הנסיעה באוטובוסים בישראל נועדה אך ורק עבור האוכלוסיה החלשה: קשישים, תלמידים, עובדים זרים, אנשים חסרי רשיון או כאלה שידם אינה משגת אחזקת רכב פרטי. לחלקם אין אפילו זכות בחירה, לרובם אין כוח להשפיע - והמשותף לכולם הוא שאין להם אלטרנטיבה תחבורתית. אף אחד במשרד התחבורה לא סופר אותם ולא חושב שיש צורך לשפר את איכות החיים שלהם בתחום הזה. שירות האוטובוסים בישראל הוא רק כדי לצאת ידי חובה ולא באמת כדי לשרת את הציבור. במדינות מתוקנות, התחבורה ציבורית היא חלק מתנאי הרווחה ושיוויון הזכויות הניתנים לאזרחים. שם אפשר לראות באוטובוס איש עסקים מעונב בדרכו לעבודה, לצד קבצן מרופט. אבל כל עוד צורת החשיבה לא תשתנה, המצב לא ישתפר.
|