בן-גוריון מגלה את אמריקה

מאי 1951: מסעו הראשון של ראש ממשלה ישראלי בארה"ב, בניו-יורק

מערכת היחסים החמה בין ארה"ב לישראל הינה בת שנים רבות. הסיוע של ארה"ב לישראל הינו כמובן בעיקרו השקעה אסטרטגית באינטרסים אמריקניים, אך מלבד זאת עמדו בבסיס היחסים המיוחדים בין שתי המדינות גם ידידות חמה ומחויבות הדדית עמוקה, הנשענות על דמיון מסוים במיתוסים המכוננים שלהן. השתיים הן מדינות שהאבות המייסדים שלהן הם מהגרים אשר ידעו רדיפות באירופה, התנחלו במושבות חדשות, ונלחמו על שחרורן מעולה של בריטניה. שתיהן טיפחו את אתוס הסְפָר, החלוציות ו"הפרחת השממה", תוך התנגשות אלימה עם בני המקום. עוד משותפת להן השאיפה לחופש פוליטי, ולעיצוב דמותה של אומת מהגרים ברוח ערכי הדמוקרטיה.

למרות כל אלה, בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל נותר מקומה ספק מעורפל ספק נייטרלי, בעימות שהחל להתפתח בין גוש המדינות המערביות בראשות ארה"ב לבין הגוש המזרחי, בראשות ברה"מ. אף היו מי שסברו כי לאור זהותה הסוציאליסטית של מפלגת השלטון, מפא"י, ולאור מספרם הרב של יוצאי מזרח אירופה בקרב הנהגת המדינה, מקומה הטבעי של ישראל הינו דווקא בקרב מדינות הגוש הסובייטי.

ב-2 מאי 1951 חלה תפנית משמעותית במדיניות החוץ הישראלית, עם צאתו של רה"מ דוד בן-גוריון לביקור בארה"ב. היה זה ביקור ראשון של רה"מ ישראלי בארה"ב ומאורעותיו סימנו במידה רבה את נטייתה של ישראל לכיוון גוש המדינות המערביות. למסע בן החודש בארה"ב נודעו שתי מטרות עיקריות: ביסוס הקשר עם הממשל האמריקני וגיוס כ-500 מיליון דולר מיהדות ארה"ב (באמצעות מכירת אגרות חוב - בונדס) לצרוך מימון קליטת המוני העולים שהגיעו למדינה החדשה. את ביקורו החל בן-גוריון בעיר וושינגטון, שם נפגש עם הנשיא הארי טרומן ועם בכירים נוספים בממשלו. לאחר מכן יצא לסיור גיוס כספים בערים הגדולות בארה"ב.

ב-9 במאי הגיע ראש הממשלה לעיר ניו-יורק, שם זכה לקבלת פנים יוצאת דופן. עם הגיעו לעיר הכריז ראש העיר וינסנט אימפליטרי על "יום בן-גוריון" בנימוק "כדי לחגוג את הכבוד היאות לאחד מגדולי המדינאים של הדור ולמדינתו רבת הגבורה". שיאו של יום בן-גוריון היה תהלוכת כבוד שליוותה את מכוניתו של רה"מ ממלון וולדורף-אסטוריה לבניין העירייה. בתהלוכה השתתפו מאות מכוניות ואופנועים, יחידות צבא, תזמורות, ובעיקר המוני המוני תושבים חוגגים. על פי ההערכה מספר הצופים במצעד עלה על מיליון איש (על פי הערכות אחרות הגיע מספרם לכ-2 מיליון), רובם המכריע יהודי העיר אשר באו לחגוג את הולדת מדינת היהודים.

בין הנוכחים בתהלוכה נמנה גם מיודעינו הנדבן האמריקאי פרד מונוסון, שהיה ממקורביו של בן-גוריון. כהרגלו תיעד מונוסון את אשר ראו עיניו במצלמת 16 מ"מ וכעת (באדיבות ארכיון מונוסון) אתם מוזמנים לצפות בו לראשונה.

בימים לאחר מכן הגיע בן-גוריון לערים נוספות, ביניהן בוסטון וגם שם התקבל בתשואות מצד בני הקהילה היהודית. ב-7 ביוני שב רה"מ לישראל. הכסף שגויס (לצד כספי הסכם השילומים שנחתם שנה לאחר מכן) סייע למניעת חרפת רעב בקרב תושבי המעברות ויחסי ישראל-ארה"ב החלו להמריא לכדי הברית האסטרטגית הקיימת היום. ב-1953 ניתקה ברית המועצות את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל.

מי אתה פרד מונוסון?

בשבועות הבאים נציג בפניכם סרטונים בלעדיים נוספים מתוך אוסף סרטיו של פרד מונוסון. מי היה מונוסון? באילו נסיבות צילם את האירועים החשובים ביותר בתולדות המדינה לפני הקמתה ובשני העשורים הראשונים שלה? כיצד ניצל ארכיון סרטיו ברגע האחרון מהשמדה? את התשובות לשאלות אלה ואחרות וחשיפה של סרטיו הצבעוניים הנדירים כינס הבימאי אבישי כפיר (מנהל ארכיון מונוסון) לכדי סרט תעודי בשם "אני הייתי שם בצבע" (סרטם של אבישי כפיר ויצחק רובין), שיוקרן בקרוב בערוץ הראשון. מידע נוסף אודות הסרט.

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet