אריאלי פשוט סתם לך ולחבריך את הפה. הרי ידוע שהאתר הזה הוא במה לחוליגאנים מהימין. גם אתה לא מצאת לכתוב ולו מילה עיניינית אחת.

א. שלום עם סורייה אינה בלימה להתחמשות אירנית, זה נסיון ל"ייצא" מהפכה שיעית חשוכה לכל המרחב הערבי איסלמי, ישראל היא רק התואנה לא הסיבה !. הם בנו שניי ראשיי חץ, האחד חיזבאללה השני חמא"ס, את שנייהם מחמשים ממנים ומסיתים, שנייהם הוכו קשות משדדים מערכות ויחומשו גם בעתיד. מטרת החיזבאללה השתלטות על כל לבנון, והחמא"ס על הרש"פ, ושם המשחק הוא סבלנות !. האירנים אינם ערבים התאסלמו במאה ה 14 ואפילו מתכחשים נמרצות לכל מי שמנסה לזהתום בפאן ערביות (אינם חברים בליגה הערבית) בעבורם לתקוע יתד במזרח התיכון ובעירק זו מטרה קדושה. את התובנה הזו הפנים הייטב העולם הערבי מוסלמי המתון יחסית ולא מזיל דמעה על המכות שסופג חיזבאללה וחמא"ס. ב. בדמשק שלטת כנופיית רצח וטרור, זרוע אירנית איסטרטגית שגם ממנת משטר חסר כל יכולת כלכלית, אין פנייהם לשלום (כבר הוצעה להם כל רמת הגולן בעבר) הסכסוך עם ישראל בעבורם זו יכולת שרידות, מעולם לא השלימו עם קיומה של לבנון עצמאית ותמיד תימצא התואנה לנוכחות שם בכל האמצעים, סילוקם משם זהו אינטרס ישראלי עליון. מסירת רמת הגולן לסורייה פרושה חולשה ועייפות ורק תאיץ יכולת לפתיחה במעשיי אייבה, שהריי ברור להם שדמשק בטווח תותחיי צה"ל וזו הערובה הטובה ביותר ליצירת הרתעה, הגולן מעולם לא יושב בידיי המשטר הרצחני, ורק היווה מקפצה למעשיי אייבה ופרובוקציות. באם יחליטו שפנייהם לשלום נוכל להציע להם שלום חם ללא הגולן ולבנון וגישה אזרחית לגולן.

ממליצה לך מאוד להיכנס לאתר של אריאלי בטרם תפסוק לגבי כושר שיפוטי ומסקנותיו WWW.SHAULARIELI.COM

אתה נשמע כמו שמאלני מצוי. טוב שלא צרחת "פאשיסט" וזהו.

אבל נראה לי שמה שלא מצאתי במאמרים שאריאלי פירסם פה ( כ 15) לא אמצא שם. אמצא שם רק את מה שמצאתי פה, חשיבה שבלונית, דוגמטית ותבוסתנית. שום כלום בקשר להסקת מסקנות עצמאית חיובית, רק תקליט שרוט של סיסמאות, קלישאות ומיתוסים סמולניים שמשתלבים יפה בתורת השלבים הערבית לחיסול מדינת ישראל.

בכל אשר עברנו לאחרונה האשם האמיתי הוא לא הדרג הצבאי ולא הדרג המדיני אלא הצבור הישראלי, שרובו מעדיף את רמת הגולן ללא שלום, מאשר שלום ללא רמת הגולן. אנשים אלה ברצון קונים כל ספין העוזר להם לדבוק בעמדתם. עדיף בעיניהם לעסוק ולהתווכח בנושא ''דרג צבאי לעומת דרג מדיני'' ולהמנע בכל מחיר מלעסוק בבעיה האמיתית - רמת הגולן. מספר פעמים בעבר נתן היה להגיע לשלום עם סוריה,אלא שהאנשים הקטנים והקטנוניים שהנהיגו את ישראל נרתעו ברגע האחרון. בקלות יחסית היתה סוריה החילונית עוברת מהפך נוסח לוב: ממדינת ''ציר רשע'' למדינה רצויה ומקובלת. הבעיה היא שלספינרים המשווקים את המדיניות הישראלית, נוח שסוריה תהיה חלק מ''ציר הרשע'' על פי הכלל הישן - ערבי ''טוב'' זה ערבי ''רע''. כל זאת על מנת להשיג את המטרה האמיתית: ספוח (בפעל) של הגולן לישראל.

הוא מסתכסך עם ארה"ב בעיראק רק בגלל הגולן. הוא מונע מעמו סיוע של מיליארדים והכרה עולמית רק בגלל הגולן. הוא יורה עלינו טילים באמצעות קבלני משנה בגלל שהוא רוצה שלום ולצאת מציר הרשע. דעה משונה יש לשמאלנים על הסורים.

כרמל- אולי תקבל פרופורציה לסכסוך. חוץ מזה באם הוא כלכך שבלוני לא הוא כל כך מבוקש בתקשורת, הרצאות סיורים. נסה לבדוק זאת באתר שלו.

אני סבורה שהוא לא מצליח להעביר לרבים מהכותבים כי דרכו היא פרגמטית ולא אידיאולוגית. בהרצאה שלו הוא נוההג לומר כי שמאלני כמו מנחם בגין- שנסוג מכל סיני ופירק את כל הישובים הישראלים- כי גם הוא סבור שהסדר קבע מעניק יותר בטחון מאשר שטח השייך לאחר

ברור לכם. אני אסביר לאט את מה שאריאלי מבקש להסביר כהרגלו מהר. אם מאיימיים על הסורים, אז הם מפחדים. מי שמפחד מתגונן ומתעצם. ואז הוא גם מפחיד את הישראלים שירצו גם להתגונן. אבל מה לעשות שהכסף לא מוגבל בכספומט. ואם לוקחים כסף לטנקים אין כסף לחינוךץ הבנתם סתומים!!!!!!!!!!!!

מול הלוחמנות האיראנית -מאת שלמה בן-עמי גישתה של ישראל לסכסוך עם שכנותיה התאפיינה לעתים קרובות מדי בקיבעון מחשבתי. הנטייה של ישראל בדרך כלל לא היתה לנסות למצוא מוצא מדיני לקשיים שנערמו לפתחה, אלא להילחם בהם ו"להסביר" לעולם עד כמה הם מסוכנים לו ולנו. כך היה כשישראל היתה אחרונה להבין, שאש"ף על כל חולייו הוא הפרטנר היחידי בשטח; עד שארצות הברית לא הכירה בו נותרה ישראל בקיבעונה. היום תורו של חמאס. גם כאן הניסיון לסלק אותו על ידי כתישה צבאית, אחרי שבקיבעוננו סייענו בהקמתו, לא יצלח. פעם היתה ישראל כבולה בהנחה, כי צריך וניתן להפיל את משטר הבעת בדמשק. משטר, הממשיך לבעוט ולנשוך עד היום, 40 שנה לאחר הקמתו. "הסינדרום האיראני" הוא היום הקיבעון הישראלי. זה שנים ישראל מסבירה לעולם את הסכנה האיראנית, תובעת לנדות את משטר האייתוללות ועוסקת בגיוס הקהילה הבינלאומית להיאבק בשאיפות הגרעין של איראן. אלא שכמו אסטרטגיות בלימה קודמות, נראה שגם זו לא תצליח. משעה שהתקבעה ההנחה, שעיראק של סדאם חוסיין בדרכה להיות כוח גרעיני, ומשעה שפקיסטאן נהפכה למעצמה כזאת - התחילה בעצם הספירה לאחור לגירעונה של איראן. מגבלות ההרתעה הישראלית, כפי שנחשפו במלחמה בלבנון, לא סייעו לבלימת המרוץ האיראני לגרעין. גם אין סיכוי, שהקהילה הבינלאומית תלך בעקבות ארה"ב לעימות כולל עם המשטר בטהראן, או תטיל סנקציות עליו. בעיראק איבדה אמריקה את היכולת לבנות קואליציות בינלאומיות, וגם את הלגיטימציה לפעולה עצמאית. השאלה היום איננה מתי יהיה לאיראן כוח גרעיני, אלא איך אפשר להביא לכך שאיראן תשתלב במדיניות של יציבות אזורית בטרם יהיה בידיה כוח כזה. יותר משהנחישות של איראן מונעת מהרצון להשמיד את ישראל היא נובעת מהשאיפה לשמר את המשטר ולבסס את מעמדה ככוח אסטרטגי מרכזי באזור - מול ישראל והעולם הערבי הסוני, שהוא, ולא ישראל דווקא, האויב הטבעי של איראן. התשובה לאיום האיראני היא במדיניות של דטאנט, שתשנה את דפוסי התנהגותה של האליטה האיראנית. אך דטאנט, כמו אסטרטגיה של עימות עם איראן, אינו עניין שישראל יכולה לשאת בו לבדה. זה בראש ובראשונה עניין לארה"ב. למרבה הצער, אמריקה של בוש אינה ממוקדת היום בפתרון סכסוכים, אלא, כמו ישראל, מנהלת קרבות מאסף נגד מדינות וארגוני רשע. מה קורה כשאלה נופלים - רואים בעיראק; מעולם לא היה המזרח התיכון אזור מסוכן ונפיץ יותר מאשר לאחר הפלת סדאם חוסיין. ארה"ב, בחסלה את עיראק ככוח מאזן מול איראן, נושאת למעשה באחריות ישירה לעדנה האסטרטגית שיש לאיראן היום ולעזות הפנים של המשטר שם. בידי ארה"ב גם המפתח להשבת איראן למסלול של הידברות ושיתוף פעולה בינלאומי. אך לשם כך עליה לקבל הכרעה קשה לה ולישראל. יש לקיים דיאלוג פתוח, שיכיר במשקלה האזורי של איראן ויביא למיתון התנהגותה, ובסופו של דבר גם לשינוי הדרגתי של המשטר בה. צחצוח החרבות של ישראל ואיראן נראה כעניין נוח לשני הצדדים. מבחינת ישראל, הצגתה כעמדתו הקדמית של המערב הדמוקרטי במלחמה בטרור הפונדמנטליסטי ובמשטר האייתוללות היא מכשיר לגיוס העולם נגד שאיפת איראן להתגרענות. עד כמה מפוקפקת גישה זו תוכיח ההתקפלות של הקהילה הבנלאומית מול נחישותה של איראן. מבחינת איראן, ההתקפות הארסיות על ישראל והיהודים הן דרך לגיוס העולם האיסלאמי לתמיכה במשטר האיראני וביומרותיו האזוריות. אל מול "העולם הערבי" איראן היא אויב. בעולם האיסלאמי שמחמוד אחמדינג'אד מטפח- איראן היא בעמדת מנהיגות. יותר משאיראן היא אויבת של ישראל היא אויבת של כל תהליך התפייסות ישראלי-ערבי, שסופו שיאפשר לעולם הערבי הסוני להפנות את כל כוחותיו נגד האויב האמיתי: איראן השיעית על יומרותיה ההגמוניות. שלום ישראלי-ערבי וניטרול האיום האיראני הם איפוא בבחינת כלים שלובים. למדיניות של דטאנט עם איראן יהיו השלכות מרחיקות לכת על סיכויי השלום בין ישראל לשכנותיה הערביות. אך באותה מידה - ועידת שלום בינלאומית, שתחדש את התנופה לסיום הסכסוך הישראלי-הערבי, תסיר את הבסיס ללוחמנות האיראנית. לא סנקציות ונראה שגם לא מתקפה צבאית יסירו את עננת יום הדין מעל האזור. זו תוסר רק על ידי פירוזו מנשק גרעיני כחלק מהסדר ישראלי-ערבי כולל

הכל יכול היה להיות אחרת אלמלא נסוג ברק מתכניתו בדבר שלום עם סוריה. ההתנגדות ה-א-מ-י-ת-י-ת לשלום עם סוריה נבעה מהעובדה הפשוטה, ששלום עם סוריה פירושו החזרת רמת הגולן לסוריה ופרוזה על פי הדגם של סיני. לשם זה מוכרים ספינים שונים לצבור הישראלי באמצעות "גורמי בטחון" הזוכים להערכה, שאינם ראויים לה, מצבור ההדיוטות. למותר לציין ששלום עם סוריה היה מביא לשלום עם לבנון והעלמותה או גמודה של חיזבאללה. זכרו - מפלגת הבעת השולטת בסוריה היא מפלגה בעלת אידיאולוגיה חילונית מובהקת שהיתה שנואה ע"י המוסלמים הדתיים בכלל והשיעים בפרט. ישראל היא שקרבה בין שתי מדינות אלה, השונאות זו את זו.סוריה תעדיף שלום (ולו שלום קר) עם ישראל, על פני יחסיה עם אירן השיעית הדתית.

אסד אינו אופוטיוניסטי אסד הוא אידאולוג ילדותי ,לא הכי יציב,אבל עקבי. הוא מעריץ את החיזבללה הוא מעריץ את אחמנאג'י הוא כרת עימו ברית אחים הוא גם קצת פתי ומאמין שעל באמת החיזבללה ניצח,או לפחות לא ממש נענש על ניסיונות ההתגרות שלו בנו. אם ניתן את הגולן-אירן תציב שם טילים אם ניתן את הכינרת-המים שלנו ישאבו

הנעל חדש אתה או אולי סולייה עבה ???

"בין השנים 623 ל-627, בעקבות התפשטות האסלאם, החלו סכסוכים בין מוחמד ליהודים, שכבר גורשו מהעיר מדינה והתרכזו באזור ח'ייבר. בעקבות הסכם שלום בינו לבין תושבי מכה, התערערה מנהיגותו של מוחמד, והוא היה צריך להציג למאמיניו הישג צבאי, ולכן בחר בתקיפת השבטים היהודיים של ח'ייבר. כשראה שהיהודים מעוניינים להיפגש איתו למשא ומתן, הזמין 30 מנהיגים יהודים. כשהם בדרך וללא נשק, פשט עליהם כוח של מאמיני מוחמד והרג את כולם מלבד אחד שהצליח לברוח. כך נחלש מאוד כוחם של השבטים. [עריכה] מלחמותיו של מוחמד החל משנת 622, שנת ההגירה של מוחמד ממכה לאל-מדינה (ית'רב) ועד 624 ניסה מוחמד לשווק את דתו החדשה בקרב היהודים של אל-מדינה. ניסיונותיו לא צלחו, ובשנת 624, כחודש לאחר קרב באדר, גורשו היהודים בני שבט קיינוקאע מאל-מדינה לאל-קורה, ומשם לאדרעי (ירדן של היום, לא רחוק מהכנרת). בשנת 625 גורשו יהודי שבט נדיר מאל-מדינה לאזור ח'ייבר. בשנת 626 יצא אחד ממנהיגי מכה שהתנגדו למוחמד, אבו סופיאן, בראש צבא גדול כדי לצור על ית'רב (אל-מדינה) ולהכניע את מוחמד. יהודי קרייט'ה היו ככל הנראה נייטרלים, אבל מוחמד האשים אותם שהם מסייעים לאנשי מכה. המצור נמשך 25 יום, כשבסופו יהודי קרייט'ה מבקשים להיכנע בתנאים דומים לאלה של יהודי נדיר. מוחמד סירב וביקש כניעה ללא תנאי. לאחר קרב בין אנשי מוחמד לבני קרייט'ה, טבחו אנשי מוחמד 600 גברים מבני קורייט'ה, ושבו את הנשים והילדים. מוחמד הורה לאסלם את השבויים. ב-628 הושג הסכם בין אנשי שבט קורייש במכה לבין אנשי מוחמד בית'רב. ההסכם, שהפסיק את הקרבות ביניהם לזמן-מה, מכונה "הסכם ח'ודייביה" (خديبية). באותו זמן התגלע סכסוך בין מוחמד ואנשיו לבין חקלאים יהודים שישבו בנווה המדבר ח'ייבר (خيبر). בקרב שהתחולל ביניהם הרגו אנשי מוחמד 100 מאנשי ח'ייבר. הנותרים הסכימו להיכנע ולשלם באופן קבוע למוחמד ולאנשיו מחצית מיבוליהם כמס. בשנת 630 יצא מוחמד בראש צבא של 5,000 איש אל מכה בטענה שאחד השבטים הפר את הסכם ח'ודייביה. אבו סופיאן ממכה החליט שאין עוד טעם להתנגד והניח למוחמד להיכנס למכה ולהשתלט עליה. [עריכה] השלכות קרב ח'ייבר על הדת המוסלמית קרב ח'ייבר שימש בעיני המוסלמים דגם ליחסים הרצויים בין יהודים ונוצרים לבין השלטון המוסלמי באימפריה המוסלמית. על-פי הדגם הזה, ליהודים, בהיותם אחד מ"עמי הספר" (أهل الكتاب) יש זכות לשבת בשלום בקרב המוסלמים, לקיים את מצוות דתם ואף לזכות בהגנת השלטון המוסלמי, ובלבד שהם מוכנים לקבל מעמד של "בני חסות" (أهل الذمّة) ולשלם מס גבוה. על פי הפולקלור המקומי בערב הסעודית, במשך שנים אחרי קרב ח'ייבר התגוררו יהודים לצד מוסלמים ביחד. חלקם היו שבטי שודדים שהתחלקו בשלל, וכשהגיעה שיירה יהודית, על פי סיפורי הפולקלור, כיבדו אותה בתשורות. [עריכה] משמעות קרב ח'ייבר בימינו הסכסוך היהודי ערבי הוא כינוי לגישה הקיימת בקרב חלק מהימין הרדיקלי, לפיה הסכסוך הלאומי והדתי בן מאות שנים בין בני העם היהודי, מאמיני הדת היהודית, לבני העם הערבי, מאמיני הדת המוסלמית, אשר נמשך עד היום החל בין השנים 623 ל-627 בסכסוך בין שבטים יהודיים לשבטים תומכי הנביא מוחמד. הן אלה והן אלה התגוררו בחצי האי ערב. לפי גישה זו, הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי הם, במידה מסוימת, גלגול בן המאה ה-20 של הסכסוך היהודי ערבי שהחל לפני כ-1,400 שנים ומקורו למעשה בין השנים 623 ל-627 בסכסוך בין שבטים שונים בחצי האי ערב. כדי להוכיח טענתם זו הם מביאים את הטענה לפיה במלחמות האסלאם המאוחרות לאירוע זה, ואף בהפגנות פלסטיניות הנערכות בימינו, נשמעת לעתים הקריאה הבאה להזכיר קרב זה: ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود) " את המסקנות תסיקו בעצמכם.

דרך אגב, האם את בכלל מבינה את פרוש "תפשת מרובה לא תפשת" מדינת ישראל החזירה את כל סיני שזה בערך פי 10 משטח יו"ש. אלא שסיני זה לא בדיוק ארץ ישראל אבל יו"ש זה לב הארץ. אז לאמר עלינו שאנו רוצים לתפוס מרובה כשהאימפריה הערבית שולטת בעשירית משטח העולם ומנסה עכשיו להשתלט על כל שאר העולם ובתחילה יו"ש ושאר ארץ ישראל, שהן אפילו לא עשירית אחוז משטח העולם, שאנו אלה הרוצים לתפוס מרובה מראה על סימום חושים. אולי תתחילי לנסות לחשוב בכוחות עצמך במקום להיות מוקסמת מפתפותי ביצים של קשקשני צמרת אופנתיים. ממש מזיז לי שהוא מבוקש בתקשורת.

הדבר היחיד הנכון בו שאכן צריך לפרז את האזור מנשק גרעיני מה שאני מטיף לו בארבע וחצי השנים האחרונות מאז התחלתי לכתוב בynet ולשמחתי עוררתי את הנושא שהיה רדום קודם לכן.

א. העולם הערבי הסוני המתון יחסית אינו מקבל את ישראל כמעצמה אזורית (גרעין, לווין, צבא וכ"ו) רק לכשתשוב ל"מימדייה הטבעיים" ועפ"י עמרו מוסא (המזכיר) ניתן אפילו לשקול את צרופה לליגה הערבית !, ובמה הדברים אמורים ? ישראל חדלה להתקיים כיישות ציונית דהיינו פלשתין (כדוגמת הקופטים במצריים, שהיו הרוב לפניי הכיבוש הערבי והתאסלמו לאחר מכן), יווצר רצף יבשתי לכל האומה הערבית, יהודים יכולים לדור בכפיפה אחת (כולם מזרע יעקב) עם העולם האיסלמי המתון אבל חסריי ריבונות, זו אדמת הקדש מוסלמי !!!, ןזו הגדרת "ההתפייסות" להבנתך אבל לשיטתם של הערבים. ב. עפ"י מנשה מנשרי אחמדינג'אד הוא חסר כל חשיבות והשפעה בהיררכייה השיעית (היה ראש עיריית טהרן ומכאן "הפופולריות" שלו), השיעה היא אידאולוגייה קיצונית, ויש הטוענים שאת הקו הקיצון מוביל דווקא השייח פאדללה (מייסד חיזבאללה) שהוא ערבי לבנוני חונך בקום יד ימינו של חומייני ומקובל כדמות רוחנית אפילו מעל חמינאי והוא כופר מכל וכל בזכות קיומה של ישראל. בסכסוך שבמהותו הוא דתי לא ברור כיצד ניתן לשלב הסדרים מדיניים (דטאנט) המוטיבצייה האמונה והיכולות קיימות וחייבים להדבירם באלימות, את ההודנה הם מקבלים רק מטעמיי חולשה זמנית של האיסלם. ג. זה יכול להוביל אותך להבנת מהות הסכסוך עפ"י הסונה והשיעה, ברחוב הפלשתינאי האיסלם כובש לבבות וכבר נראים יותר ויותר נשים מכוסות, התירו גידול זקנים גם לשוטריי הרשות, כל הנערים מחוייבים בשיעורים במסגדים (בעזה הקימו 300 מסגדים חדשים), אתה חייב לשים לב לתמורות ברחוב הפלשתינאי, החמא"ס הצטרף לעת עתה לרש"פ (אבל לא לאש"פ) מטעמים פרקטיים ובהזדמנות ראשונה יפרק אותה הם אינם מכירים בכל הסדר (אוסלו, 242 וכ"ו). ד. חובה עליונה שמוטלת עלינו ריסוק החמא"ס והג'יהאד (מה שכבר נעשה בפועל ובצנעה), והגרעין האירני עם הקהילייה הבינלאומית או בלעדייה, לא יהייה כאן "משעמם" בעשורים הקרובים. איום גרעיני אירני תקף גם על מדינות המפרץ, ואסייה התיכונה.

מלחמות האיסלמים ביהוד בא"י החלו עם הצהרת בלפור. ונמשכים עד היום. התירוץ הגלוי למלחמות האיסלמים ביהוד, הוא השליטה על אדמות ארץ הקודש. אבל הסיבות האמתיות למלחמת האיסלמים ביהוד הן: - יש צורך למשטרים החשוכים בארצות ערב בלעשות מלחמה עם ישראל, בכדי לשמור על שילטונם הטוטליטרי והמושחת בארצותיהם. - יש המון כסף למשטרים ערבים אלה, משדות הנפט, בשביל לממן מלחמות טירור כנגד ישראל, וכנגד העולם בכללותו. השימוש בדת האיסלם, הוא רק תירוץ, הסיבות האמיתיות הן:, שילטון על אנשים וארצות, וכסף. כמו בכל המלחמות שהיו מאז ומעולם. מלחמות גלויות יזומות מהצד הערבי מאז 73, כבר אין, בגלל האיום של ישראל ב-73 להשתמש בארסנל הגרעיני שברשותה, מאז עברו ממשלי ארצות ערב למלחמה בשני מסלולים, - שטחים תמורת שלום פיקטיבי. - מלחמת טירור ע"י אירגוני טירור איסלמיים ופלשתינים. המלחמות עם הערבים נמשכות כבר כ-100 שנה, ותיהינה עוד מלחמות במשך עוד כמאה שנה, עד שיגמר הנפט בשדות הנפט שבארצות ערב, ולא יהיה עוד כסף למלחמות כנגד ישראל. אז להחזיק כאן מעמד. 100 שנים נוספות, זה כלום לעומת הנצח. ולסיכום, הדבר היחידי שירגיע את האייטולות החשוכות ואת הפסיכי בטהראן, זה... פיצוץ גרעיני של הכור האיראני, ומחיקה גרעינית של העיר הקדושה לשיעים באיראן, 'קום', וכתוספת, איום במחיקת טהראן עצמה, תוך שבוע, באם הפסיכי והאייטולות החשוכות תמשכנה ליהיות השילטון באיראן. אז בכל מקרה, עם מחיקה טהראן ובלי מחיקה טהראן, האייטולות כבר לא יהיו יותר בשילטון. להוציא את הגרעין האיראני, שאותו חובה לחסל, הסכנה היחידה לקיום מדינת ישראל היא... ביצוע המנטרות הסמולניות המסוממות, (שכוללות את תוכניותיו של הסמול לנסיגות מיו"ש מעזה ומהגולן). כך זה הוכח בתריסר השנים האחרונות, מאז עוסלו, הבריחה מהלבנון, וההיתנתקות מעזה. למזלה של מדינת ישראל רוב אזרחיה מהיהוד, להוציא את הסמולנים המסוממים, ילחמו על זכותם לבעלות על אדמת כל א"י. ורק כך מדינת ישראל תמשיך ותישרוד. להמרות הסמולניות המסוממת, כך זה הוכח במאה שנות המאבק של הערבים ביהוד.

מועיל ולא בשירבוט מילים חסרות כיסוי.

אני לא מעריך שאתה חותר לכך(להבדיל מימננים קיצוניים רבים-אך גישתך מביעה להתקצנות, כשכל העולם האיסלמי יהיה נגד ישראל, ולמצרים וסעודיה-וגם סוריה-יהיו גרעיניות תוך דור. בדבר אחד לאו צודק: תוך 5-10 שנים צריך להיווצר מערך עולמי עם שינים לבקרה גרעינית-ולהביא בשלב ראשון לפיקוח מלא ויעיל על המערך הגרעיני במזרח התיכון (בשלב הזה ישראל ואירן-ובאופן מקביל הודו ופקיסטן)-ולהביא לתהליכים הדרגתיים של פירוז גרעיני אזורי תוך דור או שנים. העולם הסוני המתון(יחסית כמובן) אולי לא אוהב את ישראל-אך מקבל בהדרגה את זכות הקיום שלה כמדינה(כיום באופן קר עד פושר. ההערכה היא שהמהלך יופשר עם התעצמות אירן מצד אחד, ועם השגת הסכמים מעשיים שיביאו להקמת מדינה פלשתינאית על 90% מהגדה ולחק ממזרח ירושלים, השגת שלום עם סוריה ובהמשך עם הפלשתינאים. לא אתה ולא אני מומחים לדתות(אני רק יודע שאם את הדתיים שלנו קשה לשכנע בלוגיקה רציונלית מדינית-הדתיים האחרים יותר גרועים)-ולכן אני סומך על מומחים הטוענים כי המציאות תכופף את הלהט הפונדמנטליסטי. לעומת זאת, עם החאמס כנראה אפשרי להגיע להסדר המעשי שישאיר זמנית 10% מהגדה ואת העיר העתיקה ביידי ישראל, הם פשוט לא רוצים להתחייב לגמר הסיכסוך, ולא פוחדים שישראל תרמה אותם, כי הם יודעים שבכל מקרה יוכלו לצאת מחדש למלחמה בנו(והפת"ח פחד-ובצדק-שנרמה אותם, והוא ידע שברגע שייחתם הסכם האופציה שלו להשך המלחמה תהפוך תיאורטית בלבד) מה יהיה בעשורים הבאים קשה לגעת: כמו ששני הצדדים(אבל בהחלט גם ישראל-והרבה) פיספסו הזדמנויות טובות להשגת הסדרים ומניעת מלחמות ב39 השנה האחרונות-כך אפשר לפספס את ההזדמנות שנפתחה עכשו. ודע לך: מהלך "רסוק החאמס והגיהד" כבר הביא ויביא יותר לכאןס פלשתינאי והתפוצצות המצב בפנים שלנו.

אחרי שלושים שנה של התקפלות, ויתורים, אי עמידה על עקרונות חשובים למדינת ישראל, ויתורים לערבים על אי ביצוע הסכמים שלהם התחייבו ועוד ועוד... איך עדיין קופצים כל מיני חכמים ומקשקשים לנו על אפשרות של שלום מזוייף תמורת ויתור על שטחים של מדינת ישראל. מה עוד צריך שיקרה על מנת שנבין פעם אחת ולתמיד היכן אנו נמצאים ומי הם שכננו, איך בכלל אפשר להעלות על הדעת ירידה מרמת הגולן ,ומה זה בכלל קשור לשלום עם סוריה, אני מקווה שנגיע לשלום לא רק עם סוריה אלא עם שאר מדינות העולם שעדיין אין לנו איתם יחסים , אבל מי שחושב שויתורים לערבים יביא שלום הוא לא רק טועה הוא גם עיוור חרש אילם ובעיקר בעל זכרון קצר מאוד ובעל נטייה להתאבדות . כמו מגיב מס' 6 אני בכל מקרה לא מוכן בכלל לשמוע על ירידה מהגולן - לא בעד שום הון שבעולם!! לסורים אין כוונה לשלום אמיתי עם ישראל וכנראה גם לא יהיה ,ולכל בעלי הזכרון הקצר - אל לנו לשכוח שהסורים כבר היו הבעלים של רמת הגולן - כדאי לשוב ולקרוא את השורה הזו - הסורים כבר החזיקו ברמת הגולן אז מדוע הם איבדו אותה? כן כן כולנו יודעים את התשובה. מדינת ישראל כבר שנים רבות מאבדת את כיוונה , רמת האלימות עולה ועולה לשיאים חדשים , הפוליטיקה הגיעה לשפל המדרגה, גדל בארץ דור של פוליטיקאים סוג ז'(לא כולם), חבורה של עסקנים מושחטים שהגיעו לתפקידם עקב קשרייהם או עם העולם העסקי שמימן והריץ אותם על מנת לדאוג לענייניו ,או העולם התחתון העברייני ,במשכן הכנסת ישנה נציגות לאירגוני הטרור שחוזר ואומר בגלוי על רצונו בחיסולה של מדינת ישראל מצב אבסורדי עצוב עד חסר הגיון. לאור המצב של מנהיגי המדינה חסרי הכיוון והיכולת , לאור תוצאות המלחמה האחרונה שהעלתה תמונה קודרת על המצב שאליו הגענו - ושאף אחד לא יקשקש לנו שזה מחוסר תקציב כי זהו השקר הגדול ביותר במדינה!!!!!!!!!. במדינה בה סדר העדיפויות הוא כלכך מעוות , שבה חוסר הצדק וההגיון כלכך בולטים אין להתפלא על כך שהימחי"ם ריקים, אין להתפלא על כך שהצבא לא מוכן למלחמה כנגד אירגון טרור כמו החיזבאללה. כאשר רס"ר שמשרת בקריה בתל אביב בתפקיד זוטר מקבל מגילת הטבות ותנאים כלכך לא הגיוניים איך מתפלאים שאין תקציב, שחברי הכנסת מעלים לעצמם משכורות כל כמה חודשים בלי בושה, שבתקופה כזו מוצאים לנכון להחליף שטיחים בכנסת במאות אלפי שקלים איך אנחנו בכלל מתפלאים?- אנחנו מנווטים מודרכים ומובלים ע"י חבורת הזבל , מנהיגים ללא עמוד שדרה וכנראה גם ללא עקרונות. אני כותב את הדברים בצער רב כי מדינת ישראל היא ביתי , מדינת ישראל נמצאת עמוק עמוק בתוך ליבי והיא יקרה לי מאוד, אני כותב דברים בחריפות מכוונת כי אני מרגיש שאנחנו לא מודעים לסכנה הגדולה בה נמצאת המדינה , הייתי רוצה לראות מדינת ישראל שיוצאת מהשאננות ומהר ,ועושה צעדים חזרה למסלול . אנחנו עם מדהים ( שהוא רוצה ) ובעל יכולת שאין כדוגמתו (גם כן שהוא רוצה), עתידנו תלוי בעיקר בנו , עמידה על עקרונות , עמידה על מילה או הבטחה , מתן דוגמא אישית והצבת מדינת ועם ישראל לפני שאר הדברים רק אלו יביאו אותנו לחוף מבטחים.

כל כך אופיני לתרבות הערבית. הם רק מחפשים את שעת הכושר. כל הסכם איתם כאילו נחתם על קרח. השאלה היא רק מה ומתי הקרח ימס.

א. בצעירותי סיימתי גאוגרפייה כך שיש לי מושג כל שהוא על דתות ועמים (אבל זה לא עיסוקי). זה הריי קונפליקט שנמשך 100 שנה יחסית המדובר בזמן קצר יחסית (האירי דועך ועולה 500 שנה וגם אותו מכנים "כיבוש"), ההבדל שאצלנו המדובר במשטר דמוקרטי ובדרך כלל גם מכבדים הכרעות רוב. באירופה נלחמו, כבשו, נכתשו במשך 500 שנה, ופתרו בעיות לאומיות אתניות דתיות בצורה אינטליגנטית גם מפאת עייפות, האיר את עיינך ב"מיני קונפליקט" הקרוי דרום טירול חבל ארץ אוסטרי מובהק שסופח לאיטלייה לאחר מלחמת עולם במסגרת סימון גבולות, איטלקים היגרו לשם בניגוד לרצונם של המקומיים הפתרון שהסתמן שתיי לשונות שניי עמים (הדת זהה) והכרזת אוטונומייה לאומית (קנטון) אבל הריבונות נשארה איטלקית והשלווה חזרה לשרות במעונם, מסופקני באם זה פתרון במנטליות מזרח תיכונית אלימה. ב. ישראל מעצם היותה דמוקרטייה מכבדת מיעוטים (שלא יהודים) למינהם, האם זה המצב גם במדינות ערב, מסופקני ?. העולם הערבי המתון לא השלים עם קיומה של יישות ציונית לכל היותר מדינה דו לאומית או רב לאומית גם בהתבטאויותייהם אינם פוסלים יהודים אלא רק ציוניים. אתה הולך ומתדרדר מבלי משים לב (?) ומגלה חוסר אחריות והבנה, כבר אינך עושה אבחנה בייצוג פלשתינאי (או, לשיטתך אין לזה משמעות ?), ולהעביר למשטר חמא"סי 90% מהשטח ובוא בעת אלה מדברים בגלוי על חיסול המדינה, זרוע צבאית עצמאית, מדינת הלכה (שריעה), מימון אירני, הוראות מתקבלות מדמשק וטהרן, וכל זאת מבוצע הלכה למעשה, אמור לי אתה בסדר ??, האם החמא"ס או הפת"ח שיקמו עד היום ולו פליט אחד חרף הסיוע הנדיב. אני מפנה אותך לראיון של שמעון פרס עם סבר פלוצקר מהיום, הקץ לנסיגות !, הקץ להתכנסות !, הקץ להורדת התנחלויות !. מדינות ערב אינן יכולות להחזיק את החבל בשתיי קצותיו באם ירצו הסדר הוגן שיישנסו מותניים יעבירו אדמות שוממות לפלשתינאים ואמצעיי קיום, יואב גלנט הגה תוכנית מעניינת ברוח זו וטוען שמצריים וירדן מגלים עניין בזה, מדינה פלשתינאית על שטחיי עזה ויו"ש חסרת כל תוחלת קיומית. ג. לבד מנשק גרעיני ישנם עוד מרעין בישין להשמדה המונית, ישראל מעולם לא איימה בהפעלת נשק אולטימטיבי ולא אישרה את קיומו (הקשב להערותיו של ז'אק שיראק ה"מאויים" בידיי קרואסון), בניגוד למשטרים אפלים דיקטטוריים תומכיי טרור גלובלי, וסביר להניח שאחד הארגונים עלול לשים ידו על האמצעים וזו סכנה מוחשית לכל הדעות. מפקיסטן מגיעות ידיעות דיי מדאיגות בקשר ליכולתם העצמאית לייצר פלוטוניום, הודו וסין שומרות באדיקות על האמנה לאי הפצה.

להתמזמז-אחרי שביזבזנו מספר הזדמנויות ב40 השנה האחרונות. אתה מזכיר לי את הרצח את הוריו ובא לבקש רחמים מבית המשפט כי הוא יתום: אחרי שממשלת שרון(ונתניהו לפניו-ברק הוא נושא אחר ומורכב, ויש גם לערפת אשמה חמורה)-אחרי ששרון טירפד כל התקדמות עם אבו מאזן, ותרם רבות לעליית החמס(אמנם מיעוט מהמצביעים-40% תמכו בהם)-ואחרי ששרון ואולמרט המשיכו למנוע מגע עם אבו מאזן ולשחרר את בראגותי כדי שיבנה מחדש את הפתח-קיימות שתי אפשרויות: -כתישה של הרשות הפלשתינאית כהצעתך-דבר שיביא למאה רסיסים של אירגוני טרור ומצור איום מחדש ברחובותינו!!! -חידוש המשא ומתן עם השלטון הפלשתינאי(במשולב הנשיא הנבחר והממשלה הנבחרת) כדי להגיע להסדרים מעשיים. כן-למען הסדר מעשי(המלווה התחייבויות ומגבלות צבאיות) אני מוכן לדבר עם החמס-ויתכן כי הם פתוחים יותר למשהו פחות מהסדר שלום-אך עם סיום מצב הלחימה. שתי האלטרנטיבות האחרות יביאו לתוצאות מסוכנות יותר מהגישה שלך(סיפוח-אפרטהייד-טרנספר-חרם מוחלט עולמי על ישראל והעלמותה)-או נסיגה חד צדדית עם כל הסיכונים שמניתי אצלך. אצלי יש מינימום סיכונים ומקסימום סיכויים. שנית: אל תבוא לי מומחה לדתות-לא אתה ולא אני-וישנם מספיק מומחים מהשורה הראשונה האומרים כי אם ישראל תוריד את פוזת ההתנשאות, יקבל אותם העולם הערבי המתון כעובדה קיימת(וחזקה)

הדיבורים של אולמרט הם "כלאם פאדי" (מלים ריקות), והערבים יודעים זאת. אין מצב שסוריה תעשה משהו שהיא לא חשבה לעשות רק בגלל שאולמרט איים. אולמרט הוא בדיחה, אבל הייתי צוחק יותר טוב אם הדגנראט היה של מישהו אחר.