אלון -
אל תוותר.
נדמה לך שהילד לא מבין! ילד בן שנה מבין מה שמדברים אליו! הוא כבר מבין מילים ומסרים. הוא מבין כשאתם אומרים אסור בטון תקיף כשהוא שולח אצבעות לשטקר. הוא מבין את שגרת היום שלו. הוא מבין גם מה יקרה אם הוא יבכה...
זה לא מוקדם מדי להתחיל בהסברים. זה לא מוקדם מדי לשנות הרגלים.
אני לא ממציא את הגלגל פה. יש לי שלושה ילדים אחת מהן בת שנה ושלוש ואני יודע על מה אני מדבר. היו פעמים שויתרנו ואמרנו טוב נו שתבוא לישון איתנו וזהו. זה התגלה כטעות ומהר מאד תיקנו את עצמנו.
התעקשנו שהילד יישן במיטתו, עמדנו על כך שהוא או היא ירדים את עצמו (אחרי טקס שינה) ולא ויתרנו. כשיש בכי לא רצים מיד. מחכים לראות אם זה ייפסק מעצמו. אם לא עולים לראות אולי משהו ממשי מפריע לילד. מאזינים למוניטור בקשב רב כדי לזהות האם זה בכי "סתם" או בכי של צמא, רעב, כאבים, חיתול מלוכלך וכו' והטיפול בהתאם. ילד מבין כשצרכיו מטופלים. ילד מפנים גם שהוא צריך ללכת לישון ולא ייוותרו לו.
ועוד דבר - ילדים הם יצורים סתגלנים בצורה בלתי רגילה. מדהים לראות עד כמה הם יכולים ללמוד דברים חדשים ולהתאים את עצמם. ובסופו של דבר סדר יום וגישה עקבית ושיטתית שלכם כהורים תעשה את שלה.
כמו שאמרתי לא המצאתי את הגלגל.
שאלה אחרת מעניינת שאני שואל אותך בזהירות - האם וכמה הוא ישן בצהריים? אולי הוא פשוט לא עייף? כלומר, אם הוא דופק שנ"צ משתיים עד חמש אני לא מופתע שאם מנסים להשכיב אותו בשש שבע הוא פשוט לא רוצה לישון...