אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

סיריל כהן

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד מסייעת הנדסה גנטית לחיזוק המערכת החיסונית אצל חולי סרטן? ד"ר סיריל כהן מספק הצצה מרתקת למתרחש במעבדה האימונולוגית
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

תחום המחקר במעבדתי עוסק ב"הינדוס" תגובת מערכת החיסון, כך שהיא תדע לזהות תאים סרטניים בגוף ולהילחם בהם. המחקר משלב כמה דיסציפלינות שונות: אימונולוגיה (תורת מערכת החיסון), חקר הסרטן וכן הנדסה ותרפיה גנטית.

 

כיום ידוע לנו, שתאים סרטניים ותאים רגילים נבדלים ביניהם ברמה המולקולרית. על בסיס הבנה זו, פותחו שיטות מתקדמות לטיפול בסרטן (בעיקר סרטן העור), לפיהן ניתן למצוא בתוך הגידול וגרורותיו מספר קטן של תאי דם לבנים אשר נלחמים נגד הגידול. מלחמתם של תאים אלו בדרך כלל אינה מניבה תוצאות, אולם התערבות רפואית יכולה לבוא לעזרתם: מוציאים את התאים הללו החוצה, מבודדים ומרבים אותם בתנאי מעבדה, ואחר כך מחזירים אותם לגוף החולה. תהליך זה בעצם מחזק את המערכת החיסונית של החולה ויכול לגרום לנסיגת הגידול.

 

למרות הצלחה הולכת וגוברת של טיפולים מסוג זה בניסויים קליניים, לא תמיד ניתן למצוא או להרבות תאים שכאלה. יתרה מכך, מדובר בשיטות הדורשות תשתיות נרחבות, שלא בהכרח נמצאות בבתי החולים ולכן יישומן מוגבל למדי. האתגר שעימו מתמודד המחקר הרפואי כעת בתחום זה הוא - "אם אי אפשר למצוא את אותם התאים, אולי ניתן ליצור אותם בתנאי מעבדה?". והשאלה הנשאלת היא - "איך"?

 

כאן נכנסת לתמונה המעבדה שאני עומד בראשה. אנחנו יוצרים תאים שכאלה ב"פשטות" יחסית, על ידי כך שאנחנו מעבירים חלק מהמידע הגנטי (דנ"א) של תאים שמזהים סרטן (ובודדו מגופם של חולים שהגיבו בטיפולים המתוארים לעיל) לתוך תאי דם לבנים שנלקחו מגופם של חולים אשר אינם מסוגלים להלחם נגד הגידול הסרטני. בכך אנחנו מסוגלים "לתכנת מחדש" את תגובת מערכת החיסון של חולים.

 

לצד זה, אנו מנסים להעמיק את ידיעותינו אודות התגובה של מערכת החיסון כנגד סרטן, ומפתחים גישות לשיפור תפקוד התאים המהונדסים ועמידותם בפני הרעלים שהגידול מפריש כדי לנטרל את מערכת החיסון.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

מדע עניין אותי מאז ומתמיד. אני זוכר שבגיל 13 קראתי בירחון מדע פופולרי על תחום חדש בביולוגיה בשם "הנדסה גנטית", והאפשרות לתכנת מחדש את התנהגות תאי הגוף נראתה לי קוסמת ביותר. בסך הכל, גם בהסתכלות מנקודת מבטי היום - העיסוק שלנו מאוד דומה למשחק "לֶגו" ברמה המולקולרית, כאשר אנו בונים מולקולות חדשות בעזרת 20 אבני היסוד של חלבוני הגוף (חומצות אמינו).

 

התחלתי לעסוק בחקר מערכת החיסון במהלך לימודיי לתואר שני בתחום המחלות האוטו-אימוניות, ובתואר השלישי התרכזתי בלימוד התגובה של מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים. לאחר מכן, במהלך השתלמות הפוסט-דוקטורט בארה"ב, פיתחתי גישות טיפוליות חדישות עבור חולי סרטן בשלב מתקדם. הגעתי לאוניברסיטת בר-אילן לפני שנתיים והקמתי מעבדה וקבוצת מחקר שמתמחה בנושאים אלה.

 

לצערנו, מחלת הסרטן איננה פוסחת כמעט על אף משפחה. למרות התסכול שחווים כאשר אין תמיד מענה טיפולי הולם, ישנה בכל זאת מעט נחמה בכך שקבוצות רבות, כמו קבוצת המחקר שלי, מנסות למצוא פתרון למחלה הקשה הזאת.

 

האם תוכל לספר לנו בשורות טובות בנוגע לריפוי סרטן?

 

אין ספק שחלה התקדמות משמעותית ב-20 - 30 השנים האחרונות, בנוגע לגילוי מוקדם ולהבנת המנגנונים המולקולריים הגורמים לסרטן וכן בטיפול בסוגים מסוימים של גידולים סרטניים. אחת הבעיות כאשר ניגשים לטפל בסרטן הינה העובדה שסרטן אינה מחלה אחת. ישנם קרוב ל-200 סוגים שונים של מחלות העונות להגדרת "סרטן".

 

הטיפולים הקונבנציונליים - הוצאה פיסית של הגידול, כימותרפיה, הקרנות וטיפולים הורמונליים - מהווים עדיין את עיקר הפתרון כנגד מחלה(ות) הסרטן, אך בעשור האחרון, "טיפולים ממוקדים", ביניהם אימונותרפיה (טיפול במחלות המבוסס על מרכיבים ממערכת החיסון) התחילו להיכנס לקליניקה: ישנם כיום מספר נוגדנים הניתנים לטיפול נגד סרטן שד וסרטני הדם (לימפומות לדוגמה). כמו כן, חלק מהשיטות שתיארתי לעיל מניבות נסיגת גידולים סרטניים בכ-30 עד 70% מחולים מתקדמים.

 

קיים תמיד פער (למרות שהוא הולך ומצטמצם אט אט בשנים האחרונות), בין הגילויים במעבדה לבין יישומם בקליניקה. אך לפי התוצאות של מחקרים המתנהלים בכל העולם, יש יסוד להניח שב-15 שנה הקרובות, ייכנסו למערך הטיפולי תרופות חדשות ויעילות יותר, אשר יפגעו בתאי סרטן בדיוק רב ובכך תצומצמנה תופעות הלוואי. למרות שפתרון אולטימטיבי איננו נראה לעין, עדיין אל לנו לאבד תקווה ועלינו להמשיך לחקור ולהשקיע מאמצים ומשאבים רבים למיגור המחלה.

 

עד כמה אנחנו קרובים ליישום קליני של מסקנות מחקריך?

 

כפי שנכתב לעיל, ישנו תמיד פער של כמה שנים בין עצם הגילוי במעבדה ויישומו בקליניקה. למרות זאת, במצבים מסוימים, כאשר אפסו הסיכויים, ישנם מרכזים בעולם המציעים לחולים להשתתף בניסויים קליניים. את השתלמות הפוסט-דוקטורט עברתי באחד המרכזים האלה: ה-NIH (מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב).

 

כמה חודשים לאחר שהשתתפתי בפיתוח של גישה טיפולית חדשה המבוססת על שינוי מערכת החיסון של החולים, יישמנו אותה במספר חולים כאשר כ-13% מהם הגיבו לטיפול. זכיתי להיות חלק מצוות שפיתח את הטיפול הגנטי הראשון כנגד סרטן שהצליח ברמה הקלינית. המשכתי לפתח ולשפר שיטות כאלה וחלק מהן מיושמות כרגע בארה"ב לטיפול במלנומה (אחד הסוגים של סרטן עור).

 

לאחר החזרה לארץ, הקמתי צוות חוקרים השוקד על פיתוח הדור הבא של טיפולים. למרות שבשלב זה אין לנו את האפשרות לטפל בחולים כלל, אנו בקשר עם כמה מרכזים רפואיים בארץ ובעולם לקידום התחום. בשלב זה, מסקנות מחקרינו יכולות להיות מיושמות אך ורק בארה"ב. אולם אני מקווה שתוך כמה שנים תהיה בידנו האפשרות להתחיל וליישם גם בארץ טיפולים גנטיים מסוג זה נגד מחלות סרטן מסויימות. אין ספק שהדבר ידרוש משאבים מתאימים, עבודת מחקר מקיפה ושיתוף פעולה הדוק עם בתי חולים.

שאלת מחקר
צילום: אמיר מור

 

סרטן, כל שאת סרטנית מתחילה בתא יחיד, שמנגנון חלוקת התא שלו נפגע בגלל סיבה כלשהי, ובכל זאת עלה בידו לחמוק מהשגחת המערכת החיסונית.

לערך המלא
שאלת מחקר

כמי שעסק במחקר במסגרת ה-NIH בארה"ב, האם תוכל לספר קצת על המוסד ועל אופי העבודה המחקרית שנעשית שם?

 

ה-NIH, השוכן ברובו ב- Bethesda ("בית-חסד" בעברית) שבמרילנד, הינו מרכז ייחודי בעולם המשלב מדע ורפואה ברמה גבוהה. במוסד ממשלתי זה, ישנו ריכוז של מדענים חשובים שתרמו רבות להתקדמות המדע והרפואה בעשורים האחרונים. אחד היתרונות הבולטים של המקום הוא העובדה שיש ל-NIH משאבים כספיים כבירים ותשתיות מחקריות ורפואיות ללא השוואה עם שאר המקומות מסוג זה בעולם.

 

לצד מחקרים בסיסיים יותר, תפקיד ה-NIH הינו לקדם את הרפואה של המחר. למי שחוקר בתחום הקליני, העבודה משלבת מדע בסיסי, פיתוחים טכנולוגים חדשניים וטיפול בחולים. למרות שלא תמיד קל להתקבל לניסוי קליני, חולים אשר סובלים ממחלות שונות מגיעים מכל העולם, כולל מישראל וה- NIH מממן את טיפולם באופן מלא. גם החוקרים במוסד זה מגיעים מכל העולם, כולל מארצנו הקטנטונת. יש ב-NIH קהילת ישראליים גדולה יחסית ומגובשת, המורכבת מחוקרים צעירים מוכשרים.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר סיריל כהן מציג נקודה למחשבה:

 

מערכת ההגנה בגופנו (מערכת החיסון), מתבססת על זיהוי ויכולת להבדיל בין העצמי לזר (לדוגמה טפיל, וירוס או חיידק). לכן, במשך שנים רבות, לא האמינו שהגוף מסוגל לזהות תאים סרטניים - מאחר ואלו מתפתחים מתוך הגוף עצמו.

 

לפני כ-20 שנה חלה תפנית, כאשר הבינו שלכל תא ותא בגופנו יש תעודת זהות (מערכת סווג רקמות) אשר מוצגת לפני מערכת החיסון באופן תמידי. תעודת הזהות הזאת מורכבת מאלפי סמנים מולקולריים, אשר אחדים מהם משתנים בצורה זעירה כאשר התא הופך מנורמלי לסרטני. מתברר שמערכת החיסון מסוגלת לזהות את השינויים העדינים האלה וכאשר זה קורה, היא יכולה להרוג את התא שהשתנה.

 

קשה אולי לתפוש זאת, אולם תאים בעלי פוטנציאל סרטני נוצרים בתוך הגוף כל הזמן, ולרוב, מערכת החיסון מחסלת אותם בעודם מתפתחים. לפעמים, תא אחד "מצליח לברוח" ולהערים על מערכת החיסון. כך מתפתחת מלחמה בה כל אחד מהצדדים מפעיל כלי נשק מולקולריים על מנת להתגבר על הצד השני. עימות זה יכול להמשך שנים רבות ולעיתים רחוקות, מערכת החיסון מפסידה, לצערנו, בקרב. זהו השלב שבו הרפואה והמחקר נכנסים לתמונה על מנת לחסל את המחלה ולהשיב את המצב לקדמותו.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

בחרתי שני ציטוטים. הראשון מלווה אותי מאז שהתחלתי לעסוק במדע:

"הביטוי המרגש ביותר במדע, היוצר ציפיות והמבשר תגליות, אינו 'אאוריקה', אלא 'זה מוזר...'" (אייזיק אסימוב).

 

הציטוט השני מקבל את מלוא עוצמתו ומשמעותו, לאחר שעובדים במגע ישיר עם חולים:

"וכל המקיים נפש אחת, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא" (הרמב"ם, עפ"י התלמוד).

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
באדיבות הלית כהן

יליד מרסיי (צרפת), 1975. עלה לארץ בשנת 1992 ולמד בטכניון תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ותואר שלישי בפקולטה לביולוגיה. השלים פוסט-דוקטורט במחלקה הכירורגית אונקולוגית במכוני הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH), במרילנד.

 

כיום משמש כמרצה בכיר וראש המעבדה לאימונולוגיה של סרטן ואימונותרפיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש גודמן באונ' בר-אילן. נשוי להלית ואבא לנועה, דניאל, ליאור ויעל.

 

לאתר הבית של ד"ר סיריל כהן - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


שערי נושא

היכל התהילה, תולדות הספורט
היכל התהילה

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

אנציקלופדיה ynet
  • האנציקלופדיה בפייסבוק
  • האנציקלופדיה בבלוגר
  • האנציקלופדיה בטוויטר

  • חדשות
    דעות
    כלכלה
    ספורט
    צרכנות
    תרבות ובידור
    רכילות Pplus
    מחשבים
    בריאות
    ירוק
    יהדות
    תיירות
    רכב
    אוכל
    יחסים
    סרטים
    הוט
    כלכליסט
    משחקים
    מקומי
    לימודים
    מדע
    לאישה
    דרושים
    ynet-shops
    ynettours
    winwin
    בעלי מקצוע
    ביגדיל
     

    אודות ועזרה
    כתבו אלינו
    עזרה
    מדיניות פרטיות
    תנאי שימוש
    מפת האתר
    ארכיון
    מרכזי המבקרים
    Israel News
     
    אודות האתר
    RSS
    הפוך לדף הבית
    ynet בסלולר
    ניוזלטרים
    פרסמו אצלנו
    אנציקלופדיה
    באבלס
    ערוצי תוכן
    חדשות
    כלכלה
    ספורט
    תרבות
    בריאות
    מחשבים
    נופש
    Xnet
    Yschool
    יהדות
    דעות
    צרכנות
    תיירות
    אוכל
    רכב
    בעלי חיים
    שופינג לאשה
    כיכר השבת
    יחסים
    אסטרולוגיה
    מעורבות
    ירוק
    לאשה
    דילים
    ynetArt
    kick
    כלכליסט
    בלייזר
    רכילות Pplus
    מנטה
    משחקים
    mynet
    מפות
    פרוגי
    כלים ושירותים
    קניות
    מניות
    דרושים
    מחירון רכב
    דירות להשכרה
    קופונים
    זיכרונט
    ידיעות בתי ספר
    ידיעות אחרונות
    דירות למכירה
    לוח רכב
    יד שניה
    בעלי מקצוע
    משחקים Games
    עברית
    דירות חדשות


    YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
    -nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©