צודק מחבר המאמר וצודקים המתנגדים . בפועל שני הצדדים טוענים אותה טענה . הורי המחוננים רוצים שילדיהם יתקדמו . בחברת דומים להם וטובים מהם .התחרות ביניהם תשפר את הרצון להתאמץ יותר .
כותב המאמר חושש כאשר לא תהייה דוגמה טובה לבינוניים והחלשים התחרות תהייה על הישג נמוך יותר . בבחינת ראש לשועלים וזנב לאריות.
לאחר שכולם מסכימים שצריך תחרות כמניע להתקדמות של כולם . כיצד נעשה זאת כך שכולם יצאו נשכרים ?
תשובה : יש פתרון ולא כזה קשה .
נתחיל מזה שיש כיתות אם שבהם יש הרכב ילדים הטרוגני . ויש כיתות שבהם יש לימוד נושאים באופן מתקדם . לא נקרא לזה מצטיינים , אלא רק בנושאים מסויימים .
בחלק מהזמן הטובים יבלו שם . דוגמת מי שבוחר ללמוד 5 יחידות מתמטיקה ומי שבוחר 5 יחידות ספרות . . כך גם הבינוני במתמטיקה יכול להיות מצטיין בספרות , כדורגל , שירה , ריקוד .
כך יש לנו אוכלוסיה מגוונת, עם כישורים שונים, כאשר כולם מבורכים ומצטיינים כל אחד בתחומו.
עושי צרות ומתקשים כנראה חייבים לקבל תשומת לב אישית בהתאם לצרכים שלהם . פעמים רבות מסתבר שילדים מופרעים הופכים מבוגרים מוצלחים . כך שהסטיגמא בילדות איננה בשום פנים ואופן התוצאה בבגרות .
מנסיון חיים עשיר אני מבטיח לכל ההורים המודאגים המוכשר באמת ימצא את מקומו . גם הפחותממצטין והבינוני.
לכן צריך לערבב מצד אחד . ולהפריד מצד שני ולאפשר לכל אחד להתנסות ולבקר בכיתות המצוינות מידי פעם . כדי למנוע סטיגמות חברתיות שכותב המאמר רוצה למנוע ובצדק .
מצד שני התלמיד וההורה מקבלים את רצונם .התקדמות הילד לפי יכולתו,שזהוא הבסיס לחינוך האמיתי והנכון בכל מקום בעולם ובהיסטוריה .
דעות 
