היי לכולם אחד הדברים היותר עצובים היא העובדה שהמערכת הרפואית והמערכת הפסיכולוגית לא מתייחסת לנושא ההתאבדויות מבחינת הפרופיל הביו-כימי שלהם. אם יש לכם בני נוער, כדאי מאוד שתקראו את מה שאכתוב כעת (ולא, אני לא עושה העתקה משום אתר, זה טקסט מקורי שלי):
בשנות החמישים של המאה הקודמת דוקטור אברם הופר והאמפרי אוסמונד (מי שהמציא את המילה פסיכודלי) גילו כי האנדרנלין הופך בגוף של בני אדם לחומר בשם אנדרנוכרום, אשר גורם להזיות מהסוג הלא כל כך נעים של קולות ודכאונות. המחקר שלהם הוכיח כי האנדרנוכרום שהוא תוצאה של חמצון האנדרנלין, והוא נערך בבית החולים הפסיכיאטרי שהם נהלו בקנדה, בית החולים הפסיכיטארי הגדול ביותר במדינות חבר העמים. הפיתרון לבעייה היה פשוט - הם נתנו לחולים שלהם ניאצין (B3) במינונים גבוהים והקולות של חולי הסכיזופרניה נעלמו, מכורים לאלכוהול הצליחו להפסיק את ההתמכרות שלהם ואנשים שסבלו מדכאון והסתגרויות התחילו לחזור למסלול החיים הרגילים.
למרות שהם בצעו מחקר רפואי מלא (DOUBLE BLIND PLACEBO BASED) הממסדים הרפואיים והפסיכולוגיים העדיפו להתעלם מהם. מדוע? המון פוליטיקה והמון אגו. באותה תקופה לא ידענו כמעט כלום על מוח האדם והמחשבה שהתרופה לפלבריה (B3) היא גם תרופה לכמות כל כך גדולה של בעיות פסיכולוגיות נראתה כלא הגיונית.
בני נוער נמצאים בתקופה של גדילה. הגוף שלם משתנה, ועם השינוי ההורמונלי נוצרים בו חוסר איזונים שהם נורמלים לחלוטין. מה שלא נורמלי הוא אורך החיים המערבי שגורם לרמות לחץ מאוד גבוהות, אשר מעלות את רמות האנדרנלין בדם באופן מטורף. שלבו את זה ואת העובדה שהמזון שאנחנו אוכלים גורם לנו לחומציות של הגוף ומשם הסיכון לחימצון של אנדרנלין הוא קצר מאוד, והסיכון למה שפסיכולוגים קוראים לו הפרעות נפש ולמעשה זה הפרעה ביו-כימית קטן מאוד.
אני ממליץ לכל ההורים לחפש מידע על אברם הופר ולקרוא עליו. איש יקר שנפטר לפני כמה שנים, והיה אחד מאבות המדע האורטו-מולקולרי. זה יכול להציל את החיים של הילדים שלכם. באהבה א.ב. של אהבה
אנא הצטרפו אלינו לצעדה- תל אביב 7.6.12 מטרתנו בצעדה זו היא להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי ולפקוח את עיני הציבור להיקף התופעה, לעודד משפחות שיקירהם התאבדו להגיע לקבוצות התמיכה שמפעילה העמותה.