הוא רגשות האשם של המערב.
אחרי שהבלגים זרעו את זרעי הקטסטרופה והמערב עצם עיניים נוכח התוצאות, היה לאירופה וארה"ב מאוד נוח לחבק את רואנדה כדי להראות שהם בעצם לא כאלו מנוולים והם לא באמת התכוונו להפקיר את האפריקאים המסכנים.
מיליארדים של כספי סיוע (שלמונים?) זורמים מהמערב לרואנדה באופן ישיר או עקיף. מאות פרויקטים הומניטריים ואחרים פעלו ופועלים בעשור וחצי האחרונים ברואנדה וצ'יגלי היא עיר יקרה מאוד בגלל כל המערביים שצורכים שם שירותים ומניעים את הכלכלה בטירוף.
באפריקה מסתבר שמשתלם לחוות איזה טבח קטן כדי לקבל קצת רגשות אשם מהמערב.

עלאק "באותו טון רגוע שקצת מרחם עלי ועל שכמותי היא רק אמרה שהיא מבינה"
פחח תסתכלו על המדינה המתפוררת שלכם ועל מה שקרה לכם ואז "תרחמו" עלינו...

אין פה במזרח התיכון בשום צורה רצח עם מכיוון שאנו מגינים על עצמינו, לולא היינו מגינים על עצמינו הערבים היו בשמחה עושים לנו בדיוק את מה שעשו להם, רק שאצלנו אף אחד לא היה בא להציל אותנו ולמנוע מהם לסיים את המלאכה!

הלוואי וגם אנחנו נוכל ללמוד כמה מהלקחים שלהם.

 

 

יום אחד הם יתעוררו מהאשליות. אני מקווה שלא יהיה מאוחר מדי. כמו פה שהתעוררו אחרי שמילאו את מצבורי הנשק של האויב בשטחים.

הלוואי.... הלוואי ויום יבוא ובו יהיה שלום אמיתי שגם אני אוכל לסלוח לפלסטינאים על פיגוע ההתאבדות שעשו ליד ביתי בקו 37
והם יסלחו לי על הדברים שאני עצמי עשיתי להם בתור חייל מורעל משינאה במהלך השירות בשטחים .... רק אחרי הצבא ואחרי הטיול בעולם הבנתי באמת כמה שאנחנו אנשים מסכנים שחיים במלחמה לא ניגמרת אנחנו עם לוחם , וזה רק הולך ומקצין לצערי ...
"אני נולדת לשלום שרק יגיע !!!!! "

איתי .

אין בכלל קשר בין רואנדה למה שקורה ביננו לפלשתינים .ברואנדה המלחמה היתה על רקע גזעי ביננו לבין הפלשתינים הסכסוך הוא על אדמות ארץ ישראל .

נניח שעל כל המזרח התיכון היה משתלט כוח צבא אמריקאי, ומשליט כאן שלטון בובות שכל מטרתו להביא לפיוס בין המיעוט היהודי, לרוב הערבי. משפחות הקורבנות היהודיות היו מארחות את גדולי הרוצחים עם דם על הידיים מהכלא הישראלי, או כאלה שהוגלו בהסכמים שונים עם הרשות. היו שואלים את הישראלים מה העונש שמגיע להם, בעולם בלי מלחמה. לא כדי שיוכלו למחול, אלא כדי שיוכלו להמשיך הלאה מבלי לרצות לנקום. לי במשפחה המורחבת יש שנהרגו בצבא, והייתי אומר ששום עונש לא היה מגיע להם, לאותם לבנונים מהחיזבאללה. רק הייתי מבקש שיגורו כאן קרוב.
לדעתכם, תגובת הערבים הפלסטינאים שקרוביהם נהרגו מחיילנו, הייתה שונה? האם היו רוצים שחיילי מג"ב שלנו ילכו לכלא?

זה הרי ברור שלא.

לצערנו, אם הצבא האמריקאי בא, אז זה כדי להרוג כאן, ולא כדי לכפות פיוס. זה כדי להוציא את הנפט שכאן, ולנצל את המוחות שכאן, ולהשאיר אותנו להלחם לנפשנו. הם האמריקאים לא alias אמיתיים שלנו. שווה להם להיות בצד שלנו, כי בצד שלנו מרוחה החמאה שלהם בינתיים. מה יקרה, ביום שזה יהיה הפוך?

למזלנו, אנחנו יהודים, אנחנו יכולים להיות לא כמו האמריקאים (או האירופאים), ואין מישהו אחר שזה תלוי בו חוץ מאיתנו. אנחנו יהודים וגורלנו, בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב בגולה, תלוי עכשיו רק בנו.
אנחנו יכולים להשאר עם המחשבה שאנחנו חייבים ארץ ומדינה רק בשבילנו, כדי שלא תהיה שואה שניה. הצדק הוא איתנו. הם יכולים להשאר עם המחשבה שהם אדוני הארץ, והם גרו כאן לבד לפני 100 שנה, קשה להגיד, אבל הצדק הוא איתם. הטראומה שלנו, כדברי האירני, לא צדיקה דיכוי עם אחר שסה"כ חי כאן לפני שבאנו. הפלסטינים (או הבדואים) לא האלה שגירשו אותנו מכאן לפני יותר מ 1000 שנים, הם לא קשורים אליהם.

מעל כולם ניצבת האמת הפשוטה מכולם, אותה אי אפשר לקחת מבני הארץ הזאת, יהודים וערבים, מלחמה זה רע לכולם. אנחנו לא ננצח בה לעולם (אין מלחמה שניצחנו בה), פשוט ימותו לנו פחות אנשים מאשר לצד השני, הפוליטיקאים ינסו למכור לנו שניצחנו אותם, כדי להצדיק את הצבעותיהם בעד מלחמה. למה ניצחנו? ובעיקר, את מי ניצחנו? ערבים, שכל מה שיש להם זה ברזלים מעופפים ודת פרימיטיבית. האם אתם חשים גאווה? כי אני חש גועל מהדם האנושי שנשפך.

בכל זאת, אנחנו לא הפרימיטיביים כאן, את הפיוס בין משפחותינו, למשפחותיהם אנחנו כיהודים יכולים ליזום. הממשלה הנבחרת שלנו יכולה ליזום, אם רק נרצה להריץ אותה לכנסת, ולבחור בה. אם נתפייס נוכל לבנות כאן עתיד טוב יותר לנו, ולשכנינו. אנחנו לא חייבים לראות אותם כאויבים, אלא לכאלה שנקלאו לנסיבות בהם הם נאלצו להלחם, בהם הם נאלצו להתאבד לטובת האלה שנותרו חיים מבני עמם. גם אנחנו נקלענו לנסיבות. 6 מליון מבני עמנו נרצחו, אכן הייתה לנו ילדות ותקומה קשים.

חבל שהיום כבר שכחנו, ציונות אינה שלום עם אויבינו, ציונות הינה תקומה יהודית בארצנו. יש הבדל גדול ביניהם. ציונות אינה השתלטות על הקרקע, אלא יישוב הקרקע. לא צריך לגרש אף אחד, ולא צריך לשלוט על אף אחד. "מתנחלים יהודים" יכולים לחיות בשלום עם ערבים. אף אחד לא צריך להיות "תחת שלטון" כלשהו. בעולם דמוקרטי, השלטון הוא תחת העם, או העמים, או אפילו סתם תושבים או אזרחים. קשה לנו להבין את זה, כי אין לנו תרבות של דמוקרטיה בדיוק כמו לערבים שכאן. אף אחד לא ינסה לגרש את היישות הציונית מכאן, אם אף אחד לא יסבול מקיומה. כמה פשוט. תכלס, מזה משנה לנו מי נמצא תחתינו בשלטון, יהודים או ערבים. הכי טוב שיהיה מעורב, בדיוק כמו שהוא כבר היום. נשאר רק להחזיר אותו למקומו הטבעי, ומימדיו הטבעיים.

למה כל זה? הכל כי אנחנו יהודים ציונים.

המפעל של הגצ'אצ'ה לא בא מתוך תפיסת הנצרות להגיש את הלחי השניה.

התפסיה הזאת נטועה במסורת האפריקאית של ניהול חיי קהילה.

אחרי שרוצחים מיליון - שניים, מתעייפים בני האנוש ומתפנים להתרגשות אחרת, למשל פיוס.

 

מצטער על הציניות, אך זה נכון. רק היקף הטבח העצום הבטיח חזרה כה מהירה לפיוס. ואגב, אם טוטסי לא היו חוזרים לשלטון ברואנדה ולא מניסים את הוטו הרצחניים, זה לא היה קורה.

 

גם אם משטר הנאצי בגרמניה היה שורד את מלהע"ש - האם היו לנו יחסים טובים עם גרמניה?

אהה, איתי, אתה בחור נחמד, אבל יכולת אנליטית ועוד קצת ידע כללי לא היו מזיקים.

חייה ותן לחיות

וזה לא מוגזם. הכתיבה שלך קולחת,שוטפת וניתן כמעט להרגיש את האירועים,העצב,הכעס,ההתלבטות וכולי. האמת היא שנגמרו לי המילים..כמה זה כואב וכמה זה כן גורם להרהור במה שקורה לנו בישראל ומה שקורה בעולם כולו.

תודה

לקבוע עכשיו שזה עובד זה לא רק יומרני ושיטחי אלא גם מסוכן, הרי עד לפני חמש עשרה שנה גם הדברים עבדו אלא שיום בהיר אחד הם הפסיקו לעבוד והתוצאה היתה הרת אסון - מי לידך יתקע שאי שם בעתיד (אפילו רק בטווח של 30-20 שנה) לא יתפרץ ארוע אסוני אחר

הנשיא קלינטון טיפח תדמית של אדם נקי שאכפת לו. קל מאד להיות נחמד ולהראות סמפטיה אחרי אסונות.

 

שאלת איפה היה קלינטון ב - 94?

קלינטון, כמו אובמה, מאמין בדיבורים ובדיפלומטיה. וכשדיבורים לא מניבים תוצאות אז מה עושים? או שממשיכים לדבר עוד ועוד (ראה אובמה עם אירן) או שפשוט מתעלמים מהמציאות כאילו היא לא קיימת (ראה היחס לצפון קוריאה אחרי שהתגלה שהיא הפרה את ההסכמים בנוגע לגרעין)

 

ואז תגיד שהדברים עובדים.
בינתיים הטוסי הם מיעוט קטן הרבה יותר ואם הם רוצים לחיות ביחד באותה ארץ אין להם ברירה. אם הטוטסי היו רוב, בני ההוטו כבר מזמן היו נרצחים בהמוניהם.

תודה על הדיוק בתיאור ותודה על הבאת האינפורמציה. הנה, אפשר. לא קל אבל אפשר. תמיד יהיו מתנגדים (והרבה פעמים אפשר יהיה להבין ולכבד אותם) ובכל זאת - תמיד יהיה עם מי לדבר. התהליך שתארת בכתבה הימם אותי, סוג של זעזוע חיובי. כתבה זו היא מסוג הכתבות שמשאירות אימפקט חזק מאוד. מניחה שהיא עוד תלווה אותי עד שתיטמע.

הם 'סולחים' כי אין שום דבר שהם יכולים לעשות.
כמו שלא היה מי שיגן עליהם בזמן ההסתה הפרועה ברדיו, מישהו שיקטע את הכל
באיבו, לפני שהגיעה שפיכות הדמים, ככה אין מי שיעשה צדק אמיתי אחרי הטבח לרוצחים.
כל מי שאומר שהוא סולח משקר או משקר לעצמו.
אנשים לא סולחים כל-כך מהר.

ראוי לאפשר לקורא להסיק את מסקנותיו. ההערות הסובייקטיביות של הכותב, לא מוסיפות מאום למי שמסכים עם דרך החשיבה שלו ורק גורמות לתחושה לא טובה למי שלא או אפילו לא בדיוק חושב בדרך הזאת. לא ראוי שיעמוד לנגד עיני הכותב אינטרס אישי כלשהו מלבד רצון תם לב, לתת לציבור מידע שבו הוא (הציבור) מעוניין.  

להקל על הנפגע מאשר על הפוגע!!

לשכנע את עצמו למראית עין שהכל הסתדר אבל עמוק בפנים הפגיעה הכאב טבוע כחותם לעולם לא נמחק איתי .כלפי חוץ החיים ממשיכים אולי..

 

אצלנו צריך שיעברו שנות דור, זה לא יהיה בדורנו וגם לא בדור ילדיך אם יהיו לך.. ואז אולי נגיע לזה למרות שזה ממש הזוי!!

"אחינו הישמעלים" ממש לא יכולים לסלוח בכל מצב הם רוצים לכלותנו זה אצלם בדם באמונה גם אם אתה לא מקבל את זה כשמאלני

הכתיבה נהדרת אתה ממש גבר רומנטי חשים בכך מבעד למילים..

 

יישר כוח!!

להשלים עם כל נטיה, ולו גם ברמז קל, לאלטרואיזם, מחילה או החנקת רגשות זעם על עוולה של פיגוע מטורף של חפים מפשע. אין זה חלק מתרבותינו. כפי שנכתב בכתבו זו, והאשה הטוטסית ביטאה זאת במדוייק; תפיסת עולמינו היא של עין תחת עין (גם אם עודנה לעין תחת עין - ממון). מחילה אינה קיימת במצבים כאלה בשום אופן. כנגדינו עומדים המוסלמים, שבתרבותם רגש הנקמה מצידנו, עבורם הוא משחק ילדים. הנקמנות שלהם חורגת מכל תפיסה של בן תרבות מערבי או סמי מערבי. הלוואי ויכולנו להביא את התפיסה של הפייסנות הטוטסית הנה, למזרח התיכון הרווי בדם, כי אז היו נמצאים פתרונות יצירתיים שרגשות השנאה, זעם ונקמה, היו מתמתנים, קהים ובמקום שתחושות אמוציונאליות ידריכו את נטיית הרחוב שבסקרים הוא שגורם לממשלות לפעול בצורות הפופוליסטיות של הענות לרחשי לב ציבור הבוחרים, תחת זאת, מי ייתן ורחשי לב של פיוס, בשני הצדדים ישפיעו על הממשלות בשני הצדדים. לצערי, איני רואה מצב כזה. השנאה אצל הערבים, שתרבותם המוסלמית מכתיבה אותה, ארסית ביותר. לעומת זאת, הרחוב היהודי מונע יותר ויותר ע"י תפיסות שאינן אלא צדו השני של המטבע המוסלמי - הקנאים הימניים, שבהם מזיגה של תפיסה חרדית קיצונית עם לאומנות קיצונית שמוליכה למגמה של "מחה זכר עמלק" שמונע, כמובן, משנאה, תאוות נקם ולעתים אף רוע וארסיות כמו כריתת מטעי זיתים טרם מסיקתם ע"י הפלאחים, התעמרות באב לעיני בנו והשפלתו במחסום. פריסת כבישים למתנחלים בלבד וכו' וכו'. מי ייתן והתמונה שאיתי אנגל צייר לנו מרואנדה הייתה מהווה מודל עבורינו, כי אז הייתה לנו תקווה.

אם הערבים היו שולטים כאן.
הם היו רוצחים את כולנו.

אלוהים ישן בשואה (שואת היהודים), אלוהים ישן בשואת הארמנים, אלוהים ישן בכל השואות, אלוהים ישן, העולם ישן, וחלאות האדם אונסים, שוחטים וטובחים.

מר אנגל הנכבד, הנועז והמרתק, האם היית מעז להציע לניצול שואה לסלוח לנאצי?

יש בלבול בין המושג נקמה וצדק. ללא צדק לא יכולה להתקיים חברה אנושית, רק כאוס. צדק פירושו ניקוי כדור הארץ מן הפסולת האנושית. מי כמוך נחשף אליה...

האם מיש סולח הוא שמאלני, ומי שנוטר טינה הוא ימני?? חשבתי שמודבר על התפיסה באילו שטחים צריכה להיות קיימת מדינת ישראל... אז אולי אפשר לחלק לעוד דברים: רגוע- שמאלני---- עצבני- ימני מחייך - שמאלני ---- זועף - ימני מלטף- שמלאני--- מרביץ -ימני חלש- שמאלני ---- חזק ימני ותרן - שמאלני ---- קשוח ימני     אוי כמה תפיסות דביליות אנחנו סוחבים איתנו רק בגלל שהגדרנו את עצמנו, או שהורינו או הסביבה הגדירו אותנו כימניים או שמאלנים. מה הקשר???

עם או בלי קשר למצב באיזורינו,הדברים שאתה מביא מרואנדה הינם מדהימים,וללא ספק יצליחו להפתיע כל תושב בעולם באשר הוא אשר ילמד את עברם,מול ההווה שהם חיים כיום.הרצון להאמין בפתרון אחר לאיזורינו,אינו שייך לשמאל או ימין,אלא פשוט להניע לקראת פעולה אחרת.ישנו מאמר מעניין של עזריאל קרליבך משנת 1950,אשר עוסק בעתיד המשותף לתושבים היהודים והערבים.הוא מתאר בקצרה איך בעבר היהדות והנצרות היו דתות קיצוניות,שבחלוף השנים עברו שינוי מהותי והתאמה לחיים מערביים,מסירות מעליהן סממנים קיצוניים מידי השמורים לתקופות רחוקות בעברינו.האיסלאם לעומת זאת טוען קרליבך רק ממשיך לתחזק את קיצוניותו,ומתעקש להישאר בעבר לבוז לקידמה,ואינו מוצא את שביל האיזון בין תקופה מודרנית לשמירה על הדת.הוא מוסיף וטוען שממצב כזה קשה עד בלתי אפשרי ליצור דיאלוג בגובה העניים,ולדון בייחסי שכנים.זה ממש בקצרה על כתבה מאד מרתקת.

בכל מקרה,תודה רבה על עדכון אופטימי שמפיץ הרבה אור ותקוה לימים טובים,במקום שלרגע נראה שהעתיד נגזל ממנו.