גלוטן הוא אחד החלבונים המזיקים ביותר בעיקר בגלל העודף בחומצה גלוטמית והמחסור בליזין.

העמילן שבחיטה המהווה 40% ממשקלה, הוא רב סוכר המתפרק בגוף לסוכרים פשוטים. כלומר פשוט סוכר..

בסה"כ החיטה, כמו שאר הדגנים, מהווה את הסיבה העיקרית למחלות בעולם!

אה, כן, שכחתי להוסיף שהכתבה הטפשית הזאת מועתקת מויקיפדיה

הכתבה לדעתי לא נועדה לקבלת נקודות זכות או תואר

זאת כתבה בסך הכל, ומעוררת עניין למי שלא מבין או שם לב לפרטים הללו בחיי היום יום,

ואולי בעקבות כתבות כאלו אנשים באמת יכנסו לויקיפדיה , או ישאלו רופא, ו-או יתחילו לצרוך לחם מלא, ואז היה כדאי לפרסם וזה הכל,

כולכם חכמים נבונים ופרופסורים חג שמח ,

1. המיץ שאותו שותים שוחרי בריאות עשוי מעשב חיטה, מי שינסה למצות מיץ מנבט חיטה ימצא את עצמו "שותה" הרבה אבק.

2. ג'ריש איננו רק בורגול טחון אלא חיטה טחונה שלא הושרתה. בורגול הוא חיטה שבורה מושרית ומיובשת.

3. גריסים הם שעורה מקולפת, וגריסי פנינה מלוטשים עוד יותר.

 אוף, נמאס מחובבנים.

שלום, נאמר לי שבורגול (חיטה גרוסה) איננו בריא ביותר כי כבר בושל ויובש טרם מכירתו. אבקש לדעת עד כמה נפגמים ערכיו התזונתיים כתוצאה מהבישול המקדים.

בתודה רבה מראש,

אלישבע

בס"ד

א.ידוע  שכל  החיטה  הגדלה  בארץ  נשלחת  לאיטליה  והופכת  לספגטי  וכ'  ...

בהחיטה  המיובאת  לישראל  שוכבת  בבטן  האניה  חודש  חודשיים  ועד  שהיא  נוחתת  כאן  כבר  נוצר  הגלוטן  =שהוא  היוצר  את  כל  המחלות  הנוירו-מוסקולריות  למיניהן  !

ג.כך  שלט  משנה  לחם  מלא  או  כל  סוג  אחר  יש  להוריד  גלוטן  מגרעיני  החיטה  !

ד.  ניתן לעשות  זאת  -אבל  -עבור  מי?  לסוג  דם  o    :a:b:  ab.......בקיצר  לאף  סוג  דם  לא  ממש  בריא  הלחם  -וזוהי  ברירת  מחדל...ראה  ספרו  של  עינן  ממובילי  הטבעונות  =ספרו  הלכה  למעשה.......

לק"י

אינני מרבה להגיב, למרות היותי מומחה בנושאים אלה, בעיקר משום שכתבות שכאלה ותגובות שכאלה אינן מעשירות את הידע שלנו, אלא להיפך, הופכות אותנו לבורים ועמי ארצות.  רק כמה הערות לכותבת ולמגיבה:

א. כל עוד לא מבינים את ההבדל בין עמילנים לבטא-גלוקנים וכדומה, נמשיך לראות כתבות ארכאיות שכאלה. כנ"ל כאשר לא יודעים להבחין בין רכיבים ביוכימיים רבי חשיבות לבין "סתם" ויטמינים ומינרלים.

ב. בשנת 2010 לכתוב כך על השעורה זוהי הבורות במיטבה.

ג. ניתוח הרכב המזינים nutrients כפי שהוא מופיע כאן מתאים לכותבים משנות השישים של המאה הקודמת (זוכרים את הפרופסורים הנכבדים והאהובים אילני-פייגנבאום, גוגנהיים ואחרים?). 

ד. הזכרת ספרו הנלעג של עינן והתייחסות אליו כאל "הלכה למשה מסיני" - גם היא מהווה עדות מאלפת לבורות עם תעודות.

ה. כל ההערות שלי לא נועדו להוכיח שאני יודע יותר, אלא בעיקר להזהיר קוראים יקרים שלא להתייחס למילה כתובה כאל "מדע" אלא כאל "דעות" חסרות ביסוס ועידכון מדעי ראוי.