הסכסוך ברואנדה או בקונגו או בקניה בעת התפרצויות אלימות בין שבטים יריבים.

 

נו שוב אנחנו נופלים ברשת ולא מרשים לעצמנו לעשות חושבים, נכון שזה לא קל, אבל למה לעבד עוד חיים מאשר לעבור לחיים טובים יותר, יש גם דרך אחת וזאת עובדה......

וגם המאמר בהחלט טוב

מי שתיזכה בך  -מפעל הפיס.

פעם בחיים.מוכשר ואדם מקסים!

כמה רגש אומץ

בך!

ביום שישי 27.11.09 , היתי בהרצאה של איתי אנגל שהתקיימה בהיכל התרבות של ראשון לציון. 

היה מאוד מעניין לשמוע כיצד הדברים נעשים וקורים בשטח, על התמודדותו  עם המצבים המסוכנים בהם  הוא נימצא כאשר הוא מקפיד להביא לנו דברים אוטנטיים מהשטח, בעת התרחשותם.

ישבנו מרותקתים  והאזנו לסיפוריו על אופן העבודה שלו , גם הפיזית וגם הריגשית, ככתב שסוקר אזורי סכסוך ומלחמה.

הסיפורים והסרטים על המלחמות אומנם קשים, אבל ההגשה מאוד ענינית ועם תובנות מבפנים, מהשטח עצמו, ולא רק פרשנות סטרילית מהאולפן.

 

איתי, תודה רבה,

דפנה מ.

הסכסוך ברואנדה הוא קצר, בן פחות ממאה שנה, והתחיל מעם אחד שפוצל ונגמר בעם אחד שמנסה למחול. זהו סכסוך בסגנון לחימה ספונטנית בין שבטים, שכמו שמתחיל יום אחד בהפתעה נגמר יום אחר בהפתעה.

הסכסוך הישראלי-ערבי נובע משנאה עמוקה, המשך ישיר של האנטישמיות העתיקה בת כ-2000 שנה! אמנם שטח הוא תירוץ אחד לעניין, וגם כתירוץ הוא עדיין סיבה חזקה - אבל הסיבות האמיתיות הן פשוט שנאה שנובעת מאורח חיים מאוד שונה, מאידאולוגיות של נקמת-דם, מחוסר נכונות להתפשר, ממלחמה בין אגואים לא נגמרים... המלובים ע"י מדינות שונות ומשונות הנסמכות על פחד ובורות, מדינות שמפחדות על משאבי הנפט והכסף שלהן ומדינות שמפחדות שהן יצטרכו להתעסק עם הפלסטינאים...

אם היה אפשר להביא מישהו אחד שיבוא ויחליט על סולחה כמו שם באפריקה הלא-רחוקה - אז בכיף! אבל רק בישראל יש שבע דעות איך לסיים את הסכסוך, ואף דעה לא ממש סגורה על עצמה איך היא תתקדם לאחר הצעד הראשון שהיא מצהירה שצריך לעשות אבל לא מתכוונת לבצע אפילו אותו,
ואני אפילו לא מתחיל לדבר על הדעות הפלסטינאיות שמתחלקות לפחות לשני צדדים ברורים - החמאסיים והפתחיים, ואלו הן עוד בלי קשר לאופוזיציות שיש לכל מפלגה מובילה שכזו, ובלי קשר למדינות נוספות המעורבות ומשפיעות (איראן, סוריה, מצרים, לבנון/חיזבאללסטאן, ערב הסעודית, ירדן וכו'...).

אבל קשה לעשות שלום עִם עָם שאין לו שלום בתוך עצמו אפילו, עִם עָם שלא מסוגל להצהיר אפילו שהוא מכיר בבן-זוג שלו לדו-שיח כישות כלשהי שלא צריך להשמיד אותה.

אני אומר לערבים:
בואו נעשה שלום עכשיו. רגע אחרי שנחתום על הסכם כזה תקבלו מדינה. שלכם לגמרי, בלי תנאים.
אם תהיו נחמדים אולי גם נפעל יחד בכל מיני מישורים בהמשך, ואולי תהיו מצליחים כמונו.

לצערי, למרות שמידי פעם עוד נשמעות קריאות כמו הנ"ל (בואו נעשה שלום!), המטרה של הצד השני היא לא שלום, אלא כמו שהם מצהירים: "תנו לנו שטחים נוספים..." (כמו תל-אביב, יפו, רמלה, חיפה, באר שבע...)
אני מאמין שרוב הישראלים עדיין רוצים(!) שלום, אבל כמוני - הם (אנחנו) לא מאמינים(!) שזה אפשרי עם ה"פרטנר" שיש לנו שרוצה דברים אחרים.

מה הוא יושב עם רפי גינת?

פשוט כתוב בצורה מדהימה!!

ככה הפושע לומד מה זה טוב.

אני ממליץ לאיתי אנגל ול-ynet לראיין ישראלים שאימנו וחימשו מליציות של בני ההוטו מעט לפני תחילת מעשי הטבח, אימונים שהתרחשו ביערות

Nyungwe ו- Gishwati

זה יהיה מאוד מעניין לשמוע על חלקם בדבר. פיוס פיוס, אבל מישהו אימן וחימש את כוחות ההוטו.

הייתי נותן שמות, אבל אני חושש שינצזרו תגובה זו.

אנא צור איתי קשר בהקדם האפשרי
adamrotbard@gmail.com
או בפייסבוק
adam rotbard

הייתי שם בנובמבר 1994. כחצי שנה לפני הטבח. באותו זמן פרצה הפיכה צבאית בבורונדי השכנה ושם טבח הצבא, שמורכב מבני טוטסי בעיקר, בבני הוטו. בנוסף אני מכיר פליטה שהיא ממוצא מעורב. היא אמרה לי שב 1994 כל מי שנהרג במשפחה שלה היה דווקא הוטו, כנראה ע"י כוחות החזית הפטריוטית של קגמה.
עם זאת, כתבה מצויינת ומהנה.

ולא "קיניארואנדה". בניארואנדה הוא השם שבו נקראים רואנדים מחוץ לרואנדה ולרוב הכוונה לטוטסים. טוטסים נמצאים בפועל גם באוגנדה, חלקם הסתפח לשבט ה באניאנקולה וממלא שם את השכבה האריסטוקרטית שנקראת באהימה. נשיא אוגנדה הוא עצמו ממוצא זה וחלק מהביקרות כלפיו באיזור היא שהוא בעצם מסייע להקים "אימפריית טוטסי" בקונגו ורואנדה. אני מוכרח לציין שיש "בניארואנדה" שאין להם בעיה עם התנהלות הטוטסים בזמן הקולוניאליזם. בנוסף, כחצי שנה לפני רצח העם, הייתה הפיכה צבאית בבורונדי, שם תפס הצבא הטוטסי את השלטון והוציא להרג את הנשיא הנבחר (הוטו). במקביל בוצעו שם מעשי רצח עם נגד ההוטו. הייתי ברואנדה באותו זמן (נובמבר 1994). אני זוכר שכשהגיעו החדשות על כך הטוטסים במקום בו לנתי פשוט לא יצאו לרחוב. אני זוכר שהלכתי ברחוב ושמעתי אנשים שרים וכששאלתי את מי שהיה איתי מה הם שרים הוא אמר לי "זה שירי הוטו". אני זוכר שהיו מחסומי דרכים מהגבול בדרך לבירה כדי שפליטי הוטו מבורונדי לא יגיעו לשם ויתסיסו את האוירה. אני גם זוכר את זרם הפליטים שראיתי בגבול וסיפור על חיילים בבורונדי (שוב -טוטסים) שדרשו מתלמידים להתחלק לקבוצות לפי שבטים וכשסורבו הרגו את כולם. אני זוכר אנשים שעמדו והסתכלו על הנהר בגבול ואחר כך התברר לי שהם בעצם הסתכלו שם על גופות. ויותר מכל אני זוכר מסיונרית אחת מדרום קרוליינה שאמרה לי שעם כמות הנשק שיש למורדים (היום השלטון) ברואנדה המלחמה הבאה זה רק ענין של זמן והתברר שאכן צדקה.
התחושה האישית שלי היא שמתחת לפני השטח יש עוד הרבה שנאה וכאב. אגב, עוד דבר שסיפרו לי הוא שדווקא מוסלמים בזמן רצח העם, בניגוד לנוצרים, עזרו לאחיהם לדת בלי קשר לשיוך שבטי.

הם טבחו באפריקאים במשך שנים וגרמו להבדלי גזע ושנאה. הם הרוצחים האמיתיים.

הכתבה משקפת את המציאות לפחות ממה שנראה על פני השטח, כאחד שעובד כבר שנה ברואנדה בשיקום יתומים ע"י כפר שהוקם למען הניצולים מרצח העם שומע את הזוועות והאכזריות וממה שאני שומע מאנשים קשה להאמין שיש סולחה ומחילה אמיתית מהלב ...אבל מי יודע חייבים להאמין במיוחד לאור מה שרואים בשטח. אירועי טראומה הם דבר שבשגרה חלק גדול מהאנשים באמת סבורים שהמדינה בדרך הנכונה אבל גם לא מעט אנשים בניהם צוות מקומי בכפר וחניכים אשר טוענים שזה עיניין של זמן עד שיתפרץ שוב כי ההוטו עדיין דבקים באידיאולוגיה שיש להשמיד את בני שבט טוסו

ארץ מדהימה שעשתה צעדים ענקיים בפיתוח המדינה ומצד שני איאפשר להשתחרר שבאותה מדינה התרחשו הדברים הכי נוראים

 

בכפר אגהוזו שלום במימון יהודי אמריקה בהנהגת גב, אן היימן ובניהול ישראלים לטווח קצר ולהעביר את הניהול לצוות המקומי עושים הכל כדי לתת עתיד טוב יותר מסגרת חינוכית ברמה גבוהה תנאי מגורים ומחייה שעולים לעיתים מהפנימיות בארץ פעילות העשרה אחר הלימודים מרפאה בכפר כולל טיפול נפשי ופסיכולוגי....לומדים בכפר ברובם טוסים אבל גם בני הוטו

 

זה המעט שיהודים צריכים ומחוייבים לעשות במסגרת התפיסה של הערבות היהודית, ממה שהתרחש בשואה ורדיפות יהודים לאורך ההסטוריה