לקח לי כמה שנים, עד שמצאתי גבר מיוחד במינו והיום אני בזוגיות מאושרת.
גרושה+1, התגרשתי בגלל אלימות במשפחה..
לא היה לי פשוט לצאת ולחפש קשר חדש, וזה בלשון המעטה.
פסלו אותי על ימין ועל שמאל, בעיקר בגלל הסטטוס ו - +1. גם אני פסלתי, מכיוון שידעתי איזה קשר אני מחפשת, על מה אני מוכנה להתפשר ועם מה אני מוכנה לחיות ולקבל וכמובן מה לא לקבל.
יש לי הרבה מכרים ומכרות רווקים, חלקם היו בזוגיות רצינית וחלקם לא, אבל המכנה המשותף של הרוב - רשימות מכולת שגובלות בהגזמה.
רק היום ידידה בכתה לי שלא מצליחה להכיר בן זוג לקשר רציני, כאשר שמעתי את הדרישות שלה, הבנתי גם למה - לדבריה "שיהיה דומה לאבא שלה באופי, שידע לבנות דברים מעץ, לגהץ, לבשל, לכבס, לנקות, לשמור על סדר מופתי, להתווכח אתה כשיש לה חשק לזה..." אמיתי לגמרי!
הבעיה היא לא ברווקות ולדעתי מיותר לטחון את הנושא, הבעיה באנשים עצמם!
לפני שבאים בדרישות וציפיות לצד השני, תוודאו שלכם יש גם מה להציע, ומה שאתם מציעים לא נופל מהדרישות שלכם.

אין מנוס, זה היה צפוי...
כל אחד ואחת הבוחר/ת בעצמו/מה לאורך זמן, לבסוף יישאר רק עם עצמו/מה...
וזוהי בחירתו של הדור הנוכחי, אז על מה הטרוניה? האשמה היא בנו.

כי בעולם האמיתי אתן קשוחות אדישות דוחות כל חיזור או חיוך כאילו מנסים לפגוע בכן
למרות שאתן הכי רוצות קשר ובאינטרנט אתן חביבות נחמדות וגם מעיזות להתחיל קשר

איך מאלפי גברים לא מוצאים אף אחד???
לדעתי את בררנית

ושוב אתם לא קולטים שזה מציק, הרמקול שלי סגור ככה שלא ראיתי אותו בכלל כי הייתי בטאב אחר

הסירוב שלך כבר הפך להיות כרוני. מחפתלך, פעם אחת תאמר 'כן'... אתה חושש מהמפגש עם ההורים שלהן? שיגלו לה שאתה שמנמוך?

עזבי. חננות.

בצעירותי ראיתי מלא זוגות רבים על שטויות ומסתובבים עם פרצוף חמוץ במשך שנים.
אמרתי אז שאם ככה ניראים הזוגות אז אינני מעוניין להתחתן ואכן דחיתי את החתונה ככל האפשר ולא הצטערתי לרגע.אף אחד לא אומר מה לעשות,לא מזבלים ת׳שכל והחיים נהדרים גם בלי להתחתן.
אצלי היה כניראה מצב הפוך.הפחד שלי היה מלהתחתן יותר מאשר להישאר רווק,כי חיי הרווקות שלי היו טובים ומאושרים וכל פעם שרציתי יכולתי ליצור קשר ולהכנס למערכת יחסים שמעולם לא חייבה אותי.
הרבה שנים עברו מאז ואלו הימים שאני הכי מתגעגע אליהם,ימים שלעולם יותר לא יחזרו,אז לכל הרווקים והרווקות לא להיכנס ללחץ ותחיו ותהנו מחיי הרווקות.אלו פשוט חיי כיף.

עזבי אותך שטויות.
אל תיפלי למלכודת נישואים, ילדים וכו'.
בלי קשר לעצבים ותסכול, זה תיק של דאגות לכל החיים.
תיהני מהחופש.

חזרת לתבנית הרגילה המאוסה והשיקרית של- בואו תצילו אותנו מהרווקות שלנו. כשכל העניין של הרווקים של היום, וכמו שזה נשמע גם שלך- אנחנו בניגוד לעבר, לא מוכנים להכנס למשהו שהוא לא בדיוק, רק כדי שיהיה משהו אפילו אם זה לא מסעיר- כמות הפעמים ששמעתי את השאלה התמהה- מה את מחפשת אהבה כמו בסרטים? כן! ולמה להתפשר על פחות מזה? אז תגידי לי מה משדר הצלחה רווקה בת 30 שחיה את החיים שלה בדיוק הכי נכון לה או נשואה בת 28שכמעט שונאת את בעלה ולא מפסיקה להתמרמר עליו, והוא עליה. רצית לדבר על רווקות אז תדברי אל תכנסי ישר למסגרת שאמא ואבא והדודה מחדרה רוצים שתיכנסי אליה

אני בן 45 רווק ואני רואה איך כולם מחפשים מעל לגובה שלהם.
גם אני בהתחלה חשבתי כך עד שהבנתי שצריך להתפשר.
הבעיה שרוב הנשים כשאני קורה בפרופיל שלהם מחפשות את האביר על הסוס הלבן, שיהיה יפה, חכם, רומנטי, שיהיה רזה (אפילו אם את קצת מלאה יותר), שיידע להנות, לצחוק ועוד, בקיצור החבילה המושלמת.
ברגע שאנשים יבינו שצריך לפגוש ולא רק הודעות, יבינו שצריך להתפשר ולרדת מהעץ הגבוה, אז אולי יימצאו את הצד השני.
אני בחלקי עדיין מחפש אבל גם כששלחתי הודעות לצערי אני חושב ששפטו אותי ישר מהפרופיל והתמונה.
מאחל לך הרבה הצלחה, כי אומץ יש לך.

יקירתי אני אמא לרווקה יפיפיה, ולעוד שתי בנות בזוגיות שכל אחת מהן ילדה מדהימה. שימרי נפשך ושימרי חייך הרווקות היא התקופה המדהימה ביותר שתחווי, תתענגי עליה לפני שיגיע הבעל המבטיח והילדים הצורחים, כי אז כבר לא תוכלי לישון כשתרצי ולא תוכלי ללכת לשירותים עם ספר ,טלפון נייד גם לא עם עצמך בלי כלום כי הדלת תהיה פתוחה והתינוק שלך בעגלה יחכה לך לא תמיד בסבלנות, ובן זוגך האוהב שהבטיח לך הרים ועמקים וטיולים בטבע הוא יהיה "עייף" , ושלא תביני לא נכון הוא אחלה גבר ואוהב אותך עד.... להשאיר אותו עם התינוק שעה לבד. תהני יקירתי מהרווקות כי זה לא חוזר . וזאת אומרת אמא בת כמעט שבעים שעברה הכל ועוברת את זה שוב עם בנותיה. אני גאה ברווקה הבררנית שלי אני שמחה כשהיא יכולה לתכנן לראות הופעה בחול מהיום להיום , אני גאה שהיא לא נשברת ומוכרת בזול את עצמה רק כדי להגיד , "אני בזוגיות" הזוגיות לא משקפת אותה היא בן אדם שמח שמכיר בערך עצמו ויודעת כשהיא תרצה זה יגיע. הרבה אהבה יקירתי - דניאל

מניסיוני - הייתי באתרי ההכרות שנים והכרתי את בעלי "במציאות". כשאני חושבת על זה אם בעלי היה באתר הוא לא היה עובר את ה"סינונים" ששמתי שם. הסינונים או הפילטרים איכשהו חייבים לשים כדי לצמצם קצת את כמות האנשים הפוטנציאלית לדייט אבל בפועל זה לא ככה.
יצאתי לדייטים לרוב עם בהירי עור, התחתנתי עם כהה. בסינונים שמתי מעל גובה מטר שבעים וחמש, בעלי מתחת למטר שבעים.
פרט קטן, הוא בכלל איטלקי ושם את כל הגברים הישראלים בכיס הקטן. בקיצור זה לא הכמות שאת צריכה לחפש אלא האיכות. את צריכה אחד טוב לא אלף בפוטנציה. ..בהצלחה.

יצרת במו ידייך.
אם האפליקציות מקוללות כדברייך- למה את עוד שם?
תצאי מהחיפוש, מההנחה שאת חייבת למצוא מישהו
ותחיי את החיים.
לא תאמיני כמה הלא צפוי מחכה לך. רק תתני לזה צ'אנס.

מרגש פחות מלקנות חולצה ב-Ali...

לגבי חוסר ההצלחה באפליקציה - זה די דומה למצב בחיים האמתיים, האטרקטיביים מן הסתם מצליחים יותר ובמהירות רבה יותר.

אפליקציית היכרויות היא לא קסם, אם לא נחלת הצלחה מסחררת ברווקות בחיי היומיום עד גיל 25, זה לא אמור להשתנות באופן דרמטי בעולם הוירטואלי.

אפילו גרוע מכך, באפליקציה, אם את נראית ממוצעת בלבד, הסיכויים אולי אף פוחתים, כי בשל ההיצע והזמינות אנשים נוטים "לסנן" על בסיס מראה בצורה יחסית קיצונית לעומת שהיו נוהגים במציאות.

עכשיו אחרי כל השליליות הזאת, אציע דרך שלדעתי מועילה בעשרות מונים ביחס לכל אפליקציה:
במהלך היום, כשאת מחוץ לבית, השאירי את הנייד בתיק והסתכלי סביבך. אם את נתקלת בבחור חביב אל תהססי לחייך או להתחיל שיחה בנימוס.

כך היכרתי את זוגתי, שכנראה הייתה בקלות רבה מאד מסננת את הכרטיס שלי באתר היכרויות...

כמיהה למגע,חמימות, רוך. תחושה שהחיים חולפים מול עיני ובעצם לא מתממשים.

למצוא מישהי אחת עם פוטנציאל להמשך,מישהי אחת נורמלית, שפיה וליבה שווים זה ממש למצוא מחט...ואני לא יודע אם בערימת שחת או בערימת תח...
נשים יקרות תסתכלו בראי!!!

רווק לא זכאי לשום הטבה, לא בנקודות זיכוי במס הכנסה, אפילו לא בגיל 60.... לא במערכת הבריאות, הרווק משלם את המירב במיסים לנושא הבריאות, אם רווק נרשם כחבר במועדון ספורט, הוא משלב את הסכום המכסימלי, כאשר נרשם מישהו עם בת זוג הסכום שמשלם כל אחד מהם פחות מזה שמשלם הרווק. בנסיעות לחו"ל: זה ממש לא הגיוני, כאשר רווק נרשם מהארץ לטיול מאורגן בחו"ל, יגבו ממנו הוצאות לינה בבית מלון פי כמה יותר מזוג... בלי כל הצדקה. כי המלון גובים מהחברה הרבה פחות ממה שגובה חברת הנסיעות מן הנוסע היחיד!! גם בארץ אם רווק נרשם לחדר במלון פשוט קורעים אותו במחיר, בכל גיל שהוא.
והאפליה העיקרית היא דווקא בנושא המיסים, רווק גם בגיל השלישי, בכל נושא ביטוח לאומי, מס הכנסה, מס בריאות ועוד יהיה מופלה לרעה הגיע הזמן שיעשו חושבים מחדש!!!

נכון שבתחום הזה יותר קשה לגברים, אבל המספרים שהצגת גרועים מדי.
אולי התמונות שבחרת לא נכונות, אולי הפרופיל שלך לא כתוב נכון.
אולי המשפטים שכתבת פונים לחוש הומור ספציפי מדי.

הטור גרם לי לתהות: אולי האפליקציות האלה דווקא מקשות על מציאת זוגיות? כי אנשים מוצפים בשפע, וחשים כל הזמן צורך "לדפדף הלאה"...
אני למזלי התחתנתי באוניברסיטה, בתקופה שהיו פחות אתרים/אפליקציות, והיה לי טבעי לבחור מהסטודנטים סביב. זה לא שהתפשרנו: היו דפיקות לב ותחושת נשמות תאומות. אבל לכולם יש ימים פחות מוצלחים, דייט משעמם, וויכוח פוליטי, פאדיחות מההורים - ולמזלינו ידענו לסלוח ולתת עוד צ'אנס... מה שאולי לא היינו עושים אילו ידענו שיש עוד 1000 אופציות בתיבת הדואר הנכנס. אולי עד היום עוד היינו ממשיכים לדפדף.

יש עליו מדבקה של בחור טוב הטמטום אוכל אתכם

אם לא מצאת גבר לטעמך מתוך 1000 אז משהו דפוק בך ואת צריכה יעוץ. יותר קל להאמין שישבת על הספה וחיכית שמשהו יתחיל אותך. רוצות פמיניזם? תתחילו ליזום ולא להכות לנסיך על סוס לבן.

תרבות אינסנט וחוסר רצון בסבלנות או דחיית סיפוקים. בדיוק כמו הטור שלך שמבקש חשיפה ו״להוציא קיטור״, אבל עם זאת, לא מספק שום תוכן של ממש מעבר להצגה הטריוויאלית והתמציתית להחריד של הבעיה. העניין זה לא הרווקות, אלא דור שלם של אנשים שלא רוצים להשקיע בכלום.