אני מבינה על מה אתה מדבר כשאתה מתאר את תגובותיה התמוהות של הסביבה. מדוע אנשים חושבים שאם חלינו השתנינו?? גם עלינו זה נפל כרעם ביום בהיר, ולא היינו מוכנים לכך , ותהינו- אנחנו? חולי סרטן? אבל אצל האחרים כאילו מיד תוייגנו- חולים, צריך לשנות את היחס... והכי כואב זה לראות את החברים הכי טובים, אלו שאיתם אתה רוצה להעביר את החוויות הטובות ואת הרעות, כשכאלו אנשים מתייחסים כאילו כלום לא אירע, אתה דווקא כועס ונעלב.כי אמנם לא השתנינו אבל המצב נהיה רע, וכל יום שעובר זו התמודדות, אז אם מתקשרים רק פעם בשבוע שבועיים, זה ממש לא נחשב להתעניינות. מי שבאמת מתעניין בחולה, יתקשר כל בוקר לשאול איך עבר הלילה ואיך היום אתה מרגיש. אז כל מי שקרוב או חבר שלו חולה, זה לא הזמן להיות מניאקים, אלא לגלות גדלות נפש, ולפנות חמש דקות ביום כדי לדבר עם החולה, ולהתעניין בו, תאמינו לי שזה מעט בייחס למה שהוא עוב. וחץ מזה אל תשאלו את הבעל/ האישה מה שלום החולה, תואילו לדבר איתו בעצמכם.

כמי שמבין את סיבלך ההחלטה להפסיק את הטיפולים הנוראים , הם השלב הראשון בריפוי או בהפחתת הסבל ,אף אחד לא יודע מה יהיה מחר , לפחות תנו לחיות בלי סבל מאחל לכולנו בריאות ואריכות חיים טובים

אני לא מכירה אותך אבל עשית לי ממש עצוב בלב.

חייכתי כמו שאתה צריך לחייך: כולנו צבועים ומלאכותיים כמו עשויים מפלסטיק, חסרי רגשות, חסרי חינוך וערכים. זהו מצב שלא ניתן לתקן-חזרנו להיות חיות כמו התמגוצ'י- אוכל פיפי ולישון. גם אתה היית כזה קודם למחלה. עד שחולים ונמצאים בצד שלך של המתרס. לצערנו הכל משיכת כתפיים. גם הרצון לעזור הוא מעיין מחווה חד פעמית. בגלל זה, העולם שאתה עוזב, רע אלף מונים ממה שיכול היה להיות לו היינו אחרת ואז היה מצער לעזוב אותו. תרחם על אילו שנשארים.

אתה בחור אמיץ. ריגשת אותי ואני מאחלת לך מכל ליבי שתהיה בריא!

אתה אדם גדול,כמה כוחות ניתן לשאוב ממך, אנחנו האנשים הרגילים שרצים אחרי הזנב של עצמינו במרוצת החיים, עסוקים בעצמינו,צריכים לפעמים להאט ולקבל פרופורציות, לקחת דוגמא מאנשים מדהימים וחזקים כמוך,לשאוב כוחות ולדעת גם לתת אותם ופשוט להיכנמס לפרופורציות!!!!! אינני יודעת מה להגיד במצבים כאלה, אני חושבת שהטוב ביותר יהיה לאחל לך שלא תסבול ושתישאר צלול וחזק עד יומך האחרון!!

אומץ ליבך ראוי להערצה, היכולת המדהימה להתסכל מבעד לכאב על מה שבאמת חשוב, המשפחה. בחרת בחיים ובעזרת השם החיים יבחרו בך. אני מאחל לך שאלוהים יתן לך רק נחת ברכך האחרונה.

דני דני שובבני, כנראה היית כזה כשהיית ילד, ובמובן מסויים גם נשארת כזה. רוצה שכולם יעשו מה שאתה אוהב/רוצה/מבקש ולא מבין שלמרות שאתם משפחה אחת כל אחד עולם בפני עצמו. במקרה שלך אולי דווקא בגלל שאתם משפחה, קשה להם לזרום יחד איתך כי הפעם זה לא משחק ולא סתם קפריזה ילדותית, זה אתה, אח אהוב/בן אהוב/חבר אהוב, שלא רוצים להשבר בפניו, ולעודד אותו כבר קשה ואולי תחושתם היא שעדיף שלא יקלקלו לך את נצחון הרוח על הגוף, אבל אני מסכימה איתך שזה קשה להרגיש שנשארת לבד...אז אני בטוחה שאתה לא לבד, אתה בליבם כל רגע ורגע, הם רק מתקשים לבטא זאת בקול ובנוכחות ואני תקווה שכאשר יקראו את הכתבה שלך, ואת התגובות הרבות, זה יעשה את מה שלא מצליחה לעשות הציניות הרגילה שלך... מאחלת לך כי כל שתבקש יתקיים ואף יותר מזה.

דני , אני חושב שאתה אדם מאוד אמיץ לגבי, בני משפחתך אני קצת יכול להביו אותם וגם לכעוס עליהם בארץ שלנו אנחנו חיים בקצב מטורף לכולם עיסוקים רבים (גם למובטלים) אנחנו לא רואים ממטר ונזכרים רק אחרי שקורה משהו , אבל כולנו צריכים להבין שאתה אפילו עם מחלה סופנית יכול לחיות הרבה אחרי כולנו אני חי בחו"ל לכמה שנים ובטח בארץ אפילו לא הייתי קורא את הכתבה כי יש לנו ארץ מטורפת (מבחינת קצב החיים) אני מאחל לך שתהנה ממשפחתך עד יומך האחרון

אין מילים, אתה ענק מהחיים!! אני חייבת להתייעץ איתך תחזור אלי למייל בבקשה. אפי.

דני- אנשים בודאי אוהבים ודואגים לך. אי איפשר שלא. אתה בוודאי מבטא מה שחולים רבים מרגישים. וטוב שכך. אולם - האנשים גם נבוכים. לא ידועים איך להתמודד עם המצב הזה.

לבן משפחה קרוב גילו גידול, סתם כך בבדיקה שיגרתית. אתמול בריא והיום חולה סרטן. אך כמו שלפני הגילוי הרגיש בריא כך גם בימים אח"כ . הרי בעצם דבר לא השתנה, ויכלו לגלות זאת גם בעוד חודש. ביקצור, "חולה סרטן בריא", ובכל זאת כולנו מתקשים לעכל, מתקשרים ושואלים כל יום מה שלומך, וכן משתמשים בדרך העוקפת=אישתו וכו'. מאהבה ודאגה והמון איכפתיות ובעיקר פחד. כבר בראש של כל אחד מאיתנו, למרות שלא נאמר בקול, חלפה המחשבה איך יעברו החיים בלעדיו."הרגנו" אותו והוא עוד חי, ומקווה שלשנים רבות. קראתי את הבלוג שלך ונפתחו לי העיניים. לבקר יותר - כן, להתעניין - כן, להנות ביחד , למה לא ?! אני לוקחת ברצינות את דבריך ומקווה ליישם אותם. שהרי אפשר לגסוס מסרטן שנים ואפשר למות מתאונת דרכים גם מחר. המוות מרחף מעל ראשינו, כולנו ומזכיר לנו לחיות!!!!!

שלום לך דני! אני יכולה להבין אותך ואת הרגשות שלך, אתה בהחלט צודק, המשפחה עלולה להתייעף, הקרובים נמנעים מלדבר על הסוף, אבל זה בכלל לא אומר שהם קברו אותך, ממש לא. פשוט זו הדרך התמודדות שלהם, צריך להבין גם אותם, אבל לך, כמובן חשובה ביותר לא תמיכה או רחמים אלא הקשבה והשלמה עם העובדה. ואכן אני תומכת בהחלטה שלך מאחר ואין תקווה ומחלה קשה ומפושטת. אני אחות באונקולוגיה ופוגשת יום יום אנשים חולים מאוד, אבל בכלל לא מיואשים, הם הרבה יותר חזקים מהמשפחות שלהם ואפילו מהצוות המטפל, הם פתוחים מאוד, הם רוצים לדבר על הכל וגם על המוות ולרוב פשוט משתיקים אותם, במיוחד משפחות: "אל דבר שטויות, אנחנו עוד נעשה סקיי שנה הבאה.."- וזה כל כך מכאיב לחולים, אין מי שיקשיב לצעקה הכואבת שבאה מהלב, לא מדברים על המוות. וחבל, מוות זה בכלל לא נושא Tabu , זה קיים, זה קורה לכל אחד. דני היקר, אתה נשמע בן אדם מאוד מעניין ונבון, אם אתה רוצה לשוחח על כל נושא, אפילו על מה שמאוד קשה לשוחח, אני אשמח מאוד. יישאר כוח, איש חזק.... litaal1@walla.com

דני אתה בחור מאד אמיץ. קרו הרבה ניסים בעולם לא לשכוח שהרופאים הם רק שליחים של הקב"ה אבל הם לא יכולים לקבוע בוודאות אם בן אדם יחיה או ימות. ולכן אני מציע לך להשתמש בתרופה הכי טובה:תפילה מעומק הלב. דבר עים אבינו שבשמיים ובס"ד תזכה לישועות.

בס"ד דני שלום , ראשית אני מתאר לעצמי ששמך הוא דניאל (לא שזה משנה לי) אך אתה אוהב יותר דני........ כמי שקרא כתבה זו וכתבה קודמת אודה שמוד התרגשתי מאומץ לבך וההשלמה הנפשית שעשית לקראת העתיד (שאקוה שיבוא לאחר אריכות ימים ושנים מתוך בריאות). אודה שלפני מס' ימים חשבתי עליך ושאלתי את עצמי "מי יודע מה מצבך" אני מאחל לך בכל ליבי רפואה שלימה והצלחה בכל , שתהיה חזק ותאמין שפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים... כאדם מאמין שמור תורה ומצוות אשמח לדעת את שם אמך ולהזכירך בכל יום בלי נדר בתפילה ואפילו אם זה יהא בעבור הורדת הכאב והייסורים שעוברים עליך בימים אלו. כמו"כ אשמח לקבל ממך מדי פעם בפעם אמייל ולהתכתב עמך בברכת רפוא"ש

אחד הגדולים !!!

פנחס היקר! לדעתי תחושתך שאנשים ניתקו קשר ממך, היא מפני שהם פוחדים, או חוששים להדבק יסודה בטעות. אני חושב שלאנשים פשוט לא נעים לראותך סובל ומתייסר ואינם יודעים איך להעביר את הזמן בחברתך ,על מה לשוחח איתך. האם על המחלה? או על נושאים אחרים? כיצד לעודד אותך ? וכו' אך לדעתי כדאי שאתה תיצור איתם קשר ותסביר להם שהם יכולים לבא לבקר ולהרגיש בנוח כמובן בשעות שמתאימות לך וכו'. תהיה חזק פנחס ותצפה לישועה.

אני קוראת ועוכבת אחר הכתבות שלה וגם את הראשונה כתבתי והתרגשתי. הינך אדם מדהים עם ראיה חדה לדעתי וריאלית. אני קודם כל מאחלת לך אריכות ימים עם כבוד ועם הראש על הכתפיים. אני דוגלת שאדם צריך לחיות חיי איכות ולא להתבזות ולאבד צלם אנוש. כמה שזמן שנותר לך, תהנה ממשפחתך ממה שאתה עוד תוכל להעניק ולהאמין והלוואי וכמה שיותר תחזיק מעמד.

אני כל כך דומעת שקשה לי נורא לכתוב לך הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו על מנת להקל על רגעי בדידותך ולהאיר את הימים שנותרו.אם יש דרך להגיע אליך,לקבל כתובת מייל אשמח מאד. תהיה חזק,מעריצה אותך ומחבקת.

לפני שבוע נפטרה אימי מסרטן. עד הרגע האחרון סעדנו אותה אפילו שהיתה מלאה במורפיום ואי אפשר היה כבר לתקשר איתה. מאז אנחנו שואלים את עצמנו, האם ידעה מה קורה והולך לקרות? האם היינו צריכים לדבר איתה על כך שאולי אלו ימיה האחרונים? לקרוא את הטור שלך קצת עוזר להבין מה מרגיש האדם החולה, אלו מחשבות עוברות אצלו. כל מה שנותר לי לאחל לך זה חיים שלווים, טובים ומלאים באהבה. חבל לקחת ללב את כל מי שמתרחק.. עדיף לקחת ללב את האהבה שמעניקים אלו שאוהבים אותך ולצידך. הרבה בריאות, אופטימיות וחוזק.

דני, מרגש, מחזק לקרוא את שכתבת, שהכוח ילווה אותך כל הזמן, בברכה.

תמיד היית איש גדול,ריגשת אותי עד דמעות רפואה שלמה ידידי ראיד

לצלם בוידאו, לערוך את זה במחשב, לצרף פס-קול ולהעביר למשפחתך/חבריך/קוראיך את התחושות שלך מנק' מבט אישית וויזואלית. זה בטח יעסיק אותך לא מעט. בזמן הפנוי תראה מערכונים ב-יו-טיוב :) תרגיש טוב!

יש לך אשה נפלאה לפי המסופר. היה איתה, אם אפשר טייל איתה, צפה איתה במופעים יפים, נצל הזמן לטוב איתה, והתרחק גם אתה מאלה שאינם יכולים/רוצים להיות איתך, הם כבר יתגעגעו וירצו ... מקווה שעוד לפני שאתה כבר לא תהיה. יישר כחך, וכל הכבוד לכוחות המרוכזים בך. והכי חשוב, ישועת ה' כהרף עיין, ואולי, בע"ה יהיה טוב.

דני, אתה צריך להמשיך לחשוב בחיוב, החיים יפים, צריך להנות מהם כל עוד אפשר. אתה צריך לעשות הכל בכדי להמשיך לחיות. קל מאוד לותר אבל קשה מאוד לעשות ולהתמיד.מה לגבי המשך טיפולים ? צריך להמשיך לנסות, לא לוותר !!!!