כמה שהתגעגעתי לישראל של שנות השבעים.כמה פשטות היתה בתחילת שנות השבעים ועד סופה.בלי פירסומות בטלויזיה,בלי תוכניות כמו שמש,האח הגדול,ריאליטי,שודים וגנבות כל כמה שעות בישראל.מי שלא חי בישראל בשנות השישים שיבעים ואפילו תחילת השמונים-לא יבין את זה! חבר היה חבר! חיוך היה חיוך! אהבה היתה אהבה! גורלינו היה משותף,דתיים וחילוניים חיו בשלום בלי הפגנות על חניה בשבת בירושלים.הנוער היה איכותי.מערכת החינוך בשיאה!כבוד למורים ולהורים!השירים היו שירים - הלהקות הצבאיות,אריק איינשטיין,תוכניות כמו ניקוי ראש,להקת כוורת ועוד ועוד...
חיינו בצניעות,לא היה הרבה כסף.לא היה כמעט כלום מבחינה חומרית אבל היתה שמחת חיים אמיתית.
קיבוצים היו בשיאם.ולמי שלא בהין,החיים היו קשים אבל כולם עשו טוב לכולם.לא היו סופרים(שופר סל) והיתה הוגנות ואחדות.לא ראינו את המחיר 9.99 אגורות על מוצר.החלב היה חלב,הפירות היו ללא ריסוס,בלי צבע מאכל במזון,אנשים היו פשוטים,קמים בבוקר ויוצאים לעבודה,ובערב בתי הקולנוע היו מלאים.בצבא היה כבוד לשרת,כולם עשו מילואים.היינו מכבדים רופאים ולא תוקפים אותם בבתי החולים.החיילים היו גברים והבנות היו צנועות בלבוש ובדיבור.היו מכבדים את ההורים וסמים כמעט ולא היו.את הפאבים היו סוגרים בחצות.החיים לא היו פשוטים אבל לא חסר לנו כלום! התרגשנו מדברים קטנים ונגענו בשמיים בלי המחשב ובלי הטכנולוגיה של היום.היינו בריאים יותר ומאושרים יותר.הכל היה אמיתי.זאת לא אגדה אלא זאת מציאות שחיינו בה.תשאלו את הוריכם.הנוער והבחורים של היום לא יודעים לכבד אותנו,אנחנו שלחמנו במלחמות ישראל ונתנו לכם את הארץ במגש של כסף וחלקינו נפצענו והקרבנו את גופינו כדי שלכם תהיה עצמאות וכדי שאתם תחיו במציאות טובה משלנו - לא הצלחנו לגעת בחלום ולהביא לכם שלום,אבל אנחנו השתדלנו! לא החסרנו מכם כלום.קנינו פחות לעצמינו כדי שלכם לא יחסר! לא ביקשנו לשמוע תודה,אבל המינימום האפשרי הוא לכבד אותנו.אל תהיו כפויי טובה.בעוד כמה שנים כבר יהיה מאוחר לתקן.כבר לא נהיה ותקראו עלינו רק בספרי ההיסטוריה ותראו אותנו רק בתמונות!
אני אישית אסלח לכם אם לא תסננו תגובות שאני שולח.
דוקו-וידאו
