רוב המחוננים סובלים מתיוגים, הן של החברה והן של עצמם, והם לא מצליחים לעמוד בהם או להשתחרר מהם.

לדוגמה -
התפיסה החברתית המקובלת היא, שיש להפנות את המחונן לתחום המדעי [ שימי לב לשאיפות של החברה' האלה ] למה? כי זה נחשב "של חכמים". אבל...הרי יש גם מה שמכונה גאונות אמנותית, מוזיקלית, עסקית. בעצם, כל מי שהגיע להישגים בולטים בתחום כלשהו, סביר להניח שהוא "מחונן על" כזה. מעין רמי לוי שכזה...ואיש לא זהה אותם. הם פשוט הגיעו לזה, בדרכם שלהם.

בכלל, הצלחה בחיים, הן בתחום הרגשי והן האינטלקטואלי, קשורה לתכונות אחרות שמבחן האי קיו אינו בנוי לבחון - נחישות, תקשורת עם אנשים, בגרות רגשית, סביבה תומכת, מודעות עצמית. הרשימה ארוכה. מה שמוגדר היום כאינטליגנציה רגשית. תחום חדש, שרק לאחרונה החלו להכיר בו וודאי שאין מבחנים לזה. לפעמים מדובר אפילו במזל והזדמנות.

והכי חשוב, רוב האנשים שמגיעים להישגים, בורכו במידה גבוהה של - יצירתיות. היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. שוב, אין היום שום מבחן לתכונה הזו.

אז...למה כל זה? לטעמי, כדי שיהיה לכמה פקידים במשרד מסוים [ ...] מה להציג לציבור

אני רוצה לומר דבר לא פופולארי ,ליהודים יש קבוצה קטנה של גאונים שאנו גאים בה , אבל עוד יותר הפער בין הקבוצות הוא גדול מאוד כמו העשירים מול העניים , לצערנו יש בעם שלנו קבוצה מאוד גדולה של אנשים ברמה ממוצאת ולמטה , והוכחה לכך אנו העם שבעזרת הקבוצה הגאונית המובילה לא מצלחים לחיות טוב בעולמנו ביחס לכל אומות העולם , ישראל היא אחד המבחנות שניתן לצפות על המאמר שלי.

כי תמיד יהיו איטיים שימנעו מהטובים להתקדם ולהתפתח. ושבשלב מסויים יוותרו בכלל ויעברו להתעסק בהפרעה ובמכות.

אבל לפחות לפי הרושם שלי, כל מיני ילדות שהיו מקבלות מאיות, היום הן סתם נשים קונפורמיסטיות ולא חכמות במיוחד (חלקן טיפשות), לעומת כל מיני בנות שלא היו באות לבית הספר, או היו מקבלות ציונים בינוניים..והיום בגילאי 30+ ו40+ הן הנשים הכי חכמות ועמוקות שאני מכירה.

ללמוד מהאינטרנט כל ילד יכול,לעשות בגרות במתמתיקה בגיל 16 זה לא מחונן על ,יש הרבה מאוד נערים/ת בארץ שעושים זאת. מחונן יכול להחשב רק מי שעושה תואר אקדמי בגיל הזה, לדוגמא בארה"ב מחונני על נחשבים כאלה שבגיל 15 עושים דוקטורט .

אני יודעת שהמגיבים פה הם אנשים אקראיים, אבל אם בכל זאת ישנו מישהו שיודע אולי במקצת לענות לי על השאלה, אשמח.
אובחנתי כמחוננת בילדותי והשתתפתי במשך 3 שנים בתכנית העשרה למחוננים אחת לשבוע, אותה הפסקתי לצערי עקב בעיות טכניות של הסעות.
בזמן האחרון אני קצת מעופפת משום מה, אבל בסדר, יש תקופות כאלה, רק שהפעם אני מרגישה שאיבדתי מהחדות שהייתה לי בתור ילדה מחוננת. לכולנו, מחוננים או לא, קורה לפעמים שיש תקופות פחות טובות בתחומים כאלה ואחרים בחיים אבל הפעם אני מרגישה שונה, ונלחצת...
אז בקיצור, יכול להיות שהפסקתי להיות מחוננת?

התשובה היא כן ולא. תחומי דעת מסוימים נשכחים אם לא עוסקים בהם. יתכן וזו הסיבה שאת מרגישה פחות חדה. יחד אם זאת תכונות האישיות והכישורים המנטלים שמגדירים מחוננות לא נעלמים. הסקרנות, התפיסה החדה- מכל אלו אי אפשר להיפטר כפי שאי אפשר לשנות את צבע עייניך. אבל כדי לשמור על היכולות כדאי להמשיך ולתרגל.

לפי דעתי מחונני על אמיתיים נמצאים בתוכנית "אודיסיה" של מצטייני הנשיא. לא מבינה איך אפשר להשוות בכלל בין תואר מעמיק ביותר בבימד/סייבר/ פיזיקה לעבודת חקר ניקודתית