האם אתה יודע מה השאלה שלך. אני בתור אדם דתי אינו מבין, איפה הובטח למישהו גן עדן בחיים ??? אם ידוע לך אנא תענה לי בבקשה.

הרבה מחשבות חלפו במוחי בשעת ההלויה כמובן רובם על גדלותו האיומה של האיש שהיה חכם הרזים מופלג ומופלא אשר המילים דלות וחיוורות מלתאר אפס קצהו של הארז בלבנון במו עניי ראיתי אותו מזיל דמעות כנחל על צרותיהם של ישראל יבושו ויבהלו מאד המלעיזים עליו. אבל לא על זה רציתי לדבר אלא על בכי קורע לב של אלפים רבים על איש רוח במובן הכי נאצל של המילה לראות ציבור אדיר כזה ולחוש באיכויות של אנשים המשליכים אחר גיוום את כל מנעמי החיים ושוקעים יומם ולילה בלימודים ברמה האינטלקטואלית המדהימה ביותר הקיימת בעולם אשרי העם שככה לו

עם כל הכבוד, זה לא קצת מוגזם? נכון, שהיה איש ישיבה שהשפיע בעבר על הפוליטיקה, אבל זה היה לפני יותר מחמש שנים! וגדולתו בתורה - כן או לא - מה אכפת לנו? אם כבר מעניין אותנו רק שהוא הכניס את הכפיה הדתית או יותר נכון, שיפר אותה. אז מה יש פה להלל בן אדם שבז לתרבות החילונית ורק רצה כמו פיטריה לנצל אותה, למצוץ את לשדה ולזרוק אותה? קצת ביקורת, חבר'ה! אחרי מות -קדושים אמור - זה מדרש של דתיים. החברה החרדית זו חברה שרק מעניין אותה לדאוג לאינטרסים של עצמה. הם מפחדים שהילדים שלהם ישרתו בצבא וטוענים שהתורה שומרת עלינו? אז בבקשה, שלא יבקשו שנגן על הישובים החרדיים: קרית ספר ועמנואל. נראה אז אם התורה שלהם תשמור עליהם.

בררור לי מעל לכל ספק כי לא אליעזר מנחם ש"ך היה גדול הדור! נכון שלאחר מות, קודשים! אבל לא ניתן לשכוח את העבר! את כל הזילזול בחילונים ולמה, בשל היותם חילונים! כל המחלוקת שהתחילה ואולי לא נגמראה עם חב"ד הייתה בעיקר בגלל הקטע עם החילונים. חבד אינה עוד תנועה חרדית. תנועת חבד קרובה לכל יהודי וגם לחילונים. נראה לי שדבר זה הוא שהפריע לשך.

בשנות החמישים, חיפש לו התלמיד-חכם-הבינוני אליעזר מנחם מן משרה בעולם הישיבות. במסגרת מסע חיפושיו הגיע גם לישיבת "תומכי תמימים" החב"דית. הרבנים אשר ראיינו אותו מצאו שאינו מבריק במיוחד והעדיפו אחר על פניו. אליעזר מנחם כעס ואת הכעס נטר בליבו. בפוניבז', היה אליעזר מנחם רק אחד מתוך גלריה מכובדת של ראשי הישיבה. אמרת חז"ל "כל המיצר... נעשה ראש" הייתה נר לרגליו ואת מעמדו ביסס כשנשא את דגל המלחמה והמחלוקת, ו"לא היסס" להשמיע דעתו אותה כינה "דעת התורה". בחושיו הפוליטיים הבין שאם ברצונו לעבור ל"ליגה אחרת" עליו להילחם באלה ששייכים לליגה האחרת. בתיבול השנאה הישנה לחב"ד היה המתכון מושלם לדברי בלע וחרפות נגד צדיקים עליונים. לשיא הגיעו הדברים בשנת 1988 כאשר בכוח השנאה והמחלוקת פילג את היהדות החרדית, החריב משפחות, סיכסך בין ידידים וגרם לשבר הגדול ביותר מאז ומעולם שריסק סופית את מושג הצייתנות לדברי חכמים.

יש עדויות מוסמכות שהיה מקבל איתותים ברורים מאליהו הנביא לכל מהלכיו שבהם הנהיג את כלל ישראל וכל אלה שחלקו עליו ואפילו מבין הרבנים הגדולים פשוט לא היו ברמת עומק שלו ולכן הצליח לזעזע את כל אושיות העולם "ודי לחכימא ברמיזא" "ולטפשא בקורמיזא"

ממש צדיק...

הרב שך לא נלחם בחסידים היו לו לפעמים חלוקי דעות מסוימים אך הוא אמר הרבה פעמים שהוא לא נגד חסידות וחסידים. וכידוע שהיה לו גם בין החסידים הרבה הערכה וחלקם אף הצטרפו לדגל התורה ! מלחמתו היתה נגד חב"ד ומשיחיותה בלבד

...ושניהם יחד ממלאים בקושי מצוות דרך ארץ ואהבת ישראל כאחרון הצ'צ'נים.

קודם כל לא נעים, אבל הרב שך היה רחוק מלהיות גאון בכלל ובתורה בפרט. העובדה שאלפי ליטאים נהרו אחריו לא הופכת אותו לגאון. חוץ מזה היה איש מחלוקת ששנא כל יהודי שלא חשב כמוהו, וזה בשם התורה וההלכה, וחבל שאלפי יהודים שלא מקיימים עדיין תורה ומצוות, התרחקו ממנה עוד בגלל התבתאויות שונות שאמר במשך חייו. מנהיג יהודי אמיתי הוא זה שמאחד בין חלקי העם, ולא זה שמפלג ולא משנה מה דעתם, כי כידוע חוסנה של עם ישראל היא אחדותו.

רק משיח אכשיו רבי מה"מ שיל'ו

מנחם שך, "גדול הדור", עלה לגדולה, ע"י שררה כח ואיומים. הוא שנא כל יהודי באשר הוא, קטרג על עם ישראל, ואיים על היהודים בשואה נוספת. מנחם שך, היה היפוכו המוחלט של הרבי מליובאוויטש. הרבי זצ"ל היה אוהב ישראל שאין כדוגמתו, ושך היה שונא ישראל שאין כדוגמתו. הרבי מליובאוויטש, יצא כל הזמן במבצעים לקירוב עם ישראל לבוראו, כגון תהלוכות ל"ג בעומר הידועות. אך "הרב" שך, יצא בתוקף נגד תהלוכות אלו. המצב הביא לידי כך, שהרבי זצ"ל שלא הוציא מחייו אף מילה רעה על יהודי, שינה ממנהגו כשהגיע הדבר לשך, הרבי אף הוכיח לעין כל, שהתפילין של שך פסולות. לרבי כאב שישנו מנהיג חרדי שנלחם בכל היהודים. ללא ספק, עם מותו של שך, העולם נהיה יותר טהור ומזוכך. יהי זכרו ארור!!!

)הידעת שאיינשטיין היה בתחילת דרכו תלמיד גרוע שמוריו לא נבאו לו גדולות.אז ככה שאנחנו מוצאים שהרב נמצא בחברה טובה. 2)ישיבת תומכי תמימים, אכן קיימת בחב"ד, אך הרבנים שיושבים שם אינם מבריקים במיוחד,ומעדיפים מורים הוזים שחולמים על משיח בן דוד באובססיביות. 3)חז"ל אמרו – כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. 4)ולשאר דברי ההבל שלך, אתה יכול לסחוט מיץ מלימון שלם, ושיהיה לך בתיאבון!

כשישב הרבי מחב"ד זצוק"ל "שבעה" על פטירת רעייתו הרבנית, בא אל הרבי לביקור תנחומים הגר"א פאם זצ"ל שהיה מגדולי התורה הליטאיים בארה"ב (ראש ישיבת "תורה ודעת" וראש מועצת גדולי התורה" בארה"ב). והנה כשנודע על כך לרב שך - הוא תקף את הגר"א פאם על מעשהו היהודי-האנושי כל כך! היתכן, זעק הרב שך - לנחם את הרבי מחב"ד? זהו הסיפור. כל מילה נוספת מיותרת... אכן ענק היה האיש - ענק בקטנוניות ושנאת ישראל...

הרבי הקודם מגור זצ"ל, כשעמד בראש מרכז אגו"י בא פעם אל הגרררא"מ שך זצוקללה בלוויית משמשו שהיה כהן. לפני שנכנס, אמר הרבי מגור למשמש: אתה כהן, תישאר בחוץ, "יש כאלה שבחייהם קרויים..."

כשהיה הרב שך חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל פתח הרב שך את פיו נגד הרבי מליובביץ זצ"ל, בתגובה קם הגאון האדיר ראש ישיבת צ'יבין זצ"ל ועזב את שולחן ה"מועצת" באומרו שאיננו מוכן לשבת ביחד עם אדם שמדבר נגד גדול ישראל! אגב, נכדו של הרב שך היה תלמיד בישיבה התיכונית בברוקלין-נ"י "ישיבה דפלטבוש" והיה תלמיד של הרב צבי ברונשטיין - חסיד חב"ד נלהב....

אלא אם אתה מוכן לעמוד לבירור בפני השופט גפילטע! ולהישבע על ספר התורה!

לא היה ולא נברא ואת זה אומר אדם שיודע באמת די להשמצות

הסיפור הזה שהרב שך מחה בפני הגר"א פאם זצ"ל על ש"העז" לנחם את הרבי מחב"ד זצ"ל באבלו, התפרסם בשעתו בכל העתונות החרדית ולא היתה לכך כל הכחשה לא מהרב שך עצמו, לא מיחזקאל סחייק, לא מאלעזר שולזינגר, לא ממשה גפני ולא מאברהם רביץ, וכו' וכו'. אני מבין שלא נעים לכם לשמוע את האמת, כי זה לא מסתדר עם המסע התקשורתי המאורגן שלכם לרומם את המנוח, אבל אין מנוס - המנוח פשוט התנהג בצורה שאיננה מתאימה אפילו לעסקנצ'יק, שלא לדבר למי שמתיימר להיקרא בשם "גדול הדור"! אכן "תורה חיגרי שק" שאלה המייצגים שלה ומניפי "דגל התורה" שלה...

ככה זה כשהופכים זכרון של יום עצוב , ליום שמח – וביום שמח אפשר לעשות אין סוף מבצעים במיוחד "חבילת נופש לאתרי נקודות היסטוריות שנפגעו על ידי האמונה המשיחית" וחוץ מזה שהרב שך התנגד לתהלוכות מעין הנ"ל, לא משמירת טינה או חישובי כדאיות, אלא- מתוך ידיעה ברורה , שתהלוכות מעין אלה יהפכו במרוצת השנים "לפולחן משיחי גרידה" בהיתנגדותו זו, עצר את התסיסה ההולכת ומתגברת, והעלה למודעות הציבור הדתי את בעיית הבעיות של העם היהודי, האמונה המשיחית,כנראה שהרב שך מגודל צדיקותו, נהיה אלרגי במרוצת השנים לבר כוזיבה שהביא לשפיכות דמים, והביך את רבי עקיבה שתמך בו מתוך אמונה שהוא הוא משיח בן יוסף! בזאת אסיים את תגובתי מפאת האנרגיות השליליות שאני חשה בקוראי את דבריך מלאי השנאה, שהשם ישמור ממך!

הוא היה אדם גדול

גאון וצדיק, גאון וצדיק, גאון וצדיק, גאון וצדיק, גאון וצדיק, וכו' וכו' וכו' וכו' עכשיו השתכנעתי!

בראשית דבריי אפתח ואגיד שכל הנביאים, המלכים, הכהנים,המנהיגים, ובראשם "רבן כל הנביאים משה רבינו" נמצאו חסרים במעלותיהם וגם הם ככל האדם מעדו, וחטאו וגם הודו בכך.אין מושלם חוץ מהאחד והיחיד- הקדוש ברוך הוא. והטענה של בית המשפט כנגד איסר הראל היא בכך שהוא מתוך ידיעה שהוא עובר על מצוות התורה כגון:לא תלך רכיל בעמיך, וכל המצוות הקשורות במניעת לשון הרע, שנוחכנו לדעת שישנו אדם שמוכן להעיד שאתה הוא הנוכל ומפיץ שקרים ושטנא. והיות שרק התחלת להצדיק בצידוקיך הצדקניים וכבר הופיעה יד משמים שהחזירה אותך לראשית השיח,ונשאר הרושם שאתה אייפב לא הטיפוס הכי אמין!

תתביישו מערכת ויי נט אוי ויי מדוע כשגנדי נרצח אז פתאום כולם היו עם דיעותיו על אף שיום לפני כן היו מוכנים לרצוח נגד דיעותיו וכשהולך לגן עדן גדול הדור אחד מעמודי התווך של העולם ואחד שהלך כפרה על הדור אין אתם ממשיכים בצביעותכם לפי שיטתכם אלא מה? כשזה מדובר בחרדים גם עד הקבר תרדפו אותו אתם וכל התקשורת במדינה בושה וחרפה לדור כזה

זאת היא תגובה הנכתבת בעיקר לנוכח קריאת התגובה הראשונה באתר של אחד בשם שמואל זמינהולץ ששנאתו לכל אחד שחלק על רבו הרבי מליובאויטש אשר כדרך רוב חסידי חב"ד הינם שונאים גמורים לכל יהודי שחולק על דרכם ואין דרכם אלא בעיוות המציאות והמצאות. כידוע לא הרב שך ז"ל בלבד התנגד לדרכו של רבם אלא אף הרב קוטלר והרב מבריסק והרב מלצר הרב ברוך בער ליבוביץ שעוד על חמיו של זה האחרון התבטא יסכר פי דוברי שקר. וכל אלה גאונים מפורסמים היו עוד טרם שם רבם מפורסם כלל.[שהיה אף גאון אך דעותיו המה שגרמו להתנגדות זו]. אך מה לעשות וכתמיד המציאות ההיסטורים על אף שנתנת להכחשה לאלה אשר אין להם מושג בכל זאת אך אינה עומדת מול האמת הברורה וההיסטורית. הרב שך שידוע היה כעילוי גדול בשקיעתו המדהימה בתורה כבר בימי בחרותו ונערותו נלקח ע"י רב העיר [בה ישב לבדו בבית המדרש בימי מלחה"ע הראשונה משך כמה שנים כשאין לו קרוב ומודע בסביבה זו וכל רכוש חוץ מחולצתו שעליו לא היה לו ישב והגה בתורה בצורה שאינה שייכת לתיאור כשכל המלחמה הסובבת אותו כאילו לא נוגעת לו כלל והעיר הזו סלוצק שמה מקום רבנותו של ]הגאון האדיר המפורסם הרב מלצר שמשהכיר את הרב שך לקחו לחתן אחייניתו [בעוד שביתו הבכורה היתה נשואה זה מכבר לרב קוטלר והצעירה תינשא רק כ15 שנה לאח"מ לרב בן מנחם] לאחר מכן היה הרב שך ראש ישיבה בעיר לונינץ אצל חסידי קרלין כשההתמדה לא הספיקה שם לרוחו פרש משם ועבר לישיבתו של בן דודו הרב קוטלר בעיר קלצק והיה בקשרים אדוקים עם הגאון רבי חיים עוזר שהיה כידוע גאון הגאונים וכבר אז כתב לו [איגרות רח"ע א' ל'] הרב הגאון סיני ועוקר הרים וכו יעויין שם במכתב כמה הפליג על אהבת תורתו של הרב שך ותבונתו החודרת. וכמה פעמים עשהו שליח לחפץ חיים ז"ל וכן הוא להרח"ע בעניני הישיבות והציבור. בווילנא 1939 משנפטר הגאון המפורסם ר' שמעון שקופ הציע רח"ע את הרב שך למילוי מקומו של הגר"ש ע"י הרב שך. משהגיע הרב שך לישראל [1941] ולו לא היתה פרוטה לפורטה [וכידוע היו אז רק ישיבת חברון ו"עץ חיים"] והוא מטופל בילדים נענה לבקשת הרב עמיאל למסור שיעורים ב"ישיבת הישוב החדש" ומשנודע לו שאין דעת החזון איש נוחה מכך עזב מיד את המקום [על אף שלא היה לו ממה לפרנס את משפחתו] ושם פשוט למד [כיהן תקופה קצרה כר"מ בישיבת עץ חיים] וכשהיה בירושלים היה מקורובו הגדול ביותר של הרב מבריסק [שאף לאחר מכן ב1956 כתב לו את ההסכמה הנלהבת ביותר שהעניק בחייו "מעלת כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול מורינו וכו' ... והאמת כי הגאון רא"מ אינו צריך כלל להסכנה ממי שהוא כי גדול האיש מאוד ורב גובריה בתורה בחריפות ובבקיאות ועומק הפשט בכל מקצועות התורה כאחד מגדולי דורינו ולא לי ולשכמותי להעיד עליו ועל חידושיו" ]. לאחר מכן נענה להפצרת דודו הרא"ז מלצר והלך להיות בראש ישיבתו של בנו רב העיר רחובות "ישיבת הדרו" [שאמנם היתה ישיבה תיכונית] אך לא הסכים לבקשת בנו להיות דיין ראשי בעיר [עדותו של אב בית דין רחובות הרב גרז ז"ל]. לאחר מכן [1947] היה הר"מ הראשי בישיבת לומזא בפתח תקווה שם למדו גדולי הת"ח הצעירים בזמנו כשגדלותו בתורה נודעת לכל מי שהיה עסקו בתורה. 1948 הוציא את ספרו הראשון אבי עזרי על חלק מהרמב"ם כשקיבל את הסכמת הרא"ז מלצר הנלהבת עליו ["אהובי וחביבי הרב הגאון הגדול ריש מתיבתא דישיבת פתח תקווה ויהיו לתועלת רב לבני הישיבות אשר יעיינו בו"]. מאז היו שיעוריו לסמל העמקות השקיעות בתורה ולאהבת תורה ובריות ללא גבול. ספריו התקבלו בכל הישיבות והם כדוגמת ספרי הגאון רב"ב ליבוביץ אשר נלמדים בעיון רב להבנת עומק דבריו סברותיו וכוונותיו. בספר היובל לרב מפוניבז כותב מחברו [כמדומני נכתב הספר ב1966] הרב שמואל קול "כוח גדול נוסף בישיבת פוניבז כשהביא הרב מפוניבז את הגאון רא"מ שך ליהיות ר"מ ראשי בישיבתו [כידוע בזמן הרב מפוניבז לא היה ראש ישיבה רשמי אלא הרב מפוניבז עצמו והגאונים הרבנים רוזובסקי ופוברסקי ז"ל וכן הרב שך היו רמי"ם ראשיים]יעויין שם עוד בגדלותו של הרב שך ושקעותו בתורה שהזהירה על הישיבה. היה חבר מועצת גדולי התורה ב1956 עם כל גדולי זיקני הדור ההוא ומ65 היה מנשיאי המועצה. שיעוריו היו ג"כ בישיבת פוניבז לסמל עמקות התורה ועיונה.

זה גאון וצדיק שרוב ימיו הניח תפילין פסולות???