הבעיה היא היעדר דרך, אין מי שמציע אלטרנטיבה אמיתית וריאלית, ולכן לא מצביעים

לא מדובר בחברת תוכנה שצריכה להציג מאזן ותו לא, אלא על מערכת ביצועית שאמורה לבנות את צורתה ואופיה של המדינה, ההכרעות שלהם הם לרוב הכרעות ערכיות - האם להקים מדינת טרור נוספת, האם להמשיך להפריט את עצמנו לדעת, ההשקעה בחינוך ובמורים: אם מנהלים יקבלו את כל ההכרעות הללו מצבו יהיה גרוע והקשר שבין הון לשלטון יגיע למימדים מפלצתיים.

מי שמוביל בסקרים זה דוקא נתניהו העונה לקריטוריונים שצוינו,מנהל ונהנתן ,ואילו מפלגות שהם מתאבדים על המגרש, כמו מר"צ והאיחוד הלאומי, מדשדשות בסקרים.

תיקרא לו מנהל תקרא לו מנהיג , אנחנו צריכים מישהו שיביא בסופו של יום את התוצאות !! לא כל מנהל מצויין הוא מנהיג ולא כל מנהל יכול להיות רוה"מ טוב , רוה"מ צריך להיות גם מנהיג כי להיות רוה"מ זה לא ישיבת דירקטוריון אחת לחודשיים זה החלטות חשובות מעכשיו לעכשיו וצריך להנהיג חבורת שרים שאליהם אפשר להפנות את הגב מבלי לפחד , וזה עושה מנהיג !! לא כדאי להיכנס להכללות מילוליות של מהיג או מנהל הרי אנחנו הציבור לא יודעים מה אנחנו רוצים ולא משנה מי יעלה הרי שנשאף להקריבו על המזבח יום אחרי !! ואולי אנחנו צריכים מלך או עריץ שבנו ירדה ואותנו יעביד בפרך כדי שנבין שאפשר וצריך אחרת ואולי צריכים אנו לחשוב מדוע 50 אחוז מהציבור לא הולך להצביע אך מרשה לעצמו להעביר ביקורת ?!

אני מחפש מנהיג שגם יהיה כריזמטי, גם רהוט, גם חכם, עם רקע בביטחון, משכיל, ומאידך שיהיה מספיק לא שגרתי על מנת לחושב מחוץ לקופסה. אחד שיגרום לסביבתו לספק פתרונות יצירתיים עם סיכוי אמיתי לפתור את הבעיות ההולכות ונערמות אל מפתן ביתנו, ולא רק פתרונות שיעמדו במבחן הסבירות של וועדת חקירה זאת או אחרת. אני לא חושב שזה מוגזם. לא בקשה גדולה מדי. הבעיה היא שאנשים מהסוג שפירטתי למעלה, לא ילכו לולם לפוליטיקה. אנחנו למצער, נשארים עם ציפי לבני ברק ונתניהו.

בדרך כלל אני נמנע מלהביע את דעתי על נושאים אשר יש בהם גוון פוליטי, אך בימים של מערכות בחירות, אני לא יכול לשמור בבטן את דעתי. לאחרונה אנו שומעים הרבה מילים כגון: “מהפכה”, “ניהול” “מנהיגות”. בבחינה קרובה של מנהיגינו הן ברשויות והן בכנסת אנו נתקלים (ויש יוצאים מן הכלל) בליקוי מאורות ניהולי. מדוע? כל מנהל או מנהיג יודע כי שניהול נכון של המנהלים הפועלים תחתיו, היא המשימה המרכזית בה הוא נבחן, הן המנהיג העסקי והן המנהיג הציבורי ובראייתי הם נכשלים גם בתוכן וגם בהתנהלות וחבל. כאחד בעל ניסיון ניהולי, ומתוך לימוד מניסיונם של מנהלים בכירים במשק, אני יכול לומר כי אם ברצונך לעשות מהפכה אירגונית יש לעשותה בשקט, ואין לדבר עליהן בקול גדול. אנו עדים, ואני אומר זאת בתחושה קשה של החמצה, כי הדברים יכולים להתנהל אחרת. כלל ברזל בהתנהלות ניהולית בוגרת היא שמנהלים/ עובדים טובים הם נשמתו של כל ארגון, אך מלחמות האגו של המובילים עושים את ההפך. במקום לשמרם, לטפחם ולהציג אותם בחלון הראווה האירגוני, הם קוצצים את כנפיהם ומצפים שהם ידאו לקרקע באיטיות או בתקווה נסתרת שיתרסקו ויתאשפזו מחוץ לארגון. משימה של שימור מנהלים ועובדים היא לא משימה פשוטה כי היא מורכבת מכל אותם יסודות ניהול שאני מדבר וכותב עליהם כל הזמן, דרושה סבלנות וסובלנות, הבנה ניכרת, כריזמה אישית,שקט ואומץ אדיר לעבוד עם אותם מנהלים או כפיפים אשר היכולות המקצועיות שלהם עולות על שלך, ובראייתי מנהיג ניהולי לא חושש לעבוד עם מנהלים אשר במיקרים מסוימים עלולים להנהיג אותו, כי בבחינה אמיתית נראה כי מי שהשכיל לפעול כך בסופו של דבר קודם לתפקיד בכיר יותר, ללא דריכה על גוויות מנהליו. כאשר אנו אומרים “מהפכה” אנו רוצים לראות חזון אמיתי ומחשבה ניהולית ולא סתם בליל של אמירות חסרות ביסוס ותוכן, אמירות אלו וניהול ללא תכנון גורם להחלשת ארגון ולא לחיזוקו, להחלשות אירגונית ולא להעצמה. יש לדגול בשיטה שאני משתדל מאד לפעול בה “7 שעות תתכנן, שעה אחת תעבוד”. ארגון שמתכנן וחושב עם מנהליו ועובדיו, ברוב המקרים הוא ארגון חסון, בריא אירגונית ומוביל בשטח שלו. מנהיגות ציבורית או עסקית תעשה נכון אם תכניס את המילה “מהפכה” לפרופורציה הנכונה, מהפכות עושים במעשים ולא בדיבורים, עצרו בחנו את הדברים לעומק, תכננו, שטפו את הטובים ולא מלחחכי הפנכה שמסתובבים סביבכם, תיהיו אמיצים להוביל ולא פוליטיקאים אשר מזגזגים לפי כיוון הרוח ועוצמתה. העם זקוק למנהיגים בכל הרמות, תרימו את הכפפה ותראו שאתם אמיצים בעשיה ולא בדיבורים.

פעמיים מילא את קופת האוצר שהייתה ריקה בבואו!

בסופו של יום, עם הסתכלות לטווח הארוך, הבחירה צריכה להיעשות גם לפי מצע, אבל גם לפי החותם שמפלגה מותירה בהיסטוריה של המדינה. -מפלגת העבודה התוותה מאז ומתמיד, לטוב או לרע, דרך בה הלכו מאוחר יותר מפלגות השלטון השונות-אם נבחן את מצע הליכוד כיום הוא דומה למצעה של ממשלת רבין השניה כמעט כל האלמנטים, כנ"ל לגבי קדימה, שמורכבת הפלא ופלא גם מיוצאי מפלגת העבודה ויוצאי ליכוד שהתמרכזו. הדרך הסוציאל דמוקרטית, במיוחד בפאן הכלכלי, לאור מה שאנו חווים בכלכלת העולם המתדרדרת, מוכיחה את הצורך בהשפעה ממשלתית לאיזון ובלמים, כולל נגיעות סוציאליות לשמירת עתידם של חוסכים רבים, קרי שיטת הקאפיטליזם כערך בפני עצמו התמוטטה בקאזינו. מבחינה מדינית, אני חושב שכל מי שישר עם עצמו, מבין שבסופו של דבר מה שכמעט ונחתם בקמפ דיוויד 2000 יהווה בשלב זה או אחר, בשנה הקרובה או בעוד 20 שנות שפיכות דמים, כבסיס בלעדי לכל הסכם. ההצבעה היא גם על בסיס אנושי, ובעבודה ישנם אנשים מוכשרים שפעלו ופועלים ללא לאות ובמיוחד בתחומים בהם הם מומחים-מפרופ' ברוורמן ועמיר פרץ בתחומים הכלכליים והחברתיים, וכלה בפאן המדיני בטחוני בהובלתם של מתן וילנאי ואהוד ברק. לסיכום-רק מפלגה גדולה שמובילה מהלכים בממשלה בה היא שותפה ראשית, יכולה להביא לשינוי אמיתי-העבודה הוכיחה זאת.

רדוד להחריד. מנהל? לית מאן דפליג כי ליברמן הוא מנהל מעולה. ייתכן גם כי זחאלקה, אולי גם פייגלין, הם מנהלים מעולים. אז, אליבא דחצרוני, הבה נשלשל עבורם פתקים ונסייע להם להגיע לעמדת הניהול... כמו שעדי אשכנזי אומרת: "מה זה השטויות האלה?"

לא רוצה מנהל. תביא אחראי משמרת.

רואים שאתה מרצה לתקשורת ולא מבין כלום בניהול.מנהל טוב הוא גם מנהיג,אלא אם אתה מתכוון לטכנוקרט או פקיד בתפקיד ביצועי.מנהל של אירגון גדול,בטח של מדינה-חייב להיות מנהיג שיודע לקחת אחריו ולסחוף אנשים שימלא את הוראותיו לא רק בגלל הדרג....ו

לכל אומה ובעיקר כזו שמנסים לכלותה

ד"ר חצרוני - להלן הצעה למחקר : מדוע העמימות והמסר הכפול שולטים בכיפה במצע המפלגות שלנו ? השבוע ישבתי מול המחשב וערכתי השוואה בין המצעים המתפרסמים באינטרנט של המפלגות הגדולות: קדימה, עבודה, ליכוד, ישראל ביתנו ואפילו ש"ס. חוץ וביטחון, כלכלה וחברה, דת ומדינה. ההבדלים ברמת הסיסמאות אפסיים. עומק המסר אפסי. פרט להבדלי ניסוח ודגשים כולם "תומכים" בשלום כלשהו עם פתרון 2 מדינות, גושי התיישבות ,,, בד"כ.. המסר החברתי כלכלי דומה מאוד - מבטיחים עולם ומלואו פנסיה , בטחון וכד' - שלא יוכלו לקיים . ללא מיקוד אידיאולגי , פרט להכפשות של האישים העומדים בראש : שקרן, לא מתאים, לא אמין וכד' - גועל נפש. תמשך האדישות גם להבא. אמיר - שים בטבלה, נתח ועשה השוואה אקדמית ונתח את הסיבה לאדישות. אשמח לקרוא.

ההצבעה לכנסת (כלומר לממשלה, והעובדה שאין הפרדה אמיתית בינן היא פאדיחה לכשעצמה וחלק מהבעיה אבל זו לא הנקודה) היא לא משהו שאנשים עושים מהראש, למעט מקרים בודדים ומעטים. הרוב המוחלט מצביע מתחושות בטן, מהרגשה שמה שהיה הוא שיהיה אלא אם כן נשבור את הכלים, והכל רווי בפלגנות וקריאת תיגר על פלורליזם. אינ משער שברוב המקומות בעולם הצבעה להנהגת מדינה היא כזו, אבל פה עוד יותר. הצבעה למנהל יעיל עם חזון מוסדר ולא לגנרל עם עצבים ומנטליות של טיפול במצבי חירום- זה דורש המון סבלנות וראיה לטווח רחוק מחד, וגמישות אידיאולוגית מצד שני. אלו שני דברים שהאזרח הישראלי המצוי לא ניחן בהם במיוחד.

שורה תחתונה אותו מנהל סְלֶשׁ מנהיג. הוא אישיות מובילה עם אשראי אישי גבוה שגורמת להמון להאמין בה. באדם אחד מתקיימות שתי התכונות הללו. אפשר לפרק אותם לגורמים, מנהיג הוא בעל חָזוֹן המלכד מסביבו את הנאמנים לחזונו. מנהל הוא אדם שמתכנן פעולות לִטְוָוח אָרוֹךְ, משיג את תוכניותיו בזכות הנעת העובדים בצורה נכונה ע"י הגדרת משימות, תפקידים, האצלת סמכויות, בניית יחסי אנוש, עירוב הצוות בדילמות. מפגשי צוות, קבלת דיווחים תוך שימת דגש על איכות מקצועית. מנהל אמיתי לעולם לא יבקש ממשהו אחר לבצע משהו שהוא בעצמו לא היה מוכן לבצע. הבעיה היא, ברגע שאתה נמצא תחת קורת גג בשם כְּנֶסֶת, שיש בה שחיתויות עבריינים ואנשים שאָבַד עָלָיהם הַכֶּלַח. הניהול הופך למילה שהתמוססה והמילה מנהיג הופכת לבעלת משקל גדולה יותר.

הגיע הזמן יותר לפקח על התקשורת שלא תהרוס כל חלקה טובה בארץ אם זה כשהם גילו למחבלים לאן לשלוח את הטיל הבא או במקרה הזה.

אתה כותב שטויות. מזל שהמאמר שלך הולך לרדת בקרוב, כי עוד עלולים להיות אנשים שישתכנעו מדברי ההבל שלך. "אנשים בשר ודם, שלעתים חוטאים בנשיקה מיותרת או לוקחים משהו לכיס. " ניסית להגיד אנסים, עבריני מין, וגנבים. "לנהל" - מנהל מיעל תהליכים ואמור להיפטר מגורמים לא יצרניים או לא יעילים בחברה או במפעל שלו, האם אתה מצפה ממי "שמנהל" את המדינה להיפטר מהלא "יעילים" בני משפחתך שיצאו לגמלאות למשל?

אף אחד לא מחפש נבחרי ציבור שיחיו בסגפנות ואני בטוחה שרובנו אכן מחפשים מנהלים טובים למדינה ולא צריך שאף אחד יתאבד למענה,אבל אין כאן לא כאלה ולא כאלה ,לא סגפנים ובטח ובטח שלא מנהלים או חס ושלום "אנשי מקצוע",אם אמיר פרץ בגאוותנותו לקח לידיו את תפקיד שר הביטחון ואם שר האוצר לשעבר הירשזון גנב את השמנת ועוד ועוד,אז ה"אדישות" של הציבור נובעת אך ורק מהנסיון הרע שהוא צבר..שלא משנה איך נערבב את העיסה זה שוב ושוב יוצא אותו חרא! צריך אנשים חדשים,כל האנשים שמסתובבים בכנסת כבר כל כך הרבה שנים,שכחו מזמן למה באמת הם שם...

מנהל זה כל כך היי טק, שזו עוד בועה, ממש כמו המפקד וצה"ל. יותר משהבועה הזו מתפוצצת היא אשליה שמנתקת אותנו מהמציאות. וחוץ ממנהיג צריך גם אורך רוח, לעם ולפוליטיקאים רודפי השררה. תמיד יהיו צרות וקשיים, אבל מנהיג טוב, כזה שנאמין בו למשך שנים,ידע איך לאחד אותנו ולהוביל - כמו שרון, פרס, רבין, בגין, שמיר, בן גוריון - מנהיג טוב הוא אחד שיש לו ניסיון ושהוא מסור לעם ולדרכו, וגם יודע מפעם לפעם לשנות את הדרך ולסחוף אחריו את כולם. בבחירות האלה לא נמצא כזה, אולי בעתיד הוא יגיע, יכול להיות שהוא ממש כאן ורק לא יודע שהוא כזה. אולי הוא יודע ורק אנחנו לא רואים.

רק הם יובליו אותנו אל הגמר. חבל רק שבחיים הדברים לא נמדדים בתוצאת כדורסל, וגם לא במאזן של רווח והפסד.

ומה עשינו איתו? מבין כל הפוליטיקאים הנקיים והטהורים שלנו כגון דליה איציק, ישראל כץ, שמעון פרס וכו', דוקא אותו העלינו על המוקד. אין ספק שהיהודים הם עם חכם. אין ספק...

אתה אומר שאנחנו צריכים מנהל שהוא בעצם טכנוקרט. המדינה הזאת זקוקה לחזון, לאדם בעל שאר רוח שיראה לנגד עיניו את טובת האזרחים. מנהל לא יכול לעשות זאת, הוא מקסימום יכול לגרום לצמיחה במשק על גבם של החלשים. הוא מקסימום יכול להוביל מלחמה שתפרוק את זעמו של הציבור ולא תכריע את הכף. ישראל זקוקה לאדם ערכי. החולשות שציינת במאמר הן חולשות המייצגות שחיתות מוסרית שאין לה מקום בהנהגת מדינה ואין להקל בכך ראש. זו הסיבה גם שלא אצביע בבחירות אלה.