סמירה מציפה באופן עמוק בעיה כואבת של הפרט יוצא הדופן בחברה הפונדמנטליסטית. סמירה, אשה דתיה, שאינה עומדת בסטנדרטים הנוקשים שהדת מכתיבה לנשים, הופכת להיות סרח, נטל על מקורביה. במאבקה בדחייה ובבוז שהם מנת חלקה, היא מחפשת מזור לנפשה בידע והשכלה. וכמו תמיד בחברה אנושית, בסביבה חג פרס, שעורב לפגרים. הנבלה המקומית עט על סמירה ומנצל את חולשתה - עד אובדנה.
השימוש שעושה ענת ברזילי באשה ערבייה מתאבדת יכול להביא להקשים פוליטיים אצל חלק מהצופים, אולם זוהי אינה הצגה פוליטית. זוהי הצגה על כוח ההרס של הקיצוניות ההדתית.
הזקוק של הנושא על ידי ענת, ההפשטה מכל רעשי רקע אפשריים והבימוי המדהים מגיעים אל הצופה ישר לבטן.
במה
