שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    האם גם אתם סובלים מבריונות בעבודה?
    הצקות, השפלות ואף אלימות - למעלה ממחצית מהעובדים בישראל מדווחים כי ימי העבדות לא באמת הסתיימו; הם סובלים בעבודה מהתעמרות מצד הבוסים, הקולגות ואף מצד הלקוחות. מבדק חדש יגלה לכם אם גם אתם סובלים מהתופעה, ויספק לכם כלים להתמודדות

    העבדות עדיין כאן: ש', אם חד-הורית, עבדה 4 שנים בתפקיד בכיר בחברת ניהול מועדוני לקוחות - מה שלא חסך ממנה התעמרויות קשות ונשנות מצד מעסיקה, מנכ"ל החברה. "די מהר קלטתי שבמקום העבודה יש דפוס של התעללות ממשית", היא מספרת. "כל המשרד התנהל בפחד".

     

     

    ש' לא לבד - ד"ר יפית רפאל, ראש ההתמחות בניהול משאבי אנוש במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, מציינת כי המודעות לתופעת ההתעמרות בעבודה רק החלה להתעורר בעשור האחרון, אבל במדינות שהנושא כן נחקר בהן, כמו בריטניה ואוסטרליה - התברר כי היקפה עומד על כ-30% מהעובדים במשק. 

     

    בשל עליית המודעות לתופעה והיעדר התייחסות מצד החוק הישראלי לנושא, פותחה לומדה למניעת התנהגות פוגענית במקום העבודה. הלומדה פותחה במסגרת התואר לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון HIT. היא נועדה לסייע לעובדים לזהות האם מתנהגים כלפיהם בצורה בריונית, לספק כלים להתמודדות, לעודד מנהלים לבחון את התנהגותם וליצור קוד התנהגוד אחיד לשוק העבודה בישראל. האם גם אתם סובלים מהתעללות בעבודה? בחנו את עצמכם:

     

    לכניסה ללומדה - לחצו כאן  (הלומדה פותחה על ידי הסטודנטים לילך גל, אלי גוהר והדס רוטנברג)

     

    ש', ששימשה כמנהלת מועדוני לקוחות בחברה, מספרת כי נורות האזהרה נדלקו אצלה כבר בשבוע הראשון לעבודה. "בימי הראשונים לעבודה פנה אלי המנכ"ל בשעות הערב עוד כאשר הייתי כבר בבית, בבקשה שאכין לו עבודה ענקית באופן מיידי", היא נזכרת. "מדובר היה בתרגום מסמך ענק מאנגלית לעברית וזה לא היה כלל במסגרת התפקיד שלי - אבל נאלצתי לעבוד על זה לילה שלם.

     

    במהרה החלה להבחין בדפוסים בעייתיים. "המנכ"ל לא היה מאפשר לי להשמיע את דעותיי ומשפיל אותי מול שאר העובדים", היא מספרת. "כך למשל, אם הייתי אומרת את דעתי בישיבה - הוא לא היה נרגע עד שהייתי אומרת את הדעה שלו, וכאשר מדי פעם לקוח היה מתלונן - הייתי חוטפת מטח האשמות מלווה באיומים והפחדות עוד לפני הבירור. הוא הזהיר שאם החברה תפסיד כסף בגלל הטעות שלי זה יצא מהכיס שלי, מרמז על פיטורים באופן עקבי עם משפטים כמו "אם טעית אז לא תהיי פה" ובגדול גרם לי לחשוש על מקומי כל הזמן, אבל בגלל שאני אם חד-הורית פחדתי לעזוב".

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לדבריה, כל עובדי המשרד סבלו, כאשר ההצקות זלגו באופן קבוע גם לזמנם החופשי כמו ערבים, סופי שבוע וחופשות. "העובדים היו משוכנעים שהכל מוקלט ומצולם. הם לא ידעו אם זה נכון בוודאות, אבל את שיחות הטלפון המנכ"ל היה מקליט באופן עיקבי בידיעת העובדים", היא מציינת. "היה עובד שהפך לנהג האישי שלו ולקח את אשתו למספרה, את הילדים לגן ואת הרכב לשטיפה - על אף שזה לא היה התפקיד שלו. 

     

    "פעם הוא אפילו הוא קידם באופן אישי מועמד פוליטי וכפה על כל העובדים ולעשות עבורו דברים מחוץ לשעות העבודה", היא מוסיפה. "הבעיה הכי גדולה שנגרמה לי שם, היא העובדה שאיבדתי את הבטחון ואת האמון בעצמי שאני שווה. נאלצתי לעבוד עם קואוצ'רית בכדי לשקם את הביטחון העצמי שלי ולבסוף, אחר 4 שנים, הצלחתי למצוא עבודה אחרת ולעזוב. כשהודעתי לו שאני עוזבת הוא כעס מאוד והורה לי לעזוב את המשרד באופן מיידי".

     

    "שנתיים של התעללות"

    א', שעבדה במשרד גדל בתחום התקשורת, סבלה מהתעמרות מצד מעסיקתה שעומדת בראש המשרד. "מדובר במעסיקה שהמון עובדים ובעיקר נשים, נפגעו ממנה", היא אומרת. "היא הייתה מנהגת אלי בצורה משפילה ומזלזלת, מביישת אותי מול לקוחות וכל האווירה הייתה קשה. היינו מקבלים משימות בלתי אפשריות וכשאנשים לא עמדו בתוצאות המצופות זה נגמר בצעקות רמות".

     

    בין השאר, שגרת העבודה כללה טלפונים תכופים. "הייתי מקבלת ממנה טלפון ממנה כל חצי שעה, בשאלות של "מה קורה עם זה ועם זה?" או "מה את עושה עכשיו?". היא גם הייתה מתקשרת אלי בשעות הבוקר לפני שהגעתי למשרד כדי לנזוף בי על אייטמים שלא שילבתי בהם את הלקוח, ובשעות הערב בזמן שהשכבתי את הילדים כדי לנזוף על דברים שעשיתי לא טוב באותו היום".

     

    לאחר מספר חודשי עבודה, נאלצה להתמודד עם סיטואציה עוד יותר מכעיסה. "בתי, שהייתה כבת 4, אושפזה בבית חולים עם חשש לדלקת כליות והייתה עם חום מאוד גבוה", היא נזכרת. "בערב התקשרה אלי הבוסית וחשבתי שהיא רוצה לשאול מה שלום הילדה, אבל היא אמרה לי שלא מקובל עליה שאין לי סידור לילדה. נאלצתי להזעיק את אמי, שגרה רחוק, ולהגיע למשרד למרות שלא היה מדובר ביום או בתקופה עם עומס חריג.

     

    "לאחר שנתיים של התעללות היא פיטרה אותי", מוסיפה א'. "באותו יום התקשרה ללקוחה הכי גדולה שלי ואמרה שפוטרתי כי אני לא מקצועית - למרות שהלקוחה מאוד מאוד העריכה אותי".

     

    "התנהגויות היוצרות חוויות סבל אצל העובד"

    ד"ר רפאל מסבירה כי על אף שתופעת ההתעמרות בעבודה היא תלוית תרבות ונורמות, ניתן להגדיר אותה כהתעללות מילולית או רגשית, הנתפסת בעיני העובדים כהתנהגות פוגענית. "ההתעמרות כוללת מנעד רחב של התנהגויות היוצרות חוויות סבל אצל העובד", היא מסבירה.

     

    בין הדוגמאות הנפוצות להתעמרות במקום העבודה, היא מפרטת התעלמות מדעותיו והשקפותיו של העובד; מניעת גישה למידע הרלוונטי לביצועיו; חשיפתו לעומס עבודה מוגזם או לוחות זמנים בלתי-אפשריים; התעלמות, השפלה או השמת העובד לצחוק בקשר לעבודתו; הפצת רכילות; השמעת הערות מעליבות ונטילת תחומי אחריות מהעובד או החלפתם במשימות יותר טריוויאליות או לא נעימות. 

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    "תארו לכם מנהל בדרג הביניים, אדם חרוץ, שקדן ואהוד על עמיתיו, שמתקדם לאחר 15 שנות וותק בארגון לתפקיד ניהולי בכיר יותר", היא ממחישה. "לכאורה מדובר באירוע משמח, אך בפועל חייו הופכים סיוט מתמשך כי הבוס החדש שלו מטיל עליו משימות בלתי סבירות, מעליב אותו, מתעלם ממנו באופן מופגן בכנסים ואף משפיל אותו תוך ביטול דעותיו או עמדותיו בישיבות רבות משתתפים. התנהגויות אלה הן חלק מתופעת ההתעמרות בעבודה".  

     

    ישראל: כמחצית מהעובדים סובלים מהתעמרות

    בישראל, הנושא של התעמרות בעבודה נבחן בסקר שנערך עבור משרד הכלכלה וכלל ראיונות טלפוניים עם 1,120 עובדים ומחפשי עבודה. הנתונים העלו כי 55.4% מהעובדים בישראל נפגעו בשנת 2011 מהצקות בעבודה בתדירות של מדי פעם ועד לעתים קרובות. כ-37% דיווחו שנפגעו מצד המנהלים, כ-34% - מצד עמיתים בעבודה, וכ-21% - מצד לקוחות.

     

    במסגרת הסקר דורגו ההצקות לפי דרגת חומרתן. ההתנהגויות הפחות חמורות כללו אי מתן קרדיט על עבודה שנעשתה במאמץ או האשמת שווא את העובד במקום לקיחת אחריות מצד המנהל; הצקות בדרגת חומרה בינונית כללו שקרים לעובד או פגיעה בפרטיותו; ודרגות חומרה גבוהות כללו השפעה ולעג, השמת העובד במבוכה ברבים או זלזול בו באמצעות התעלמות או לגלוג ברבים. הדרגה החמורה ביותר כללה אלימות פיזית, פגיעה ברכוש העובד או חבלה בסביבת עבודתו.

     

    "קשה לומר שממצאים אלה הם בגדר הפתעה משום שקשה לנתק את ההתעמרות וההצקות בעבודה מתופעת האלימות בחברה בכללותה", סבורה רפאל. "בסביבה של אלימות בכבישים, ברחוב, בבתי הספר וברשת, קשה לדמיין מציאות שונה במקומות העבודה. לכן ההפתעה איננה בעצם קיומה של התופעה. אלא בכך ששתקנו כל כך הרבה שנים".

     

    האם רק הבוס יכול להתעמר בעובדים?

     

    "נהוג ליחס התעמרות במקום העבודה למנהלים, התנהגות המכונה גם ניהול פוגעני, אולם התעמרות יכולה להגיע גם מצד עמיתים או לקוחות", משיבה רפאל. "התנהגויות עמיתים המפיצים שמועות על העובד או מספרים עליו בדיחות הן בהחלט חלק מהתופעה. התנהגות אלימה פיזית למשל, בדרך כלל מגיעה מצד לקוחות ולא מנהלים או עמיתים".

     

    האם כל אחד יכול להיות קורבן?

     

    רפאל מציינת כי לכאורה - התשובה חיובית. עם זאת, היא מסייגת זאת בתיאור "הקורבן הטיפוסי", של הפסיכולוג הארגוני והתעסוקתי איתן מאירי בספרו "המגיפה השקטה במקומות העבודה: התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית" - אדם ישר, הוגן, בעל ערכי מוסר מוצקים, עם תחושת אחריות ומחויבות, חרוץ ומסור, שלרוב ה"אנחנו", קודם אצלו ל"אני" ולכן הוא שמח להדריך אחרים ולסייע להם.

     

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    "זו הסיבה לכך שהוא אהוד ומקובל, אבל יש לו גם נקודות תורפה", מסבירה רפאל, "תפיסת עולמו הבסיסית, שאנשים הם טובים והגונים, מקשה עליו לזהות מניפולציות. יכולת הספיגה הגבוהה שלו גורמת לו לא להגיב בתוקפנות ובסוף קיים אצלו הקושי להציב גבולות ולהגיד "לא", וזה מקשה עליו לבלום את ההצקות שמתגברות עם הזמן וממררות את חייו".

     

    אילו תכונות אופי מאפיינות את הפוגע?

     

    "לרוב מדובר באדם כריזמטי ואינטיליגנטי, חסר רגישות לזולת אך מופיע בתחפושת אמפטית. פעמים רבות הוא מתאפיין כ"חולה שליטה" ולעתים יכול להפגין אגריסיביות רבה. יש לו קושי במצפוניות ותפיסת עולם שונה וקיצונית במידה. הוא רואה בנפגע איום, "מתלבש" עליו ואז מתחילה ההתעמרות. בראשיתה היא במסווה, בהערות קטנות ומניפולטיביות. הקורבן אפילו לא מזהה את מצבו בשעה שמנסים להקטין אותו ולהרעיל את כל סביבתו נגדו, והתופעה מתגברת".

     

    "הבעיה, בעיקר כשמדובר ב"מנהל ו"כפיפו", מתחילה בהבדלי כח, שיוצרים תמונה אמורפית למה מותר ומה אסור", היא מוסיפה. "המנהל מרגיש שמותר לו הרבה וככל שתפיסת הכח שלו מתגברת כך הוא פחות מודע לפגיעה שלו בעובדים ופחות רגיש לתחושותיהם. מולו עומד העובד השותק והמבליג גם בגלל מאפייניו האישיותיים, גם מפני שהוא מתבייש וגם מפני שהוא חושש להרע את מצבו עוד יותר.

     

    נזקים לעובד - ולארגון

    רפאלי מציינת כי העובדים הנתונים לבריונות סובלים מנזקים רבים, בהם תחושות השפלה, לחץ ודיכאון, החלשת המערכת החיסונית ויהיו חשופים יותר למחלות ותאונות עבודה. "עובד כזה ייעדר הרבה ויעזוב בסוף אם יוכל להרשות לעצמו - אבל אז תופיע גם פגיעה כלכלית. אם הוא יישאר, איכות העבודה והיעילות שלו ירדו, הנכונות שלו לסייע תירד ותחול פגיעה בתקשורת ובעבודות הצוות. במחקר שנערך בשבדיה דווח על בין 100 ל-300 התאבדויות בשנה על רקע נושא זה".

     

    ביחס לארגון, רפאלי מציינת כי הנזקים הישירים מתבטאים ברמות תחלואה גבוהות של העובדים, העדרויות ותחלופת עובדים גבוהה עקב עזיבה מוגברת, ואילו הנזקים עקיפים מתבטאים בתפקוד לא יעיל, פגיעה בתקשורת ובעבודת הצוות ואווירה לא טובה גם אצל העובדים העדים להתעמרות.

     

    מה עושים שאר העובדים במצבים כאלה?

     

    "העובדים לרב יודעים ורואים את המתרחש, אך בוחרים לשתוק במקרה הטוב ולשתף פעולה עם הפוגע במקרה הרע. ברוב המקרים הם לא יתערבו לטובת הקורבן, גם כי הם חוששים לההפך לקורבן הבא וגם מתוך תפיסת עולם של "כל אחד וענייניו, אנחנו לא ילדים". עם זאת, לרוב, העובדים יעדיפו להימנע מקרבתו של הגורם המטריד או לברוח ממנו, דהיינו עזיבה".

     

    טיפים להתמודדות

    רפאלי מציינת כי היקפי התופעה, נטיית הסביבה הקרובה לנהוג באדישות ונטייתו של הנפגע להימנע או להתרחק מהגורם הפוגע עד כדי עזיבת מקום העבודה - מחייבים חקיקה ואכיפה בנושא. בחודשים האחרונים הושלמה הצעת חוק בנושא, שהובילה ח"כ מרב מיכאלי ושחתמו עליה עשרות חברי כנסת.

     

    "הצעת החוק מגדירה מהי התעמרות בעבודה, מהן חובות המעסיקים על מנת למנוע אותה ואילו הגנות עומדות לזכות הנפגע", מסבירה רפאלי. "חוק מניעת התעמרות בעבודה, יעמיד את מדינת ישראל עם המתקדמות במדינות העולם ויתרום לסביבת עבודה הוגנת עם ונקייה מביזוי, השפלה, החרמה והצרת סמכויות. כל אלה יהפכו לעבירות".

     

    כיצד יכולים עובדים להתמודד בינתיים עם הבעיה?

     

    "אני ממליצה להיות עירניים לתופעה ובמקרה שזה קורה לכם, לא להיכנס לכוננות ספיגה אלא דווקא לנסות להציב גבולות לפוגע ולדווח לממונה עליו. כמובן שאירוע חד פעמי איננו נכלל במסגרת התעמרות בעבודה, אבל התנהגות ממושכת כזו צריכה להיבלם. בנוסף, על אף תחושת אי הנעימות - יש לשתף אנשים בתופעה ובשום פנים לא להישאר לבד עם מועקה זו.

     

    "כדאי גם לאסוף הוכחות כגון הקלטות שעשויות לסייע במקרה של התפטרות, אז ניתן לדרוש תנאי פיטורין כתוצאה מהרעת תנאי עבודה", היא מוסיפה. "ברמה הארגונית -מומלץ לבצע הערכה ומיפוי של התופעה ולהעביר מסר של אפס סובלנות בנושא". 

     


    פרסום ראשון: 11.04.15, 09:48
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האם גם אתם סובלים מבריונות בעבודה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים