למה יש לי תחושה בלתי נעימה אבל ברורה ביותר שהכתבה הזו היא מיחזור פשטני ושטוח של מאמר שנכתב בנושא לפני שבוע-שבועיים בכתב העת הוירטואלי והבדרך כלל מעמיק - 'האיל הקורא'? תעשי לנו טובה, לכי להכין לנו איזה מתכון טעים, זה עדיף.

ומאוד עצוב.

לנסות ליצור תהליך או תופעה חברתית גם אם הם לא מתרחשים באמת ז"א אינוס המציאות כך שתתאים לאיזו תיאוריה או פנטזיה שמצטיירת יפה (למשל: דימוי הפרא האציל). אולי בגלל זה מרצ הפסידו בבחירות.

תמוה בעיני שאת מעודדת את הפיכת השפה למין יצור נלעג ומעוות!

חותם? בוודאי התכוונת לחוטם. סתם יצאה לך שגיאה והוכחת את אמיתות טענתי שמקורם של השיבושים הוא שגיאות הנובעות מבורות וחוסר ידע מספיק שאחר כך משתרשות ונדמות למישהו כחמודות ושוות חיקוי. על מנת לסטות מן הנורמה חייבת קודם כל להיות נורמה שאפשר יהיה לסטות ממנה.

יש הבדל עצום בין סלנג לבין עילגות ורדידות לשון. למה תמיד יש הרגשה כשקוראים את אריאנה מלמד, שהיא מאלצת את העובדות להתיישר לפי נטיות נפשה?? קצת הגיינה בכתיבה לא תזיק לך !!!

במקום להוציא עיתון ברמה כמו הארץ. או כמו שידיעות היה פעם, אז העיתון הוא ברמה נמוכה בשביל לפנות לעם .אתם צריכם להבין שהתפקיד שלכם זה לחנך את העם לתרבות יותר גבוהה ולא ללכת עם האימרה "אם לא נוכל עליו נצטרף אליו"

חלקים מהכתבה הזו כבר פרסמה בעבר...

הכלים שלהשפה אנגלית מאפשרים קיצורים, במידה מסויימת, מאחר ויש בה אותיות המציינות תנועות, לא כן בכתיבה בעברית. לדוגמה: "אני בשוק." = באיזה שוק ? - התקווה ? רמלה ? האם זה Market או Shock ? אגב/מאידך - יש מלה עברית: "הלם", שניתן בהחלט להשתמש בה (תלוי באוצר המלים של הדובר). לעתים מדי קרובות אני "נתקל" בליקויים בהעברת מידע חיוני עקב דלות אוצר מילות השפה של המדבר/כותב. הפתרון איננו בעידוד הזילות בשפתנו אלאהשקעה בביעור הבערות.

לא מפתיע אותי כלל. למה אפשר לצפות כאשר בוגרי אוניברסיטאות ובוגרי סמינרים למורים לא יודעים עברית פשוטה (שלא נדבר על גיאוגרפיה של א"י) . לא פעם אני הולך ברחוב ושומע מילים בעברית - אבל לא מבין כלל את השפה המדוברת...

העיקר שמצאת את מי להאשים.

כן, רק בגלל זה.

אני מאד מקווה שהנוהג הזה לא ישתרש בספרות, כי יש הבדל בין עברית ספרותית למדוברת, וטוב שכך

יש שגיעוט ותאויוט שנובעות מחוסר ידע, חוסר תשומת לב וסתם חוסר, ויש "שיופים" וליטושים שהשפה עוברת במהלך השנים. זה לא אותו דבר. למי שמתעניין בתופעה, אני ממליצה לקרוא את המדור על מועדוני ליילה ב"עכבר העיר". עברית כזאת לא רואים כל יום (רק בלילות חמישי...) בסופו של יום, חלק ממילות הסלנג ייעלמו (הצצה במילון בן-יהודה / בן-אמוץ תשכנע אתכם) וחלק יהפכו לחלק אינטגרלי מהשפה. ולטהרנים - חליק, אחים שלי!

אפילו שייקספיר הגדול כתב t'is במקום it is. השפה מתפתחת...

כתיב ותו לא! זה לא בגלל שהם מחפשים קיצורים. אז "ווקשה" ממך, מספיק לכתוב בדברים שאת לא מבינה.

לא הבנתי מילה ממה שאריאנה מלמד כתבה. אז או שאני צריך לחזור לכיתה א, או שאריאנה כותבת בשפה שאני לא מכיר. לי בכל אופן נוח מאוד בשפה העברית. שפה נהדרת. תכירו, תנסו, תתאהבו. מומלץ גם לאריאנה, אף פעם לא מאוחר להתחיל.

מן הראוי לשאול מה התרומה לרדידות המחשבה והשפה של "העיתון של המדינה" שהיה חלוץ הנמכת השפה ופנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר...

לרוץ להגיב בלי לקרוא עד הסוף. בסה"כ דיברה מלמד על סלנג של משפטים וביטויים עבריים, לא שיבושים לשוניים, לא עילגות, לא טעויות כתיב. כתבה נחמדה ונכונה. גם אני, עם ציון 93 בדקדוק כותבת מה'ניינים ומקצרת את ה"את" ל-"ת'". או שאולי רציתם שנתחיל לדבר כמו ב"סיטי טאוור"????

שבו אנשים משתמשים מחוסר הבנה בסיסית של העברית (כנס = קבץ, הכנס = תיכנס בציווי). זה מעצבן ומופיע לא רק בפורומים ובצ'אטים אלא גם בתרגומים "לגיטימיים" בטלוויזיה. לא כל מה שעובר את הספלר הוא בהכרח נכון!

דבר ראשון, זה תקני לחלוטין לומר ולכתוב i don't, בדיוק כמו ש- wont היא מילה באנגלית ולא עיוות מהשפה המדוברת, בדיוק כמו he's או i'll, או i'm, ולא חייבים כל פעם will not, i will, i am וכו'. לגבי he's למשל, מקדישים אפילו יותר משיעור אחד כדי לתרגל מתי זה he is ומתי זה he has. ודוגמאות נוספות לא חסרות. אז נכון, זה כיף לתקן טעויות של אחרים- אני מודה, גם אני נשאית של הגן. אבל... א. לא צריך לחפש טעויות איפה שהן אינן!!! ב. לא חוכמה, כמו שכבר הגיבו פה לפני, לחפש את הטעויות בצ'טים של ילדים. דבר נוסף אריאנה, והוא בדיוק מה שאמור היה להפוך את הכתבה שלך לכתבה על תופעה חברתית/תרבותית ברשת לבין סתם הטפה נרגנת: הפגישה פנים אל פנים או שיחת הטלפון הן זירה מובהקת של שפה מדוברת, והעיתון והספר ודומיהם הם זירה מובהקת של שפה כתובה. אבל האינטרנט הוא מעין יצור כלאים- זוהי זירה של שפה מדוברת שהביטוי שלה הוא באמצעות הכתב ולא באמצעות צלילים. ככזו, כוללת הרשת כידוע לך גם מחוות שונות- ה"סמיילים" למיניהם, ואפילו אמצעי הפיסוק, מקבלים לפעמים תוקף שמקביל ל"שפת גוף", מעבר לתפקידם הלשוני. ככה גם ההמרה של מילים וצמדי מילים לכתב באופן זהה לאיך שהם נשמעים, ולא כפי שהם אמורים להכתב, כמו שציינת בכתבה שלך. כשאנחנו מדברים, אין שום הבדל פונטי בין "למה מה קרה" לבין "לממקרה", אבל הצ'ט הרי בא לדמות סיטואציה של שיחה, ולכן החיבור בין המילים מייצג את הדיבור המהיר. כל אותם אנשים, כך אני מאמינה לפחות, יודעים מהו הכתיב הנכון של המילים, גם במקרים היותר "אפורים". אבל חצי בדיחה יורדת לטמיון אם כותבים "אני בשוק, אני בהלם, אני המומה!", ואם נכתוב סתם "מדהים", ולא "מד-אים!" באורנדצית (את רואה? עוד מילה מתנה בשבילך), אז זה יהיה חסר משמעות. בשורה התחתונה אריאנה- את מצרה על איזשהי הדרדרות בשפה העברית, הדרדרות שלא האינטרנט יצר. אבל אולי בעצם יש כאן מקום לברך על התופעה הזאת (או לפחות לעמוד על קנקנה באור קצת פחות שיפוטי), שבה נולדה לנו בשנים האחרונות זירת תקשורת בינאישית חדשה, וכבר התאמנו את עצמנו ואת השפה לכל אמצעי העברת טקסט שיש לנו- זה המדובר, זה הכתוב, וזה שבאמצע. שיהיה לך יום נעים, מהקוראת הנאמנה- מיטל.

אריאנה מלמד מבריקה ותמיד כיף לקרוא אותה. גם הרעיון הפעם היה יכול להיות מקסים, אילו הוא היה מתייחס לכתיבה המתחדשת על ידי אנשים שיודעים עברית נכונה ותקנית, ו'משחקים' בה ביצירתיות. הבעיה היא שחלק גדול מהכותבים בצ'טים פשוט עילגים, והעברית המתחדשת משמשת כסות לשפה ריקה שבעקבותיה מושגי מחשבה דלים. ועל זה, יהיה ממש עצוב להתפשר.

עיתונאי מתאר מצב קיים או תהליך שמתהווה. אין שום טענה כלפי אריאנה - אל תהיו מצחיקים. זה כאילו שתטענו כנגד פירסומים אחרים, למשל איננו רוצים לדעת על השחיתות בליכוד כי זה מעודד שחיתויות. לא רוצים לדעת על פיגועים כי זה מעודד פיגועים נוספים, לא רוצים לדעת על אונס וכן הלאה.

דלות השפה מעידה על דלות החומר. הפתרון: חינוך. איך? לא יודעת, למרבה הצער.

שפה היא יצור חי ונושם. תפסיקו לנשום וראו שפתכם מכחילה, לשונכם עקרה. את חוקי האקדמיה ואבשלום קור לא מעניין הרחוב העילג ולהיפך. בשפה, כמו במלחמה ובחיים, הכל מותר. גם לטעות, ובכוונה ועם דקדוק וסימני פיסוק לא נכונים. ראו לעיל. החדות, אריאנה, תכונה נאה לנאות.