יהדות  טורים אישיים  איה קרמרמן
פסח שעבר
איה קרמרמן
פורסם: 30.11.10, 13:23
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 251 תגובות ב-175 דיונים
61. מרגש מאוד
שי ,   ת"א   (01.12.10)
62. מרגש ויפה, תודה!!
שלי   (01.12.10)
63. איך אפשר לחזור בתשובה אחרי הכרות עם ניצול שואה
(01.12.10)
בושה בושה בושה לשטחיות. הניסיון לחפש תשובות קלות בפרופגנדה יהודית!!!
64. תודה איה
אוהד   (01.12.10)
מרגש יפה ופשוט  
65. ככה זה.בסוף אחרי 2-3 דורות, חוזרים בתשובה בחזרה,לא יעזור,ב"ה
מרים ,   ת"א   (01.12.10)
66. איה באמת ריגשת
שי   (01.12.10)

באמת כתיבה מדהימה שיצאה מהלב.

יישר כוח.

67. ע"ה למנוח,רשימה עם רגש אבל מה המנהג לכתוב שגוי "גפילטע" הרי
ספרדי שיודע יידיש   (01.12.10)

אין זו מילה בעברית אלא ביידיש,וליידיש יש כתיב משלה: געפילטע =אות ע' גם בהברה הראשונה.

זה כאילו שבצרפת - גם אם משתמשים באותם האותיות - היו משנים את השם Shakespeare וכותבים אותו לפי הכתיב שלהם Chècspir,או בגרמנית Schekspir - בחייכם.

68. מרגש כל כך, ואני שמחה שכזו היא בתה של רחל
שושנה פרופר   (01.12.10)
69. מקסים ומרגש!
תמר שרה   (01.12.10)
יופי של מאמר. השם לנגר מוצא חן בעיניי...
70. פרופורציות
וורד   (01.12.10)
איה- מרגש.
מזכיר לנו מאיפה בנו לא ברור לאן אנו הולכים....
״דע מאין באת ולאן אתה הולך...״

נשלח מאייפון שלי
71. זהה לסיפור הורי והורי אשתי !
דודי ,   מה הרגשנות ?   (01.12.10)
72. איה היקרה..
דורית   (01.12.10)

את כותבת מאוד יפה,גם לי יש סיפור מאוד דומה,ובעצם אם נהפוך כמה אבנים שיש  היום נגלה עוד ועוד סיפורים מרגשים כאלו,עולם הולך ונעלם...וחשוב להנציח אותם !

כל הכבוד לך על הדרך היפה שעשית ומעבר לשינוי סגנון החיים,רואים שאת אדם חכם ורגיש,

עלי והצליחי!!!

73. מרגש עד דמעות
לימור ,   באר שבע   (01.12.10)

נשלח מאייפון שלי
74. מקסים!!
רישת אותי מאוד.   (01.12.10)
יהי זכרו ברוך
75. מרגש!!!
חיים   (01.12.10)
מרגש, מחמם את הלב
ונוסח ראייה אופטימית על החיים
אהבתי!!!
נשלח מאייפון שלי
76. מאוד מרגש
הילה ,   מרכז   (01.12.10)
איה, מאוד הזדהתי עם הכתבה שלך. גורל משפחתך מאוד דומה לגורל משפחתי. גם סבי וסבתי נשארו לבד בעולם לאחר האסון הנורא, גם הם היו בני 20 פלוס מינוס... ממש ילדים. הגבורה של בני הדור ההוא שהם המשיכו הלאה ולא התעכבו לרגע - רק שלנו יהיה טוב יותר. אנשים יקרים וישרים.
77. לוחות הברית וציון חד הם !
איש אחד   (01.12.10)
ומה שנבנה בינהם והמלל הרב שנשפך הוא התפלפלות מבישה "על קוצו של יוד"
78. הדתיים רואים בחילוניים יהודים נחותים, אם בכלל
(01.12.10)
אז למי את מנסה להטיף כאן בדיוק? למה שאני אקבל ציבור שרואה בי סוג ב? ועוד חלקו חי על חשבוני
לא כל מי שחזר בתשובה, אוטומטית הופך לתלמיד חכם שראוי להשמיע קולו.
ואני ממש לא מדבר על הסיפור המרגש של סבא פסח, אלא על המסקנות שכולם יהודים וצריכים לכבד אחד את השני בלה בלה בלה. בשביל לקבל כבוד צריך לתת כבוד.
פעם ראשונה ואחרונה שאני קורא את הטור שלה.
79. הכתיבה שלך מחממת את הלב...מקסים
אסתי   (01.12.10)
80. גברת איה
דקלה   (01.12.10)
איה,
פעם ראשונה שאני קוראת את הטור שלך, ובנשימה אחת.
ריגשת אותי מאוד, איך הצלחת לדבר בטון כל כך אישי על אישיות כה מדהימה ועדיין לתת הרגשה שהוא גם הסבא-האישי של כל אחד מאיתנו.

את כותבת מדהים (כפי שאת בטח כבר יודעת).

תודה
81. הם התמצית של עם ישראל חי על אפם וחמתם של הגויים
אין לנו ארץ אחרת   (01.12.10)
הספור ריגש אותי.כי הוא מזכיר לי את ספור משפחתי כמו רבים בני הדור השני.
82. וואו מדהים ומרגש
אהרן   (01.12.10)

קראתי את הכתבה בשקיקה לא יכולתי להפסיק לרגע עני מלאו דמעות התרגשות,.

"נצח ישראל לא ישקר"

83. את זה הכי אהבתי....
אמיר   (01.12.10)
"כשהוא הפסיק להניח תפילין בגיל 18, הם המשיכו לאהוב אותו ממש כמו מקודם. כשאנחנו חזרנו בתשובה, פסח היה יושב איתנו, עושה זימון בנוסח אשכנז ושר שירי שבת בערגה, ואהב אותנו כמו מקודם. כשהנכד הבכור קיבל "סגן-אלוף" הם התרגשו, ואהבו אותו בדיוק כמו מקודם. וכשהנכדה עזבה לגור בארצות הברית, הם הבינו ואהבו אותה כמו מקודם. כי אחרי שמאבדים משפחה אחת, לומדים לאהוב את המשפחה למרות הכל. תמיד, בלי תנאים. "

הלואי שכולם היו ככה
84. פששש... את כותבת ממש יפה!!!
דודו   (01.12.10)
אהבתי
85. מרגש
דרור ,   ארה"ב   (01.12.10)
86. מתחרדת מתמונה לתמונה. בקרוב בורקה.
(01.12.10)
87. את מה שאמרת בקול אני מרגישה בלב
רויטל ,   סיאטל-תל-אביב   (01.12.10)
הקשר למקום ולמשפחה טבוע בי עמוק עמוק, חוזרת הביתה בקיץ...אולי הפעם לתמיד!
88. מן השמים תנוחמו.
נכדה   (01.12.10)
89. כתבה יפה ומרגשת ויחד יהודים אנו חייבים לדרוש משיח ועוד נזכה
ל"ובא לציון גואל"   (01.12.10)
90. כתבה נוגעת ויפה!
לוגו ,   י-ם   (01.12.10)

זכותך שזכית בסב שכזה ויותר מזה לספר את סיפרו.

מקסים!!!

תגובות קודמות
תגובות נוספות
חזרה לכתבה