אילנית חסון-אוחיון

האם גברים ונשים נבדלים באופן שבו הם מתמודדים עם מחלה? מהו מקור הכוח של חולה צעיר לעומת חולה מבוגר? ד"ר חסון-אוחיון עונה

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

תחומי העניין המחקריים והקליניים שלי קשורים בתהליכים של התמודדות ושיקום של אנשים עם מוגבלויות ומחלות. בתוך תחום זה רוב המחקר שלי עוסק בשני שדות מרכזיים: שיקום פסיכיאטרי ופסיכו-אונקולוגיה.

במסגרת תחום המחקר של שיקום פסיכיאטרי אני עוסקת בהערכת התערבויות טיפוליות עבור אנשים הלוקים במחלת נפש, תוך התייחסות לתהליכים טיפוליים שונים כמו תובנה, הגדרת מטרות אישיות, והקשר הטיפולי. כמו כן, אני חוקרת היבטים שקשורים בסטיגמה המופנמת של אנשים עם מחלות נפש, ביכולות קוגנטיביות ומטא קוגנטיביות בקרב אוכלוסיה זו ובהתמודדות המשפחתית עם המחלה.

במסגרת תחום המחקר של פסיכו-אונקולוגיה אני עוסקת בנושאים של תמיכה חברתית, תקווה והתמודדות של אנשים החולים בסרטן ובני/בנות זוגם/ן. במסגרת זו מעסיקות אותי שאלות מחקר שונות, למשל כיצד תמיכה חברתית ממקורות שונים (חברים, משפחה, בן-זוג) תורמת לרווחה הנפשית של האדם עם המחלה, וכיצד גילאים שונים והג'נדר של האדם החולה משפיעים על אופן התמודדותו.

 כיצד הגעת לעסוק בתחום זה, ומה הניע אותך לכך?

העניין שלי בתחום צמח מתוך העבודה השיקומית-קלינית כפסיכולוגית. במקביל להכשרתי כפסיכולוגית שיקומית בבית חולים, התחלתי להתעניין במחקר שעוסק בשאלות בעלות השלכות טיפוליות ושחותר להבנה עמוקה של התהליכים עימם מתמודדים אנשים עם מחלות ונכויות.

מרתק אותי כיצד אנשים משתמשים במשאבים פנימיים וחיצוניים שלהם בזמן שהם חווים קשיים משמעותיים במציאות דוגמת חולי במחלה קשה. במהלך עבודתי הקלינית היתה לי הזכות לפגוש אנשים רבים שלמדתי מהם הרבה על התמודדות אמיצה עם ארועי חיים קשים והתעוררו בי שאלות ביחס למשאבים הפסיכולוגיים המשמעותיים עבור אדם בהתמודדות עם מחלה.

האם נשים מתמודדות עם מחלה בצורה שונה מגברים?

זה כמעט כמו לשאול האם נשים וגברים דומים או שונים... מחקר שקראתי לאחרונה סקר מחקרים רבים בתחום הפסיכו-אונקולוגיה והראה כי לרוב האישה, גם אם היא החולה וגם אם היא בת זוג של גבר חולה, היא זו שמצויה במצוקה פסיכולוגית רבה יותר.

ההסבר המקובל קשור לסוציאליזציה שונה של האישה כדמות מטפלת. מחקר שפרסמנו לאחרונה בחן עד כמה התמיכה החברתית שמקבלים האישה שחולה בסרטן שד ובן-זוגה משפיעה על הרווחה הנפשית של כל אחד מהם. מצאנו כי מה שמסביר את הרווחה הנפשית של האישה הוא רמת התמיכה שבן זוגה זוכה לה מחבריו וממשפחתו. כלומר, כל עוד האישה החולה יודעת שיש מישהו אחר מלבדה שתומך ודואג לבן-זוגה, כך מצבה הפסיכולוגי טוב יותר.

האם ניתן לראות דפוס התמודדות עם מחלה שמאפיין אנשים צעירים לעומת אנשים מבוגרים?

באופן טבעי אנשים בגילאים שונים מתמודדים עם משימות חיים שונות. מתבגרים עסוקים בשאלות של זהות, בשנות ה-20 וה-30 אנשים עסוקים בזוגיות, הורות ובנייה של קריירה, ובגיל המבוגר אנשים מתמודדים עם ארועים שקשורים לגיל הפנסיה, מחלות שונות ואובדנים אפשריים. בהתאם לכך, גם אופן ההתייחסות למחלה דוגמת סרטן משתנה בין קבוצות גילאים שונות, כי היא מתרחשת בתוך מכלול שונה של התמודדויות חיים.

אנו עורכים כעת מחקר שבודק את ההתמודדות השונה של נשים צעירות מול מבוגרות החולות בסרטן השד. מניתוח ראשוני של הנתונים נראה כי עבור נשים צעירות עם סרטן שד, הגורם המשפיע על רמת הדיכאון שלהן הוא היקף התמיכה החברתית שלה הן זוכות. ככל שהתמיכה משמעותית יותר, כך מצבן הפסיכולוגי טוב יותר. לעומת זאת, עבור נשים מבוגרות שחולות באותה מחלה, מקור הכוח הוא פנימי ונשען על תקווה. עניין זה מסתמן כרלבנטי גם לבני זוגן של הנשים הצעירות והמבוגרות. כך ניתן לראות כי קיים דפוס שונה של התמודדות בגילאים שונים.

פסיכולוגיה (מיוונית - "תורת הנפש"), תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש. מכלול המידע המתאר ומסביר את התנהגות האדם ובעלי החיים.

מנקודת מבטך, מהם יחסי הגומלין בין המחקר האקדמי למתרחש בקליניקה הטיפולית?

באופן אידיאלי הקשר בין המחקר האקדמי לפרקטיקה הטיפולית הפסיכולוגית צריך להיות הדדי, כך ששני הצדדים יכולים להפרות אחד את השני. המחקר אודות טיפול פסיכולוגי מלמד אותנו על הפרקטיקה הטיפולית שכדאי לנו ליישם במקרים מסוימים.

כך למשל, אם מחקרים מראים באופן עקבי כי הטיפול המתאים לאנשים עם מחלות נפש ממושכות הוא טיפול התנהגותי קוגנטיבי, אז אנו יכולים להשתמש במידע זה בקליניקה הטיפולית. מצד שני, מתוך הפרקטיקה הטיפולית צומחות שאלות מחקר שיכולות להוות התחלה למחקרים משמעותיים בתחום.

לדעתי יחסי גומלין אלו בין השניים שומרים על הצניעות שלנו כחוקרים ומטפלים – אנו משתמשים במחקר כדי לבדוק את העמדות הטיפוליות שלנו, ולומדים מהעבודה הקלינית דברים שניתן בהמשך לתרגם למחקר. גם במחקרים קורלטיביים שאני עורכת, מחקרים שבודקים קשר בין משתנים ולא ניסויים שבודקים התערבות טיפולית, אני שואפת לכך שתהיה שאלה מחקרית בעלת השלכות קליניות, כזו שתשובתה תהיה בעלת אמירה ביחס לטיפול הפסיכולוגי הניתן.

באלו מבין הישגייך המחקריים את גאה במיוחד?

בכל מחקר התערבותי שערכתי או נטלתי בו חלק יש סוג של גאווה. ראשית, כי זהו סוג מחקר בעל השלכות קליניות ישומיות שיכולות לשפר את הטיפול הפסיכולוגי הניתן למטופלים שונים. שנית, כי כל מחקר כזה הוא מאתגר וקשה לביצוע ברמה המעשית. מדובר במחקר שדה שדורש הפקה מורכבת והתייחסות לשיקולים קליניים באופן שהוא שונה מהותית ממחקרי מעבדה. לומר זאת בפשטות - מחקר התערבותי נוגע בחייהם של בני האדם המטופלים, ואינו מאפשר לחוקר להסתגר עם נתונים יבשים בדלת אמות מעבדתו. החיכוך עם מושאי המחקר ועם מציאות חייהם הלא-פשוטה מעניינת מאוד מחד גיסא, ומאידך גיסא תובעת מאמץ גדול. 

המחקר הראשון שערכתי במסגרת עבודת הדוקטורט שלי היה הערכה של התערבויות שונות בשיקום פסיכיאטרי. מחקר זה נעשה מתוך מוטיבציה רבה עם משאבים מינימליים ומהווה עבורי מקור גאווה וסימן דרך משמעותי. המחקר השווה בין התערבות פסיכולוגית פסיכותרפויטית לבין התערבות ספורטיבית תנועתית של קארטה. העניין בקארטה נבע מתוך ניסיון אישי חווייתי, והבנה כי יש בפעילות זו יתרונות פסיכולוגיים בולטים.

שאלות המחקר נגעו לתהליך בו התערבות מילולית לעומת התערבות תנועתית משפיעה על איכות החיים של אנשים עם מחלות נפש. הערכת ההתערבויות נעשתה תוך התייחסות למשתנים כמו תובנה ותפיסת שליטה בתהליך הטיפולי. מאז מחקר זה ערכתי מספר מחקרים התערבותיים נוספים בתחום השיקום הפסיכיאטרי בשיתוף קולגות שלי וגופים שונים.

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר אילנית חסון-אוחיון מציגה נקודה למחשבה: 

השאלה כיצד טיפול פסיכולוגי עובד ומהם הגורמים שתורמים להצלחה של טיפול, העסיקה ותמשיך להעסיק פסיכולוגים רבים. שתי גישות מרכזיות מנסות לענות על שאלה זו. גישה אחת גורסת כי סוג הטיפול, הגישה והטכניקות שבהן משתמש המטפל מהוות את הגורם המשמעותי להצלחתו של התהליך.

גישה שניה גורסת כי ישנו גורם אחד מרכזי המשותף לכל הגישות הטיפוליות השונות, והוא איכות הקשר שבין המטופל והמטפל. כאשר מדובר בקשר טוב, הטיפול יהיה מוצלח, ופחות חשוב באיזה שיטת טיפול מדובר.

מחלוקת זו מהווה מוקד מחקרי, כאשר ישנם מחקרים שתומכים בכל אחת מהגישות. הממצאים השונים קשורים בין היתר לכך שבכל מחקר בודקים טיפול בבעיה פסיכולוגית אחרת. בעוד שעבור בעיות מסוימות נמצא יתרון לגישות טיפוליות מסוימות, יש מגוון בעיות אחרות שבהן לא נמצא יתרון לגישות טיפוליות ספציפיות.

לסיום, ציטוט חביב עלייך:

בחרתי באימרה של סוקרטס:

"Wisdom begins in wonder". (בתרגום חופשי: ראשיתה של חוכמה בתהייה).

ילידת 1973, ירושלים. פסיכולוגית שיקומית, מרצה ומנהלת שותפה של הקליניקה לשרות הקהילה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

למדה תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, תואר שני במגמה לפסיכולוגיה שיקומית-קלינית באוניברסיטת בר-אילן, תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. התמחות בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים ביחידה הפסיכו-אונקולוגית ובמחלקה הפסיכיאטרית. נשואה ואם לשלושה ילדים.

עורכת המדור: גלית רויכמן