגאות בו. אני דווקא חושבת שאם נשים היו מנהלות את העולם אז מזמן הוא כבר היה נחרב בשל נקמנות, קינאה, יתר רגשנות נשית וכל מיני אינטואיציות. כניראה שיש איזון בטבע בכך שלגברים "המטומטמים", הרציונאלים והאנליטים ניתן הכח לשלוט. מרחמת על נשים שלא יודעות להנות ממה שגבר טוב יכול להציע.