הבערות שלה בתחום זועקת מכל שורה של ה"מאמר המלומד" שלה.
האוניברסיטה, גברת יקרה,לא צריכה להוריד את הסטנדרטים שלה כדי להתאים את עצמה למכנה המשותף הנמוך ביותר מקרב יוצאי התיכון. זוהי המערכת התיכונית, מערכת החינוך והתלמידים השורים בה (שורים, לאו דווקא לומדים) שצריכים לשקוד טוב יותר על לימודיהם ולהעלות את רמתם על מנת להתאים את עצמם לביאתם בשערי האוניברסיטה.
בנוסף יש להבדיל בין שתי מערכות קבלה שונות.
האחת - המערכת הרגילה, בה נמדד סכם הציונים בצירוף נקודות בונוס על מקצועות מסויימים (וכן גברתי הכותבת, יש הגיון בכך שלמקצועות הליבה יש דגש יתר).
המערכת השניה הינה הסכם ההנדסי הנותן משקל יתר למקצועות ההנדסיים (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, אנגלית) שכן אלו המקצועות שידע טוב שלהם יועיל לסטודנט בלימודיו וחוסר בידע הנ"ל - יגרע משמעותית מסיכוייו.

בנוסף לכך, כל סטודנט כמעט חייב במספר קורסים שהם המשך ישיר של מקצועות הליבה; חדו"א, אלגברה, פיזיקה, אנגלית וכו'. סטודנט שאין ברשותו את הכלים להתמודד עם הקורסים הנ"ל, יקשה עליו להתמודד עם החומר הנלמד ולכן סיכויי הצלחתו בלימודים נמוכה יותר. זהו חשבון פשוט שאת, גברתי הכותבת, לא מצליחה בו.

אולי כדאי שתשתפרי במקצועות הליבה במקום לזעוק "גנבו לי, אכלו לי, שתו לי".

כל נושא הבונוסים הוא פסול מיסודו.

מה זה בונוס?

מתנה?

זה מביא אותך לממוצע של 105% אין כזה דבר.

אם אתה בציון 90 ב-5 יחידות, אתה יותר טוב מציון 90 ב-4 יחידות ולפי זה צריך לקבל/לא לקבל אותך לפקולטה המתאימה.

כל התרגילים המספריים מפספסים את המטרה!!!!

כי כל המקצועות המונפצים שקיימים היום ואפשר לעשות בהם בגרות.
נו באמת, תלמיד בכיתה יס יכול לעשות בגרות בביואינפורנטיקה בלי לדעת ביולוגיה וכימיה, באמת ?!

את המקצועות המגניבים האלה תשאירו לאחכ, בתיכון תלמדו את הבסיס.

1. הבנת הנקרא: שיטת הבונוסים החדשה אמנם תופעל על תעודות בגרות שיונפקו משנת הלימודים תשע"ג, אולם בין השנים תשע"ג ותשע"ה יחושב הממוצע בשתי השיטות (הישנה והחדשה) והתלמיד יקבל את הציון הגבוה(!) מבין שניהם. כלומר, ההחלטה אינה יכולה לפגוע על מי שלומד בתיכון היום, בניגוד לטענת כותבת המאמר.

2. לוגיקה: מי שלא מעוניין בלימודים אוניברסיטאים, לא אמור להתחשב בשיטת הבונוסים של האוניברסיטאות ולכן הטיעון ששינוי שיטת הבונוסים הופכת את מערכת החינוך לקורס הכנה לאוניברסיטה היא מגוחכת. מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה יבחר את המקצועות שיעזרו לו להתקבל ומי שלא, יבחר את מה שהוא רוצה ללמוד. בכל מקרה, מדובר בסך הכל בשנים האחרונות של הלימודים.

3. אזרחות: כותבת המאמר התלוננה על השיעור באזרחות שהיא קבלה, אז הנה שיעור קצת יותר ברור. במדינת ישראל הדרך להשפיע על קבלת ההחלטות היא על ידי הצבעה בבחירות (אפשרי רק מגיל 18 ומעלה). סך כל הקולות קובעים את הרכב הכנסת והכנסת בוחרת את הממשלה ומאשרת את החלטותיה, כאשר לבג"צ יש את האפשרות לקבוע אם ההחלטה היא חוקית או לא, במקרה שיש ערעור על ההחלטה. זהו המנגנון הרשמי היחיד שבו מושפעי ההחלטות משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות בדמוקרטיה הישראלית. לתלמידים אין זכות להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות במערכת החינוך בדיוק כמו שלחיילים אין זכות להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות לגבי יציאה למלחמה (מעבר להשתתפות בבחירות, כמובן), למרות שההחלטה הזאת משפיעה על חייהם הרבה יותר מההחלטה על שיטת הבונוסים.

יכול להיות שמשרד החינוך צריך לשקול להוסיף גם את המקצועות שקשורים לתחומים האלו לרשימת המקוצועות שמזכים בבונוס. מסתבר שיש תלמידים שמאד חלשים בהם.

בחור היה אומר: "אם זה המצב , צריך להסתגל"

אבל, ניסיון חיים מלמד אותנו שיש עוד כמה שיקולים ברקע (שפה לא המקום להלאות את כולנו בהם) שמשפיעים על החלטות ה"מבוגרים"-חלקם נכונות, חלקם לא, בדיוק מה שאתם תגלו עוד 30 שנה גם כן (את לא חושבת שאת ובני-דורך תמיד תחליטו את הפתרון הטוב ולעולם לא תעשו טעויות? דור הולך ודור בא ועולם כמנהגו נוהג, כך אמרו...מי בעצם?

הטכנולוגיה של ימינו שינתה את חוקי המשחק. כבר אין טעם לשנן סתם חומר כאשר אפשר למצוא אותו בלחיצת כפתור באינטרנט.
לכן חומר הלימוד והבחינות צריכות לסבוב סביב חשיבה ולוגיקה עם חומר פתוח ולא סביב שינון חסר תועלת. שיפעילו קצת את הקלוואסה...

אכפת לכם?? צאו מהאדישות והצייתנות ותעמדו על דעתכם.

פשר בחדר ייעוץ אישי, רק את/ה והתומך/ת בשעות : 19:00-24:00
אפשר בקבוצה, אתה ואחרים, נתמכים, תומכים, מתייעצים ומייעצים
אפשר לכתוב לתומכים שלנו ולקבל תשובה למייל עד 48 שעות.
בואו לצאת החוצה עם כל מה שיש, לשתף, להתייעץ, לחשוב ביחד, בואו להיות אתם.
Y elem פורטל המידע, הייעוץ והתמיכה לנוער וצעירים.

אתר המידע, הייעוץ והתמיכה בנוער וצעירים ( 12-21 ) הוקם בשנת 2004 , כדי לאפשר לכם סביבה בטוחה, לא שיפוטית ובגובה העיניים, מקום שבו תוכלו לחשוב יחד, להתייעץ, לשתף, לספר למצוא מישהו או מישהי לרוץ איתו איתה. .
התומכים שלנו הם מתנדבים שעברו הכשרה ארוכה כדי לייעץ, לתמוך, להקשיב ולהיות איתכם ברגע הזה שבחרתם לא להיות בו לבד, הם נבחרו להיות כאלה קודם כל כי יש להם הרבה מקום בלב למקומות, לאירועים, לתחושות והרגשות, להתלבטויות שתביאו...
אפשר לדבר אחד על אחד עם תומך/תומכת, בחדר ייעוץ וירטואלי שבו רק את/ה והתומך/ת נמצאים, בדיסקרטיות מלאה הנה כאן בימים ראשון עד חמישי, החל מהשעה 19:00 בערב ועד 24:00 :
http://www.yelem.org.il/yelem/yol.asp
אפשר לדבר בקבוצה עם התומכים וחברים אחרים בפורום שלנו, הנה כאן בכל שעות היום ועד חצות :
http://forums.nana10.co.il/Forum/?ForumID=2248
אפשר גם להתרווח, לקחת את הזמן, לחשוב ולכתוב לנו מייל , התומכים שלנו יחזרו אליכם לכל היותר 48 שעות מרגע קבלת המייל, הנה כאן :
http://www.yelem.org.il/yelem/contact.asp?catid=39&parentid=0&sup=1

לבצע שקולים לטווח ארוך, וההשלכות של בחירות שלכם לא ממש ברורות לכם.

תגדלו - נשמע מה יש לכם לומר.

אני מוקסמת מסגנון הכתיבה שלך, כמו גם מהתוכן.

האוניברסיטה לא קיימת כדיי לשרת את תלמידי התיכון. האוניברסיטאות הן מוסדות אוטונומים והם רשאים לקבוע תנאי קבלה כפי שנראה להם. ואם הם רוצים, הם יכולים לקבוע מבחני כניסה משלהם במקום להסתמך על בחינות הבגרות שלכם. ככה שכל הטענות שלך חסרות בסיס. לא נראה לך? אל תלכי לאוניברסיטה. במילא יש יותר מדיי אנשים היום שמוציאים תואר ראשון מה שמוביא לזילות התואר הזה.

1. הבנת הנקרא: אם התלמידים של היום יכולים לבחור בין השיטה הישנה והחדשה סימן שזה משפיע על התמריצים שלהם כבר היום (בהנחה שהם מתחרים על מקומות באוניברסיטה), וזאת בדיוק הבעיה.

2. לוגיקה: זה שסיכויי הקבלה לאוניברסיטה מעניינים תלמידים זה לא אומר שיש ערך חינוכי בכל מה שמשפר את סיכויי הקבלה. לפי הלוגיקה של זוהר צריך לבטל את בתי הספר ולהחליף אותם בקורסי הכנה לפסיכומטרי.

3. אזרחות: זה שלמישהו אין זכות להצביע לכנסת לא אומר שאין להאזין לדעתו. החשיבה האזרחית של זוהר מבוססת על כוחנות, ומעידה יותר מכל על חומרת המצב.

לסיכום, מערכת החינוך מצריכה שיפור לא מהיום. כנראה בזמן של זוהר המצב היה יותר חמור.

ראשית, בגלל דברים כאלו:

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4151929,00.html

אבל זה ככה בקטנה (למרות שמבחינתי זה הכול - ותתפלאי אבל אוניברסיטה היא לפני הכול מוסד חינוכי, והחארות הקטנים שגדלים לממדים תפלצתיים בבית הספר התיכון הישראלי ברובם הם זבל אנושי ותת רמה שמחריד לחשוב שאפילו משהו ממנו יאכלס את המוסדות להשכלה גבוהה).

אבל שנית, והעיקר: לאקדמיה הישראלית יש בעיה מסויימת, והבעייה היא שזו איננה אקדמיה. אני אסביר לך, ואגלה לך תוך כדי כך סוד, שבגילך הצעיר טרם למדת: מבנה הלימוד לתואר ראשון בישראל הוא הזייה פסיכוטית שהומצאה כאן ואיננה מגיעה משום מוסד אקדמי נורמטיבי בשאר העולם המתקדם והמשכיל. בשאר העולם, סטודנט (כפי שנובע ממסורת השכלה של דורות שלמים) הינו אדם שהחברה מודעת היטב להיזקקות לו, ולא רק במקרה של רופא או אדריכל למשל, אלא גם נניח במקרה של סטודנט למתמטיקה עיונית או פיסיקה תאורטית. מדוע? מפני שלדוגמא, כאשר החוקר הגדול של תורת המספרים והאנליזה, פרופסור אדמונד לנדאו (שחנך את הפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה העברית), היה עסוק מאוד הן בהוראה והן במחקר, הוא שיתף באורח פעיל את הסטודנטים (דאז, דאז, אל דאגה, היום פרופסור שמלמד תואר ראשון אפילו לא מודאג שמא חלילה התלמידים הבינו את החומר...) בעריכת החומר שחקר ובביקורת על התוצאות. כלומר, במקומות אלו סומכים על הבוגר הלומד במוסד להשכלה גבוהה, שהוא תוצר של חברה שייצרה בני אדם מתאימים וראויים להשכלה כזאת, ובעלי רמה ממשית. אפילו פרופסור כמו לנדאו, לא עשה את עבודתו לבד אלא בשיתוף תלמידים. הפרופסורים במסדרונות מוסדותינו אפילו לא חולמים על רמה ויכולת כזאת, אפילו לא ממיעוט של סטודנטים.

אז מה את רוצה? שהבורות והבערות והכסילות והאיוולת תימשכנה? שהפרופסורים מהאוניברסיטאות שתולשים בשערם המידלדל מול מה שהם מתבקשים לעמוד ולהרצות מולו, לא יגידו מילה? שהם באמת יגיעו אלייך ויתחילו לשאול בעצתך?

רוצה באמת לעזור? מצויין. תנחתי על קרקע המציאות, ותגידי לחברייך בכיתה להתחיל להתבגר.

מתנגדים רק בגלל גילה של הכותבת, לא בגלל דעה מוצקה ועובדות אחרות.
כשתתחילו להתנגד על סמך דברים מבוססים, אולי אז תוכלו לדבר עליה. עד אז- היא לא ילדה בת 12, היא לא יושבת מול המסך כל היום, היא פעילה חברתית, היא תתגייס עוד שנה- נראה לי קביל לגמרי להקשיב לדבריה.

מה לא מובן? ע"י הגדלת הבונוס למקצועות מסויימים, מקצועות אחרים באופן ישיר יוזנחו. אולי אתם לא חושבים שזה ממש ביג דיל שמקצוע כמו, נניח, מדעי החברה יוזנח, אבל זה לא עניין שלכם לקבוע זאת. בן אדם אמור לבחור ללמוד את מה שהוא רוצה ללמוד, ולא על מה שהוא יקבל עליו יותר נקודות. אתם מתלוננים שהתיכון הוא מטחנת בחינות וציונים, אבל החלטה כזאת תוביל גם את האקדמיה שלנו (שהיא אולי אחד המערכות היחידות שאנחנו יכולים להתגאות בה מול כל העולם) למטחנת בחינות וציונים. רוצים לאבד גם את זה?

באופן טבעי האנשים מהאוניברסיטאות יודעים הכי טוב מה מנבא הצלחה באוניברסיטה. גם מתוך נסיון יום יומי לאורך שנים ארוכות, וגם על סמך מחקרים של מומחים. והמומחים הללו יודעים טוב מאוד שיש לפעמים קשר מקרי בין נתון לתוצאה ויודעים טוב מאוד לבדוק לעומק קשרים כאלו.

לתלמידי תיכון לעומת זאת ממש אין את הנסיון והידע לקבוע איך מתקבלים לאוניברסיטה.

כי אתם ילדים ואתם לא מבינים מהחיים שלכם ואין לכם פרופוציות. אתם חושבים שבגרויות זה עומס ואתם חושבים שמתמטיקה של תיכון זה קשה ואתם חושבים שאין לכם בכלל זמן פנוי.
אין לכם ניסיון חיים וזה דבר חשוב. אפשר לשחק את המשחק של ימינו ולהגיד כאילו ילדים הם חכמים ממש והם מבינים הכל והם יודעים הכל אבל בתכלס הם לא. האופנה הזאת של להתייחס לילדים כאל מבוגרים היא אופנה אווילית שתחלוף. ילדים הם לא מבוגרים, הם ילדים. הם לא בוגרים, לא מסוגלים להחליט החלטות נבונות בעניינים כבדי משקל ויש דברים שצריך להחליט בשבילם.

לגופו של עניין - רוצים לעודד תלמידים ללמוד מקצועות מסויים ע"י מתן הבונוסים האלה ומה לעשות פרחות שלומדות סוציולוגיה בבית הספר לא חסר.
כן חסר מתמטיקאים, פיסיקאים, ועוד.

כל ההתכוונות אל המכנה המשותף הנמוך הולידה ירידה ברמה, חוצפה, בריחה מאחריות ו"מגיע לי". שבי על התחת כמו שעשיתי אני וכך תצליחי בחיים. כשתהיי אמא לתלמידים, עשי שלא יהיו עצלים וחסרי מוסר עבודה. זה תפקידך וזהו.

 א.  את כותבת יפה למדי אבל כשאת רוצה להציג טיעון משכנע  כדי שלא תסטרי את עצמך.

בפסקה אחת את אומרת שהמחליטים היו "אנשי אקדמיה, אנשי משרד החינוך, מורים בעלי עניין סקטוריאלי, מחנכים ועוד"

 ובפסקה הבאה:"  העובדה שהחלטה כזו מתקבלת על-ידי האוניברסיטאות, ולא על ידי אנשים המתמחים בחינוך התיכוני, ...." למיטב ידיעתי המורים הסקטוריאלים שלך והמחנכים הם מהתיכון, או אולי אנ י טועה.

 

דבר שני -  עצוב ועקרוני בהרבה- פני מערכת החינוך  התיכונית.

מזמן מזמן במערכת החינוך הזנב מכשכש בכלב.

 לילדים ניתן כוח  להחליט לגבי הכל.

לילדים יש את כל החובות אבל אפס זכויות. יש "מגילת זכויות התלמיד" אך אין "מגילת חובות התלמיד".

 

כל מה שנעשה במסגרות חינוכיות רבות הוא  חנופה נטו לתלמידים והורים, הסרת כל גרם אחריות מהתלמיד והמוריו והטלת כל האחריות על המורה.

 

 רבים  מאד, רבים מדי (לא כולם!!!!!!!)  המנצלים זאת לרעה במשך כל שנות הלימוד בבית הספר. כשיש מדיניות "אפס הנשרה" מחד, ומדיניות של בגרות לכולם" מאידך, כי  הריטינג של בית הספר הוא החשוב לעיתונות , מוסרת מהתלמיד כל אחריות. למה לו להתאמץ, למה לו להתנהג כהלכה. הרי במילא בית הספר אינו יכול להעניש אותו (ואם כן העונשים מגוחכים) ועוד ירדוף אחריו ויתחנן שיבחן, ויעניק לו ציוני מגן גבוהים  בהרבה מהמגיע, רק שבסוף המספרים יראו יפה.

במדיניות כזאת, המוכרת היטב לכל מורה  מתוסכל לכל מנהל לחוץ , וגרוע מזה - לכל תלמיד מופרע התנהגותית ובטלן לימודית (ואינני מדברת פה על התלמיד המתקשה  או ל.ל. שלו יש להעניק באהבה וברצון כל עזרה!!!!)    אין לתעודת הבגרות שום ערך.

שום דפרנציאציה אמיתית  בדירוג הציונים בין התלמיד המשתדל ולומד למרות הקשים, לבין הבטלן והמפריען אינה קיימת. 

להפך - המפריען יקבל עוד ועוד שעות תגבור כדי להציל אותו מכל האפסים שצבר,  ויקבל ציוני מגן גבוהים כי הרי " בשבועים האחרונים הוא ממש משתדל"  בעוד הילד הטוב  והלא מאד חזק יחרוק שיניים וינסה ללמוד  בקושי בכיתה בה המפריען מפוצץ שיעורים בקבלנות, ויקבל את המינימום המגיע לו כי זה בסדר, הוא כבר יסתדר. 

 

גם את וחבריך מן הסתם מכירים מצבים אלה. זה אחד הנושאים   המרכזיים שכדאי שתטפלו בהם, ולא מי קובע מה לגבי תנאי כניסה לאונ'.

 ולגבי הכניסה לאוניברסיטה -  צריכות להיות בחינות כניסה המותאמות לכל חוג, וקורסי הכנה לבחינות אלה. יתקבל לחוג מי שיעבור אותן,  ובא לציון גואל.

 

 היום - התלמידים הטובים ורצינים  אינם זקוקים כמעט לכיתה ובמילא לא ממשים בה את הפוטנציאל.  המפריענים והבתלנים  מקבלים הכל תמורת כלום.

וכרגיל " מעמד  הביניים" התלמידים העובדים קשה, משתדלים, אינם זכאים להקלות ונאלצים להתמודד עם האווירה  הלא לימודית בכיתות רבות - עומדים בודדים  במערכה.

 

 

 

כל הכתבה הזאת היא נסיון לעזור ולהקל על חבריך התלמידים
ובתור "יו"ר מועצת התלמידים והנוער של תל אביב-יפו" זהו נסיון יפה
להצדיק את תפקידך ומעשיך.
אולם הנסיון הזה מראה על חוסר ידע בסיסי בנושא ולדעתי השיקולים שלך הם איזה מין אימרה של "אני 'כולה' ילדה ואני יכולה לשנות את העולם" אז לפני שתשני את העולם אני מציע לך להתחיל בקטן ולפני שאת פונה לנושא כזה שאין לך מושג בו,
תחקרי אותו כמו שצריך כי עכשיו הנסיון הזה נכשל והוצאת אותנו הילדים כילדים עצלנים שמנסים לעשות לעצמנו חיים קלים ומתלוננים על כל מה שלא עושים עברנו.

אז בתור תלמיד בכיתה יא' בדיוק כמוך,
אני אומר לך שאני מאוד מרוצה מהשינוי הזה כי בזכות השינוי הזה
לאונביסיטיות יהיה יכולת להעריך באמת את ידע הבן אדם כי
מקצועות הליבה הם המקצועות החשובים באמת ולא גאוגרפיה או מדעי הסביבה שאלה הם מקצועות שוליים,משעממים שחלק מחברי לקחו על מנת
להגדיל את ממוצע בגרותם.

כשמשרד החינוך יצא בהקלות גורפות לתלמידים,
כשמשרד החינוך החליט לצמצם את כמות החומר הנלמד כדי "להקל על התלמידים האומללים",
כשמשרד החינוך החליט על שיטת המיקוד ועל אינספור הארכות זמן,
- האם אז שאלו לדעתכם? לא, אבל אז לא מחיתם.

להבדיל,
כשמשרד החינוך החליט ללכת לקראת "הרוח החופשית" של התלמידים על חשבון כבוד המורים,
כשמשרד החינוך הפגין שתיקה לנוכח חוצפה של תלמידים כלפי מורים,
כשמשרד החינוך נתן רוח גבית לתלמידים חצופים, אלימים, בריונים,
- האם אז שאלו לדעתכם? לא, אבל אז לא מחיתם.

אז הנה, גם עכשיו לא שואלים לדעתכם. (שזה, למקרה שאת שואלת את עצמך, ביטוי קצת יותר מכובד מאשר "לא סופרים אתכם".) אולי, אם את וחבריך הייתם מתעוררים קודם לכן, אם הייתם מוחים על ההקלות הלימודיות המעידות על זלזול ביכולות הלמידה שלכם, אם הייתם טורחים למחות על היחס המחפיר מצד חלק מחבריכם לספסל הלימודים כלפי המורים שלכם, אולי אז היינו טורחים להטות לכם אוזן. אבל, העובדה שבחרתם להתעורר רק עכשיו רק מחזקת את העובדה שאינכם אלא חבורת ילדים מפונקים ואנוכיים, ושכדאי לא להקשיב לדבריכם.

אמרת בעצמך, התיכון "הוא מוסד חינוכי בפני עצמו". אם הוא בפני עצמו, הוא אינו קשור למוסדות חינוך אחרים, וממילא הם אינם קשורים בו. מכאן שאין צורך בהתייעצות.

 

האוניברסיטאות פועלות לפני שיקולים שלהן. להליכה ראש בראש עם מערכת ההשכלה הגבוהה יש נטייה לחזור כבומרנג. כבר הועלה לפני מספר שנים רעיון לבטל את הפסיכומטרי, והאוניברסיטאות הודיעו שהן פשוט ישתמשו בשנה הראשונה ככלי לסינון. לאמור, אנשים ישלמו שכר לימוד, אבל שום דבר לא מבטיח להם שאכן ילמדו לתואר במקצוע אליו התקבלו, שכן האוניברסיטה כבר תדאג להעיף בסוף השנה הראשונה את מי שממילא לא היתה מעוניינת לקבל.

 

בלי קשר, ואולי דווקא עם, כמו שמתנהלים מדעי החברה בישראל בשנים האחרונות, כל מה שיפגע בהם - מבורך. נכון, לא כולם ולא בכל מקום, אבל המחלקות למדעי החברה הן חממות פוסט-ציוניות. מי שכ"כ שונא את ישראל, שיחפש אוניברסיטה בחו"ל.

 

ממילא מתחשבים בתלמידים יותר מדי. מי האמין לפני מספר שנים שתלמידים ירביצו למורים. שמורים יפחדו מהתלמידים שלהם. שתלמידים פשוט ירמסו את המורה. פעם, וזה לא היה כ"כ מזמן, תלמידים עמדו כשהמורה נכנס לכיתה. אם ביה"ס הפעיל עונש חינוכי, ההורים לא הגיעו והשפילו את המחנכת. נכון, המורים של היום (בהכללה) אלה לא המורים של פעם, אבל אולי הסיבה לכך היא הצניחה החופשית ללא מצנח שמבצעת מערכת החינוך בישראל.

 

יערה, לפני שאת דואגת לנתוני הקבלה לאוניברסיטה, תדאגי שחבריך לספסל הלימודים יתנהגו כמו שתלמידים צריכים להתנהג. לא כמו חיות. בי"ס תיכון אינו דמוקרטיה. גיל הבחירה הוא 18. יש לזה סיבה. תתחילו להתנהג כמו אנשים בוגרים, יתחשבו בדעתכם. אפשר להתחיל מלתת כבוד למורים.

כי אתם ילדים.

דיי, מדינת ישראל והאקדמיה לא צריכים את כל בוגרי מגמת תקשורת ועיצוב. עזבו אותנו מהשטויות האלה.

מאיפה בכלל בא הרעיון המפגר של לתת לילדים לבחור מה ללמוד. הרי ילדים צריכים הורים שיחנכו אותם, ויחליטו בשבילם, כשם שההורים יחליטו בשבילם אם הילדים יפרשו לגמרי מבי"ס.

עזבו, ותעשו פעם אחת מה שהמבוגרים אומרים, אולי הם יודעים משהו שאתם לא.

 

ואגב אני בקושי בן 20.

מי שלימד אתכם מהי דמוקרטיה לימד אתכם כנראה מהו משטר דמוקרטי אוטופי- בפועל זו אשליה כיוון שכל החיים שלנו מאז קום המדינה מתנהלים תוך כניסת סמכות רשות אחת לתוך האחרת. דוגמאות :

חוק ההסדרים במשק שהאוצר מכין ומעביר בכנסת- האם מישהו מהח"כים מבין או לכל הפחות קורא את כל סעיפי החוק כשהם מקבלים אותו ערב ההצבעה מתוך כוונה של האוצר שלא יספיקו לקרוא. סעיפי חוק ההסדרים הם סעיפים המשפיעים על חיי היום יום שלנו וחוק ההסדרים נועד כדי לעקוף !!!! את הכנסת עד כמה שניתן כדי שהח"כים לא יבלבלו את המוח במימוש רצונות האוצר( קיצוץ תקציבים ל: ארוחות בבי"ס, ליווי ילדים פגועים,קיצבאות לקשישים ועוד ועוד).

 

דוגמא נוספת- שוטר או פקח הנותן דו"ח. הוא גם השופט שהחליט במקום על כך שבוצעה עבירה וגם זה שמוציא לפועל את העונש- מתן קנס.

 

הרשות השופטת מתערבת בהחלטות ממשלה וקובעת שחוקים מסוימים שהתקבלו בכנסת הם לא קבילים ( דוקטרינת אהרון ברק)

 

ויש עו דוגמאות לצערינו. אין מה להתפלא וזו המציאות שלא סופרים גם את המבוגרים.

ילדים בני 15-16 רוצים להיות שותפים בהחלטות? רוצים להיות חלק מועדות שמתעדפות מקצועות לאקדמיה?
מישהו לא הסביר להם מה מקומם בסקאלת ההשכלה, כנראה.