מנסיוני, כמי שעבד שנים בקליפורניה, שם יודעים לשים היטב הפרדה בין הפן האישי לבין המקצועי מאחר ופשוט אין כל כך דבר כזה "אישי". אנשים מגיעים לעבודה מדי יום ועובדים, אוכלים כריך לבד מול המחשב בצהריים ובקושי מדברים אחד עם השני, אפילו כשמדובר בענייני עבודה ורק כשבאמת צריך.

מי שנוהג לדבר עם הקולגות והבוסים שלו או להיפתח איתם, שלא יתפלא שיום אחד זה יפעל לרעתו. פתיחות היא תכונה מאד שלילית והיא בולטת מדי בארצינו מכיוון שהרבה ממנהלי משאבי האנוש כאן אינם מודעים לכך והרבה פעמים חשוב להם לגייס לארגון אנשים "חברתיים" ואף משקיעים רבות בדברים כמו ימי גיבוש, בלי להבין שהם יורים לעצמם ברגל ומשיגים לעתים את התוצאה ההפוכה. כדרך קבע, לא אמורים להיות יחסי "חברה" בין עובדים אלא יחסים מקצועיים בלבד.

מאז גירושי לפני כ24 שנים אני עובדת במקומות עם בוסים הזויים לחלוטין עצבנים רגזנים משפילים מקללים מעליבים תוקפניים אין להם אלוהים גם אם נוכחים אורחים או קליינטים זה לא עוצר בעד התקפות השיגעון שלהם, טוב שיצא כזה חוק וטוב שיפרסמו אותו כמה שיותר אולי זה ירתיע אותם ולו במעט, ואני מקווה לישמוע על תביעות רבות ככל האפשר, , מניסיוני הם פשוט מיתנפלים על העובדים היותר חלשים שתלויים לחלוטין בעבודתם כדי להיתפרנס ופשוט מוציאים עליהם את הכאוס שבאופן טיבעי קיים בהם ללא שום תלות ביכולתו או בכישוריו של העובד, וזה כמובן צריך להיפסק,, ברגע שלא אהיה תלויה בעבודה אפרסם גם שמות ומקומות,

קישור לפסק-דין -
http://www.csc.gov.il/DataBases/Judgments/documents/2013-885.pdf

אני עובד בחברה גדולה מאוד ומוכרת (לא אנקוב בשמה כי אני עדיין שם וקל לזהות אותי) באופן כללי בשל אסונות במשפחה לא יכולתי להמשיך במתכונת העבודה הרגילה אותה ביצעתי 10 שנים (העבודה כללה משמרות מטורפות) בשל היותי קבוע בחברה הם לא יכלו לזרוק אותי הביתה כפי שתיכננו לעשות - מה שהם עשו זה להתעלל . בתחילה פשוט נתנו לי להסתובב בלי בוס בלי תפקיד בלי מקום להמצא בו - הבנתי את הקטע והסתדרתי. לאחר שנה כשראו שזה לא עובד עלי ואני לא עוזב החלו התנקליות ישירות , כאן התחלתי להקליט כל שיחה , התיעצתי עם עו"ד מומחה לפלילים ולעיניני עבודה ובניתי תיקים על כל אחד ואחד מהם. בסופו של דבר מנהל אחד הרים עלי יד - מיד פניתי למשטרה בהגשת תלונה. לאחר תחינות רבות של ההנהלה ולאחר שלפתע פיתאום נמצא לי תפקיד סביר ביטלתי את התלונה . אומנם ההצקות נמשכו אבל בכל זאת הם יודעים שאיתי לא מתעסקים ! וכמו שאני נזהר גם הם. תשאלו למה לא עזבתי? כי אני בן גרוש שמשלם מזונות ל 3 ילדים האופציה היחידה שנותרה היא להשיב מלחמה בדרך חוקית . אני ממליץ לכם לא לוותר . להקליט , להסריט לפנות לע"ד של ההיסתדרות ולהשיב מלחמה בדרך כלל אלה שמיתנכלים לכם הם סמרטוטים ששואבים את הכוח אך ורק מהפוזיציה שהם נמצאים בה ולא מכך שהם בעלי חוט שידרה . איומים רציניים עליהם גורמים להם להשתין במיכנסיים. ואם אבל אם מישהוא פוגע בכם בצורה קיצונית תמיד אפשר לתפוס אותו מחוץ לשער החברה ..... והמבין יבין!!

מי נהיה מנהל? מלקק הישבנים הנרקסיסט!! לכן לא משנה לאן תלכו תמיד תקבלו את אותו מנהל זבל ! העצה שלי עם כל הצער- אלימות. בדרך כלל המנהלים הללו הם רכיכות פחדניות ועלובות שחכמים על חלשים מהם . בשניה שהוא קולט שיש סכנה שהוא יגמור בנזק הוא ירד מכם(זה בדוק מניסיון) ותמיד צריך להזכיר לבן אדם שמי שפוגע בפרנסה של אחר - סופו להיפגע כי לכל שבת יש מוצאי שבת תפגע בי ובמשפחתי בדרך שנוחה לך אפגע בך בדרך שנוחה לי...................

הוא מרים עליכם ת'אף, מאיים ומתייחס אליכם כמו לזבלים? תורידו עליו כיסא בראש. מצדי.
אין שום הצדקה ולא תהיה לעולם הצדקה לקום כל בוקר ולדעת שהיום שלך בעבודה יהיה מהגיהינום. ואם יש ועד עובדים חזק, אז לערב אותו במיידי.

בארגון, הבהרתי לו שלא אעבוד במקום שההנהלה נותנת יד לעובדים ומנהלים זוטרים להזיק לעובדים אחרים. הבוס, באי נוחות, ניסה להיתמם,, אבל הבין היטב את הנקודה, הבטיח שאצלו הכל בסדר ואין לי מה לדאוג. דווקא אהב את הגישה העניינית שלי, כך אמר.

לא תאמינו אבל זה היה המקום הכי מחורבן שעבדתי בו, כך התברר בדיעבד.
מנהל שמטיל אימה, משקר, ומעלים עובדות חשובות מעבודתי ומהדוחות שדיווחתי, לוקח קרדיט על הישגים שלי, תומך סלקטיבית ודואג להפיל אותך, מוליך באף את המנכ״ל
השיא היה כאשר הוא הודיע לי שלא בטוח שאני יכול לסיוע בצהריים להלוויית חבר שנהרג במילואים.

את החברה האלה ניתן לזהות בשבועיים הראשונים לעבודה, ויש להעמיד דברים המקום מיד.

ולהיכנס אליו חופשי לבית ולרכב ולמקום העבודה ,ולהתקין מכשירי ציטוט כך שכל נאד שהעובד יעשה ישמע בכל רחבי הארץ ......
והחברים שלו לעבודה נהנים מאוד להתעלל בבחור המסכן ובבני משפחתו האומללים ..
והאנשים שמבצעים את הדברים האלה נמצאים בתחושה של שופטים ולא של עבריינים,והם מאמינים שהקרבן הוא בעצם העבריין שהם שופטים לחומרה והורסים לו את המשפחה ....

הבוסים הישראלים הם חיות טרף. רוצים בן אדם אחד שיעשה עבודה של 4 אנשים. מה פתאום מזכירה צריכה לעשות עבודת תרגום. בשביל זה יש מתרגמים מקצועיים וחברות תרגום. לקחת את האוטו לשטיפה? מי הוא חושב את עצמו "אלכסנדר הגדול".
לא פלא שאח"כ אותם בוסים מתלוננים מדוע חסרים להם עובדים במיוחד במפעלים. לכו תחפשו פראיירים מסין או מעזה במשכורת הרעב תמורת מקסימום עבודה ונראה מה תקבלו מהם. בינתיים, עדיף לקבל אבטלה ושאותם בוסים יעבדו בשבילי עד שילמדו להתנהג. מה גם שאם מקליטים בוס כזה אפשר לעשות עליו קופה בבית משפט ולצאת לשנת שבתון או לקנות רכב אוטומט במצב טוב :-}

האנשים שאני מחזיק מהם הם האנשים שאם מתנהגים להם לא יפה הם חותכים באותו רגע מהעבודה ושמים זין על הבוס.
אין יותר כיף מאשר לדפוק את הבוס במשמרת שלך וללכת הביתה חחחח
אבל רוב האנשים פחדנים ואוכלים חרא וסותמים את הפה.

פעם עבדתי במשרד נוצץ ויוקרתי בעל אווירה מלחיצה מאוד. שרוב עובדותיו היו ברקודות טורפות. מעולם לא פיטרו שם אף אחד, כי פיטורים כרוכים בתשלום פיצויים. כאשר רצו להיפטר ממישהו התירו את דמו של המסכן והחלו להתעלל בו עד שעזב מרצונו. הלחץ היה נורא, לעתים קרובת עבדנו עד הלילה. התחרות והלחץ גרמו למנהלים זוטרים ולעובדים עצמם למצוא קורבן ולהתעלל בו בקביעות. כאשר המסכן לא יכול לסבול יותר ועזב, מצאו קורבן חדש. כאשר הרגשתי שתורי מתקרב עזבתי. לקח לי שנים לרפא את הפצעים הנפשיים שחטפתי שם. היום אני יודעת שאסור לעבוד במקום כזה, אך התחייבויות כלכליות כבדות גרמו לי להישאר ולסבול שנים.

הכי הרבה מהשפלות של עורכי הדין אשר ״מאמנים״ אותם, ואין להם שום גוף להתלונן. ביום שסיימתי את ההתמחות הייתי הבנאדם הכי מאושר בעולם!!! שנה של סבל הגיעה לסיומה, לעומת שנת העבדות הזאת, הלמידה לבחינות הלשכה היא ממש קייטנה עבורי.

נשלח מהסלולארי שלי

למעשה, אני חושבת שרוב המנהלים גרועים וחסרי כישורי ניהול.
את הבוסים הגרועים מאפיינים בדרך כלל שני דברים בסיסיים:
1. יחסי אנוש גרועים (יחס לא נעים לעובדים, דיבור משפיל, מזלזל ומעליב)
2. הטלת משימות רבות מידי על העובד וציפייה שהוא יבצע את כולן בלוחות זמנים לא הגיוניים. וכשהעובד לא עומד בלוחות הזמנים הבלתי אפשריים, אז כמובן האשמת העובד (שגם כך מרגיש שהוא קורס מהעומס).

אם את\ה חושב שלקרוא ספר על איך להתמודד עם בריונות יעזור לך, אז אתה חלש..
עם בריונות מתמודדים באופן ישיר פנים לפנים בלי להסס, מי שמהסס ישאר חלש תמיד וחלשים תמיד סובלים ותמיד יסבלו מבריונות (ירידות סתלבט צעקות וניצול)
כשמשהו לא מתאים לך אתה הולך אומר שזה לא מתאים לך (צורת דיבור התייחסות וכו׳)

התיאורים לגבי הדינמקה והטיפוסים בכתבה הזאת כ"כ נכונים!
"השפעה ולעג, השמת העובד במבוכה ברבים או זלזול בו באמצעות התעלמות או לגלוג ברבים...." חרם משרדי, שמעות שווא, שקרים לגבי יכולת העבוד ולקיחת הקרדיט על העבודה הקשה של העובד

עבדתי בסטארט אפ כושל עם בוס נרקסיסט (לא בהשאלה הדבר האמיתי מחלה נוראית)
הוא היה וואחש ג'ורה אגרסיבי עם אנגלית של מעברה ומונולגים כ"כ מביכים...
אבל לזכותו יאמר שהוא היה שקרן ומינפולטר מדהים...The Best

הבעלים של החברה היה מודע לחלוטין למצב והבטיח לי הבטחות ע"ג הבטחות כדי שאני אשאר והם ימשיכו לנצל את היכולות והכשרון שלי, הבעלים- אפס חסר עמוד שדרה ונטול זוג ביצים, פחד להתמודד עם הוואחש ופיטר אותי אחרי שנה של סיוט ושהוא ידע כבר שהוא על סף פשיטת רגל בגלל-הפתעה-ניהול כושל ומביך.

What goes around comes around
הבוס גנב מהבעלים רבע מיליון ש"ח, והמצב הבלתי אפשרי שנקלעתי אליו דירבן אותי לא לעבוד עבור לוזרים כאלה, לנצל את היכולות שלי ולפתוח עסק מצליח משלי.

יש מקומות עבודה חולים ולפעמיים נקלעים למצבים בלתי אפשריים, שבוס מגלה התנהגות כזאת-זה מכוון ושיטתי, עם אין אפשרות לעבור תפקיד/בוס/מחלקה-
להתפטר עם כל הקושי והחשש.
זה לא שווה את המחיר הבריאותי והנפשי, אני מקווה שמקומות עבודה בישראל יבינו שעובד בסביבה נעימה, משתלם לעסק בטווח ארוך וקצר.

שהיתה בעברה סגנית מנהל מחוז במנהל מקרקעי ישראל, שפשוט יסבלו כל רגע מחייהם הארורים

כל החברה שונאת אותה
אישה חולה, מכשפה ותוקעת לכולם מקלות בגלגלים אבל בקרוב תפוטר צדק פואטי
אישה מתוסכלת מקצועית וצריכה פסיכולוג דחוף.
רק עצוב לדעת איזה חולירות צמחו במינהל מקרקעי ישראל המושחת

אני נמצא ברילוקיישן ובתור ישראלי בחברה זרה אכלתי המון ח## (ביחוד בקיץ בזמן המבצע האחרון בעזה). אחרי שקראתי את הספר של איתן והתחלתי לפעול לפיו, לאט לאט הכל השתנה. נכון עדיין יש פה ושם בעיות עם אחד המנהלים (לא חשוב מאיזו דת), אבל עם כל השאר (גם קולגות וגם מנהלים) מבחינתי זה פשוט עולם אחר.
מהרגע שהבנתי שהבעיה לא אצלי, הכל היה יותר פשוט.
המלצה שלי אל תפחדו לקחת בן אדם לחדר, לסגור את הדלת, ובשיחה שקטה להציב לו גבול. מהרגע שהוא יבין שאתם לא פראיירים, הוא פשוט יחפש קורבן אחר.
תעשו לעצמכם טובה. חפשו בגוגל איפה אפשר לקנות את הספר של איתן מאירי. זה פשוט שיעור לחיים.

בעיה כלל עולמית הגורמת נזק רב (ושקט בד״כ) לא רק לעובדים אלא גם לאירגונים
דווקא בגלל שכלפי הממונים המנהל מציג פנים אחרות לחלוטין.
ממולץ לקרא חומר (באנגלית) של Hare על פסיכופטיות במקום העבודה.

ולכן גם תיתקלו בבריונות בעבודה.

אני נתקלתי בתופעה המכוערת והמטרידה הזו מספר רב של פעמים, דבר שאילץ אותי להחליף מקומות עבודה רבים.
הבעיה הקשה ביותר היא, שאין למי לפנות, אין עם מי לדבר ובד"כ גם אין דרך להוכיח שהופעלה נגדך בריונות, גם אם היא סדרתית -- נותר פשוט לברוח ולחפש מקום עבודה אחר, בתקווה ששם תזכי להיות בחברת אנשים טובים יותר.
עצוב, מדכא ומייאש.