לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות ב-6 דיונים
הגידול בייצוא למצרים מרשים במיוחד כשלוקחים בחשבון שמצרים, שהיא מדינה ענייה בלאו הכי, נמצאת מאז המהפכה במשבר כלכלי קשה. יצוא המוצרים הכימיים למצריים זינק, לפי נתוני התאחדות התעשיינים, בכ-211% (יותר מפי שלוש), והסתכם השנה בכ-118 מיליון דולר, וייצוא מוצרי הפלסטיק גדל בכ-20%. יצוא מוצרי האריזה, לעומת זאת, ירד בכ-40%, ייצוא המכונות ירד בכ-64% (אולי בשל היחלשות התיאום הביטחוני בין שתי המדינות) וייצוא הטקסטיל ירד ב-3.6%.
למרות זאת, היקף הסחר הכולל עם מצרים ירד אשתקד ב-23%. זאת, עקב הפגיעה המכוונת של בדואים מסיני בקשר הכלכלי הגדול ביותר בין שתי המדינות - ייבוא הגז הטבעי ממצרים לישראל. יבוא הגז הופסק לחלוטין שבע פעמים בסדרת פיגועים שפגעו בצנרת הייצוא של הגז לישראל, ירדן וסוריה, ואינו פועל גם כעת. כתוצאה מכך, נרשמה ירידה של 59% ביבוא המוצרים הכימיים ממצרים לישראל והייבוא ממצרים בכללותו ירד בכ-49%.
"למרות השינויים הפוליטיים שאירעו במצרים, המשיכו להתקיים בין המדינות יחסי מסחר", אומר מנכ"ל ההתאחדות אמיר חייק. "הקהילה העסקית בישראל ובמצרים ידעה להפריד בין הפעילות הכלכלית לבין הסביבה הפוליטית. היחסים המסחריים
תורמים לשמירה על הקשרים השוטפים בין ישראל ומצרים והם בעלי חשיבות אסטרטגית".
ישראל נמצאת במשבר ביחסים הביטחוניים והפורמליים גם עם טורקיה, אבל גם הוא אינו משפיע על המסחר בין שתי המדינות. מנתוני מכון הייצוא עולה כי הייצוא הישראלי לטורקיה הסתכם ב-2011 בכ-1.9 מיליארד דולר, גידול של 40% לעומת 2010. זאת, בהמשך לזינוק של 30% בייצוא מטורקיה בשנת 2010 לעומת 2009. הסיבה לכך היא הצמיחה המאסיבית שעבר המשק הטורקי בשנים האחרונות.
ראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, הודיע בשנתיים האחרונות כי הוא מפסיק, כביכול, את הקשרים העסקיים עם ישראל. אלא שארדואן אינו יכול להורות לאנשי עסקים פרטיים שלא לבצע עסקים עם ישראל, כל עוד החוק הטורקי מתייחס לישראל כאל מדינה ידידותית, והצהרותיו של ארדואן עוררו בוז גלוי בקהילה העסקית הטורקית, שברובה ממילא מתנגדת לשלטונו. היקף העסקים הביטחוניים בין שתי המדינות אכן הצטמצם, בלחץ שתי הממשלות, אך רוב הקשרים העסקיים שייכים ליזמים פרטיים ולא הושפעו כלל מהבעיות הפוליטיות.