במשך עשרות שנים משקיע המדע מאמצים רבים במטרה לייצר תחליף אידיאלי לחלב אם. הפורמולות המוכרות לכולנו שנמכרות כיום בשוק מבוססות על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה. הן אומנם אינן תחליף מושלם להנקה, אך מצליחות לספק מענה הולם לצרכיו של התינוק. פרופ' נורית ארגוב-ארגמן, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומחברת הפודטק וילק, רוצה לקחת את כל עולם תחליפי חלב האם, או כפי שנהוג לכנותו תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק), צעד אחד גדול קדימה - ולייצר חלב אם מתורבת, כלומר פורמולת חלב להזנת יונקים שמבוססת על תאים שבודדו מרקמת שד או מרקמת עטין.
עוד כתבות למנויים:
ב-12 השנים האחרונות חקרה פרופ' ארגוב-ארגמן את הפיזיולוגיה של ייצור חלב ואת התהליכים שמאפשרים יצירת חלב בעטין או בשד, במטרה לשפר את יעילות הייצור ואת איכות החלב. "פיתחתי מערכת שאפשרה לי ללמוד במעבדה על התהליכים של ייצור החלב, ועשיתי את זה באמצעות בידוד של תאים מרקמות עטין שלקחנו מבית מטבחיים ופיתוח של הדגימות במעבדה", היא מספרת. "לפני שנתיים וחצי הגיעו אליי לפגישה מחברה שמייצרת בשר מתורבת והציעו לי לחבור לצורך ייצור חלב מתורבת, וזו הייתה ההתחלה, כשהבנו שיש לנו יכולת לגדל תאים ולשמר את יכולות ייצור החלב שלהם גם מחוץ לגוף החי, כשהם יושבים בצלחות פלסטיק באינקובטור בתוך המעבדה".
כלומר, היעד הוא להפוך את ההזנה באמצעות הפורמולה לקרובה ביותר להזנה באמצעות חלב אם?
"אנחנו לא נוכל לחקות תהליך של יניקה משד האם ואת היתרונות הרגשיים הגלומים בו, אבל מבחינת ההרכב של החלב המתורבת - אנחנו רוצים באמצעות הטכנולוגיה שלנו לצמצם את הפערים ולייצר חלב שנכון שהוא לא מגיע מהאמא, אבל הוא מאוד קרוב לדבר האמיתי, וזאת כדי לגשר על הפער שיש באיכות של חלב האם לבין מה שיש בפורמולות כיום".
לדבריה, יש כמה אלמנטים שמפרידים בין פורמולה לחלב אם. ראשית, העובדה שחלב אם משתנה כל הזמן, גם במהלך מחזורי ההאכלה וגם במהלך תקופת ההנקה כולה. בנוסף, ישנם שינויים באופי ובהרכב של החלב גם בהתאם לעונות השנה ולגיל האם.
האם אנחנו יודעים מתי מגיעים להרכב האופטימלי של החלב, ואת זה מנסים לחקות?
"זו שאלה פתוחה עדיין מבחינה מדעית, כי כל אמא מייצרת חלב שונה, לא כל הרכיבים נמצאים באופן זהה אצל כל האימהות. האמא מגיבה לשינויים סביבתיים שמשפיעים על הזנת התינוק. למשל, אם האמא חולה ידוע שההרכב של החלב משתנה, וניתן לראות איך אימהות שהחלימו מקורונה מעבירות לתינוק את היכולת להתמודד עם קורונה. קשה לנו להגיד מהו ההרכב האופטימלי שצריך להגיע אליו בחלב שאנחנו מייצרים. אנחנו גם יודעים שיש בחלב האם חומרים שלא נצליח לחקות כאשר מייצרים תחליף חלב, גם אם הוא על בסיס חלב אם.
"הסיבה היא שחלב האם הוא 'יצור חי'. האמא והתינוק מתקשרים טוב מאוד אחד עם השני במהלך ההנקה, והתקשורת הזו באה לידי ביטוי בהרכב החלב, שעונה על הצרכים של התינוק. את הדינמיקה ההישרדותית הזו קשה לחקות.
"עוד דבר שאנחנו יודעים שקיים בחלב אם, ולא קיים בפורמולות, זה המיקרוביום של החלב - דרך החומרים המופרשים בחלב, האמא מעבירה לתינוק רכיבים שתפקידם להזין חיידקים ספציפיים שנמצאים למשל במעי של התינוק ונועדו לשמור על בריאותו, ואת זה אי אפשר להעביר לפורמולה, כי החלב הוא חומר חי".
אז איך אתם מתקרבים באופן אופטימלי לאותם חומרים?
"שאלה טובה. אם אנחנו רוצים לייצר פורמולה שמספקת את מקסימום היתרונות שאנחנו יכולים להגיע אליהם, ושהכי קרובים לחלב אם בהיעדר חלב אם, אנחנו פשוט נחקה את המערכת הטבעית של ייצור החלב. את זה אנחנו עושים באמצעות התאים שאנחנו מבודדים מהשד או העטין, או מחלב האם עצמו. זה המקור למולקולות המורכבות בעלות הפעילות שמקנה את הערך המוסף לפורמולה שמבוססת על חלב אם מול פורמולה רגילה. למעשה, באמצעות השיטה שלנו אנחנו מייצרים מערכת שלוקחת את הדרך הטבעית שבה החלב מיוצר בשד או בעטין. אנחנו מגדלים את התאים האלה מחוץ לרקמה הביולוגית, ומאפשרים להם להמשיך לייצר את הרכיבים הטבעיים של חלב האם בתנאי מעבדה. את התוצאה אנחנו מזקקים לתוך הפורמולה.
"צריך לזכור שחלב אם הוא רכיב ההזנה היחיד בעצם שהטבע פיתח בעצמו וללא התערבות האדם. כלומר, חלב האם התפתח במהלך מיליוני שנות אבולוציה כדי לעזור ליונקים לשמור על הבריאות של המוח, העצמות, השרירים, מערכת העיכול ומערכת החיסון. אין עוד מזון שהטבע הרכיב בעצמו ופיתח לאורך האבולוציה. זהו המזון היחיד שבעצם מספק את כלל הצרכים התזונתיים של היונקים, בלי הצורך לצרוך מזון ממקורות שונים. בגלל זה יש רכיבים בחלב שיכולים לשפר בריאות לא רק של תינוקות אלא גם של ילדים, נערים וגם בגיל המבוגר".
רגע, אז עכשיו יהיו פורמולות של חלב אם למבוגרים?
"עכשיו ניקח את אותם רכיבים שאנחנו יודעים למשל שמשפרים את תפקוד המעי, ונחשוב להשתמש בהם לטיפול באנשים עם בעיות במערכת העיכול, או למשל חומרים שיכולים לסייע לנו לשמר את מסת השריר שלנו כשאנחנו מתבגרים, שזו אחת הבעיות הכי גדולות של הגיל המבוגר. בצורת העבודה שלנו אנחנו יכולים להשתמש ברכיבים ספציפיים שאנחנו יודעים לייצר מחלב אם – כי זו הדרך היחידה להשיג אותם – כדי לטפל ולתת תמיכה לסינדרומים או מחלות שמופיעות בגיל המבוגר".
וגם שיפור של תפקוד המוח?
"כן. הכוונה היא גם להגיע לרכיבים בחלב שמשפיעים על תפקוד המוח, להגדיר ולייצר אותם, ואז אפשר גם בעתיד להשתמש בהם למזונות משלימים או תזונה תומכת בגיל המבוגר. אבל כעת המטרה היא קודם כל להכניס את הרכיבים הביולוגיים הייחודיים האלה לתוך פורמולות הזנה של תינוקות כדי לטייב אותן. בהמשך אנחנו צריכים להוכיח מהו היתרון בחומרים שלנו על פני מה שקיים כיום, וזה ייעשה באמצעות ניסויים שנתחיל להריץ בקרוב במודלים שונים, ואז נמשיך ונראה איך אפשר להשתמש בידע שלנו לתחומים נוספים. חלב אם הוא המזון היחיד שאנחנו יודעים בוודאות שהוא בטוח והכי מתאים לצרכים שלנו כיונקים, אז אין סיבה שלא להשתמש ביתרונות הללו גם בגילים מבוגרים יותר ולטפל באוכלוסיות נוספות".
כניסה לשוק של פורמולה המבוססת על חלב מתורבת יכולה להיות בשורה של ממש להורים טריים. אימהות רבות לא רוצות או לא יכולות להניק, וכמובן ישנן משפחות ללא אמא. לתחליף שיוכל לספק יתרונות קרובים ככל האפשר לאלו של חלב אם תהיה משמעות בריאותית ארוכת טווח. "אנחנו יודעים שיש הבדלים בריאותיים והתפתחותיים בין תינוקות שיונקים ושלא יונקים, כמו למשל התפתחות של מחלות מטבוליות - לחץ דם, אלרגיות, סוכרת - ולכן ככל שנזין יותר תינוקות באמצעות פורמולה שמבוססת על חלב אם, כך נרוויח", אומרת פרופ' ארגוב-ארגמן.
3 צפייה בגלריה
פרופ' נורית ארגוב-ארגמן. ''ככל שנזין יותר תינוקות באמצעות פורמולה שמבוססת על חלב אם, כך נרוויח''
(צילום: דני בכר)
אז תם עידן יועצות ההנקה? ומה לגבי הבונדינג בין האם והתינוק?
"כמובן שהפיתוח שלנו לא בא להחליף הנקה, ההנקה תישאר. זה לא רק המזון הטוב ביותר לתינוק, זו גם צורת ההזנה הכי טובה. גם בגלל הבונדינג, וגם בגלל היכולת של הגוף לשנות את החלב במהלך הארוחה, כי החלב הראשוני שהתינוק יונק לא דומה לחלב של סוף ההנקה. להנקה יש גם השפעה על איכות השינה של התינוק, אבל בהיעדר רצון או יכולת להניק, זה התחליף הקרוב ביותר".
ואיך מתבצע פיתוח הפורמולה?
"הטכנולוגיה שלנו מבודדת תאים ייחודיים שיודעים לייצר חלב ונמצאים בבלוטת החלב בשד או בעטין. פיתחנו יכולת לגדל את התאים האלה במאסות במכלי התססה גדולים – כמו בתעשיית היין – וברגע שהם מגיעים למאסה קריטית, אנחנו חושפים אותם לתמיסה שמעודדת אותם להתמיין, כלומר לעבור משלב שבו הם מתרבים לשלב שבו הם מתחילים לייצר את רכיבי החלב – שומן, חלבון ופחמימות".
יש עוד פיתוחים כאלה בעולם?
"יש כמה ניסיונות בעולם שנמצאים בשלבי פיתוח כאלה ואחרים, אבל אלו חברות בודדות".
תוך כמה זמן הפורמולה הזו צפויה להגיע למדפים?
"זו שאלת מיליון הדולר. בינתיים המטרה היא לייצר רכיבים ספציפיים שישתלבו בתוך פורמולות קיימות, כדי לשפר את האיכות שלהן".
החברות המסחריות מתעניינות?
"אנחנו מפתחים את הקשרים הנכונים עם חברות פורמולות החלב, וכולן מתעניינות בטכנולוגיה הזו, כיוון שהתוצר שלנו מעניק יתרונות התפתחותיים משמעותיים לתינוק".
