מעניין שהכתבת לא קוראת את מה שהיא כתבה. במערכת האזרחית יש ירידה בכמות מקרי האלימות נגד רופאים. ככה היא כתבה בכתבה הקודמת- אבל מה? תמיד טוב להפחיד את הציבור ולהגיד שהכל הולך והופך לגרוע.

הבעיה שקונים את זה. עובדה. היא שכנעה אפילו את עצמה.

ומנסים להוציא גימלים במרפאה מרחבית שהיא לא המרפאה היחידתית שלהם, כי פשוט לא בזיין שלהם לחזור לבסיס .

אז תפסיקו עם השטויות...

הגיעה למרפאה הצבאית אזרחית שהשתתפה בצעדה והתייבשה. הרופא הצבאי היה עסוק מאד באותו זמן ... במשחק שש-בש. אז הוא זורק לחובש "תכניס לו אינפוזיה". אפילו לא אבחן שזו אישה ולא איש.

אני יכולה לספר בדיוק מה זה רפוא צבאית. מי אז שבני התגיס אנחנו עברים גהנום עם הרפוא. בני משרת כחייל קרבי באחד הפעמים הוא סחב משקל כבד והתחיל אצלו כאב גב מאוד חזקים וזרמים ברגל. הוא פנה לרופא של הבסיס והסביר לו אל הכאב והוא פשוט נפנף אותו. הוא הגיעה הביתה הלך לביקור רופא וגם שם התיחסו כאילו הוא בא רק לקבל גימלים. וכך במשך חודשים והמצב הלך והחמיר והגיעה למצב שהוא היה הולך וגורר את רגל שמאל ואף אחד לא האמין לו לכאבים שלו לא המפקדים ולא הרופא. עד שלבסוף הוא לא הצליח לעמוד על הרגל הלקחנו אותו למיון ושם גילו אצלו חוסר תחושה ברגל שמאל כנירא פגיע עצבית נתנו לו במיון 10 ימי גימלים והרופא של הבסיס לא נתן אישור סיפוח לר"מ2 וכך הוא המשיך לסבול אחרי כחודש של סבל הוא נשלח לבדיקה אצל מומחה לעמוד שידרה שבקושי בדק אותו וכאשר בני הסביר לו שהוא לא מסוגל ללכת הרבה והוא מרגיש כאבים וזרמים ברגל , אז התשובה של אותו רופא היתה לך חפש  ספסלים . וכך אנחנו בותך הגהנום  הוא סיבל מכאבי גב לא יכול להרים כלום לא יכול להתכופף, יש לו ירידה בתחושה ברגל שמאל.

ואין  עם מי לדבר. תורים לרופא ארוכים. בדיקות כמעט ולא נותנים. נתנו לו לעשות פיזוטרפיה .והפיזטרפיסת שהוא לא רופא ראה שיש לו בעיה של עצב. והוא בעצמו בהלם שלא מורדים לו  פרופיל. וכך זה נמשך כבר 4חודשים של סבל. וחוסר שינה שלו ושלנו אבל למי זה איכפת שעוד חייל סובל. אני בחיים לא חשבתי שכך זה יהיה. בני  התגיס עם מוטבציה והיום המוטבציה שלו בשפל. אני שלחתי ילד בראי  ואחשב יש לי ילד סובל ואנחנו כהורים מתוסכלים מחוסר יכולת לעזור לו, פנינו לפקדים שלו אין עם מי לדבר, עם חר"פ גם שם אין עם מי לדבר. הדבר היחיד שנשאר לנו זה ללכת לרופא פרטי ולשם תשלום לא קטן עבור הבדיקה. אני לא מבינה דבר אחד למה יש רפוא צבאית אם הם לא מסוגלים לטפל בחיילים חולים. זה שיש חיילים שעושים את עצמם חולים לא צרכים לפגועה בחייל שהוא באמת סובל זה פגיעה לכל החיים.  אני היתי מציעה  לפקדי צהל לפני שהם מענשים את החיילים  תעשו בדק בית, מה קורה במרפאות, מה קורה בח"רפ כמה כוח אדם מיותר יושב שם ולא עושה כלום, טלפונים מצלצלים בלי סוף  חיילות שיושבות ולא יודעות כלום. יחס מזלזל.     

מאוד ספציפי בבסיס צבאי. רופא שידוע מאוד לשמצה. ממוקם בבסיס מרוחק מכל מושב [ע"מ לפנות לרופא רציני].לאורך השירות סבלתי מבעיות רציניות בעיכול. בכל הפעמים שפניתי אליו התייחס הרופא בביטול לבעיה. לבסוף [בשבוע האחרון לשירותי], אושפזתי במצב מאוד לא טוב לאחר כשל במערכת בעיכול שנבע מהזנחה ארוכה מאוד.

למען האמת, בפעם אחרת, נקעתי את ידי השמאלת. לאחר שפניתי לרופא, האחרון אמר לי להמתין במרפאה בשעות הערב, אלא שהוא לא הגיע. חיכיתי לו עם יד נפוחה משעה 20:00 עד 22:00, כי זה יצא לו "לריצה" ו"לאימון". בשעה 22:00 הוא הגיע, בדק את ידי, אמר לי שככל הנראה יש שבר או נקע וכי עליי לפנות כבר מחר בבוקר לביה"ח לצורך צילומים ובדיקה. עוד אמר שהמקרה נראה מסובך ושייתכן שלא יראו שבר בצילום, ואם כך יפנה אותי לצילומים נוספים. למחרת פניתי לביה"ח, עברתי צילום. מהצילום עלה כי "אין ממצאים חריגים". אולם כשבאתי לפנות לרופא בביה"ח ע"מ שיבדוק אותי, מסרו לי שהמרפאה שממנה נשלחתי לא אישרה שאני אבדק ע"י רופא וכי לא הועבר אישור תקציבי לדבר. שוחחתי עם הרופא מהמרפאה בבסיס שאמר שעליי לחזור למרפאה ושהוא יבדוק אותי. שבתי [ואני מדגיש - עם יד נפוחה ונקעוה!], לבסיס. המתנתי לרופא שלבסוף אמר לאחד החובשים לבדוק אותי. החובש בדק אותי, מבלי להבין מה הוא צריך לבדוק, חבש לי את היד עם תחבושת אלסטית ואמר ש"הרופא אמר שאני בסדר ואני יכול ללכת". לאחר שהתעצבנתי והרמתי את קולי, נכנסתי למשרד הרופא. האחרון בדק את ידי בזמן שהיא היתה חבושה בתחבושת אלסטית [!!!] ואמר לי שאני אהיה בסדר. הרופא לא שיחרר אותי, לא נתן לי ימי מנוחה ואפילו לא הסכים לשחרר אותי לבדיקות מחוץ למרפאה הצבאית. הייתי מס' ימים עם יד נקועה בבסיס עד שהשתחררתי לסופ"ש במהלכו פניתי לביה"ח על חשבון כיסי הפרטי.

יחי הרפואי הצבאית. ואח"כ אנשים תוהים למה תוקפים רופאים צבאיים. בן אדם לא מקבל שירות רפואי בסיסי וקריטי. אדם אחר במצבי כבר ממזמן היה מתפרץ למשרד הרופא ותוקף אותו. במקרה הטוב מילולית.

והרופא? ממשיך לחיות טוב. שמעתי על עוד עשרות מקרים נוספים של הזנחה מצידו, גם שנה לאחר שעזבתי את הבסיס.

אפילו הגשתי כנגדו  קבילה בנושא אחר עם שיחרורי. רק אחרי שהגשתי קבילה הוא התייחס אליי.

בני חייל קרבי וסובל מכאב גב מאוד חזקים הוא במצב כזה שהוא לא מסוגל להתכופף ואם הוא מתכופף הוא לא יכול להתישר.לאחר שהיה במיון הוא סופח למאור ונתנו לו לעשות ct .למזלו הבדיקה יצא תקינה או אולי לרעתו ,כי ברגע שהרופא ראה שהבדיקה תקינה הוא אמר לבני אין לך בעיה אתה יכול לחזור לשרת. כאשר פניתי  למאור ושאלתי למה אתם לא ממשכים לחפש ולבדוק מה הבעיה  הרי לא יתכן שמבדיקה אחת שיצא תקינה אין כלום. ,אז נאמר לי הבדיקה יצא תקינה ואין לו פריצת דיסק, אין לו כלום.  מה כאב גב זה רק פריצת דיסק ? יש הרבה בעיות בגב חוץ מפריצת דיסק אם אין כלום למה יש לו כאבים, ובדק אותו רופא מומחה וראה שיש לו מגבלה בכיפוף אז איך זה שאין כלום. הרי אם יש מגבלה יש בעיה ואם יש בעיה יש כאב. אם רואים שיש בעיה ממשכים לחפש מה הבעיה.לא משאירים בעיה רפואית ללא פיתרון, ולתת לבן אדם לסבול מכאבים . לא חסר בדיקות אבל כנרא הצבא חוסך על גבו של בני. גם אצלי יש בעיה ביד ואני עברתי צילום רגיל, אולטרסאון, מיפוי עצמות עד שגילו את הבעיה. אבל בצבא אם לא רואים כלום אז אין כלום. ואחשב אנחנו כהורים צרכים להכניס את היד שלנו עמוק לכיס ולשלם עבור רפוא פרטי  שלא זול בכלל.  אז לפני שהצבא מטפל בחיילים שיעשה בדק בית. תמיד תבדוק מה לא בסדר מבפנים לפני שאתה בודק  מה לא בסדר בחוץ.