אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

תמי רונן רוזנבאום

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית? איך הופכים ילד אלים לשה תמים? פרופ' תמי רונן מציגה - "פסיכולוגיה חיובית"

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר המרכזי שלי הנו חשיבותן של מיומנויות לתפקוד תקין של ילדים ומתבגרים. אני מנסה לבחון מה עוזר לילד להיות מאושר ולשמור על רווחתו הנפשית. במילים אחרות, אני מנסה להבין מהם גורמי החוסן, אלו משאבים יאפשרו לילדים, למרות מצבים קשים בהם הם נמצאים, לשמור בכל זאת על רווחה נפשית גבוהה, להצליח להתמודד, לבטא הרבה רגשות חיוביים ומעט שליליים, ולהרגיש מאושרים.

 

חקרתי למשל התמודדות של ילדים במצבים שונים של מחלות דוגמת מחלות הסוכרת והסרטן, ילדים עם בעיות התנהגות שונות דוגמת היפראקטיביות, בעיות שינה ובעיות הרטבה, בחנתי תפקוד של ילדים שחוו התקפות טרור, מצבי מלחמה ולחץ, ובשנים האחרונות עסקתי בעיקר בנושא של תופעת התוקפנות והאלימות בקרב ילדים.

 

כל המחקרים הללו הובילו אותי, ואת שותפי למחקר (ולחיים) פרופ' מיכאל רוזנבאום, למסקנה אחת - ילדים שנחשפו למצבים קשים, אבל הצליחו לגייס משאבים אישיים של שליטה עצמית, ומשאבים סביבתיים של תמיכה חברתית, יכלו לשמור על רמת תפקוד טובה ורווחה נפשית גבוהה, למרות הבעיות שנקלעו אליהן.

 

מכאן נובע הדגש בעבודתי המחקרית והיישומית - ללמוד את החשיבות הרבה שיש בהקניית מיומנויות שונות לילדים, ולעמוד על הדרכים להכשרתם כך שיוכלו לתפקד טוב יותר בכל מצב שתציב בפניהם המציאות.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

לשאלה זו יש כמה היבטים שכן יש בה 4 בחירות שונות. האחת היא בחירת המקצוע - עבודה סוציאלית. בחרתי במקצוע זה בעודי משרתת כמש"קית חן וסעד בצבא. זכור לי מקרה שבו נתעוררו רחמיי על חייל שהיה עולה חדש, נשוי ואב לילדים, וזה עתה גויס לצה"ל. בנוסף לטיפול הפורמלי בו, העברתי לו את כל משכורתי הצבאית. אימי הציעה לי אז ללכת ללמוד כיצד לעזור לאנשים באופן מקצועי, כדי שאוכל לעזור לרבים ולא רק לאחד.

 

הבחירה בעבודה עם ילדים היתה כמעט מובנת מאליה. עוד בהיותי תלמידת התואר הראשון התמחיתי בטיפול בילדים, וגם כשעבדתי בבריאות הנפש ועם נוער במצוקה, תמיד ידעתי שילדים זה קהל היעד שהכי מדבר אלי.

 

הבחירה להיות חוקרת התפתחה במהלך עבודת המחקר לתואר השלישי, שם לראשונה נחשפתי להתרגשות ולהנאה שבביצוע מחקר עצמאי, יחד עם החופש לבחור ולהחליט מה אני חוקרת ובאלו דרכים. ההתרגשות כשמוצאים מידע חדש, היכולת לפתח דברים שיכולים לתרום, ריגשו והלהיבו אותי.

 

הבחירה האחרונה היא ביחס לדרך ההתערבות שלי – תחום הפסיכולוגיה החיובית והקניית מיומנויות - הינה תוצר של אי-נחת מעולם הפסיכולוגיה כפי שהוא נראה כיום בישראל. הפסיכולוגיה המסורתית עוסקת בעיקר בבעיות, מחפשת את חולשותיו של האדם. אלא שפעמים רבות ההתעמקות בבעיות לא יוצרת שינוי ולא מאפשרת לאדם תפקוד עצמאי. אצלי קיימת אמונה עזה שלכל אדם יש כוחות ונקודות חוזק. אם נדע להתמקד בכוחות אלו ולהעצימם – נוכל לא רק להפחית את בעיותיו אלא גם להגביר את אושרו.

 

באלו מבין הישגייך המחקריים את גאה במיוחד? 

 

בשנים האחרונות הפכה האלימות לתופעה חברתית נפוצה בקרב ילדים ובני נוער בישראל. זוהי אלימות הבאה לידי ביטוי לא רק כאקט פיזי, אלא כחלק ממכלול של התנהגויות תוקפניות הכוללות גם מחשבות עוינות, רגשות כעס, והתבטאויות מילוליות שליליות.

 

במהלך 9 השנים האחרונות פיתחנו באקדמיה תוכנית שנקראת "עוצמה", אשר מטרתה להתמודד עם תופעת האלימות בקרב שכבות גיל אלו. התוכנית, שעמדתי בראשה, התפתחה כחיבור בין אוניברסיטת תל-אביב, אשלים (עמותה של הג'וינט) וקרן פראט מאוסטרליה. בשלב האקדמי המחקרי, פיתחנו תיאוריה על מהות התוקפנות ועל הדרך בה ניתן להפחית אותה באמצעות הגברת מיומנויות של שליטה עצמית והגברת רגשות חיוביים.

 

בשלב הבא, תרגמנו את הידע המחקרי למערך של תדריכים מובנים המלמדים ילדים כיצד לפתח שליטה עצמית ולשפר את תפקודם בסיטואציות חברתיות. בעזרת צוות של אנשי שדה ומומחים שונים בתחומי חינוך, עבודה סוציאלית וטיפול באומנויות, הפעלנו באופן שיטתי תוכניות לילדים והצלחנו להוכיח את יעילותן: רמת התוקפנות בקרב ילדים שהשתתפו בתוכניות אלו פחתה ויכולתם התפקודית השתנתה לטובה.

 

הצלחת המודל והוכחת תרומתו לילדים, הביאו לכך שמשרד החינוך אימץ את התוכנית. השילוב המעניין בין עולם המחקר האקדמי לבין המציאות היישומית בשטח התגלה כפורה ביותר. כיום התוכנית מופעלת על ידי צוות מומחים בכל רחבי הארץ באמצעות משרד החינוך וגופים אחרים, ואנחנו באוניברסיטה פנויים להמשיך לחקור ולפתח יישומים נוספים של מודל זה.

 

איך אפשר לרכוש מיומנות של שליטה עצמית?

 

שליטה עצמית היא למעשה אוסף של מיומנויות נרכשות, המאפשרות לאדם לפעול לקראת מטרה מתוכננת, תוך התגברות על מצבים מפריעים הקשורים לרגשות, מחשבות והתנהגות. שליטה עצמית היא מיומנות בסיסית הכרחית, שמאפשרת לאדם להסתגל למצבים, לפתח קשרים חברתיים ולהתגבר על מצבי לחץ, כאב ורגשות מפריעים.

 

כאמור, שליטה עצמית היא מיומנות מתפתחת. היא נרכשת בהדרגה תוך כדי תהליך התפתחותו של האדם, באמצעות התנסויות, צפייה בהתנהגות הורים או חברים המפעילים מיומנויות אלו.

 

מיומנויות שליטה עצמית כוללות: דחיית סיפוקים, התמודדות עם פיתוי, עמידה במצבי לחץ וכאב, יכולת לשנות מחשבות, רגשות והתנהגות, שימוש בדיבור עצמי, הוראות עצמיות, יכולת לצפות בהתנהגות שלנו עצמנו, להעריך אותה ולחזק אותה, שימוש במודלים של פתרון בעיות: תכנון, הצבת ציפיות ריאליות, הצבת מטרות, פעולה לקראת יעדים, בחירת אלטרנטיבות.

 

הבשורה המשמחת היא שניתן לאמן אנשים לשליטה עצמית. אדם יכול ללמוד, לתרגל ולהקנות לעצמו מיומנויות אלו. התוכניות שאנו מפעילים עוסקות בתרגול שיטתי של מיומנויות שליטה עצמית, או במילים אחרות – מקנות לאדם את היכולת להיות חופשי, לנהל את עצמו, "להיות מלך".

 

מדרשי חכמים מדברים על דמות המלך, כעל מי שהמח שולט על הלב והכליות

בניגוד לדמות הלמך, שאצלו הלב שולט על המח ועל הכליות

ובניגוד לדמות שהיא כלום כי שם הכליות שולטות על הלב ועל המח

צילום: סי די בנק

 

למידה, תהליך של שינוי בהתנהגותו של יחיד בעקבות התנסות. במושג זה עוסקים ענפים שונים של המדעים הקוגניטיביים כגון פסיכולוגיה, חינוך, התנהגות בעלי חיים ואף חקר הבינה המלאכותית.

לערך המלא


עד עכשיו התייחסנו למודל טיפולי עבור ילדים הסובלים מבעיות ספציפיות. מה בדבר ילדים שהמציאות בתוכה הם חיים היא שורש הבעיה?

 

דוגמא טובה לנושא זה הינה מחקר השוואתי שערכנו בקיץ הקודם על שגשוג ורווחה נפשית בקרב ילדי ישובי עוטף עזה, ילדי מחנות הפליטים בעזה, וילדים במרכז ישראל. ממצאי המחקר הוצגו לראשונה בשבוע שעבר, בכנס שנערך על ידי מרכז רנטה אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו.

 

ראשיתו של המחקר לפני כשנתיים, כשהתחלנו לעבוד יחד עם ד"ר איזלדין אבולעיש (הרופא העזתי שעלה לכותרות בנסיבות מצערות במהלך מבצע "עופרת יצוקה"), במטרה לבדוק כיצד מרגישים ילדים בעזה ובסביבתה הערבית והיהודית. המחקר, שנעשה באמצעות שאלונים, הועבר בתקופה בה ישובי עוטף עזה היו מופגזים באופן קבוע, וצה"ל נכנס מידי פעם לרצועה בניסיון להשליט סדר.

 

ד"ר עבולאיש היה מואד מוטרד מכך שהילדים בעזה לא מאושרים, והמחקר אכן הצביע על תוצאות מאוד עגומות מצד אחד, אך גם על כיוון מעודד, מצד שני. החלק העגום הוא שכל הילדים, הראו עליה משמעותית בשכיחות סימפטומים של לחץ ומצוקה. באופן לא מפתיע - מלחמה זה לא דבר בריא לילדים.

 

כשבדקנו מיהם הילדים המשגשגים, אלו שיש להם פי 3 יותר רגשות חיוביים משליליים, מצאנו שבישראל באופן כללי הרמה נמוכה מהמקובל בעולם. כמו-כן, בקרב ילדי עזה, אחוז הילדים הנמצא במצב נפשי מצוין – משגשג - הוא נמוך מאוד בהשוואה ליישובי עוטף עזה או לילדים החיים במרכז ישראל. החלק המעודד כרוך בזה, שבקרב אותם ילדים שיש להם תמיכה חברתית ומיומנויות שליטה עצמית - מצאנו גם רווחה גבוהה יחסית. כלומר, גם כאן ניתן לראות כיצד הקניית מיומנויות מאפשרת לשפר את מצבם הנפשי של הילדים. 

 

האם "פסיכולוגיה חיובית" מצריכה בהכרח דמות חיצונית שמשקפת לאדם את עצמו, או שמא היא כלי שאדם יכול להשתמש בו באופן עצמאי?

 

פסיכולוגיה חיובית היא גישה שמתמקדת בחוזקות של האדם, ביכולות שלו ולא בבעיות שלו. מסיבות שאינן ידועות לנו - החשיבה השלילית אצל האדם היא טבעית, מולדת, אוטומטית. לעומת זאת, את החשיבה החיובית צריך לתכנן, ולעבוד קשה כדי להביאה לידי ביטוי.

 

ישנם אנשים שמבנה האישיות שלהם הוא כזה שהם יודעים לראות את הטוב בכל דבר, לחזק את עצמם ולהתמקד בהצלחות ולא בכשלונות. אנשים כאלו יכולים לעזור לעצמם ולא זקוקים לעזרה חיצונית. לעומת זאת, אנשים שמתקשים בכך, יכולים ללמוד ולתרגל את הפסיכולוגיה החיובית בעזרת מדריך חיצוני.

 

היכולת להעצים את עצמנו, לחשוב חיובי ולהגביר את אושרנו, היא מיומנות שניתן לרכוש אותה והיא זו שמאפשרת לנו להתפתח ולחיות חיים טובים יותר.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' תמי רונן מציעה נקודה למחשבה: 

 

בית בונים על ידי זה שמניחים לבנה על לבנה. אף אחד לא רואה בלבנה הבודדה הישג חשוב, אך כשנערמות לבנים רבות זו על גבי זו – יש לנו בית. כך היא הדרך להשגת כל מטרה גדולה.

 

פתרון בעיה הנו כמו רכיבה על אופניים. כשלא יודעים לרכוב – נופלים. כשממשיכים להתאמן ולרכוש מיומנויות חדשות, משפרים את הרכיבה בכל פעם. כשמיומנות הרכיבה הושגה, לא שוכחים אותה.

 

לסיום, ציטוט חביב עלייך

 

לסטודנטים ולמטופלים שלי תמיד הייתי מצטטת משפט מתוך המחזמר "דרום פסיפיק": אם אין לך חלום – איך אתה יכול להגשים אותו?

 

שאלת מחקר
פרופ' תמי רונן

נולדתי בראשון לציון ב-1954 ומאז אני חיה כאן, בעיר בה גדלו גם הוריי. אני פרופסור מן המנין וראש מרכז על שם רנטה אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו, בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב.

 

את כל תאריי השלמתי באוני' תל אביב, למרות שנסעתי הרבה לביקורים, כנסים והשתלמויות באוניברסיטאות בחו"ל. סיימתי תואר ראשון בבית הספר לעבודה סוציאלית, תואר שני למדתי בבית הספר לחינוך, בחוג לייעוץ חינוכי באוני' תל אביב, ואת התואר השלישי עשיתי בבית הספר לעבודה סוציאלית.

 

במשך 4 השנים האחרונות עמדתי בראש בית הספר לעבודה סוציאלית, עד שסיימתי בנובמבר האחרון את תפקידי.

פסיכולוגיה חיובית

החשיבה השלילית אצל האדם היא טבעית, מולדת, אוטומטית. לעומת זאת, את החשיבה החיובית צריך לטפח. לתרגל אותה כדי שתבוא לידי ביטוי"


שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©