כל מי שהשקיע במניות, ולא במעט בשנים האחרונות וודאי נתקל בכמה "טרנדים", או "הייפים" שעברו על הבורסה המקומית. בקצרה: טרנד בבורסה זהו מצב, בו שלל חברות הפועלות בענף מסוים, חוות עליית ערך משמעותית בשערי המניות שלהן, בדרך כלל במאות רבות של אחוזים, זאת באופן רוחבי ובדרך כלל בלי קורלציה כל שהיא אל הנתונים העסקיים של החברות. מדובר באפקט הקיים עוד מאז ההיווצרות הראשונית של הבורסות ברחבי העולם, ובנג'מין גראהם, אבי תורת השקעות הערך "והמורה הרוחני" של וורן באפט אף כותב על כך ארוכות בספרו המפורסם, המשקיע הנבון – אי שם לפני בערך 100 שנה.
בשנים האחרונות חוו הבורסות ברחבי העולם מספר רב של טרנדים בעוצמות שונות. הזכורות ביותר מהן היו בועת ההייטק של שנת 2000, שכונתה "הדוט קום", ובועת ענף הקנאביס, לכאורה אין בין שני הענפים שום חולייה מקשרת – מלבד אולי העיר תל אביב... מיותר לציין כי כל אחד מהטרנדים של השנים האחרונות הסתיים בירידות רוחביות של עשרות רבות של אחוזים ברוב המניות, וכאב לב עצום למשקיעים בדבר.
על מנת לנסות וליצור מספר נקודות ודפוסים, שהיו משותפים לטרנדים שנוצרו בשווקי המניות, כולל כאלו שהיו בעבר הרחוק (לדוגמה – ענף הזכיינות והשירותים הציבוריים לפני בערך 100 שנה) וכאלו שהיו לאחרונה (ביטקוין, קנאביס, נפט וגז ועוד). הנקודות הללו, אנחנו מקווים יוכלו לתת למשקיעים כיום מספר אינדיקטורים, ובתקווה לחסוך עוגמת נפש עתידית. הנה כללי האצבע לזיהוי דגלים אדומים בתקופות בועה והייפ:
1. מנהלים בלי ניסיון ניהולי
הכלל הזה אומנם לא נכון רוחבית לכל החברות הנמצאת בענף "טרנדי", אך הוא נכון מהסתכלות עבר לרובן המוחלט. מהסתכלות על הרזומה של מייסדי החברות, וכן של המנכ"לים והיו"ר יהיה בדרך כלל יהיה קשה עד מאוד לראות היסטוריה קוהרנטית כל שהיא. עבור רבים מהמנהלים, ייסוד החברה והכנסתה לבורסה זה הצעד העסקי המשמעותי הראשון שהם עשו, ולפני כן עבדו בעבודות זוטרות יחסית במשק העסקי, וככל הנראה בחרו ללכת אל "הכסף הקל" שבחברה בסקטור הנמצא בהייפ בורסאי.
2. מי צריך רווחים כשיש פלאפלים
פה מדובר באלמנט הנכון בעיקר לבורסה המקומית. דבר המאפיין סקטור השרוי בטרנד, בבורסה המקומית הוא בדרך כלל כניסה של כל מיני "לשעברים" לתפקידים ניהוליים בחברות. רק בטרנד הקנאביס האחרון, הבא על הבורסה שלנו "לרעה" הגיעה כמות כל כך גדולה של לשעברים, שלא ידענו שקיימת במדינתו הקטנה מנהר מצרים ועד הנהר הגדול. בין היתר נכנסו לתפקידים הבאים בחברות בבורסה: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (יועץ לחברת יוניבו שפשטה רגל), אהוד ברק (יו"ר חברת אינטרקיור), מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן (יו"ר חברת קנאשור), מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו (יו"ר חברת תיקון עולם קנביט), הח"כית לשעבר יפעת קריב (מנכ"לית תיקון עולם קנביט), מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו (יו"ר חברת טוגדר) ועוד. בדרך כלל גיוס הבכירים מהווה רצון לעלות את החשיבות של החברה, לכאורה חלף דוחות כספיים המאוששים הצלחה עסקית כל שהיא בשטח.
3. אינדיקטורים פיננסים גבוהים
רבות מחברות הטרנד נסחרות בשערים אסטרונומים, אך כאשר פותחים את הדוחות הכספיים שהן מגישות לבורסה התמונה נראית הרבה יותר עגומה. פעמים רבות "מכפיל ההון העצמי" (המחושב בחילוק השווי שוק בנתון ההון העצמי של החברה, וככל והוא יותר גבוה החברה נחשבת ליותר יקרה) הוא אסטרונומי ועומד על נתון דו ספרתי. גם מכפיל הרווח, ככל והחברה בכלל מרוויחה הוא גבוה מאוד – כאשר חשוב מאוד לציין כי הדבר קורה רוחבית, לאורך כל הענף, גם בחברות שרושמות סטגנציה או ירידה בהכנסות.
4. הוצאות הנהלה וכלליות לא פרופורציונאליות
מאפיין ברור של חברות הטרנד, ובכלל לחברות בלי מודל עסקי ברור או התנהלות פיננסית נכונה אלו הוצאות הנהלה והוצאות כלליות גבוהות מאוד, ביחס לחברות אחרות עם פעילות עסקית בהיקף של החברה. לכל משקיע בחברת טרנד בתחום הבלוקציין או של חברת קנאביס וודאי זכורים משרדים מפוארים במגדלי המשרדים הנחשבים ביותר של תל אביב שהחברות הללו שכרו. רק ענף הקנאביס בבורסה המקומית בלבד, בחישוב סנדלרים הוציא סכום הקרוב למיליארד שקלים (!) במהלך השנים האחרונות.
5. מודל עסקי פשוט מדי "ומתגלגל" – עם נתונים "מתנגשים"
כאשר פותחים את מצגת המשקיעים של החברה, או את התוכנית העסקית שמציע המנכ"ל בדוח השנתי, בדרך כלל יהיו תחזיות מדהימות. יהיה רשום שהחברה צפויה להכניס ולהרוויח סכומים אסטרונומיים, ולהיות מובילת השוק. אבל בתוכניות האלו ניתן למצוא בדרך כלל שלוש נקודות חולשה, שחלות על כל הטרנדים שהיו בבורסה בשנים האחרונות, ויכולות לעזור "להציל" משקיעים חדשים.
הראשונה היא פשטות יתר. כלומר המודל לא מתייחס להוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות שיווק, שינוע, מימון וכו'. אלא רק מביא את ההכנסות, הוצאות עלות בסיסיות ויורד כבר לשורה התחתונה של הרווח הנקי. זה מראה ככל הנראה על מודל "חובבני" שלא הושקעה בו מחשבה רבה מדי.
האינדיקציה השנייה היא תחזיות שקר ופנטזיה. פשוט כך. כאשר הנתונים של "השורה העליונה", כלומר לדוגמה המחיר לפריט שימכר עומד על X – אבל מסקר שוק פשוט שיעשה המשקיע, יתברר כי הנתונים סותרים את המציאות. זה נראה מצחיק – שחברה ציבורית תעשה טעות שכזו? אבל לצערנו זה דבר שקרה וראינו אותו שוב ושוב בעבר.
אינדיקציה שלישית היא מחזור תחזיות. היינו, כאשר שמדובר בתחזית "מתגלגלת", כלומר במשך כבר כמה רבעונים החברה מציגה את אותה התחזית – רק שכל פעם היא דוחה את תאריך המימוש של הנתונים בתחזית בעוד כמה חודשים, בעוד רבעון ובעוד שנה.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
