פעם האעדם הכיר את בנות הכפר, ובהחלט היה יכול לומר על מישהי "היפה ביותר שפגשתי מעודי". היום עוד לפני האינטרנט תמיד יש הרגשה שכבר ראינו יותר בטלויזיה ובסרטים, ואם נפספס מישהי עכשיו תבוא אחרת (אם נפספס מישהו יבוא אחר ). אתרי ההיכרות הם רק עליה קטנה כמותית בלחושה זו אך לא שינוי איכותי.

הייתי רשומה בגידייט פגשתי שניים שלושה אנשים והבנתי את הפרנציפ. בעקרון אני חסידה של הידלקות ממראה עיניים, קשה לי עם הלא נודע הזה! מעדיפה קליקים אמיתייים. (אני נראית טוב ומשדרת בהתאם) בקיצור מחקתי את עצמי ונהיה לי שקט בראש ואין לי ציפיות מיותרות. מאמינה שאמצא את האחד זה רק עניין של זמן. וסתם כשמשעמם אני מרפרפת לי באתרים למיניהם ורואה כל הזמן את אותם אנשים ואותם פרצופים שחלק מהם אפילו קיבלו קריצה ממני ולא טרחו לענות , פשוט לא הבנתי מתי הם מוצאים אם הם כל הזמן מחפשים...בקיצור כמו שאמרתי קליק וגמרנו!!!

כתבת יפה וסתום ולא פרשת, עשית הרגשה יותר רעה ממה שאנו כבר נמצאים בה

מעניין איך בכתבה שמתיימרת להיות כל כך מדעית ואקדמית לא נאמר שום דבר חדש, שאינטואיטיבית כולם יודעים. פשוט תרבות הכלום שמתפשטת לכל מקום ואתר. למלה דפים בעיתונים, זמן בטלויזיה ומה לא, העיקר למלא ושמישהו יקנה ... עד מתי תלינו על ריקנות, רדידות ודפדפנות ותייצרו אותה במעשיכם ? ערכים (וגם איכות) היא לא מילה גסה. החינוך לא עושה את מלאכתו ועל מה בוכים ? על הדרך שבה אנשים מזפזפים בין פרופילים באתרי היכרויות באינטרנט. אז זהו, יש אלטרנטיבה. יש בשורה. אפשר גם אחרת...

אני כבר לא רואה זוגות אמיתיים... המחקר אולי בחיתוליו, אבל תוצאות האתרים הללו כבר בהתהוות! בנות מהשכבה שלי מדברות עם אח שלי (24) באינטרנט רק בגלל הגיל שלו.... כמו שאמר ש"י עגנון "הדור הולך ופוחת"

כל אתרי ההכרויות האלה זה סתם בולשיט אחד גדול, כל הנשים שם מחפשות גבר שלא קיים בכלל במציאות חכם, עשיר, נאמן, מפרגן, חבר, ידיד לעת צרה.... בקיצור חוץ מחשבון טלפון מנופח בסוף החודש, לא יוצא מזה כלום.

אחרי חמש שנים של דייטים בארץ ובחו"ל, שם אני כרגע מתגוררת, עשרות קשרים מענינים וקשרים מדכאים, מצאתי את ה"נסיך" שלי ואני מדלגת לי על עננים ורודים, ובשתי שפות... מה שמענין הוא, שבפעמים הראשונות שנפגשנו לא ראיתי את מה שראיתי שנה אחרי, אחרי שהקשר נותק מיוזמתי, ואח"כ חזרנו לקשר כידידים....מה שמלמד אולי שצריך להשאיר את רשימת המכולת בבית כשיוצאים לדייט, ואולי להתחיל בידידות, בלי ציפיות בשמיים

פלקטי, חפוז, אנונימי ורק הולך ונהיה יותר זול..כולם אוהבים את החיים בטירוף ..אבל נשארים על המסך. מה הופך קשר למשמעותי: כנות, פתיחות, כבוד, חום כל התנהגות אתרי ההיכרויות היא אנטיתזה - הכל מותר בחסות האנונימיות הזיפזופית במעוז המחפשין המתמידים.. כי עוד רגע תהיה עוד דמות על המסך איתה ניתן לשחק ברומנטיקה משומשת מחפשת אהבה וחברות..יש שם מישהו ???

ומעניין מה יקרה בדור הבא אני התגרשתי, מחפשת קשר ואכן הולך לי לא רע, אבל מוצאת את עצמי מתייחסת לזה קצת בקלות (מודה), וגם הצד השני. מתגעגעת לימים התמימים של פעם...

מאמר מצויין! תודה! אחרי כמה שבועות שהשתמשתי באתר הכרויות ראיתי מה זה עושה לי. עזבתי וטוב שכך.

לפגישה שלא מומשה, זו שכמעט כל אחד ואחת מאיתנו חווה בחייו וגם לזה יש מענה

אז עזוב אותנו מהשטויות האלה על בנגקוק

אתרי ההכרויות באינטרנט הם רק כלי ביד המחפש/ת ובסופו של דבר, רק רצינותו ואמינותו של הגולש, שבאמת רוצה להכיר הם החשובים. מכאן שאתרי ההכרויות, נגישים ככל שיהיו, הם דבר חיובי מאחר והם כלי עזר.

אני פגשתי את בעלי דרך אתר היכרויות בחו"ל. אני מוכרחה לציין שלפני שהחלטתי לשווק את עצמי לפרטנרים בחו"ל הייתי מכורה זמן די רב לאתרי ההיכרויות הישראליים כגון: CUPID ו- JDATE והם גרמו לי לאכזבות קשות ולעוגמת נפש ולגועל נפש. למרות הכל לא הרפיתי, המשכתי את ה"אובססיה" להשאר באתרים ולצאת למאות בליינדייטים שלעיתים רבות גרמו לי גם לשברון לב ולגועל. למרות שהיה לי מה להציע, רובם שיקרו והתגלו בשיא כוערם, הן הויזואלי והן הנפשי, כולל שקרים ואי-התאמה מוחלטת למה שצויין בפרופילם, כמו כן, הם היו מלאי זימה. החלטתי לנסות את מזלי ולפנות לאתרי היכרויות בחו"ל (לא שאני חושבת ששם כולם מושלמים). ואומנם לא עבר זמן רב ולאחר אכזבה אחת - הגיע הדבר האמיתי! התחלתי להתכתב עם אזרח אמריקאי גרוש ולאחר 8 חודשים של התכתבות אינטנסיבית ודיבורים בטלפון, הוא הגיע לארץ. נפגשנו וראה זה פלא - זו היתה אהבה ממבט ראשון. הסוף - לפני כ- 8 חודשים נסעתי אליו לארה"ב והתחתנו שם. אני מאושרת כפי שלא הייתי מאושרת בחיי. בעלי התגלה כאדם אמין, מסור ומלא רוך ואהבה. בחודש הבא אני עוזבת את הארץ ואני עוברת לגור עם אהוב ליבי בארה"ב. אני רוצה לשלוח מסר לכל אותם אלה שמאוכזבים קשות מאתרי ההיכרויות: לא להתייאש, להילחם ולא להרים ידיים! למי שמעוניין ביותר פרטים מוזמן לכתוב אלי לכתובת האימייל שלי ואני אענה לו ברצון, ובכך אני מקווה לעודד אנשים שנואשו מלמצוא ומלשוטט ללא תקוה. חזקו ואמצו, נילי

כן, זאת אני ואני רשומה לאתרי היכרויות - נראית טוב, עם עבודה טובה, אופי מעולה ואוהבת לצחוק. בחורה רצינית - ששווה לשמור אותה. אבל מצד שני - יש כ"כ הרבה זבל באתרים האלה - ולכן כאן אני קוראת לכל השווים באמת (מכל הבחינות ולא רק חיצונית) איפה אתם לעזאזל? כי בפאבים אני לא רואה אתכם - אז איפה אתם מסתתרים? בינתיים אני אמשיך לחפש אתכם באינטרנט. מקווה שאני אמצא - אני צריכה רק 1 כזה - לא יותר.

מדובר בנשק סטטיסטי בלתי מדוייק שלפעמים פוגע בחפים מפשע... כאיש היי-טק שנאלץ להכיר בחורות דרך האתרים הללו מפאת שעות עבודה מטורפות, אני יכול להעיד שיתרונם היחיד טמון בחוק המספרים הגדולים - כמות הבחורות האדירה שגולשת בהם מגדילה את הסיכוי להתקל במישהי שאולי תתאים.... ההצלחה שלי כיום עומדת על כ-5%. זאת לאחר פנייה לכ-250 בחורות... תחשבו לבד :-)

זו דרך לא רע לפגוש אנשים , אבל גם שם כמו בכל דבר צריך מזל .

לאה, לא מכיר אותך, אבל אני יכול לנחש שגם לבחור הכי יצירתי, מצחיק, שנון, חכם - שהביא לך את הדבר המקורי ביותר, לא תתני צ'אנס אם: - המראה שלו אינו מעל לממוצע. - אינו מצהיר על עצמו כעובד באחת מחברות ההייטק. - אם לא הייטק אז רופא? או שזה פאסה... - שאינו עומד בפרמטר של יחס גוף גופיף (גובה שלו מול הגובה שלך). - שאינו מצהיר על עצמו כבעל שכר מעל לממוצע. אחרי כל הנתונים האלה, את חושבת שלמישהו יש כוח להיות מקורי ומצחיק? אם בסופו של דבר הוא נשפט על ידי הדברים השטחיים כפי שמחבר הטור כותב? תחשבי על זה , יקי

תשאלו את חבר שלי הרומנטיקן,יש לו נסיון רב.

לדעתי המצב כיום הוא שיש איזושהי קלות ראש בחיפוש אחר בן או בת זוג. התחושה היא שיש כל כך הרבה דגים זמינים שאפשר לזלזל בדג שמולך. אני מאמין שבעתיד הקרוב יתחלו להתפתח אתרים רציניים יותר שיעלו הרבה יותר וינסו לסנן את האנשים האל רציניים. אתר שיגבה ממנוי 500 שח דמי הרשמה יסנן הרבה מהלא רציניים. אולי אתר כזה לא יכלי אלפי משתמשים אבל מי שיחפש במאגר ידע שהאנשים מולו נתנו במאמץ הכספי כדי להיות שם. כל התארים שנאי מכיר כיום רדודים וזמינים מידי. אתרי פרימיום שיעלו יותר ואולי יצרו סלקטביות חדשה במנויים שלהם הם העתיד האמיתי.

מנסיוני - למחפשי קשרי "נישה" אין כמו האינטרנט. דוגמא מצוינת היא קהילת הבדסמ. יחסים חריגים, שונים, וכמעט שלא ניתן לפגוש באקראי בני זוג שזה טעמם. הקהילה - בגדול, סובבת סביב אתרים שונים באינטנרט, והיא מכורח הענין נהיית גם קבוצת תמיכה לנושאים נוספים, רשת חברתית ונפשית. דוגמא - באתר משוחחים על נושים שונים שאינם קשורים לבדסמ, מסייעים בעצה או באופן ממשי גם בדברים כאלה, וגם לאנשים שאינם מוכרים מחיי היום יום .

לפגוש אנשים אחרים

עם כל הכבוד לכותב ולמגיבים "החכמים", באתר היכרויות פגשתי את אשתי המקסימה. כן, אני איש עסוק, בן 34, שעובד מהבוקר עד הערב וכל החברים שלי נשואים עם ילדים, כך שחוגי ההיכרויות שלי היו מצומצמים ביותר. אתר ההיכרויות הציל את חיי.