בשנים האחרונות מתהדרים רבים ב''סגנון אקלקטי'', אך מעטים המקומות שבאמת מציגים אוסף של פריטים שונים ומשונים כמו הבית של מנולו ירה במדריד (Manolo Yllera). ירה הוא צלם עיצוב ואדריכלות שחיפש במשך תקופה ארוכה לופט שישמש כסט להפקות שונות שהוא מצלם, וכבית מגורים לו ולשני הכלבים שלו. הוא התכוון למקום צנוע ופשוט, שאפשר לשנות בקלות, אבל כמו שקורה לרבים מאיתנו - הפרויקט הפך להיות "תקלה חמורה עם סוף טוב", כפי שמעיד בעל הבית עצמו. הוא הפר את כל הכללים שקבע לעצמו, ביניהם איפוק וחיסכון. הוא פשוט לא הצליח לעמוד בפיתוי, וקנה כל מה שנדמה לו שהמצלמה תאהב.
הלופט שימש בעבר לתעשייה ויש בו 140 מ"ר בקומה אחת וגלריה.
משפחה אמריקאית צעירה עם שלושה ילדים קטנים התאהבה בחווה חקלאית בקליפורניה, שעמדה מוזנחת במשך שלושים שנה. הם רכשו אותה (ואת 650 הדונמים שסביבה), עם חלום על התקרבות לאדמה, מקום שבו ילדים ומבוגרים יעבדו קצת בחקלאות ובערב יבשלו ויאכלו יחד את מה שגידלו בעצמם. את המשימה הפקידו בידי אריק הילסלופ (Eric Haesloop) ושותפיו, והגשימו פנטזיה עירונית על חיים בחווה חקלאית: בנוף כמעט לא התערבו, מסביב לבית שתלו גן ירק גדול, והבית עצמו תוכנן בהשראת צלליתם האופיינית של אסמים כפריים. רק הפנים מעוצב בסגנון שאינו כפרי כלל, והמעטפת הסימטרית קיבלה טוויסט עדכני בדמות חזית שקופה לחלוטין, שפונה אל הנוף מאחור.
זה הביקור הראשון של הבלוג בניו זילנד, והנחיתה בביתה של משפחה רב דורית, שבנתה בית אחד גדול ולצידו אחד קטן, שהוא מעין "מיני מי" שלו - נעימה מאוד. החלקה המשפחתית נמצאת בטיטירנגי (Titirangi), פרבר של אוקלנד (Auckland), שנחשב ליוקרתי ופופולרי מאוד בקרב אמנים וידוענים מקומיים. ואין זה פלא: הוא נמצא באיזור הררי, שופע צמחייה טבעית ונושק לים, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת שלא עולה על 25 מעלות.
האדריכלים מיקמו את הבתים כך שהטבע ייכנס הישר לתוך הבית, יחד עם הרבה שמש. הבית כולו פתחים וחלונות, מה שיוצר אווירה של נופש. יחד עם זאת, כל חלקי הבית תוכננו במחשבה מעשית ושימושית.
החיפוש אחר בתי מגורים מיוחדים מסביב לעולם מרתק כל פעם מחדש - לא רק בזכות האסתטיקה והיצירתיות, אלא גם בזכות יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות בין מעצבים מכל קצווי העולם. הבית הזה בדרום-מערב שבדיה עוצב למשפחה בת חמש נפשות. מבחוץ הוא נראה כמו בית ים תיכוני למהדרין, ובפנים הוא שילוב של סגנונות, שמעל כולם משוח העידון של העיצוב הסקנדינבי. רהיטים ואביזרים עכשוויים, פריטים איקוניים מהעבר, פריטים אתניים בעבודת יד ויצירות אמנות - הכל במינונים נכונים, שיוצרים אווירה יוקרתית שלא באה על חשבון הצד השימושי.
כן, זו סככת מטפסים (שמא גפנים?) בשבדיה.
הלופט הזה בסינגפור החזיר אותי לעבודת הגמר שלי בלימודי עיצוב, שאותה הקדשתי לאפשרויות השונות של יצירת שקיפות. במקרה שלפנינו, השקיפות נוצרת דווקא באמצעות ההיפך הגמור שלה לכאורה: ברזל. האספן ומבקר האמנות וון טאי הו (Woon Tai Ho) חשב כיצד לעצב את הלופט החדש שלו, ונמאס לו להשתמש ביצירות אמנות כדי להוכיח לכולם שהוא אוהב אמנות. "אני רוצה לגור בחלל שהוא עצמו יצירת אמנות", הסביר, וכדי להגשים את החלום נתן יד חופשית למעצבים צעירים מסדנת PRODUCE, שיצרו למענו את מה שביקש: לופט בן שתי קומות, שחלליו מוגדרים ומתחברים בעזרת ספק-פסל ספק-רהיט עם נוכחות שאי-אפשר להתעלם ממנה.
לפני שנה הקדשתי כאן כתבה לנושא הכל כך אקטואלי של עיצוב דירות קטנות, והנה מצאתי את עצמי מסתכלת בדירה קטנה, בת 25 מטרים רבועים בלבד, שתיכנונה ועיצובה כאילו נלקחו מספר לימוד. מעצב רוסי צעיר בשם ניקיטה זוב (Nikita Zub) התמודד עם מטראז' ונתונים מאתגרים בעזרת כל הכללים (כמעט) שעוזרים לחללים קטנים להיראות מעניינים וגדולים יותר.
בהוליווד כמו בהוליווד, הכל גדול מהחיים. לכן בפוסט הזה מככבת שלישייה של סלבס: בעלי הבית (בני זוג מתעשיית הפופ, שחולקים את זמנם בין לונדון לקליפורניה), מעצב פנים שגם לו איכויות של סטאר, והבית שנמצא ברודיאו דרייב, אחד הרחובות הכי מפורסמים בבוורלי הילס, סוג של סלב בפני עצמו. למעצב קוראים מקסים ז'קה (Maxime Jacquet), בלגי צעיר שהגיע ללוס אנג'לס לפני שמונה שנים ותוך זמן קצר כבש אותה בזכות סגנונו הנועז. רשימת ההישגים של מגה מעצב בהוליווד כוללת לקוחות שהם סלבס מהשורה הראשונה, כתבות בכל עיתוני העיצוב החשובים והופעות תכופות בתוכניות טלוויזיה.
בפוסט הקודם הבטחתי לכתוב על שיטוטיי האחרונים בלונדון, ואין זמן מתאים יותר מלקראת פסטיבל העיצוב שייפתח בעיר בשבת (המלצות שממוקדות בפסטיבל תוכלו למצוא בפוסט המצוין של גילי יובל). עבורי, כל נסיעה לעיר הזאת היא חוויה חדשה ומרתקת של השראה: לא בכדי לונדון נחשבת לבירה העולמית של עיצוב ותרבות. אחרי חודש של המוני וואו-וואו-וואו אני מזקקת עבורכם את תריסר המופלאים שלי, שאותם חילקתי לארבעה נושאים - שווקים, גלריות לעיצוב, חנויות ורחובות. לכל אחד הקדשתי שלושה מומלצים, אולי קצת יותר, אבל מי סופר. ההמלצות רלוונטיות בכל ימות השנה, גם למי שלא זכה לנסוע לפסטיבל הפעם.
כיף לחזור לכאן אחרי הפסקה ארוכה (על מסעותיי בלונדון עוד אספר בבלוג בקרוב). בתקופה סוערת וקשה אין כמו בית שכולו שלווה, טבע ופינוק, הרחק מהמציאות שלנו - בסינגפור. כשבכיר בתעשיית הפרסום הסינגפורית קנה חלקה נוספת ליד שטח שעליו כבר הקים שני בתים, הוא פנה לאדריכל שאיתו עבד על הפרויקטים הקודמים. את הבית החדש צריך היה לתכנן כך שיענה על הצרכים העכשוויים של המשפחה, שבה שני בנים בשנות העשרה המאוחרות לחייהם, ושיתאים גם כשהם יעזבו את הקן.
את הבית תיכנן ועיצב האדריכל עמר טהר (Aamer Taher, בתמונה למעלה) שמצהיר כי הוא רואה בכל מבנה יצירה המשלבת יופי ופונקציונאליות.
לקראת חופשת הקיץ החלטתי לבקר הפעם בחווה צרפתית בעמק הלואר, לנשום אוויר אירופי כפרי. כמו תמיד בבלוג הזה, הבית לא נראה כמו הקלישאה שעולה בדמיון כשחושבים על בית בכפר צרפתי. את פנים החווה עיצב ז'אן-לואי דניו (Jean-Louis Deniot) אחד המעצבים המוערכים בצרפת, עבור משפחתה של אחותו וירז'יני, שהיא אמא לילדה קטנה ומנהלת עסקיו. העיצוב כפרי ועם זאת מתוחכם (לא מתוחכם מדי, כפי שמעיד דניו עצמו). שילוב נבון של טקסטורות, חומרים, רהיטים ואביזרים מסוגים ומסגנונות שונים, יצר בית נעים באווירה כפרית ומאוד מאוד אישית.