אחרי שקראתי את הכתבה ואת כל התגובות אליה (משימה לא קלה ולפעמים גם לא ממש נעימה) אנסה לכתוב תגובה הולמת להכל.
ראשית, למעט אחד (אודי) רוב המגיבים כתבו דברים לא נכונים: את המתיישבים האפריקאים (סודאן? אולי) הביאו לכאן הטורקים בסביבות המאה ה-19 בגלל אותה אנמיה חרמשית שהיא מחלה גנטית קטלנית (כלומר מי שקיבל את שני הגנים הדומיננטיים ימות. מי שקיבל גן רצסיבי הוא נשא ולא ימות אבל גם הרוויח עמידות למלריה שנישאת בדם). אז, כמובן, לא ידעו את ההסבר המדעי ורק יכלו להגיד שלאנשי השבט הזה יש עמידות למלריה. הם הובאו לכאן, כמובן, כי האזור היה אזור עם ביצות רבות - חדרה, קקון, כבארה וכו'. על מדיניות היישוב של שבטים שונים ממוצאים אתניים שונים על ידי הטורקים לא זה המקום להרחיב אבל זו מדיניות שהיתה ברורה וידועה - ראו כפרי הצ'רקסים בארץ ובאזור - זאת כתגובה לטוענים שמדובר שעוד סוג של מסתננים מאפריקה או סתם מנסים לעשות הקבלה לא ראויה. הם הובאו לכאן לפני 150 שנה ולא ראוי לנסות לסלק אותם בגלל מסתננים מאפריקה בימים אלו.
בגלל אותה מחלה גנטית (וגם בגלל צבע העור הכהה מאד) הם נחשבים כנחותים על ידי כפרי האזור ולכן נאלצו להתחתן בעיקר בינהם ולא עם זרים. את הבעיות עם נישואי קרובים אני מניח שאין צורך להסביר, אבל אם תוסיפו לזה מחלה גנטית קטלנית שרוב תושבי הכפר נשאים שלה וקיבלתם מתכון לא טוב במיוחד. בבתי החולים באזור השרון מכירים את התופעות הבעייתיות של תושבי ג'אסר, והן לא מעטות.
לגבי תושבי הכפר - מה הגורמים להתרחקות שלהם מהציבור הישראלי לא ברורים. מן הסתם גם לפנדמנטליזם האיסלמי שמתחזק בתקופה האחרונה יש חלק בזה. עם עובדות קשה להתווכח, רק עם הנסיבות אפשר: בשנות ה-90 טיילתי פעמים באמת המים שמתחת לגבעת הכפר, פעם כתלמיד תיכון ופעם בקורס מורי דרך. הגישה לא היתה פשוטה אבל אפשרית, אבל כיום הניקבה חסומה לגמרי כי תושבי הכפר פשוט לא רוצים תיירים שילכו שם. מן הצד השני, כאמור, ישנם אלפי צועדי שביל ישראל שעוברים בכפר ולא נחסמים בדרכם, אז קשה להבין מה הצעד הזה תרם. אם היו תושבי הכפר משכילים לנסות להרויח מהאמה (מכירת כרטיסי כניסה לאתר, קיוסקים וכו') היו כמה משפחות יכולות להתפרנס בכבוד וברווחה מהאמה המאד ייחודית הזאת. האמה עצמה, אגב, העבירה בתקופה הרומית מים ממעיינות באזור עמק עמיקם לעיר קיסריה.
גם צריפי הדייגים הם פיספוס גדול של התושבים - אם המקום היה קצת יותר נקי ומסודר, יכלו להקים שם מסעדות (לא מסעדה אחת) של דגים טריים, ויכלו להתפרנס יפה מאד מהן במקום למכור דגים במחירים נמוכים יחסית לחנויות וכו'.
ולכותב הכתבה: גם אם אתה לא כותב מקצועי ועושה את טיולי הכפרים הערביים להנאתך, מן הראוי שתבדוק טיפה את החומר ותתיחס לדברים חשובים כמו העניינים שהוזכרו. את אמת המים שעברה מתחת לכפר אי אפשר לפספס בכתבה על הכפר.