|
ילד קטן מצא גולם של פרפר. יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם. ישב הילד והביט במשך שעות איך הפרפר מתאמץ לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן מדי. לפתע הפסיק הפרפר להתקדם. נראה היה שהוא התקדם ככל יכולתו וכוחו אינו עומד לו להמשיך ולצאת לחופשי. ליבו של הילד נכמר, והוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם לרווחה. תוך שניות יצא הפרפר בקלות, אך גופו נראה קטנטן וכנפיו מכווצות. המשיך הילד להתבונן בסבלנות, בציפיה שבכל רגע ייפרסו כנפיו המפוארות של הפרפר והוא יתגלה במלוא עוצמתו ויופיו. אך זה לא קרה. למעשה, הפרפר יבלה את שארית חייו בזחילה, כשגופו מנוון וכנפיו מכווצות. הוא לעולם לא יצליח לעוף. הילד, בטוב ליבו לא הבין שהגולם הדחוס והקשה ומאבק הפרפר לצאת ממנו היו דרכו של אלוהים לגרום לגופו להתעצם ולכנפיו להתחזק כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי. לפעמים, מאבקים הינם דבר נחוץ ביותר. אם אלוהים היה מאפשר לנו לעבור את חיינו ללא מכשולים, היינו חלשים הרבה יותר. לא היינו חזקים כמו שהיינו יכולים להיות, ולעולם לא היינו יכולים לעוף. ביקשתי כוח, ואלוהים נתן לי קשיים לחשלני. ביקשתי חוכמה, ואלוהים נתן לי בעיות לפתור. ביקשתי שפע, ואלוהים נתן לי מוח וכוח ליצור. ביקשתי אומץ, ואלוהים נתן לי מכשולים להתגבר עליהם. ביקשתי אהבה, ואלוהים נתן לי אנשים לאהוב. ביקשתי טובות, ואלוהים נתן לי הזדמנויות. לא קיבלתי שום דבר ממה שביקשתי. אבל קיבלתי כל מה שהיה נחוץ. |
|