אלי מהנגב-
כמה עצוב,שאתה נתלה על הענף הגבוה של האישיות של חנה סנש
כדי להתנשא מעל הפלסטינים ולדבר על "מחלתם".
אתה ואני ,בני עם שעסוק כבר עשרות שנים בכבוש ודכוי של הפלסטינים-
אנא,הבה נזהר באבחון "מחלותיהם" שלהם.מחלותיינו שלנו -קודמות הן.
אם ישנה מורשת לספור חנה סנש-
הרי היא ,שאין גבול לאומץ לבם של אלה הנאבקים בדיכוי
להגנת בני עמם.
ולפעמים ההגנה הזו מתחלפת בברבריות בנוסח החמאס
או המחתרות האלימות שהיו ,ועדיין ,שלנו, לפני ואחרי 48.