 גדלתי במשפחה חד הורית, אמא הביאה אותי לעולם בלי נישואים. עד היום אני הולכת ברחוב ומחפשת גברים שדומים לי.
 התסביך האדיפאלי עשה לי הרבה צרות בחיים. יצאתי עם גרושים, אלמנים, קשישים עם קרחת וכרס ופדופילים בהכחשה, אבל שרדתי כדי לספר על הטראומה.
 כיום אני חולקת את עצמי עם מהנדס אלקטרוניקה. בלילות הוא חוזר מהעבודה ומסביר לי על צ'יפים חדשים. אין לי מושג מה הוא מברבר, אבל יש לו חיוך נפלא.
 אנחנו גרים בבניין הכי זקן בגבעתיים עם כלבה ודג קרב. השכנים מתלוננים על הרעש (שהכלבה עושה).
 כל הזמן שואלים אותי מתי כבר נתחתן. גם אני שואלת.
 אמא שלו עדיין מנסה להכיר לו את הבנות הרווקות של חברות שלה.
 חברות נואשות שלי רוצות להכיר חברים פנויים שלו. הם פוחדים להכיר אותן.
 אנחנו אוהבים לעשות הכל ביחד. גם לריב.
 זוגיות זה קשה, אבל לא כמו עבודת המאסטר שלי שמתקדמת נורא לאט.
 אני מורה, כתבת פרילאנס מאז גיל תשע, עשיתי קצת טלוויזיה והמון שטויות. כותבת על זוגיות כי פסיכולוג זה נורא יקר.
| 
