בשלב ראשון כדאי לבדוק אפשרות של קדיחת חור בהר במקום מנהרה זה יותר יציב וניתן אפילו לחשוב על מנהרה אנכית ע"י שימוש בכיוון הרוח מול הים

או שזה רק חלום, או האדיוט שכתב - תקטינו את הגובה בשליש. כמה טיפש שלא מבין עד כמה הוא טיפש אפשר להיות? כמה חוסר רצינות ויומרנות יש לאנשים (טיפשים כבר אמרתי?) כדי לכתוב על רעיון שרץ במסדרונות הטכניון כבר כמה שנים טובות, שנבדק וחושב ע"י מיטב המוחות, שמוצג פה באופן כל כך משכנע, כמה יומרני זה לכתוב תקטינו את הגובה, אי אפשר לבנות כזה גובה. אני כבר לא מדבר על מי שלא הבין שזה עובד על הפרשי טמפ' וכתב שזה לא יעבוד בלילה. אין שום בעיה להרים מגדל לגובה 1000 מ' ויותר. המחסום איננו טכנולוגי אלא כלכלי. ברגע שהמחיר למ"ר בהונגקונג או טייפה יעבור רף מסויים, ייבנו מגדלים לגובה של קילומטר. פה הבעיה הרבה יותר קטנה כי אין צורך לייצב כזה מגדל על שטח קטן. הפרופורציות הרחבות של הארובה מאפשרות לבנות אותה בקלילות.

בנוסף למה שכתב 22 (פגיעה מכוונת), זה מאד פגיע גם לסערות, והכי חמור - רעידות אדמה. מכיון שזה יכול ליפול לכל כיוון - כל מה שברדיוס הגובה +/- גם נמצא בסכנה פוטנציאלית מאד גבוהה.

כמות החשמל הצפויה היא של 400 מגה וואט שהיא כ- 4% מצריכת החשמל בארץ. ובהתחשב בעובדה שממשלת ישראל החליטה שעד שנת 2016 לפחות 5% מכלל יצור החשמל יהיה האמצעות טכנולוגיות ירוקות זהו פיתרון לא רע בכלל .

כמה נקודות ש"שכחו" לציין בכתבה: 1. המימדים של הדבר הזה הן קילומטר גובה - חצי קילומטר קוטר. מישהו יכול בכלל לדמיין איפה שמים מפלצת בטון בגודל כזה? 2. תנאי האקלים (מדבר) + קרבה למקור מי ים + זה צריך להיות בישראל = משאיר רק אופציה אחת מתקבלת על הדעת: מפרץ אילת. מה שמחזיר אותנו לשאלה הראשונה. 3. אחת הבעיות הסביביות שכיומן נרמז בזהירות בכתבה זה היווצרות מאגרים מפלצתיים של מלח, שיצרו שדות לבנים ברדיוס עשרות (אם לא מאות) מטרים סביב הארובה. רעיונות לגבי מה עושים עם זה יתקבלו בברכה. 4. אולי הבעיה הכי חמורה: אני לא יודעת כמה אנשים יכולים בכלל לדמיין מגדל בטון בגובה קילומטר (אני אישית לא) אבל תחשבו על איזו טורבולנציה אדירה של אויר צריכה להיות בגובה כזה! גם אם זרמי האויר לא יהרסו את הבטון (וזו גם כן שאלה טובה), על האקלים באיזור זה בטוח ישפיע! וזו לא סתם "בעיה" אקולוגית, זה יכול להיות אסון... 4. ולבסוף: זה לא ממש ברור מהטקסט, אבל כדי שהעסק הזה ייפעל, צריך לשנע כמויות גדולות מאוד של מים (שיושפרצו בטיפות קטנות מפתח הארובה, וזה מה שמתחיל את כל התהליך....) לגובה של קילומטר. על איזה חשמל צריכה לעבוד המשאבה? אין ארוחות חינם! בטח לא כשזה נוגע לאנרגיה.

שמעת שבדובאי (או לפחות במדינת איחוד האמירויות הערביות), בונים את המגדל הכי גבוה בעולם (בשלבים כמובן) ובסיומו הוא אמור להגיע לכ 800 מטר. בניין! עכשיו לבנות ארובה זה הרבה יותר פשוט, גם מאחר ותכולתה היא חלולה (משקל קל) ועקב משקלה הקל היא סביר להניח תוכל לתמוך במשקלה (ואם לא, זה נורא פשוט לעצב לה תומכות פנימיות). השאלה היא איזה חומר יוכל לבנות כזו ארובה, האם זה יהיה בטון? סביר להניח שלא, עקב עלויות גבוהות ומשקל כבד, מה גם שיציקת בטון בגודל כזה עלולה להיות בלתי צפויה מבחינת קורוזיה. לכן אפשרי לבנות אותה מכמה חומרים כגון פלדה או מתכות מרוכבות, יחד עם בטון מזוין.. דבר זה מצריך מחקר בפני עצמו. אך קח למשל את מגדל CN בטורונטו שנבנה לפני כמה עשורים טובים והוא בגובה יותר מחצי קילומטר. אני לא חושב שאמורה להיות בעיה רצינית מדי בתכנון ארובה כזו גבוהה. השאלה היא יותר של מימון, עידוד טכנולוגי של מדינה, פגיעה בנוף וכדאיות כלכלית. בוא נגיד ככה שבאף אחד מהפרמטרים הנ"ל מדינת ישראל איננה המענה. אולי צפון אמריקה.

אם זה כל כך טוב, אז למה אף אחד בעולם, למרות שנים רבות כל כך שמר זסלבסקי מנסה למכור את הרעיון, עוד לא החליט להקים את זה? אולי זה לא כל כך מוצלח? (אני למשל לא שמעתי על אוויר חם ויבש בגובה של 1,000 מטר ויותר. בדרך כלל שם דווקא קר יותר...)

מגיב 87 - אכן, התכנון לארובה חרוטית שמקיף אותה שדה-חממות ושבתוכה האוויר החם עולה (ולא אוויר קר יורד) קיים. ארובה כזאת אמורה להפיק רק 300 מגהוואט, אבל לעלות הרבה פחות, לא להיות תלויה בתנאי שרב ולא להזדקק למים. כתבתי תגובה מפורטת - והנה אתה באת וב-3 שורות כתבת רק את הרעיון.. אז זרקו את התגובה שלי לפח ופרסמו את שלך.

בטכניון יש דוקטורים ופרופסורים מדהימים! (ביחידה של הנדסת הסביבה).. אני בטוחה שמי שתכנן ארובה כזו גם חשב על החומר ממנו היא צריכה להבנות, ולא השאיר את זה לקוראי Ynet המחוננים...

האנרגייה שתידרש לשאיבת המים לראש הארובה תיהיה שווה (אם לא גדולה מ..) לאנרגייה שתופק מהרוח שתיווצר. וחוץ מזה, לא "מייצרים אנרגיה", אלא מפיקים אותה. כדאי שתתקנו זאת גם בעמוד הראשי Ynet.

הלחות במישור החוף משגעת בקייץ, אז במקום להוסיף לה, יש לבנות את הארובה כך שהיא זורקת אוויר כלפי מעלה, ושם הוא מתעבה ויוצר מיים לשימוש, וגם יוצר משב אוויר יבש בסביבות הארובה כלפי מטה.

רעיון גדול , יישום בעיתי , והשאלה היא איזה תוצרים נוספים ניתן יהיה להפיק מפרויקט כזה על מנת לעשותו כדאי . ארובה כזאת צפויה לייצר מיקרו אקלים הקריר ב-X מעלות מהסביבה , ניצול משני של סביבה כזאת (באמצע מדבר)+חשמל זול=Y

400 מטר מתחת לפני הים התיכון כל שיש צורך להעלות את מי הים התיכון( כרוך בפרויקט תעלת הימים) עוד 600 מטר .המלח לים המלח פרוקט משותף עם ירדן . מוקד תיירות מדהים .

לאדמה יש יכולת לשמור על טמפרטורה קבועה יחסית, ללא קשר לטמפרטורת האוויר. אם במקום לבנות ארובה לגבוה של 1 ק"מ, יחפרו חצי קילומטר באדמה, ויותירו חצי קילומטר מהארובה מעל פני האדמה, הפרשי הטמפרטורות בין חצי הקילומטר מעל הקרקע, לבין חציו האחר שמצוי במעבי האדמה, לא אמורים לפתור את בעיית הקירור באמצעות מים? בנוסף, לאחר שהאוויר יאגר במעבי האדמה, יהיה צורך לשחרר אותו בחזרה אל מעל פני האדמה. ניתן לעשות זאת באמצעות צינורות דקים יחסית, שיצרו לחץ עצום, ופליטת האוויר דרכם, גם היא, תרתם לצורכי הנעת טורבינות. בדרך זו ניתן לנצל את אותו התהליך פעמיים, ולהוריד מהמשוואה את הקירור במים, שיצור גם קורוזיה וגם מרבצי מלח. חוצמזה, נראה לי שלבנות חצי קילומטר בתוך האדמה, יתרום מאוד ליציבות המבנה, ויפחית את הרוחות שמבנה כה גבוה בסביבה חשופה, עלול ליצור. זה ישים?

למה לכתוב 'מי צריך שמש' ועוד בעמוד הראשי? ראשית, זה הפוך לחלוטין מהקונספט (מה, לא?!). שנית, תראו (מומלץ לא להישיר מבט) כמה יפה, מחממת וטובה היא, למה השמצות? לא יפה אתם גוף תקשורתי מאד אינטליגנטי , לא חבל? :)

קודם כל צריך לבנות מודל קטן בגובה כמה עשרות מטרים ולהפעיל אותו כדי לבדוק את הקונספט. השאלה מה תהיה השפעת הרוחות במודל קטן. אפשרות ביניים נוספת היא לבנות צינור גדול במורד אחד ההרים בנגב (500 מטר) או ממצדה לים המלח.

אולי נפט .... יהלומים........

מדוע הממשלה הזו לא דנה בקידום פרוייקט מבטיח זה ?? האינטרסים האישיים מדכאים כל יוזמה. העבירו את הטכנולוגיה להודים ולסינים, הם בודאי ידעו מה לעשות עם זה.... חלם זה כאן.

על פניו זה נראה מעניין מאוד, אבל גם לי יש הרבה שאלות מציקות. לחצתי על הלינק של מוזיאון המדע (מדעטק? זה לא היה פעם טכנודע?) וראיתי שגם הפרופסור זסלבסקי וגם עוד חוקרי טכניון יהיו שם, ואני מתכוון להיות שם ולשאול את כל השאלות שעלו כאן. Ynet אני מציע לכם לחשוב על כתבת תשובה של הפרופסור.

אנא שלח אל hezizlo@yahoo.com תודה!

10000MW .

ולא רק מברשות שיניים תלת מימדיות

א-פותחו והומצאו בארה"ב ב1924! ב-דובר על 400 מ' גובה והנה כבר הגענו ל1 ק.מ. ג. מחייבים אוויר כבד למעלה ואוויר קל למטה, כדי שהאוויר ירד דרך הארובה-איך בדיוק יוצרים אוויר כבד ללא הפרש תמידי של טמפ' אוויר. ד-העלאת מים ל1000 מ' גם הוא דורש אנרגיה ה-נכון להיום ישנו אתר נסיוני באוסטרליה

ברצוני להודות לכל הקוראים שגילו ענין, תמיכה והגיבו לנושא הכתבה. ברצוני להשיב על השאלות המרכזיות שהועלו בתגובותיכם: א. מקור הרעיון - אכן הרעיון נהגה לראשונה ע"י ד"ר פיליפ קרלסון מחברת לוקהיד שפרס אותו בשנת 1965 ורשם פטנט בשנת 1975. בשנת 1989 התחילה עבודת צוות הפיתוח בטכניון בצורה אינטנסניבית בה הושקעו כ- 150 שנות אדם של פרופסורים ודוקטורים ומשתלמים בטכניון. הכסף שהושקע עד כה הוא כ- 10 מיליון דולר כאשר התומכים העיקריים היו משרד התשתיות הלאומיות ואגודת דורשי הטכניון. הפרויקט הגיע בשנים האחרונות לבשלות טכנולוגית ומסחרית. הפרויקט עבר ועדות היגוי שונות בארץ ובעולם עם המלצות ליישום הפרויקט בעתיד ב. המגדל הגבוה - הרעיון לחפור בתוך הר מגדל הוא רעיון שנבדק ונמצא לא כלכלי. ארובת שרב לא תבנה מבטון כפי שחלק ציינו אלא ממסבך פלדה שבגליל הפנימי מכוסה ביריעה כפי שמופיע בסרטון בכתבה. מבנה זה כבר תוכנן על ידי מספר גופים עם הערכת העלות של מבנה כזה. לגבי הגובה- בשנים האחרונות נבנים מבני משרדים גבוהים מאוד כמו שציינתם בדובאי בגובה שמעל 700מ ', ויש תכניות לבנות בסין מבנה של 1280 מ', כך שהנושא של בניה לגובה לא מהווה בעיה טכנולוגית. יתרה מזו, מבנה הארובה הוא מבנה פשוט וחלול שתפקידו לאפשר זרימת אויר כלפי מטה בלבד. בראש המגדל תהיה מערכת ריסוס של המים בלבד. אין בתוכו משרדים ואלפי אנשים שעובדים בו כמו במבנה משרדים. כוחות רוח- אכן הכוח המשפיע על יציבות מבנה זה הוא הרוח החיצונית. המבנה תוכנן כך שיעמוד בכוחות הרוח המרביות באזור הבניה הנתון. ג. מאזן האנרגיה - כמתקן שאמור להפיק אנרגיה הדבר הראשון שנבחו הוא מאזן האנרגיה. עבור תחנת כוח שתמוקם צפונית לאילת (אזור יטבתה) נמצא ש- 33% מהאנרגיה המכנית המופקת הארובה משמשת לשאיבה, 22% הולכים להפסדי חיכוך ואנרגיה קינטית וכ- 45% לייצור חשמל לצרכנים. כך שהמאזן הוא חיובי. הדבר נבחן באתרים רבים בעולם ונמצא שטווח הספקים במקומות המתאימים נע בין 200-600 מגהואט הספק ממוצע עבור תחנה אחת. ד. בעיות סביבתיות - אכן יש מספר בעיות סביבתיות שארובת שרב עלולה לגרום והחשוב שבהם הוא זיהום הסביבה בטיפות מי ים מלוחות. לנושא זה הוקדש למעלה מ- 7 שנים כדי להעריך את גודל הבעיה ולפתור אותה. בחישובים שעשינו ובניסוים נמצא שרוב הטיפות שוקעות בתחום המבנה. כמו כן פותחו טכנולוגיות נוספות של א נוכל להסביר כאן למניעת בעיית זיהום רסס המלח. ה. האויר הקר והלח היצא מהארובה - פיליפ קרלסון במחקרו מצא שארובת שרב יכולה ליצור נאת מדבר בשל שינוי המיקרו האקלים בסביבתה. בבדיקה שעשינו במודלים ממוחשבים על ארובה בגדול מלא עם סביבה נמצא שהאויר הקר זורם בעשרות המטרים התחתונים ואינו מתערבב עם הסביבה בשל צפיפותו הגדולה יותר כך שאנו צופים שהאויר הקר יתפזר בסביבה ובטח לא יעלה למעלה. ו. מקור האויר החם - האויר החם והיבש הנכנס לארובה הוא מגובה רב ותפוקת הארובה תלויה בטמפרטורה שלו ובלחות האויר הנכנס. ספיקת האויר בארובה לעומת זרימות האויר האטמוספריות היא קטנה מאוד. האויר המגיעה לארובה נובע מתהליך גלובלי הנקרא "תא הדלי" המספק אויר יבש וחם לאזורי המדבר. הארובה לא תשפיע על התהליך הגלובלי , אלא תהא ניזונה ממנו. ז. המגדל האוסטרלי - קיים רעיון לבנות קולטי שמש שבמרכזם ארובה ואז האויר החם יעלה למעלה ויפעיל טורבינות. טכנולוגיה זו מבוססת על קרינת שמש ישירה על קולטים שיחממו את האויר. משמעות הדבר שהמתקן יעבוד רק כשליש מהיממה ועלות ייצור האנריגה היא פי 5 יותר יקרה מאשר בארובת שרב והשטח הנדרש הוא עשרות פעמים מהשטח הנדרש לארובת שרב . ח. תועלות נוספות - עקב הקמת מתקן להובלת מי ים , מתקן שאיבה ומערכת כוח ניתן להשתמש בתשתית זו להפיק מים מותפלים בשיטת האוסמוזה ההפוכה ולא כפי שכתבתם על ידי עיבוי אדי המים בארובה. ט. שלבי העבודה - הפרויקט הגיע לבשלות טכנולוגית ומסחרית. השלב הבא הוא תכנון מוקדם והעכת תפוקה ומחיר מדויקים באזור נתון כשלב לקראת תכנון מפורט והקמת תחנה מסחרית ראשונה. לסיכום, ברור לכל שקהמת תחנה מסוג כזה היא לא דבר פשוט ואני מניח שיהיו בעיות שנצטרך לפתור גם בעתיד ולהמשיך בפיתוחים נוספים. צוות הפיתוח בטכניון עמל במשך שנים רבות לתת מענה לכל הבעיות שהזכרתם ושלא הזכרתם. פרויקט זה דורש חזון, אמונה והתמדה ורק כך יש סיכוי שנגיע למימוש הטכנולוגיה. תודה על הערותיכם ועל תמיכתכם, גמר חתימה טובה לכולם.

במקרה, אני מכיר מספר רעיונות לגבי תכנון ארובות שרב. הרעיון הטוב ביותר שאני מכיר, הוא הרעיון שמנצל את גרדיאנט הטמפרטורה עם הגובה: תוחמים שטח אדיר, ברדיוס 7 ק"מ מסביב לארובה (שאכן, גובהה ק"מ לפחות) ושמים מעליו יריעת ניילון בגובה מטר-שני מטר מעל האדמה. ניתן להתייחס לשטח זה כאל חממה ואפילו לגדל בו גידולים שונים. מכל מקום, הרעיון הוא שהטמפרטורה בשטח המכוסה תעלה לפחות בין 2 ל- 3 מעלות מעל טמפרטורת הסביבה בגובה הנמוך ותישאר גבוהה בין 2 ל-3 מעלות מהסביבה, גם בלילה. זה יוצר זרם קבוע של אוויר חם שנכנס לארובה מלמטה (דווקא), כי ברום הארובה, האוויר קר יותר ולכן באופן טבעי, אוויר חם מטפס בארובה כלפי מעלה. עכשיו, ככל שהאוויר החם מתרומם בארובה, בגלל גרדיאנט הטמפרטורה, ההפרש בין חומו לחום הסביבה שמחוץ לארובה הולך וגדל (בכל 100 מטר במעלה אחת בדיוק) ולכן לפי משוואת הגזים הפרש הלחץ בין האוויר שבתוך הארובה ככל שהגובה עולה, לאוויר שמחוץ לארובה - גם הוא הולך וגדל. אבל האוויר לא יכול לרדת, כי לחץ האוויר שמתחת לו בתוך הארובה זהה לשלו (למעשה, קצת גבוה יותר, כי כל הזמן נכנס עוד אוויר חם מלמטה) והמשמעות: נוצרת בתוך הארובה רוח עולה חזקה מאוד ואוויר חם יחסית לסביבה, בלחץ גבוה מאוד יחסית לסביבה - ברום הארובה, פורץ כל הזמן מראש הארובה. כדי להגביר את האפקט הזה, בונים את הארובה הזאת, דווקא כך שלמעלה היא צרה הרבה יותר מאשר למטה ובשיטה הזאת, את הטורבינה הראשית שמים בראש הארובה ומפזרים טורבינות קטנות בחרירים בתחתית הארובה. למה זה יותר טוב? כי אמנם הארובה בגובה ק"מ, אבל לא צריך קוטר 300 מטר. להיפך - למעלה, הארובה חייבת להיות צרה ברום הרבה יותר מאשר בבסיסה, כדי לקבל אוויר בלחץ גבוה מספיק, בשביל לסובב את הטורבינה הראשית שבראשה. בנוסף, לא צריך להבטיח תנאי שרב, כדי שהארובה תעבוד - ולא צריך לשאוב מים עד למעלה. כל מה שצריך זה להבטיח שאוויר חם ימשיך להיכנס למטה לארובה וזה יתקיים כל עוד גרדיאנט הטמפרטורה נשמר. ההספק שהארובה הזאת (להלן, "היבשה") מפתחת, הוא בערך 300 מגהוואט - רק קצת פחות מהארובה "הרטובה", שזה לא רע בכלל, בהתחשב בכך שעלות הבניה קטנה בהרבה. מצד שני.. שני הארובות (הרטובה והיבשה) הן חלום באספמיה - טורבינה אחת של חברת חשמל מייצרת כמעט 300 מגהוואט ועולה הרבה פחות ממגדל בגובה ק"מ (אפילו אם לא צריך, שהקוטר שלו יהיה 300 מטר). לכן, אולי נכדינו יראו כאלו, בעוד 100 שנים.. ואולי גם אז לא, אם ימציאו עד אז, משהו עוד יותר פשוט וטוב.

זהו הפתרון היעיל ולא נגב ולא כלום. רק על גגות בניינים. בגרמניה בונים כבר 10 שנים כך. זה עובד. זוג קולטים מייצר 20-30% מצריכת אנרגיה בכל בית. בדוק.

מבין שלל ההשפעות הסביבתיות שבדקתם וציינתם בכתבה, אחת לא הוזכרה: מבנה בגודל של ארובת שרב הינו בגודל של הר קטן, ולכן בהכרח ייצור הפרעה ושינוי בזרימות האופקיות והאנכיות ששוררות באיזור. האם ההשפעות הללו תהיינה חיוביות, שליליות, ניטראליות? האם תהיינה להן השפעות משניות? - את זאת צריך לבדוק, ונראה לי מוזר שלא נבדק, לפחות ע"פ הכתבה. גמר חתימה טובה לכולם