ר גם לומר שהשימוש בשפה במילים בשלבי התכנון של היצירה או ההרצאה הם גם שימוש במשהו שהתפתח במשך השנים.

הרי מילים נולדות מעת לעת
השפה היא דומיננטית

כאשר יש יותר מילים אז מבינים יותר ברור

הן מבטיחות גן עדן כבר בעולם הזה.
ההבטחה האוטופית שהקומוניזם יאפשר לכל אדם לעבוד כפי יכולתו ולקבל ע"פ צרכיו היא בדיוק כמו להבטיח גן עדן בעולם הזה.

מדובר ברעיון הקומוניזם רק בתחפושת אחרת גם הקומוניזם או הקיבוץ חילקו תקציב לכל אדם שאומר "איש איש לפי יכולתו איש איש לפי צרכיו". נו באמת איפו הקומוניזם והקיבוץ היום.לא שהשיטה הקיימת טובה אבל אבל החלופה שמציאים כאן אולי מתאימה לאי בודד באוקיינוס אבל לא לחברה מערבית מודרנית. 

ההסתדרות יכלה לערוך ימי עיון במשרדיה ברחוב ארלוזורוב כל כמה חודשים, כך גם חברות אחרות . מדוע הם מממנים נופש באילת לכל ראשי הוועדים וסגניהם

מחר ל-5 ימי נופש באילת במסווה של "סמינר" . כסף שיכול היה לעזור למפוטרי המפעלים שהשתכרו שכר מינימום ובוודאי אין להם עודף חיסכון , כל זאת ע"ח דמי החבר שאותם מסכנים שילמו לארגון.

פתרונות יצירתיים והצעות בונות.

הפתרון המוצע כאן הוא ללא ספק ראוי אמיתי ונכון. מי יתן ויום אחד כך תיראה החברה שלנו. כל אחד זכאי מעצם היותו להיתרם ע"י כל החברה. ולכל הסקפטים - בצורה כזו לא ניתן לתאר אפילו את מידת העשייה של האנשים, הפריחה, הרצון לתרום, לתת, לשתף, לעבוד יחד במקום להתחרות.

התחדשות יצירה היא עניין של צורך של דחף אישי רוב האנשים אינם יודעים ליצור יש מאין, מתי המעט אשר יודעים לעשות זאת משקיעים בזה שנים ארוכות ולפעמים את כל חייהם ורובם לא מרוויחים מיליונים מעצם היצירה.

לעומת זאת הדבר הכי קרוב לרעיון שאתה מציג שהוא גם ישים וגם הוגן הוא לקבוע שכעבור מאה שנה מפרסום יצירה הזכויות עליה בטלות והן עוברות לידי הגוף הציבורי או המדינה שהיוצר ציווה לתת להם את הזכויות.

הכתבה אינה מגלה בשורות. אין בב ולו קמצוץ של חידוש או רעיון. אינה אלא יישום רעיון קפיטליסטי על מודל סוציאליסטי.
הבאת מקורות פילוסופים אינם אלא סומה בעני הקורא ונועדה להאדיר את עוצמת ״ החידוש״ שעיקרה הוא : ״ החברה כחברה בע״מ, זכאות לדבידנד, הידע שייך לכולם ( אין פטנטים).
כתבה יפה מעניינת וחא מחדשת

נשלח מהסלולארי שלי