בארצות בהן הופרדה הדת מהמדינה, אפשר להתפלל יחד בטקס משותף.
בתאוקרטיות כמו איראן, תפילה היא אקט פוליטי-אלים שכופים על הרוב.

אם הדתיים בארץ היו חכמים מספיק כדי לא להמאיס את עצמם ואת דתם על הרוב, אולי בסוף היינו כולנו מתפללים יחד באקט של שותפות גורל.
בנתיים אין בישראל הפרדת דת ממדינה, יש כפיה דתית, וכל יום שעובר, המיאוס של הרוב מהמיעוט הכופה הזה רק הולך וגודל.

עד שיום אחד...

רדידות כזו (ועוד מצד ד"ר באקדמיה. וכן - יש בי עדיין הערכה ליוצאי בר-אילן. גם אני למדתי שם) לא ראיתי כבר הרבה זמן.

ד"ר יקרה - אני מקווה מאד שכתבת את המאמר מתוך הכרה בכך שדברייך אינם אלא דמגוגיה צרופה, אך ורק כדי לשרת את מטרתך, ולא באמת מתוך אמונה בצדקתך.

הבה נעתיק מהאמריקנים גם כן את ההפרדה הטוטאלית בין דת למדינה, את האיסור על מפלגות פוליטיות דתיות, את הנישואים האזרחיים, את חופש הפולחן והדת לכל אדם, תהיה אמונתו אשר תהיה.
כשיהיה לנו את כל זה - נוכל לדבר על תפילה משותפת. ובכלל - מה עם האתאיסטים, האגנוסטיים וכל מי שאיננו מאמין בתפילה ציבורית??

כאשר המצב הוא שהמדינה מממנת על חשבון משלם המיסים אלפי אברכים ופוטרת אותם משירות ציבורי כלשהו, כאשר היא מנהיגה דיקטטורה של כוהני דת הזויים, כאשר אינה מאפשרת "בשם היהדות" נישואים וגירושים חופשיים, אל תדברי איתי על תפילה משותפת. מבחינתי המדינה ממאיסה את הדת על תושביה. תתעוררי - גם הימנים וגם השמאלנים כבר מזמן מאוחדים בדעה הזו. לא רחוק היום ונקום על עריצי הדת הרשעים שקמו עלינו.

לא הייתי מתקומם כל כך אם לא היה מדובר בדוקטור ומרצה באוניברסיטה. את מודעת היטב לדברייך. אין להאשים אותך בטיפשות אלא בהטעייה מכוונת של הציבור. תתביישי לך!