|
אולי על ההנאה מהשדות המוריקים ומרבדי הפריחה אפשר בכל זאת לבסס הסכמה לאומית צנועה; לא חייבים מגדיר צמחים, אבל מה שבטוח עוזר - שמיכה, בקבוק יין טוב, לחם כפרי, גבינות ועיניים לראות את כל היופי הזה (ראו בטור מימין שדות נוספים). כתב: יעקב שקולניק, מגזין ארץ וטבע
| |
| |
|
|
מימין למעלה: אתר פריחה מרהיב של רקפות יש בגן לאומי נחל אלכסנדר. היכנסו לחניון המרכזי וסעו בדרך עפר טובה צפונה לחניון בצל חורש אקליפטוס, ליד בריכת מים. כמה מאות מטרים דרומה תגלו מרבדים מדהימים. עונת פריחה: ינואר-מרץ
באמצע: מקום מומלץ ביותר לפריחת כלניות הוא יער בארי, ליד קיבוץ בארי שבצפון הנגב. מעט לפני הקיבוץ מוליכה דרך סלולה צפונה, ממשיכים לפי השילוט לבארי הישנה, היא נת'אביר, כאן יש חניון יפה של קק"ל. הישמעו להוראות כוחות הביטחון בגלל הקרבה לרצועת עזה. עונת פריחה: ינואר-פברואר
משמאל: העץ הקטן שמגיע לגובה של עד שישה-שבעה אינו נפוץ במיוחד, אבל בחודשים פברואר ומרץ אפשר לזהות אותו בקלות: כתם ורוד גדול בלב עצי החורש הירוקים. הפרחים של כליל החורש עשירים בצוף ויש הנוהגים לאכול אותם כסוכריות (טעם של גזוז נוחו עדן). מומלץ: הר חורשן, ליד זכרון יעקב והדרך העולה מבית שמש למערת הנטיפים
| |
| |
|
|
מימין: הוא תמיד פורח באותו מקום ובאותו זמן, תמיד בקבוצות מרשימות, שנוצרו בגלל נטייתו של האירוס להתרבות מקני השורש שלו. כמה אתרים: 'שמורת האירוסים' בדרום נתניה; גבעת האירוסים בנס ציונה, ליד תחנת הדלק; גבעת האירוסים ליד מושב בית חנן (ליד ראשון לציון); יער אילנות של קק"ל, ליד צומת בית ליד; שמורת נחל פולג. עונת פריחה: אמצע פברואר עד אמצע מרץ
באמצע: שיח קטן, נפוץ בגבול המדבריות שלנו, בדרך כלל מעניק פריחה שופעת בצבע ורוד מיוחד. השם שמשון בא מהמילה שמש; כל המינים האחרים שלו צהובים. כדאי לראות אותו בבורות לוץ, ממערב למצפה רמון, בדרך להר חריף. מעניין שאפשר למצוא שם גם פריחה בלבן ובבורדו. עונת פריחה: מרץ-אפריל
משמאל: כולנו אוהבים סחלבים, אולי משום שכלות נוהגות להחזיק בידיהן זר כזה. ריכוז יפה של לא פחות מ-14 מינים נמצא בשמורת הטבע הר הטייסים שבהרי ירושלים, קרוב למושב רמת רזיאל. ריכוז מרשים ביותר נמצא בשמורת אחו בבנימינה, בצד המערבי של הכביש המקשר בין פרדס חנה לבנימינה. עונת פריחה: פברואר-מרץ
| |
| |
|
|
מימין: קשה להאמין, אבל ברכס הכורכר הצמוד לחוף הים בשמורת הטבע דור הבונים יש צבעונים. חונים במגרש החניה של השמורה, מצטיידים בדפדפת הסברה ויורדים דרומה בשביל המסומן. אתר הפריחה נמצא בקצה. כוונו את הביקור לסוף פברואר, ראשית מרץ
באמצע: כמה צנועה ככה יפה; המרסיה, בעלת פריחה לבנה-ורודה ואבקנים צהובים, מכסה את חולות מישור החוף. הפרח ממשפחת המצליבים, כלומר, יש לו ארבעה עלי כותרת המאורגנים בצורת צלב. לכו לחולות אשדוד ולא תוכלו לפספס. עונת פריחה: דצמבר-פברואר
משמאל: צמח זעיר שהמטיילים בדרך כלל מתעלמים ממנו; החומעה העטויה היא צמח אנדמי לחופי ארץ ישראל ולבנון והיא גדלה רק בקרקעות חוליות הקרובות לים התיכון. אפשר גם להינות ממציצת העלים והגבעולים (יותר עדין מחמציץ). עונת פריחה: דצמבר-פברואר
| |
| |
|
|
|
| | |
| |
עוד פריחות | |
|
טיולי סופשבוע | |
| |
| אינדקס |
|
|
| | | |