בצה"ל מתמודדים ביד קשה עם תוקפי אנשי צוות רפואי: בניגוד למתרחש במערכת האזרחית, שבה מוגשות תלונות בכשני אחוזים מהמקרים ופחות מחצי אחוז מהמקרים מסתיימים בענישה, בצה"ל נוקטים במדיניות נוקשה יותר, ומתגאים שהצליחו להעלות את מספר הדיווחים, ולהוריד את מספר האירועים האלימים בכ-50%.
בשנת 2008 דווחו 75 מקרים של תקיפת רופאים חובשים או אנשי צוות בצה"ל, חמישה מהם היו אירועי אלימות פיזית והיתר מקרים של אלימות מילולית. בשנת 2009 ירד המספר ל-34. אין עדיין נתונים לשנת 2010, אך ככל הנראה מדובר במקרים בודדים. בכל המקרים ננקטו צעדים כלפי החיילים התוקפים.
"כשנכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים התחלתי להסתובב במרפאות הצבאיות וראיתי הרבה מאד אלימות כלפי המטפלים. היו מקרים שבהם המטפלים כבר התייאשו
| ובינתיים, באזרחות |
|
| 2009: 3,670 מקרי אלימות בבתי"ח; רק 6 הרשעות / מיטל יסעור בית-אור |
|
מתוך 3,670 אירועי אלימות שנרשמו ב-2009 במוסדות הרפואיים בישראל, הוגשו רק 650 תלונות והושגו רק 6 הרשעות. רוב המותקפים הם מאבטחים ואחיות, ורוב מקרי האלימות מתרחשים בחדרי המיון. בלשכות האזוריות של משרד הבריאות, בטיפות חלב ואגפי המשרד נרשמו 1,266 אירועי אלימות - שליש מהם פיזיים. עם זאת, בשנה החולפת חלה ירידה במספר מקרי האלימות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
והפסיקו להתלונן", מספר אל"מ ד"ר קובי חביב, מפקד מרכז שירותי הרפואה (משר"פ) בצה"ל, "המצב שבו אדם מכה אדם אחר שבא לטפל בו הוא בלתי נסבל. שמנו לב שהנורמות האלו זולגות מהחברה האזרחית לצבא".
מדובר במקרים שבהם חיילים השתוללו במרפאות, השליכו חפצים על רופאים, בעטו, ירקו או איימו ברצח. לעיתים האיומים הגיעו מפי "בעלי דרגה בכירה בצה"ל" או אזרחים -קרובי המשפחה שנילוו לחייל בעת ביקורו במרפאה.
חביב מציין כי מקרי האלימות דווחו במרפאות בריאות הנפש, במרפאות הרפואה הראשונית ובמרפאות המומחים של צה"ל. אחד השינויים שנעשו כדי להתמודד עם האלימות היה מתן סמכויות שיפוט לקציני הרפואה בדרגת רס"ן ומעלה גם כלפי חיילים שאינם מחיל הרפואה (כלומר, כלפי החיילים המטופלים במרפאות). "בעבר, המפקד הישיר של החייל היה שופט אותו והחייל היה מכחיש", מסביר חביב, "אנשי הצוות היו צריכים לנסוע להעיד בבסיסים מרוחקים והתוקפים היו יוצאים עם עונשים קלים ומגוחכים. כעת השיפוט נעשה בחיל הרפואה".
דרך אחרת להתמודד עם האלימות היתה התקנה של לחצני מצוקה במרפאות הצבאיות. בעוד שבמרפאות ובחדרי המיון מתמודד מאבטח אחד או שניים מול תוקף אלים, בצה"ל מוקפצת כיתת הכוננות של הבסיס; "ברמקולים נשמעת קריאת הקפצה לכיתת הכוננות להגיע למרפאה", אומר חביב, "בדרך כלל הקריאה עצמה גורמת לתוקף לקפוא במקום".
בעיית האלימות הורגשה גם מול הרופאים האזרחיים במרפאות "ביקורופא", שהחליפו לפני כשנתיים את מרפאות קצין העיר ומספקים שירותי רפואה דחופה לחיילים. "יש עשרות חיילים שהיו מגיעים למרפאה רק במטרה לקבל גימלים והם ובני המשפחות שלהם הפעילו אלימות על הצוות במקום. הרופאים התקשו להתמודד עם התופעה". לפי חוק השיפוט הצבאי, אזרח לא יכול להגייש תלונה על חייל והרופאים האזרחים לא מיהרו להתלונן במשטרה. בהתייעצות בין חיל הרפואה לפרקליטות הצבאית נעשה תיקון לחוק שמאפשר לרופאים ולאחיות האזרחים להתלונן נגד חיילים שנוהגים באלימות. "הרופאים כותבים תצהיר ואנחנו שופטים בצורה מאד קשה", מסביר חביב, "על אלימות מילולית מקבלים עונש של ריתוק או ימי מחבוש ועל אלימות פיזית מקבלים עונש מאסר. יש חיילים שנשלחו לתקופות מאסר ארוכות מאד, כמעט שנה. ההתמודדות עם אלימות נגד צוות רפואי היא אחד מיעדי החיל".
מנגד, דו"ח של אגף הביטחון במשרד הבריאות,
שהוכן במסגרת פעילות של ועדת בין משרדית להתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות, מעלה כי בשנת 2009, מתוך כ-3,600 מקרי אלימות נגד רופאים, אחיות ואנשי ביטחון בבתי החולים ובמרפאות, הוגשו רק 650 תלונות למשטרה והורשעו פחות משישה תוקפים. בשאר המקרים התיקים נסגרו מסיבות שונות.
