קשה לי לשכח את הסיוט שבעלי עבר לאחר ניתוח מעקפים בבית חולים כרמל

בחיפה הניתוח זוהם ובמשך כמעט שנה עבר  בבית החולים ובמרפאת לין טיפול

בזיהום כאשר שאלתי מדוע יש זיהום התשובה שקיבלתי שזה נדיר וכשהגענו

ללין לטיפול בזיהום הבנתי שזה שיגרתי

הגיע הזמן שמשרד הבריאות יתן קנסות עבור זיהום בחדרי הניתוח   

לחיי אדם בישראל אין ערך.

תסתכלו על האנשים בתמונות. אנשים שאיבדו את הרצון לחיות. הם חיו חיי מוות כל חייהם בישראל.

חבל שהם היגרו לישראל וחבל שיש להם ילדים שנולדו בישראל ולכן לילדיהם יש אזרחות ישראלית זיפתית.

מי שבא לבית החולים רמב"ם אינו יכול שלא לראות את אלפי בני המיעוטים המגיעים לבית החולים עם אוכל, פיצוחים,קפה, ופשוט מתנחלים שם בחדרים בפרוזדורים בקולניות מוגזמת. מעין בילוי שיבטי.

בחצר בית החולים רואים את הנרגילות.

מאחר ורוב העובדים הם בני מיעוטים אז מגיעים לבית החולים כל החבר'ה מהשכונות והכפרים ויחד נהנים מקפה וארוחות חינם, וכמובן שאין מי שיעיר, כי חבר מביא חבר.

והזיהומים? ברור כאשר לבית החולים מגיעים אנשים בלי בקרה מינימלית אז הזיהום יוצא מבית החולים וחוזר קשה יותר.

עיר מזוהמת מכל הבחינות.

האם הזיהום בחיפה משליך???? 

כשמתקצבים בסכומי עתק ישיבות, התנחלויות, ופנסיות לאנשים שמשתחררים ממערכת הביטחון בגיל 45 לא נשאר כסף לבריאות. אז מקצצים בשכר הרופאים והם עוזבים, וכו.

אחר כך האזרחים מתפלאים שכשאבא שלהם מגיע למיון רואים אותו אחרי שלוש שעות כי יש עומס, בבית החולים לא נשאר אף רופא בכיר אחרי 2 בצהריים ןכו.

הכל שאלה של סידרי עדיפויות וברור שאזרחים חילוניים סתם, שאינם מליארדרים, חרדים וכו', אלא סתם אזרחים שעובדים, משרתים במילואים ושהכל במדינה רובץ על כתפיהם', דוקא הם שאינם עושים צרות גם מקבלים את היחס הגרוע ביותר מהשלטון שאינו מתיחס למועקות שלהם.

גם אמא שלי היקרה והיפה שלי נפטרה בעקבות החיידק האלים הזה את כל חיי היתי מוכנה לתת על מנת שתשאר אמא שלי נפלה קורבן לאטימות של מערכת הבריאות לכך שלא מספקת מספיק משאבים לשמור על היגיינה אמא שלי היקרה שלי הלכה לעולמה כאשר נפלה נפילה ואושפזה ושם נדבקה בכל הקוקטייל של החיידקים לא היה לה סיכוי ולא רק ההיגיינה שם גרועה אלא גם היחס במיוחד במחלקה לטיפול מוגבר במחלקה פנימית בבית החולים רמבם  אשה מבוגרת שנפלה ולא יכלה להזיז ידיים ורגליים כשקראה לעזרה ואמרה שכואב לה צעקו עליה אשה שהאחים ידעו שימיה ספורים ביקשתי אני להיות איתה להאכיל אותה "לעזור" להם הם לא נתנו לי בסוף באפיסת כוחות היא אמרה לי שהיה לה יום קשה שצעקו עליה ולא נתנו לה מיים שלא נדבר על ארוחת בוקר כמובן שפעלתי להוציא אותה משם אך כעבור יום וחצי היא נפטרה במחלקה המוגברת שכב שם אדם שכתוב שהוא חייב להיות מבודד גם אמא היתה חייבת להיות מבודדת אך אף אחד לא מבודד ואלה שלא נדבקו פשוט קרה להם נס אז קודם נתחיל בזה שנלמד את אנשי המערכת להתנהג בהתאם ואם לא אז שלא יעבדו הם אלו שבחרו את המקצוע .  ואמא שלי כבר לא איתי למחדלים האלה אשה אהובה יפה חכמה שיכלה לחיות עוד הרבה שנים בשקט

על תעודת הפטירה כתוב שחור על גבי לבן סיבת הפטירה חיידקי מרסה כואב כואב .

אבי היקר והאהוב אושפז באיכילוב בפנימית ד' לסירוגין בחודשים שקדמו לפטירתו.  פנימית ד' היא המחלקה המפוארת ביותר ולכאורה המתקדמת ביותר באיכילוב. נראה כמו אסותא אבל מתנהל כמו בית חולים בבומביי.  המחלקה מאובזרת בפאר. שני חולים בחדר, טלוויזיה בכל חדר, מנקים את החדר אחת לכמה שעות. הכל נראה פיקס. אבל ההגיינה מזעזת. מדי לחץ דם וסטורציה הועברו מחולה לחולה בלי חיטוי. מגע בחולים ללא כפפות. בחדר מונשמים , מרבית החולים נדבקו בחיידקים והיו עם חום גבוה רוב הזמן ובאותה עת החדר היה פתוח לכל דיכפין ועשרה אורחים של חולה יכלו להיכנס, להביא כסאות ולשבת סביביו ולבדר איתו (תוך שהם מביאים מבחוץ חיידקים לתוך החדר).

שבוע לפני פטירתו, אבי היה מונשם. באחד הלילות הוא הוציא את צינור ההנשמה, נכנס למצוקה נשימתית ועבר החייאה. כתוצאה מההחייאה עבר פגיעה מוחית, ראשו התנפתח, מבטו הפך למזוגג והוא איבד קשר עם הסביבה. איש לא טרח להודיע לי. ביום היחיד שהגעתי בצהריים ולא בבוקר, גילתי למרבה הזוועה שאבי הפך לגוש בשר לא מגיב. לא טרחו להתקשר אלי וגם כששאלתי את האח שהיה בחדר כשזה קרה הוא סירב לדבר איתי והפנה אותי לרופאה שלא ממש ידעה להסביר מה קרה. רצתי בין רופא לרופא כדי להבין לבסוף מה קרה. שבוע לאחר מכן הוא נפטר. מערכות גופן קרסו כתוצאה מהכל.

אני ממליצה לכולם -  להשתדל לא ללכת לבית חוליםץ כשמו כן הו א הופך אנשים ליותר חולים. (במקרה טוב).

ובכן, "למות מוות טבעי" פירושו - בלי עזרת רופאים.

מתי ראיתם רופא שמחטא את מכשיר שמיעה שלו בין חולה לחולה?

מתי ראיתם רופא שוטף ומחטא את הידיים בין חולה לחולה?

האם ראיתם רופא או אחות שעובדים באופן סטרילי?

מיליוני חיידקים ישנם באוויר של בתי החולים. אסור לגעת בכלום בבית החולים, לא בידיות של דלתות או המיטות, לא לשבת על הכיסאות, ובטח לא לנשק את המזוזות.

את אבא שלי לאחר ניתוח השכיבו בקפלן ליד חולה עם דלקת ריאות. הוא הופנה לאחר מכן לטיפול נמרץ בכדי להפטר מזה ולבסוף נפטר בבית החולים מטיפול כושל.

אם אגיד.

אפשר להגיד שזה קשור לאוכלוסיה...

כל המפעלים המזהמים שיש בחיפה הורגים את התושבים לאט במחלות נוראיות, והמדינה מתנערת מאחריות ולא כופה על המפעלים לדאוג לא לזהם, או קונסת בקנסות כבדים מאוד.

עם כזה אויר, מפתיע שבתי החולים שם הם המזוהמים ביותר?