שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גאוני הדור: הכירו את מחונני העל של ישראל
    מאור (16) שואף להגיע לגילוי שיסייע בהתמודדות עם הסרטן, עידו (15) חוקר תכנות התנהגותי. פרויקט משרד החינוך מתייג אותם כ"מחונני על", אך הביטוי לא מקובל עליהם: "אנחנו לא שונים מילדים אחרים". ויש גם זמן לבילויים "כי אחרת לא נשרוד"

    "אני לא מתחבר לביטוי 'מחונן על' ולא שלם איתו". מאור נאמן (16) מתעניין בחקר הסרטן, לומד על התחום באינטרנט ושואף להגיע לגילוי שיסייע בהתמודדות עם המחלה ויביא לשיפור בריאותם של החולים בה. בשנה הקרובה יבלה נאמן רבות במעבדות במכון ויצמן ברחובות במסגרת פרויקט "מנחים עמיתים" של משרד החינוך ויתמקד בחקר הסרטן והביו-כימיה.

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    קצין לוחם במילואים, בעל תואר ראשון - ומובטל

    בין סביון לאור יהודה: ייאוש משותף ממחיר הדלק 

     

    הנער הצעיר נמנה עם 18 תלמידים שנושאים את התואר "מחונני על" ושנבחרו להשתתף השנה בפרויקט היוקרתי. בשנה הנוכחית לומדים במערכת החינוך 31,992 תלמידים המוגדרים "מצטיינים" - 5,725 מהם לומדים במרכזים למחוננים. מניין המוגדרים "מחוננים" עומד על 12,990. 8,458 מהם לומדים ב-55 מרכזי מחוננים ו-2,566 לומדים ב-103 כיתות מחוננים.

     

    גאוני הדור: הכירו את מחונני העל של ישראל    (צילום: אסי כהן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    למרכז המיוחד שפועל מדי יום בשעות אחר הצהריים מגיעים המחוננים לאחר יום הלימודים בכיתתם הרגילה. השבוע קיימו 18 "מחונני העל" מפגש ראשון במסגרת הפרויקט שמתחיל את שנתו השלישית. שלומית רחמל, מנהלת האגף לתלמידים מצטיינים ומחוננים במשרד החינוך, הסבירה כי "מטרת הפרויקט היא לספק לתלמידים תוכנית ייחודית, שונה ממה שהם מקבלים בכיתת מחוננים".

     

    במסגרת התוכנית, כל תלמיד יוצמד למנחה מהאקדמיה ובמשך שנה הם יעבדו יחד על מחקר בנושא שיבחרו. על השאלה מה מייחד את "מחונני העל" מהמחוננים הרגילים, ענתה רחמל כי מדובר "בלהט התשוקה לדעת והסקרנות הבלתי-נגמרת, הרצון, ההתמדה, היכולת לדחות סיפוקים, להיכשל שוב ושוב ולא להרים ידיים. הם בעלי חשיבה מיוחדת ומאוד יצירתיים. יש פה משהו נדיר, זה פרומיל באוכלוסייה. הייתי מורה בכיתת מחוננים, לימדתי 26 תלמידים גאונים אבל רק אחד מהם היה העילוי שבחבורה".

     

    "לא מרימים ידיים". משתתפי הפרויקט במכון ויצמן (צילום: אבי מועלם )
    "לא מרימים ידיים". משתתפי הפרויקט במכון ויצמן(צילום: אבי מועלם )

     

    מאור נאמן, שלא מתחבר כאמור לביטוי "מחונן על", מדגיש כי הוא "ילד כמו כולם". על שאיפותיו הוא מספר כי "יש בי פשוט רצון עז לממש את הפוטנציאל שקיים בי ולנסות להביא לפריצת דרך ושיפור בכל הקשור למלחמה בסרטן. אני רוצה לגלות איך אפשר לטפל במחלה ולמנוע אותה. אני באמת חושב שהרבה יותר מהחוכמה והשכל חשובה צניעותו של האדם".

     

    גם עידו רוזנבאום (15) חושב שהכינוי "מחונן על" מוגזם במקצת. "אנחנו לא שונים מילדים אחרים. זה שהדביקו לך תווית לפני השם לא אומר בהכרח שאתה יותר חכם או שהאיי-קיו שלך גבוה יותר. נמצאים פה אנשים שאוהבים לחקור, ללמוד, זה מה שמעניין אותם בחיים. כל אחד יכול להגיע למעמד הזה עם רצון ומאמץ". בשנה הקרובה הוא יעסוק בחקר מדעי המחשב והמתמטיקה בדגש על תכנות התנהגותי.

     

    רוזנבאום, תלמיד כיתה י' בתיכון עתיד בלוד, לא לומד מתמטיקה בבית הספר אלא באוניברסיטת בר אילן, במסגרת תוכנית שהציעה האוניברסיטה למצטיינים. בזכות השתתפותו בתוכנית הוא יזכה למעט נחת מהמקצוע כשיסיים את הבגרות כבר השנה, שנתיים לפני חבריו לכיתה.

     

    ואם לא די בכך, מורתו שחררה אותו משיעורי מדעי המחשב "כי אני יודע כבר את החומר", הוא מסביר בפשטות. ממוצע הציונים שלו במקצועות הריאליים עומד על 99, וממוצע הציונים במקצועות ההומאניים נמוך יותר, ועומד "רק" על 90. רוב שעות היממה, הוא מודה, מוקדשות אצלו ללימודים.

     

    "למצוא זמן להכול"

    עם זאת, שני הנערים מדגישים כי חשוב מאוד למצוא זמן גם לתחביבים ולבילוי עם החברים. "אני מקפיד ללכת מדי שבוע לחוג ג'ודו ובשעות אחר הצהריים ובסופי שבוע להיפגש עם חברים", אומר רוזנבאום, "צריך לדעת למצוא זמן להכול, להגיד 'למדתי מספיק ועכשיו אני הולך להתאמן או להיפגש עם חברים'. חשוב לארגן את הזמן בצורה טובה ולשמור על שפיות, אחרת אנחנו לא נשרוד".

     

    מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר אמרה: "עתידה של ישראל תלוי בפיתוח ההון האנושי ומיצוי המצוינות בתחומי האמנות, מדעי הרוח והמדעים המדויקים. מדובר בתלמידים שניחנו בכישורים אינטלקטואליים יוצאי דופן, ואנו רואים חשיבות רבה באיתור וטיפוח מחונני העל כבר בגיל צעיר, במטרה לתת להם את הכלים המתאימים כדי שיהיו בעתיד חוד החנית של המחקר הישראלי".

     

    רחל זורמן ממכון סולד בירושלים, שמפעיל את התוכנית עבור משרד החינוך, סיפרה בגאווה כי את התוצאות רואים בשטח. לדבריה, "חלק מהמחקרים שהוצגו במחזורים הקודמים התפרסמו בספרות מקצועית

    בארץ ובחו"ל וחלקם אף מופיעים בכנסים מקצועיים".

     

    "המטרה: כל בית ספר בארץ" 

    פרט לפרויקט "מנחים עמיתים", משרד החינוך מפעיל תוכניות נוספות, בהן: תוכנית "אמירים" למצטייני בית ספר, שבמסגרתה לומדים התלמידים קורסי העשרה בתחומים מגוונים. בתוכנית זו לוקחים השנה חלק 21,000 תלמידים מ-425 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מכל המגזרים. פרויקט נוסף הוא "אקדמיה בתיכון", שבמסגרתו לומדים התלמידים קורסים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה במקום בחינת הבגרות. בפרויקט זה לוקחים חלק 370 תלמידים מ-62 בתי ספר.

     

    שטאובר הוסיפה: "אנחנו מאמינים מאוד שעתידה של המדינה והיכולת שלה להתפתח במדע, בטכנולוגיה, באומנות ובתחומי הרוח - תלויה בשכבת המצוינים. אנו רואים חשיבות גדולה בפתיחת קבוצות מצוינות בכל בית ספר ברחבי המדינה, והמטרה שלנו היא להגיע לכל בית ספר בארץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גאוני הדור: הכירו את מחונני העל של ישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי מועלם
    "יש פה משהו נדיר". משתתפי הפרויקט במכון ויצמן
    צילום: אבי מועלם
    מומלצים